ספר תפלה זכה – סידור תפילה כמנהג הספרדים, לימות החול, שבתות, מועדים וימים טובים, עם ביאורים, דינים ומנהגי קהילת ליוורנו, בעריכתו של רבי אברהם יצחק קאשטילו. ליוורנו, דפוס השותפים רבי אברהם יצחק קאשטילו ורבי אליעזר סעדון, [תקמ"ט-תקנ"ב 1789-1792].
בראש הסידור הסכמות מאת רבני ליוורנו, וכן "לוח הימים שבהם מתחילין לומר ברך עלינו בחוצה לארץ" (לשנים תק"נ-תקצ"ט).
הסידור נערך על ידי רבי אברהם יצחק קאשטילו, שהוסיף פירושים שונים לסדר התפילה, וכן הוסיף את מנהגי קהילת ליוורנו. על פי האמור בהסכמה הראשונה, הדפסת הספר החלה בחייו של קאשטילו (והוא אף מוזכר בדף השער בברכת החיים), אך נמשכה שלוש שנים, והסתיימה בשנת תקנ"ב, לאחר מותו. הסידור שלפנינו הוא עיבוד וקיצור של חיבור גדול שערך על סדר התפילות, אך לא הספיק להביאו לדפוס, כפי שמוזכר בהסכמה הראשונה לספר (בסופה של ההקדמה נכתב שהחיבור שלפנינו הוא "רמז וסימן לחבור הגדול הנמצא אצלנו על תפלות כל השנה... "שיח אברהם"... אשר כבר נעשה דוגמתו בדפוס פירינצי יע"א זה ארבעים שנה..."; אך לא ברור לגמרי באיזה חיבור מדובר כאן).
הסידור נדפס בחיי החיד"א בליוורנו, ומובאים בו מספר פסקי הלכה ממנו (זהו למעשה הסידור הראשון שבו נדפסו פסקי הלכה מאת החיד"א). כך לדוגמה, בפירוש על "מודה אני": "והרב הגדול מאור עינינו בעל ברכי יוסף כתב וז"ל...", וכך במספר מקומות נוספים.
הרב והמדפיס רבי אברהם יצחק קאשטילו (תפ"ו-תקמ"ט), מחכמי ליוורנו, דרשן ופייטן. בשנת תק"ן, כשנה לאחר פטירתו, כובד החיד"א לשאת את דרשת שבת תשובה על מקומו של רבי אברהם יצחק קאשטילו. החיד"א אמר אז עליו: "אחד המיוחד היקר ממעונות אריות... והני אינשי רגילי בהגיונו העצום ברמזיו המסודרים במוסרו הנערך..." (כסא דוד, דרוש ט).
הסידור שלפנינו הוא מקור חשוב ונדיר למנהגי קהילת ליוורנו. בדף נ2 כותב רא"י קאשטילו: "ויש כמה וכמה חילוקי מנהגים בפוסקים... וכונתינו להודיע מנהגי ק"ק ליוורנו יע"א שנהגו קדושים אשר בארץ ועודנו היום מחזיקים בהם, ומה יקרו דברי הרב הגדול ומופלא בעל ברכי יוסף נר"ו לאמר הנח להם לישראל ואתה תתיצב מנגד סלע המחלוקות...".
בשנת תק"מ הקים רא"י קאשטילו יחד עם רבי אליעזר סעדון בית דפוס בליוורנו, בו נדפסו ספרים חשובים רבים, ובו הדפיס החיד"א את רוב ספריו.
[6], קיב, קיד-קלו, קלח-רכח דף. חסרים 2 דפים: קיג, קלז. 17.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, משוקמים בהדבקות נייר רבות בשולי הדפים הראשונים (הדבקות סביב כל שולי דף השער), עם פגיעות בטקסט. כריכה ישנה, עם שדרה ופינות מעור. פגמים בכריכה.
