כתב-יד, סדרי תפילות ופיוטים לימות השנה ולמועדים. תְ'לֵא (תימן), ב'רט לשטרות [תרנ"ח 1898].
כרך בפורמט קטן. כתיבה נאה ומנוקדת, עם הוספות בשוליים בכתיבה שונה. שער מעוטר במסגרת (מחוק בחלקו), עם תיעוד מתוארך בחתימת הסופר, המעיד על כתיבת הספר בעיר ת'לא, עבור יחיא צ'הרי.
הכרך כולל: מאמרי זוהר ליום השבת; קידוש והבדלה ופיוטים למוצאי שבת; בקשות לראש חודש, לשבת וראש חודש ו"פיוט לחתן – לקרוא לס"ת"; "ברכת המזון לאבל"; פיוטי "אזהרות" לחג השבועות; "סדר סליחות ללילי אשמורות"; "הושענות לחג הסוכות" (דפים 76-77 הינם השלמה בכתיבה מאוחרת יותר ל"הושענות ליום שישי"); סדר הקפות להושענא רבה ו"סדר שמחת תורה"; "ברכת המילה"; "תקון צום גדליה" וסדר ארבע תעניות; פיוטים וקינות לתשעה באב, והעתקות מ"מדרש איכה"; תפילות לתשעה באב; "תקון הטל", "תקון הגשם" ו"ספירת העומר" (בארמית, כמנהג יהודי תימן); הקפות ומספדות למת; "סדר התר לערב ראש השנה".
בשער הספר תיעוד (מחוק בחלקו), בחתימתו המסולסלת של הסופר "הצעיר חיים ן' מ"ו יוסף כהן יצ"ו": "זה החפץ נכתב לתשוקת החבר הטוב... הארון ן'... המכונה... ביום א' כ"ט שבט שנת בר"ט לשטרות, וסך דמיו ת'לאת'ה ורב[ע] ריאל בעיר ת'לא...". בדף [184ב], נכתב שטר מכירה (בערבית-יהודית), מאת יחיא בן אהרן אלצ'אהרי, מהתאריך כסלו ב'רמ"א (תר"צ 1929).
העיירה תְ'לֵא, מהעיירות העתיקות בתימן, סמוכה לעיר שבאם (נפת בני יזיד, מצפון-מערב לצנעא), הייתה קהילה יהודית חשובה וגדולה בתימן, עד לסוף המאה ה-17. בשנת ת"ס (1700) קם מלך חדש במערב תימן, אשר אנס את היהודים להמיר את דתם. בהגיעו לעיר ת'לא נלחמו בו בני העיר והרגו מחייליו של המלך כמאה איש. במאה ה-18 וה-19 הקהילה התקטנה והיו בה כמה עשרות משפחות בלבד (עפ"י עדות הנוסע רבי יעקב ספיר מביקורו בתלא בשנת תרי"ט), ובעת ביקורו של יבניאלי במקום בשנת תרע"א (1911), היו בה רק תשע משפחות (ראו: גברא, אנציקלופדיה לקהילות תימן, ב, עמ' 590-592). לפנינו תיעוד מיהודי קהילה זו במפנה המאה ה-20.
[194] דף. 17.5 ס"מ. מצב משתנה, טוב-בינוני עד בינוני. כתמים רבים וסימני שימוש. בלאי וקרעים. סימני עש. קרעים חסרים בשער, דף האחרון ובמספר דפים נוספים, עם שיקומים במילוי נייר והדבקות. כריכה חדשה, עם שדרת קלף.
