שאל על פריט זה

פריט 207

תעודה גדולה ומעוטרת לכבוד ביקור ראש רבני טורקיה בצפת – צפת, תר"ע, 1910 – סגנון אופייני ליוסף צבי גייגר

"ברוך הבא בשם ה', ברכנוכם מבית ה' – גדול כבודו בישועתך, הוד והדר תשוה עליו". תעודה בכתב-יד מעוטרת וצבעונית, עם למעלה מעשרים חתימות רבני ומנהיגי העיר צפת, וחותמות הרבנים ומוסדות הקהילה האשכנזית בעיר. צפת, "כ"ג סיון, שנת חרותנו לפ"ק" [תר"ע, 1910].
טכניקה מעורבת (דיו שחורה וזהובה, פסטל, צבע מים ועיפרונות צבעוניים) על נייר. ללא חתימת האמן.
תעודה גדולה בכתיבה קליגרפית, ססגונית, מעוטרת במסגרת עם פסוקים ועיטורי-זהב, איורי אריות נושאי כתר תורה, ומדליונים עם ציורי עץ תמר ועץ ארז ("צדיק כתמר יפרח – כארז בלבנון ישגה"). עבודה אופיינית לעבודותיו של רבי יוסף צבי גייגר – מאבות הציור הצפתי, מסופרי ה"כוללות" ומנאמניהם של מוסדות התורה והחסד בעיר.
התעודה נכתבה על דף נייר גדול לכבוד ביקורו בצפת של החכם-באשי, רבי חיים נחום, הרב הראשי לאימפריה הטורקית – "ראש רבני תוגרמה". התעודה נכתבה מטעם היהודים העות'מנים בני הקהילה האשכנזית, נתיני הממלכה הטורקית. עם 21 חתימות רבנים וגבאים, ו-11 חותמות של רבנים ומוסדות הקהילה האשכנזית בצפת. בין החותמים: רבי צבי רוזין שטיין; רבי יעקב באהר; רבי דוד סג"ל; רבי נחמיה סגל; רבי ישעיה הלוי הורוויץ "רב ומו"ץ לעדת חב"ד" [תרמ"ג-תשל"ח; אביו של רבי שמואל הורביץ מחסידי ברסלב בירושלים ומירון; משנת תרס"ח התמנה לרב קהילת חב"ד בצפת עיר מולדתו, ומשנת תרס"ט נתמנה כחבר בית דינו של מורו ורבו הרידב"ז. לאחר מלחמת העולם הראשונה עקר לארצות הברית, ושימש כרב לקהילת חב"ד בניו-יורק. מתרפ"ג רב בקהילת ויניפג וראש הרבנים במערב-קנדה שנים רבות. לעת זקנה חזר לארץ הקודש. ספריו: "יבא שילה", "פרד"ס הארץ" ו"עדן ציון"]; רבי אשר יחזקאל הורוויץ; ועוד חותמים רבים.

81X57 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים בשוליים, עם פגיעה קלה בטקסט והדבקות נייר דבק.

ר' יוסף צבי גייגר (תר"ל-תש"ד), יליד צפת, בן רבי טודרוס לעבאך-גייגר מטבריה וצפת. מעסקני מוסדות התורה והחסד בצפת. היה ממזכירי הכוללים ומן הממונים עליהם ואיש ציבור רב פעלים. ביתו היה בית ועד לגבאי הכוללים והקהילות בצפת. עיתוני הישוב, כגון "חבצלת", "הלבנון" ו"הצפירה" פרסמו טורים פרי עטו. אותיותיו היו יפות ובהירות, שימש כסופר הכוללים, ועסק גם בכתיבת מכתבים למי שלא ידעו קרוא וכתוב. היה ידוע בעיר כסופר וצייר ברוך כישרון, "כתבא רבא וספרא"; ידועים לוחות "מזרח" ו"שויתי" מעוטרים מעשה ידיו, שערי "ספרי תורמים", "כתבי הכתרה" לתורמים ומכתבי ברכה ששרטט באותיות נאות ועיטר, ואף מגזרות נייר בנוסח המזרח אירופי. בני צפת מספרים כי היה מכין כתובות לזוגות שנישאו בעיר, כתובות באותיות זהב ומעוטרות בצמחים ובפרחים; גם בתי הכנסיות זכו להתקשט במעשי ידיו, ובכמה בתי כנסת בצפת היו מצויים לוחות מעוטרים וכתובים באותיות זהב. עם משלחי ידו הרבים נמנתה אף כתיבה זעירה על גבי גרגרי חיטה; על גרגר אחד היה כותב פסוקים שלמים מן התנ"ך. בספר זכרונותיו "אחד מזקני צפת", מעיד נכדו בנימין גייגר כי הסב עסק אף בחקיקה באבן (ואותיותיו מופיעות על גבי המצבות בצפת).