כתב-יד, מחזור ליום כיפור – פיוטים לתפילות שחרית, מוסף ונעילה, בהם פיוטים הנאמרים במנהג יהודי חצי האי קרים (מנהג כפא) – קובץ חשוב במיוחד, הכולל פיוטים שאינם ידועים ממקור אחר, וכן פיוטים שהיו ידועים עד כה רק מהגניזה הקהירית. [חצי האי קרים, המאה ה-14 בקירוב].
כתיבה מזרחית מרובעת (מנוקדת בחלקה), משולבת לעתים בכתיבה בינונית. תיבות פתיחה מוגדלות, מעוטרות בחלקן. בשולי העמודים נרשמו לעתים שומרי קונטרסים ושומרי דפים. לכתיבה שלפנינו מאפיינים מזרחיים מובהקים, עם מספר מאפיינים של כתיבה ביזנטית. הנייר דומה בעוביו ובעיבודו לנייר מזרחי, אך הוא למעשה נייר אירופי, עם סימן מים הדומה לבריקה (Briquet) מס' 706-708 – אשר מופיע בנייר שיוצר במערב אירופה במאה ה-14. המאפיינים הפליאוגרפים והקודיקולוגים תואמים למספר כתבי-יד מהתקופה ומאזור ביזנטיון, בהם אחד שנכתב בכפא (קרים), הוא כת"י ספריית סט. פטרסבורג – רוסיה, Ms. EVR I 23.
מחזור פיוטים, ללא תפילות הקבע. רוב הפיוטים בקובץ שלפנינו הם לתפילת שחרית של יום כיפור, ומיעוטם לתפילות מוסף ונעילה. החלק ובו הפיוטים לתפילת שחרית רצוף, ואילו בחלק הפיוטים למוסף ולנעילה חסרים דפים רבים. בראש העמוד הראשון: "מעמד לכפור".
הקובץ פותח במערכת פיוטים ייחודית, המיוסדת על ברכת אבות של תפילת העמידה, והנאמרת קודם פיוטי הקדושתא. סוג זה של מערכת פיוטים ידוע רק ממחזור התפילה של יהודי כפא (חצי האי קרים; על מנהג כפא – ראו הפניות להלן). לאחר מכן מופיעות רשות וקדושתא לשחרית מאת רבי שלמה סולימן אלסנג'ארי, המצויות אף הן במחזור מנהג כפא (סוף הרשות ידוע רק ממחזור אחד כמנהג כפא מהמאה ה-17 – ראו אצל עדן הכהן שצויין להלן, עמ' 49. לפנינו מקור נוסף וקדום בהרבה). בהמשך הקובץ מופיעות מערכות פיוטים מהסוג הנ"ל גם לברכת אבות של תפילת מוסף ושל תפילת נעילה (מערכות אלה לא שלמות לפנינו).
חשיבותו העיקרית של הקובץ שלפנינו היא היותו מקור ייחודי לפיוטים קדומים רבים, אשר חלקם היו ידועים עד כה רק מהגניזה הקהירית, וחלקם לא ידועים ממקור אחר.
פיוטי הקדושתא שלפנינו כוללים פיוטים רבים של רבי אלעזר הקליר ושל אחרים, אשר היו ידועים עד כה רק מקטעי הגניזה הקהירית. פיוטי הקליר פורסמו לאחרונה במהדורה מדעית על ידי פרופ' שולמית אליצור ('רבי אלעזר בירבי קליר – פיוטים ליום הכיפורים', ירושלים תשפ"א), אך לפנינו הבדלי נוסח רבים. במקרה אחד שרד בגניזה הקהירית רק חלקו של פיוט אשר לפנינו מופיע בשלמותו (דף 36א-ב. הפיוט מתחיל "ובארץ איהל שכינתו צור עולמים". חציו השני של הפיוט שרד בקטע הגניזה שבספריית ה-JTS, שסימנו: Ms. ENA 2676.51).
חשיבות מיוחדת יש במחזור שלפנינו, בהיותו מכיל פיוטים רבים אשר אינם ידועים משום מקור אחר, ואף לא נרשמו במפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה על שם עזרא פליישר. לשם הדוגמה, בדף 22ב-23ב פיוט לא ידוע בתבנית הנפוצה של "מעשה א-להינו" מול "מעשה אנוש", שתחילתו: "מעשה א-להינו – א-להים ברא שמים וארץ".
רשימה מפורטת של הפיוטים בקובץ תישלח לכל דורש.
לפנינו קובץ בעל חשיבות רבה למחקר הפיוט המוקדם, ויתכן שגם לחקר השתלשלות מחזור מנהג כפא. כתב היד דורש עוד מחקר מעמיק, וראוי שיועמד בעתיד בפני החוקרים, לתועלת הציבור.
בדף האחרון מופיע (בכתיבה בינונית) נוסח של ברכות לאבלים (לצידוק הדין), כפי הנראה נוסח לא ידוע: "בא"י אמ"ה המבין כל יצור... בא"י מחיה המתים, על עמך תרחם ולב אבלים תנחם... בא"י מנחם ציון ולב אבלים, גם כל הגומל לחבירו חסד יקח שכרו... בא"י משלם שכר טוב לגומלי חסדים, חרונך תאסוף... בא"י העוצר דבר וחרב ומשחית ומגפה מעלינו...". לאחר מכן מופיעים מספר נוסחי ברכות לזמנים שונים.
[56] דף (חסרים דפים רבים בחלק שבו תפילות מוסף ונעילה). 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים. קרעים חסרים (חלקם גדולים) ובלאי רב, בעיקר בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט. בכל הדפים פגעי רטיבות גדולים, בעיקר בשולי הדפים. מילים רבות נמחקו או דהו כתוצאה מפגעי הרטיבות, בעיקר בשורה הראשונה שבכל עמוד ובקצות השורות שבשוליים החיצוניים. סימני עש. הדפים עברו שיקום מקצועי. כריכת עור חדשה.
ספרות: שמעון ברנשטיין, המחזור כמנהג כפא תולדותיו והתפתחותו, בתוך: ספר יובל לכבוד שמואל קלמן מירסקי, ניו יורק תשי"ח, עמ' 451 ואילך; עדן הכהן, לשאלת תפוצת קדושתאותיו של ר' שלמה סולימן אלסנג'ארי, אסופת מאמרים לזכר מנחם זולאי, מחקרי ירושלים בספרות עברית, כא [תשס"ז], עמ' 47 ואילך (על מערכת הפיוטים לברכת אבות, הייחודית למנהג כפא, ראו שם, עמ' 58).
תודתנו נתונה לפרופ' שולמית אליצור על עזרתה בבדיקת הפיוטים, ולגב' תמר לייטר על עזרתה בבדיקת המאפיינים הפליאוגרפים והקודיקולוגים.
