שאל על פריט זה

פריט 179

אוסף כתבי-יד שומרוניים – ארץ-ישראל, סוף המאה ה-19 והמאה ה-20

חמישה כתבי-יד שומרוניים, בהם מחזורים שומרוניים לחג הפסח ולשביעי של פסח, סידורים שומרוניים לימות החול ולשבתות, וספר הלכות ודינים:

1. מחזור לחג הפסח, כולל תפילות ליום שחיטת הפסח וליום המחרת, ותפילות לשבת ומועד של פסח, ושירים לימי החג. [יפו], 1906-1907. עברית (בכתב שומרוני) ומעט ערבית. דיו שחורה ואדומה על נייר (ומעט הוספות בעפרון).
כתב-היד נוצר בידי המעתיק מוסבח בן אברהם בן מרחיב בן יעקב, המציין שהעתיקו במחסן בעיר יפו (באותה עת היתה קהילת שומרונים בעיר).
כולל ארבעה קולופונים, הראשון מתוארך לחודש ד'ו אל-חיג'ה, שנת 1323 להג'רה [ינואר 1906], השני מתוארך לחודש ד’ו אל-קעדה, 1324 להג'רה [1907], השלישי מתוארך לחודש ד'ו אל-חיג'ה, 1324 להג'רה [1907], והרביעי מתוארך לחודש סאפר, שנת 1325 להג'רה [1907].
[149] דף. 22 ס"מ.

2. מחזור לליל וליום חג המצות – שביעי של פסח. [שכם], 1912. עברית (בכתב שומרוני) ומעט ערבית. דיו שחורה וסגולה על נייר.
כתב-היד נוצר בידי המעתיק יעקב בן אהרן בן שלמה בן טביה הכהן הלוי, שכתבו על שם ישמעאל בן ישראל אחי אמו, מבני הדנפי.
שני קולופונים, מתוארכים לשנת 1330 להג'רה [ינואר 1912].
[96] דף. 15.5 ס"מ.

3. סידור תפילה לימות החול ולשבתות, כולל תפילות לראשי חודשים, ותפילות מיוחדות לזמנים שונים, והוספות שונות. [שכם], 1911. עברית (בכתב שומרוני) ומעט ערבית. דיו שחורה ואדומה על נייר (עם הוספות בעפרון).
כולל תפילות שונות, בהן תפילה לכבוד לידת בן זכר, תפילה שאומרים על קברו של אלעזר הכהן בעוורתא (סמוך לשכם), ועוד.
כתב-היד נוצר בידי המעתיק שחר (מוסבאח) בן אברהם בן מרחיב צדקה. עם קולופון המתוארך לחודש ד’ו אל-קדעה, 1329 להג'רה [אוקטובר 1911].
[233] דף. 19 ס"מ.

4. סידור תפילה שומרוני לימות החול ולשבתות, עם תפילות לראשי חדשים, ותפילות רבות לזמנים שונים. [שכם], 1945-1950. עברית (בכתב שומרוני) ומעט ערבית. דיו שחורה ואדומה על נייר (עם הוספות מאוחרות בדיו כחולה).
כתב-היד נוצר בידי מספר מעתיקים, וכולל ארבעה קולופונים. חלק מהדפים בכתב-היד נכרכו שלא כסדרם.
המעתיק הראשון, שכתב את תפילות ליל שבת, הוא אברהם בן נור צדקה הספרי, והקולופון הראשון שכתב מתוארך לפי "חשבון אנגלי", ל-5 בדצמבר 1945. קולופון נוסף שכתב, המופיע בהמשך, מתוארך ל-25 בדצמבר 1950.
המעתיק השני, שהעתיק את תפילות יום השבת הוא נימר בן זכי בן נימר בן צדקה ספרי, והקולופון שכתב מתוארך ל-25 בינואר 1948.
הקולופון האחרון, מאת מעתיק נוסף, רצון צדקה, מתוארך ל-16 בנובמבר, שנת 1948.
[304] דף. 19.5 ס"מ.

5. ספר "אל-כאפי", חיבור הלכתי מחמיר בנושאי האסור והמותר בשבת, כשרות האוכל בימות החול ובפסח, דיני טומאה, ירושה, ועוד. [שכם], 1878. ערבית, עם מעט עברית (בכתב שומרוני). דיו שחורה וסגולה על נייר.
כתב-היד נוצר בידי המעתיק סעיד בן המנוח שלמה צדקה השומרוני הישראלי, המציין כי כתבו "למען קהל ישראל בהר גריזים". הקולופון מתוארך לעשרים לחודש ד'ו אל-חיג'ה, 1295 להג'רה [1878].
[137] דף. 21.5 ס"מ.

5 כתבי-יד. מצב משתנה, בינוני-טוב עד בינוני-גרוע. כתמים. בלאי. סימני עש (בשניים מהם סימני עש רבים וקשים, עם פגיעות רבות בטקסט). קרעים, בהם קרעים חסרים במספר מקומות. דפים וקונטרסים מנותקים במספר מקומות. דהיית דיו. כריכות ישנות ומקוריות (אחד מהכרכים כרוך בכריכת עור מקורית, וחלקם בכריכות עם שדרות עור). בלאי ופגמים בכריכות.