פנקס הפרוטוקולים של נשיאות לשכת "אליהו" בחיפה, של המסדר החשאי "אגודת אחוה". חיפה, תשי"א-תשי"ז בקירוב. התקופה הראשונה לאחר הקמת מדינת ישראל.
מחברת עבת-כרס (כ-450 עמודים כתובים), בכתב-יד (מכותבים שונים), עם רשימות רבות, קצרות וארוכות, בהן: רשימות חברים וכתובותיהם, פרוטוקולים מאסיפות "ועד הפועל" של הנהלת הנשיאות, ותמצית אסיפות כלליות עם כל ה"אחים" חברי הלשכה בחיפה; תמצית הרצאות שונות שנמסרו באסיפות הלשכה; בחירות ומינוי "נשיא" וחברי "ועד הפועל"; קבלת "אחים" חדשים, ע"י נשיאי הלשכה בחיפה או נציגים מ"מרכז הלשכות" בירושלים, ה"מקדשים" את החברים החדשים; תמצית פעולות שנעשו; פרוטוקולים של אסיפות ארציות; דוחו"ת על התייעצויות שנעשו במשרדי "מרכז הלשכות" בירושלים ובתל אביב [מלבד הלשכה בירושלים ו"מרכז הלשכות" המוזכרים רבות בפנקס שלפנינו, מוזכרים בו גם ראשי לשכות נוספות מרחבי הארץ: תל אביב, רמת גן, פתח תקוה, טבריה, חדרה ("לשכת אביעזר"), לוד, רמלה ועוד].
רוב הפרוטוקולים מתמצתים בקצרה את סדר היום של האסיפה, עם תיעוד על שמות הנוכחים המשתתפים, הנואמים והמרצים; טקסי "קריאת ספר החוקים" בכל אסיפה ציבורית, קריאת פרקי תנ"ך באסיפה, והקראת דוחו"ת הפעולות שנעשו וההחלטות שהתקבלו; מספר החברים שהשתתפו, ועוד. בכמה מהדוחו"ת נכתב גם תוכן ההרצאות שנמסרו, בהן הרצאות על ההיסטוריה של ה"אגודה" ופעולותיה (באחת מהן מסופר על יחסו של רבי שמואל סלנט ורבני ירושלים להקמת האגודה החשאית).
אגודת "אחוה" נוסדה בירושלים בשנת תרנ"ה, כמסדר חברים חשאי, ע"י קבוצת "אחים" דתיים (רובם ממשפחות ותיקות של בני הישוב הישן בירושלים, מחוגי ה"פרושים" וה"חסידים"). בהמשך פרשה האגודה סניפים ("לשכות") ברחבי הארץ, המזרח והעולם. טקסי האגודה כללו מאפיינים שהועתקו מלשכות חשאיות עולמיות אחרות, כדוגמת "הבונים החפשיים" ו"בני ברית", עם הירארכיה פנימית של נשיא, הנהלת הנשיאות, חברי וועדות, וחברי האחוה. אסיפות וטקסי קבלת "אחים", קריאת "ספר החוקים" בכל האסיפות הציבוריות, וכדומה.
האגודה פועלת כבר למעלה מ-130 שנה, ועמדה במשך השנים מאחורי פעולות רבות של ידידות ואחוה, כאשר חבריה פועלים בחשאי להשגת שלום ואחדות בין כל חלקי הציבור ופעולות עזרה הדדית.
האגודה דאגה בדרכים שונות לרומם את מעמדם החברתי והכלכלי של חבריה, השגת משרות לחברי האגודה ובני משפחותיהם, בעולם המסחר והתעשיה, משרות ציבוריות ופרטיות, מינוי רבנים ושופטים, פקידי ממשלה ונבחרי ציבור, שתפסו עמדות-מפתח במשק הארצישראלי המתפתח. אגודת "אחוה" עמדה מאחורי מפעלים שונים לפיתוח היישוב והתעשיה בארץ ישראל, ובניית שכונות יהודיות ברחבי הארץ, בהן: "נווה שלום" בפאתי יפו, "בית וגן" בהרי ירושלים, ועוד. האגודה גם הייתה פעילה בהקמת מוסדות תורה וחינוך, ובדאגה להכתרת רבנים ראויים וכלי-קודש במשרות תורניות.
