מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אלכסנדר משה לפידות אב"ד הורודנא. "הוראדנא באחו"נ" (אחורי הנהר), אב תרכ"ג [1863].
מכתב בדברי תורה שנשלח אל הגאון רבי יהושע העשיל הלוי לעווין מוולוז'ין בעל ה"עליות אליהו". בתחילת המכתב מעודד רבי אלכסנדר משה את ריה"ל להמשיך את הוצאת כתב העת "פליטת סופרים" (כתב-עת בדברי תורה שיזם ריה"ל כבר בשנת תר"ז, רק בשנת תרכ"ג הצליח להוציא את הקובץ הראשון, ובשל סיבות שונות הוא גם היה האחרון): "מאד תמהני על איחור ביאת עלי הפ"ס [הפליטת סופרים] אשר החל, מהראוי לזרז בזה לזכות הרבים, אקוה בהמשך זמן לא כביר, יראה שכר טוב בעמלו, בלי פה חנף אומר, כי פעלו עלה לגג, נגד כל מחוקקי ח"ת בעלי העתים, אשר החטיאו המטרה, ועליהו לתרופה רק פריו יתן בעתו, לחדשים יבכר, וכל אשר יעשה יצליח".
רבי אלכסנדר משה כותב לו חידושי תורה (כנראה על מנת לפרסמם בקובץ הבא): "התראיתי עם כבוד גיסו החריף מוהר"ש נ"י... והעירני לכתוב לכ"ת בארוכה הערותי על כבוד עלי הלבנון הראשונים אשר היו למראה עיני, והוא במ"ש הארז אשר בלבנון הגאבד"ק קוטנא נ"י...".
בהמשך הוא מעיר על דברי רבי שמואל סלנט שנדפסו בעתון "הלבנון" בדיני אכילת מצה (הדיון בדברי רבי שמואל סלנט שבמכתב שלפנינו, כבר נדפס בחיי רבי אלכסנדר משה בקובץ "כבוד הלבנון", בהתכתבות עם רבי שמואל סלנט – ראה תורת רבינו שמואל סלנט, ירושלים תשנ"ח, חלק ג, סימן קכח, עמ' פו-צא). בשולי המכתב לאחר החתימה מוסיף רבי אלכסנדר משה להעיר על דברים שנדפסו בקובץ ה"תבונה" של רבי ישראל סלנטר ("בעלי התבונה להגרי"ס"), בענין "עדות בשטר".
הגאון רבי אלכסנדר משה לפידות (תקע"ט-תרס"ו), מגדולי דורו המפורסמים, מקברניטי היהדות החרדית בליטא, יד ימינו של רעו רבי ישראל סלנטר וממייסדי תנועת המוסר. נולד בוילנא לאביו רבי צבי "אשר היה מופלג בתורה וצדיק מפורסם, ראש המכניס-אורח בוילנא" (לקורות עיר ראסיין ורבניה, עמ' טו). עודנו ילד נתגלו כשרונותיו הברוכים ויצא שמו כ"העילוי מוילנא". תלמיד רבי אברהם אבלי פאסוועלער אב"ד ווילנא, ותלמידו המובהק של הגאון רבי הירש ברוידא בישיבה בעיר סלנט (יחד עם רעיו: רבי ישראל מסלנט, רבי שמואל סלנט ועוד). בהיותו בן שבע עשרה נתקבל לרב ביאנובה, ובהמשך עבר לכהן ברבנות הורודנא בפרבר אחורי הנהר. בשלהי שנת תרכ"ו עלה לכהן ברבנות העיר ראסיין בה ישב ארבעים שנה עד יומו האחרון (בשנת תרכ"ו בערך נתאלמן מאשת נעוריו, ובזיווג שני נשא את בת הגאון רבי יעקב בנדיטמן אב"ד בויסק "בעל זכרון יעקב", מצאצאי רבי שמואל חסיד אב"ד ראסיין). גאון מופלג בתורה ומן המשיבים הגדולים בתקופתו. שותפם של גדולי דורו בהנהגה, בטיפול בבעיות השעה של יהודי רוסיה ובביצור חומות היהדות במאבקים הרצופים על חיי הדת. בין היתר, נמנה על גדולי הדור שנקראו לפשר במחלוקת בישיבת וולוז'ין. בצעירותו נעשה מקורבו של רבי ישראל סלנטר, הושפע רבות מדרכו והיה לאחד המצדדים הגדולים בדרכו. בכך היה לסניגורה של תנועת המוסר כנגד מתנגדיה ותרם רבות להתפשטותה ולהנחלת דרך המוסר בישיבות ליטא. נחשב כיד ימינו של רבי ישראל סלנטר במפעליו הגדולים, ובמסגרת זו היה גם ממקימי כולל הפרושים בקובנה, והוציא יחד עם רבי ישראל סלנטר, החפץ חיים ורבי יצחק אלחנן ספקטור, את הקובץ "עץ פרי" (ווילנא תרמ"א), על גודל מעלת לימוד התורה ותומכיה. קובץ זה יצא במסגרת פעילותו להעלאת קרנה של תורה ושינוי היחס ללומדי תורה.
מרבית כתביו אבדו במשך השנים, בעת פטירתו השאיר אחריו חבילות של כתבים: שו"ת "אבני זכרון" על גיטין ושטרות; "אם לבינה" חידושים הגהות הש"ס; פירוש שיה"ש קהלת ותהלים"; מכל כתביו הרבים נדפסו רק הספר "אבני זכרון" מדרשותיו, שנדפס בחייו (וורשא, תרנ"ז); ועוד מספר מאמרי הלכה ומוסר אשר נתפרסמו בכתבי עת שונים. בשנת תר"ע נדפס בווילנא הספר "דברי אמת" בעילום שמו, ובו צוואתו שכתב בגיל שמונים שנה, ספר זה היה לאחד מספרי המוסר היסודיים שנדפסו בזמנו, ונדפס בימינו בסדרת "מאורי ואורות המוסר".
מכתב השו"ת שלפנינו הוא שריד לתורתו של גאון דורו, שהיה בזמנו אחד מגדולי הפוסקים בדורו. רוב המכתב שלפנינו נדפס (כנראה מתוך כתה"י שלפנינו) בליקוטים מתורת רבי אלכסנדר משה, שנדפסו ב"ספר הזכרון למרן בעל הפחד יצחק" (ירושלים, תשד"מ, עמ' תרכג-תרכה, סימן ג וסימן ד). בשנת תשס"ו נדפס בליקווד ספר "תורת רבינו אלכסנדר משה לפידות", וגם בו נדפסו תוכן שלושת הנושאים הנדונים במכתב שלפנינו.
[1] דף כפול. 20 ס"מ. שני עמודים כתובים. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי, קמטים וקרעים. הדבקות נייר דבק (סלוטייפ) בדף השני.
