שאל על פריט זה

אוסף ספרים מתורתו ותולדותיו של המהר"ל מפראג –הגאון רבי יהודה ליווא אב"ד פראג:

• ספר דרוש על התורה ועל המצות, מאת רבינו "יהודה ליוואה... המכונה מהר"ל מפראג. למברג (לבוב), [תר"ח] 1848. בעמוד האחרון נדפס "פירוש על מאמר מספר דרך החיים אשר מצאנו על גליון ספר". הגהה זו נדפסה כאן בעילום שם (ונדפסה לראשונה במהדורת וורשא, תקצ"ו). בבדיקה שערכנו, התברר כי מחברה הוא הרה"ק האדמו"ר רבי שרגא פייבל מגריצא – אבי שושלת אדמו"רי אלכסנדר, שכן הגהה זו ככתבה וכלשונה נדפסה בספר "משענת משה" (פיוטרקוב תרס"ט, עמ' 8), בתוספת הכותרת: "מהרה"ק ה"ר שרגא פייויל זצ"ל שהי' רב בגריצא ואח"כ נתקבל למאקאווע ושם מנוחתו כבוד". בתוך הגהה זו מוזכר "מורי שיחיה" ["וכאשר הגדתי הדברים לפני מורי שיחי' אמר ברוחב דעתו..."], כשהכוונה להאדמו"ר רבי יצחק מוורקא. ההגהה נדפסה מאוחר יותר בספר "אהל יצחק" – ליקוטי תורותיו של האדמו"ר רבי יצחק מווארקא (פיוטרקוב תרע"ד, סעיף רסח).

• ספר אור חדש על מגילת אסתר, ו"נר מצוה" על ענייני חנוכה, מאת רבינו יהודה ליוואי – המהר"ל. [יוהניסבורג (פרוסיה), חסר שם מדפיס, תרי"ט בקירוב 1859]. עם הסכמת המגיד מקוזניץ [ממהדורת וורשא תקנ"ח]. בעמוד האחרון, מכתב הסכמה מרבי צבי הירש קאלישער אב"ד טאהרן, מחודש אייר תרי"ט. בדף המגן הקדמי הקדשה בכת"י משנת תרנ"ז, מאת רבי דוד ישעיה קאשציקאוויץ.

• ספר זכר צדיק, דרושים מהמהר"ל מפראג. וורשא, [תרל"א] 1871.

• ספר זכר צדיק, דרושים מהמהר"ל מפראג – עם הוספות. פיעטרקוב, תרס"ה 1905. חתימת בעלים בראש דף השער: "אברהם טענינבאהם".

• ספר חידושי מהר"ל מפראג, על טור יורה דעה, עם הוספות חידושים "אמרי מועד", מאת המו"ל רבי מאיר מנייארן, והסכמות רבות. פיעטרקוב, תרס"ו 1906.

• ספר באר הגולה, על מאמרי והגדות חז"ל, מאת המהר"ל מפראג, עם פירוש ג' מאמרים מאת המגיד מקוזניץ. פיעטרקוב, עת"ר 1910.

• ספר תולדות ונפלאות מהר"ל – הנקרא מגילת יוחסין, מאת רבי מאיר פערעליש מפראג, עם קונטרס המילואים (וסיפורים יקרים מאדמו"ר רבי חנוך הענך הכהן מאלכסנדר). בילגורייא, תרע"א 1911.

• ספר חכמת מהר"ל מפראג. לודז, [שנות התרפ-תר"צ בקירוב – מהדורבה סטריאוטיפית, של מהדורת פיעטרקוב, תרע"א]. חתימת רבי דוד מאשקאוויטש מב' קרעסטור [הגה"צ רבי דוד מושקוביץ – "הרב מבוניהאד" (תרס"ט-חשון תשמ"ו), נולד בקרעסטיר והיה בנו-חורגו של רבי יהודה גרינוואלד מקרעסטיר (אחיהם של רבי אליעזר דוד אב"ד סאטמאר בעל ה"קרן לדוד", ורבי משה גרינוואלד אב"ד חוסט בעל ה"ערוגת הבושם"). למד בישיבת סאטמר אצל דודו בעל ה"קרן לדוד" ובישיבת בעל ה"לבושי מרדכי" אב"ד ה'מאד. בזיווגו הראשון היה חתן של בעל ה"ויגד יעקב" מפאפא. לאחר השואה כיהן ברבנות בוניהאד ומישקולץ. עלה בשנות התש"י לירושלים, וכיהן כמו"צ ב"עדה החרדית". איש קדוש, חסידא ופרישא. סיפורי מופת רבים ידועים עליו ועל קדושתו ויראת השמים שלו. ההדיר את ספרי רבותיו בעל ה"לבושי מרדכי" ממאד וה"קרן לדוד" מסאטמר. היה מגדולי חסידי בעלז, ומקורב לחסידויות סקווירא, דושינסקי וסאטמר [לאחר פטירת האדמו"ר רבי אהרן מבעלז, וקודם הכתרת כ"ק האדמו"ר שליט"א, היו חסידי בעלז מתאספים בימים נוראים להתפלל יחדיו בישיבת בעלז בירושלים, והיו מכבדים את הרב מבוניהאד לעמוד בתפילות המוספין כשליח ציבור – על מקומו של האדמו"ר].