מכתב ארוך (3 עמודים גדולים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי צבי הירש קאלישר. טהארן (טורון Thorn, צפון-מערב פולין), [תקפ"ה 1825].
מכתב שנשלח בדואר לעיר פוזנא, אל מורו ורבו הגאון רבי עקיבא איגר אב"ד פוזנא. בראש המכתב פותח רבי צבי הירש: "...לכבוד אדמ"ו הרב המאור הגאון הגדול החסיד המפורסם בכל קצוי ארץ רם ונשא בא"י עין עדת ישראל יחיד בדורו קש"ת מו"ה עקיבא נ"י".
המכתב עוסק בעסק-ביש של קידושי נערה בלא רצון משפחתה, שנעשו כדת משה וישראל עם שני עדים כשרים. האב פנה לאחד מלמדני העיר, שהושיב בית דין של שלשה שפסלו את הקידושין והתירו אשת-איש בלא גט. רבי צבי הירש דן באריכות בסוגיית קידושין אלו, ומתלבט האם להלכה ניתן להתיר את הבתולה הנ"ל בלא גט.
בסיומו של המכתב מברך רצ"ה קאלישר את רבו בברכות רפואה שלימה ומתנצל על כך שהוא מטריח אותו להשיב: "...ואחכה [לתשובתו] הרמה עי"מ [=על ידי מוקדם] והש"י יצליחהו וירפאהו רפואה שלימה להחזיקו ולהחלימו, ככל אות נפשו ונפש עבדו המתאבק בעפר רגליו הק' צהירש במו"ה שלמה נ"י קאלישער מליסא" – "עוד אבקש לשלוח את תשובתו לידי ממש".
בשולי המכתב, הוסיף אביו הגאון רבי שלמה קאלישר אגרת שלומים קצרה: "גם אנוכי ד"ש אדמ"ו הגאון נ"י ומבקש ג"כ למחול עכ"ה [על כבודו הרם] ולהשיב עי"מ האפשרי, כ"ד תלמידו ועבדו הק' שלמה ב"מ משה ז"ל".
בעמוד הרביעי: רישום כתובת בגרמנית, למשלוח המכתב לפוזנא אל רבי עקיבא איגר. חותמת דואר מהעיר "Thorn", ושרידי חותם שעוה.
הגאון הנודע רבי צבי הירש קאלישר (ניסן תקנ"ה-חשוון תרל"ה), מגדולי דורו, תלמידו המובהק של הגאון רבי עקיבא איגר, ותלמידם של הגאון רבי יעקב אב"ד ליסא בעל "נתיבות המשפט", ושל דודו הגאון רבי יהודה ליב קאלישר ראב"ד ליסא. לאחר נישואיו התגורר בטהורן וכיהן בה שנים רבות כרב שלא על מנת לקבל פרס.
מחבר הספרים: "מאזנים למשפט" על חושן משפט (קראטאשין, תרט"ו 1855), הגהות "צבי לצדיק" על משניות ועל שו"ע, "אבן בוחן", "אמונה ישרה", ועוד ספרים. רצ"ה קאלישר היה מראשוני המעוררים והפועלים להקמת ישוב יהודי וקניית קרקעות בארץ ישראל, בשותפות אמיצה עם הגאון רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ – "הצדיק מגריידיץ". בנושא זה עוסקים ספריו "דרישת ציון" (טהארן, תרכ"ו 1866) ו"שלום ירושלים" (טהארן, תרכ"ח 1868). ספרו "דרישת ציון" זכה למספר מהדורות לאחר הקמת תנועת "חובבי ציון", והרב קאלישר נחשב כאחד האבות הרוחניים של "חיבת ציון", ובערים רבות בישראל נקראו רחובות על שמו.
אביו,
רבי שלמה קאלישר מגאוני ליסא (תרכ"ח בערך-ת"ר), עמד בקשרי ידידות וקשרי משפחה עם הגאון רבי עקיבא איגר [רבי שלמה היה אחיו של רבי יהודה ליב קאלישר ראב"ד ליסא בעל "יד החזקה", שהיה אביו של רבי אברהם משה קאלישר, חתנו של רבי עקיבא איגר, לאחר שר' אברהם משה נפטר בקיצור ימים נישאה אלמנתו הרבנית שרל להגאון בעל ה"חתם סופר"]. בשנותיו האחרונות התגורר בטאהרן, וכפי הנראה מהמכתב שלפנינו כבר בשנת תקפ"ה הוא התגורר בטאהרן.
[1] דף כפול. 39 ס"מ (3 עמ' כתובים). מצב גרוע. כתמים. בלאי רב ופגעי פטריה. קרעים חסרים עם פגיעה משמעותית בטקסט.