בין פעולותיה המפורסמות של האגודה בשדה הרבנות היו: הבאת הגראי"ה קוק אב"ד יפו לעיר ירושלים בשנת תר"פ, ומינויו לרבה הראשי של ירושלים וארץ ישראל; מינוי הג"ר יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי לראש ישיבת עץ חיים, מינוי הג"ר רפאל קוק לרבנות טבריה, ומינוי הג"ר שלמה זלמן אויערבאך לראש-ישיבה בישיבת "קול תורה". פעולות "אחוה" היו על-מפלגתיות, אבל היו לה מהלכים בתוככי התנועות הפוליטיות הדתיות: "המזרחי", "אגודת ישראל" ו"פועלי אגודת ישראל". האגודה פעלה גם כמנגנון "ביטוח סוציאלי" לחברי האגודה, שבמקרה של נפילה כלכלית או בריאותית, תדאג "קופת הלשכה" לכלכלת משפחת ה"חבר". אגודת "אחוה" גם דאגה להספדים ומפעלי-הנצחה לחברים שנפטרו מן העולם, להשתתפות בשמחותיהם של ה"אחים", ולפרסום מודעות-ברכה בעיתונות לחברים שעשו שמחה משפחתית, או עלו לגדולה במשרה ציבורית.
הפנקס שלפנינו חושף מידע פנימי על פעולותיה החשאיות של הלשכה, בחיזוק שמירת הדת במדינת ישראל המתפתחת, הקמת מקוואות, הקמת מועצה ארצית לשמירת השבת, מלחמה נגד גיוס הבנות, עזרה לעולים תושבי המעברות ושכונות המצוקה. הקמת מועדונים לנוער. דיונים על רכישת אולם קבוע, לאסיפות ואירועים של האגודה, ועוד.
הפנקס כולל גם דיונים חשאיים שהתקיימו בוועד הפועל של לשכת הנשיאות (ולא היו חשופים לכלל מאות ה"אחים" חברי הלשכה בחיפה), בהם דנו בין השאר בקבלת חברים או בהרחקת חברים, ועל עוד נושאים רבים. חלק מן הפרוטוקולים ארוכים יותר ומפרטים את הדיונים והויכוחים באסיפות. בפרוטוקולים מחודש תמוז שנת תשי"א לקראת הבחירות לכנסת השנייה, מובאים דיונים רחבים האם על הלשכה להתערב בבחירות, לטובת רשימת "אגודת ישראל" או ל"המזרחי". הדיונים נעשו לאחר שרא"ח שאג יו"ר מרכז הלשכות, דרש להחרים את רשימת המזרחי, מפני שהסירה את שמו מרשימת המועמדים. בדיונים אלו מוזכר כי ברשימת המועמדים של המזרחי עדיין יש כמה "אחים" של אחוה, בהם השר דוד צבי פנקס.
בדיונים לאחר מכן בחודש אב תשי"א, דנו על מצב הדת בארץ, וביזמה להקים "חזית דתית" בכנסת, לאיחוד כל הכוחות כדי להרבות את שמירת הדת בארץ ישראל. באסיפות משנת תשי"ב, מופיעים דיונים על נושאי ה"שילומים" מגרמניה, ועוד נושאים רבים מהבעיות האקטואליות של תקופת הקמת מדינת ישראל וראשית ימיה.
בין דפי הפנקס נותרו מספר מכתבי הזמנות לאסיפות (משוכפלים בהדפסת סטנסיל), בראש ההזמנות מופיע הלוגו החשאי של הלשכה בחיפה: "א. א. ל. ו. – אליהו".
כ-[450] עמ' כתובים. 20.5 ס"מ. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. כתמים וקמטים. כריכת קרטון מקורית, רופפת ובלויה.
