כתובה מעוטרת על קלף, לנישואי החתן אברהם שמואל בן שמחה מוטא עם הכלה דבורה בת אליעזר לוריא. ונציה ("ויניציאה"), איטליה, י' אדר שני תקמ"ו [10 במרץ 1786].
דיו וצבע על קלף.
כתובה על גבי יריעת קלף מלבנית אשר שוליה העליונים גזורים בדגם קישוטי. מעוטרת בשליש העליון באיורים רבים הכוללים עץ גדול נושא פירות, עצים קטנים, פרחים ממינים שונים, בתים, ציפורים ממינים שונים, כד וכלב, ובשני השלישים התחתונים בדגם אדריכלי.
בשולי נוסח הכתובה מופיעות חתימות החתן ואביו באותיות לטיניות וחתימות העדים "אברהם בכמהר"ר יצחק פאציפיקו זצוק"ל" [הרב אברהם פאציפיקו – מראשי הישיבה הכללית בוונציה] ו"יוסף חיים בלא"א אהרן חי ישראל".
בנוסח הכתובה מצויין כי אבי החתן "מרצון נפשו הטוב נכנס ערב קבלן ופרען, היינו פייגיו ופרינציפאל פאגאטור וסימול איט אינסולידום עם בנו החתן הנ"ל לפרעם מעידית שבנכסיו... הכל כאשר מבואר בשטר נוצרי נעשה ביום ו' לחדש מארצו אלף תשפ"ו לחשבונם וכל זה רוגאטו נֵילִי אַטִי דיל סי' פייטרו איציאוני סופר מתא". כמו כן, נכתב כי החתן והכלה מתחייבים "להתנהג כמנהג ק"ק אשכנזים יצ"ו שבעיר הזאת".
71X45 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ודהיות דיו וצבע. כמה קרעים, בעיקר בשוליים, משוקמים שיקום מקצועי.
