כתובה מעוטרת על קלף, לנישואי החתן יעקב בן משה בן שם טוב סיקירה עם הכלה חנה בת אברהם בן יצחק בן משה בן יצחק בן ישועה בן יצחק הלוי. ליסבון ("ליזבואה"), פורטוגל, ד' תמוז תרנ"ב [29 ביוני 1892].
דיו וצבע על קלף.
כתובה על גבי יריעת קלף מלבנית גדולה המעוטרת בזר פרחים גדול וצבעוני, בכתר מפואר ובסרטי בד, עם ראשי תיבות שמות החתן והכלה (ושם משפחתם) כתובים בתחתית באותיות לטיניות. עיטורי הכתובה דומים מאוד לעיטורי כתובות שנעשו בגיברלטר בעשורים האחרונים של המאה ה-19, ומעידים על הקשר בין שתי הקהילות. נוסח הכתובה הוא לפי מנהג מגורשי ספרד, כמצוין בסופו: "כפי דמנהג... קהילות הקדש המגורשים מקשטילייא ינקום נקמתם צורם ויחוס ויחון ויחמול על שארית פליטתם...". בשולי נוסח הכתובה מופיעות חתימות החתן העדים: דוד זאגורי ויצחק יעקב וואלפינזאהן.
70X60 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט קמטים וכתמים. פגיעות קלות בצבע.
