מכתב ארוך מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, ו' תמוז תרצ"ט [1939].
כתיבת ידי סופרו, עם מספר שורות בעצם כתב-ידו וחתימתו. נשלח ללונדון, אל הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר שנסע אז ללונדון לצרכי ישיבת מיר. הגרח"ע מבקש ממנו לטפל בכמה עניינים שצריך לפעול בהם לטובת הכלל: "במשך ימי שבתו בלונדון ראוי להתבונן בנוגע קופת 'קרן התורה' והכספים שמשיגים גם מאפריקה. מתחלה הודיעוני כי קצבו סך אלף לי"ש לצרכי סנטוריום עבור תלמידי הישיבות, אבל לא יצא אל הפועל...".
"כן ראוי לשים לב, אולי באפשרי לפעול לטובת ידידנו הרב הג"ר יצחק זאב סאלאוויציק שליט"א, שנסע לקריניצא, וכת"ר יודע מצבו ומעמדו, וכתבתי אודות זה היום לידידנו הגר"י אבראמסקי שליט"א בלונדון" (ראו פריט הבא).
בהמשך המכתב, כותב הגרח"ע על הצעת הרב אברמסקי, לשלוח נציג ללונדון לפעולות למען הישיבות בפולין וליטא: "הרב אבראמסקי הציע שיקח אחד מיוחד ללונדון וישהה שם זמן ויעמוד על המשמר לטובת עניני הישיבות אצל המחלקים, הצעה זו נכונה בעיני ושמנו עין בידידנו הגאב"ד דקריניק [הג"ר חזקיהו יוסף מישקובסקי] שיוכל להיות שם איזה חדשים, או ידידנו הרב ר' יוסף שוב [מנהל "ועד הישיבות"], אבל נכון להשתדל להשיג ויזה עבור אחד מהם".
בסיום המכתב, כתב רבי חיים עוזר בכתב ידו: "וא"ש [ואומר שלום] וברכה לכת"ר יתברך בכט"ס כנפשו היקרה וכנפש ידידו רצוף אהבה, מוקירו ומברכו חיים עוזר גראדזענסקי".
בשולי המכתב הוסיף הגרח"ע בעצם כתב ידו: "ואומר שלו' וברכת רפואה שלימה לרה"ג מו"ה דוד ספירא נ"י. ידידו הנ"ל".
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.
מקבל המכתב,
הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל (תרל"ט-תשכ"ה), ראש ישיבת מיר בחו"ל ובארץ ישראל. בנו של "הסבא מסלבודקה" וחתנו של רבי אליהו ברוך קמאי אב"ד וראש ישיבת מיר. רבי אליעזר יהודה כיהן בראשות הישיבה בעיר מיר, והיה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. בתקופת השואה, גלתה ישיבת מיר לווילנא ולעיירות ליטא עפ"י הוראות הגאון רבי חיים עוזר. בשנת תש"א הצליח הרב פינקל לנסוע לארץ ישראל על מנת להביא את הישיבה לארץ ישראל. הדבר אמנם לא עלה בידו, אך הבחורים הצליחו להמלט ולנדוד לשנחאיי שבמזרח הרחוק, בראשות חתנו הגר"ח שמולביץ והמשגיח הגר"י לוינשטיין. בשנת תש"ג הקים את ישיבת מיר בירושלים, העומדת עד היום לתפארה והיא אחת הישיבות הגדולות בעולם. היה זקן ראשי הישיבות בארץ ישראל, ועזר רבות בהקמת ישיבות וכוללים ברחבי הארץ.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 27 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וסימני קיפול, קרעים קלים.
