שאל על פריט זה

פריט 128

פלח הרימון / אור נערב (להרמ"ק) – קוריץ, תקמ"ו – העותק של האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים

ספר פלח הרמון, קצור ספר פרדס רימונים לרבי משה קורדובירו (הרמ"ק), מאת רבי מנחם עזריה (הרמ"ע) מפאנו, עם ספר פירוש סדר עבודת יום הכפורים, וספר אור נערב, מאת רבי משה קורדובירו. קוריץ, דפוס יאהן אנטאן קריגר, [תקמ"ו, 1786].

שלשה מחיבורי הקבלה של הרמ"ק שנדפסו יחד בקוריץ. בראש הספר הראשון הסכמה מעניינת מאת המקובל הקדוש בעל ה"ברית כהונת עולם" רבי יצחק אייזיק הכהן "החונה פה ק"ק קארעץ ומצ"פ בקלויז ור"מ דק"ק אוסטראה" (מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש).
העותק של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בשער מופיעה חותמתו: "יואל טייטעלבוים אב"ד דק"ק ארשאווא והגליל". להערכתנו, חותמת זו נעשתה והוחתמה על הספרים בבית האדמו"ר מסאטמר, בתקופה מאוחרת יותר לזמן כהונתו באורשיווא – ראו קטלוג "קדם", מכירה 99, פריט 185.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים.

בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.

[1], ב-מח דף; לו דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וסימני עש עם פגיעות בטקסט. הדבקות נייר בשולי השער ודף ב. חותמות. כריכת עור חדשה.


בבית הדפוס בקוריץ נדפסו באותן השנים ספרי קבלה רבים, הרבה מהם מהדורות ראשונות לספרי הרמ"ק, רבי יעקב צמח ורבי מאיר פופרש, שנפוצו עד אז רק בהעתקות כתבי-יד. לימוד הקבלה שהיה עד אז נחלת יחידי סגולה, הפך באותה תקופה לנחלת הרבים, בעקבות תנועת החסידות שהתפשטה בארצות רוסיה פולין וליטא.