כתב-יד, ספר "חוקי האגודה", של המסדר החשאי "אגודת אחוה", שנוסד בירושלים בשנת תרנ"ה [1894].
כרך בפורמט גדול ומרשים. כתיבה באותיות קליגרפיות, מרובעות וגדולות, על גבי נייר עבה. כריכה מקורית עם שדרת עור, ולוחות עץ זית מגולף, עם סמלי האגודה: זוג ידיים לוחצות, לוחות הברית, מגן דוד עם המילה "אחוה", אריה אוחז דגל עם המילה "ירושלם" (סמלה של "לשכת ירושלים"), שיבולים, עץ תמר וסרטים שלובים במינים שונים של עצים ופירות נוספים משבעת המינים (גפן, תאנה רימון וזית); על עיטורי הסרטים מופיעה הכתובת עם סיסמת האגודה ותאריך ייסודה: "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק – נוסדה ש'[?] תרנ"ה". במרכז הכריכה האחורית עיטור בצורת מגן דוד עם צלעות שלובות זו בזו, עשוי מלאכת שיבוץ עץ בגוונים שונים, ובמרכזו הכתובת: "פנ[קס?] לשכה ב".
אגודת "אחוה" נוסדה בירושלים בשנת תרנ"ה, כמסדר חברים חשאי, ע"י קבוצת "אחים" דתיים (רובם ממשפחות ותיקות של בני הישוב הישן בירושלים, מחוגי ה"פרושים" וה"חסידים"). בהמשך פרשה האגודה עשרות סניפים ("לשכות") ברחבי הארץ, המזרח והעולם. טקסי האגודה כללו מאפיינים שהועתקו מלשכות חשאיות עולמיות אחרות, כדוגמת "הבונים החפשיים" ו"בני ברית", עם הירארכיה פנימית של נשיא, הנהלת הנשיאות, חברי וועדות, וחברי האחוה. אסיפות וטקסי קבלת "אחים" וכדומה. "ספר החוקים" היווה חפץ מרכזי באסיפות האגודה ובטקסיה.
בספר החוקים שלפנינו נכתב על: "מטרת האגודה"; "חובת האחים"; "חובות הפקידים"; "בחירת הפקידים"; "קבלת אחים" ("לאחים יקובלו רק אלה הבריאים בגופם, שלמים ברוחם ובעלי נימוס, ואשר יוכלו לכלכל עצמם בריוח..."); "אספות"; "עניני כספים"; "חוקים בודדים" ו"יסוד לשכות". בספר החוקים נקבע כי הלשכה הראשית ("מרכז הלשכות") תהיה בירושלים, ומוגדר מנגנון תיאום בין כל לשכה נוספת, מול הלשכה המרכזית ולשכות נוספות. נוסח ספר החוקים נכתב בכרך שלפנינו בשלוש מהדורות, החוזרות על עצמם, עם שינויים ותיקונים חדשים ממהדורה למהדורה.
על כתיבת ספר החוקים שלפנינו, על עיצוב הסמל, ועל גילוף הכריכה שלפנינו (ע"י האמן אברהם קלר), מסופר מעט ב"ספר האחוה – ליובל החמישים של אגודת אחוה העולמית" (ירושלים, תש"ה, עמ' 155), במאמר זכרונות כותב א. א. כהנא, ממייסדי האגודה, בחודש כסלו תרנ"ה: "...אנחנו יסדנו את האגודה וקבענו את תקנותיה. האח מ. א. זקס שהיה בעל כשרון לציור תכן וציר את סמל האגודה, ואח אחר אברהם קלר מהראשונים שנספחו אלינו אחרי יסוד האגודה, והוא אמן בחטוב בעץ, חטב מעץ את סמל אגודתנו לקבעו על כריכת ספר התקנות... בסמל היו: שבלי חטה, שני לוחות הברית, ושתי כפות ידים משולבות – אלה סמלו: תורה עבודת-אדמה ואחדות...".
אגודת "אחוה" הפועלת כבר למעלה מ-130 שנה (ופעילה עד היום), עמדה מאחורי פעולות רבות של ידידות ואחוה, כאשר חבריה פועלים בחשאי להשגת שלום ואחדות בין כל חלקי הציבור ופעולות עזרה הדדית. האגודה דאגה בדרכים שונות לרומם את מעמדם החברתי והכלכלי של חבריה, השגת משרות לחברי האגודה ובני משפחותיהם, בעולם המסחר והתעשיה, משרות ציבוריות ופרטיות, מינוי רבנים ושופטים, פקידי ממשלה ונבחרי ציבור, שתפסו עמדות-מפתח במשק הארצישראלי המתפתח. אגודת "אחוה" עמדה מאחורי מפעלים שונים לפיתוח היישוב והתעשיה בארץ ישראל, ובניית שכונות יהודיות ברחבי הארץ, בהן: "נווה שלום" בפאתי יפו, "בית וגן" בהרי ירושלים, ועוד.
האגודה גם הייתה פעילה בהקמת מוסדות תורה וחינוך, ובדאגה להכתרת רבנים ראויים וכלי-קודש במשרות תורניות. בין פעולותיה המפורסמות של האגודה בשדה הרבנות היו: הבאת הגראי"ה קוק אב"ד יפו לעיר ירושלים בשנת תר"פ, ומינויו לרבה הראשי של ירושלים וארץ ישראל; מינוי הג"ר יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי לראש ישיבת עץ חיים, מינוי הג"ר רפאל קוק לרבנות טבריה, ומינוי הג"ר שלמה זלמן אויערבאך לראש-ישיבה בישיבת "קול תורה". פעולות "אחוה" היו על-מפלגתיות, אבל היו לה מהלכים בתוככי התנועות הפוליטיות הדתיות: "המזרחי", "אגודת ישראל" ו"פועלי אגודת ישראל".
האגודה פעלה גם כמנגנון "ביטוח סוציאלי" לחברי האגודה, שבמקרה של נפילה כלכלית או בריאותית, תדאג "קופת הלשכה" לכלכלת משפחת ה"חבר". אגודת "אחוה" גם דאגה להספדים ומפעלי-הנצחה לחברים שנפטרו מן העולם, להשתתפות בשמחותיהם של ה"אחים", ולפרסום מודעות-ברכה בעיתונות לחברים שעשו שמחה משפחתית, או עלו לגדולה במשרה ציבורית.
[37] דף (מתוכם דפים ועמודים ריקים, ו-51 עמ' כתובים). 31 ס"מ. נייר עבה במיוחד. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקרעים. כריכה מקורית מחופה בד, לוחות עץ זית מגולף ושדרת עור. הכריכה במצב טוב.
