מחברת תווים בכתב-יד, ששימשה, כנראה, את חזני בית הכנסת היהודי בעיר חרבין. חרבין (סין), [המחצית הראשונה של המאה ה-20].
תווים כתובים ביד. מילות התפילה משמאל לימין, בתעתיק לאותיות לטיניות. כותרות באותיות עבריות. על גבי הכריכה הפנימית והדף הראשון חותמת הדיו של "הנהלת בית-הכנסת הראשי חרבין" (בעברית ורוסית).
במחברת מילים ומנגינות לתפילת השבת – סדר קבלת שבת, שחרית ומוסף (עבור כל תפילה נרשמו השורה הראשונה והפסוקים האחרונים, בהם נוהג החזן להגביה את קולו).
קהילת יהודי חרבין הייתה הגדולה והחשובה שבקהילות יהודי סין, אשר התקיימה משלהי המאה ה-19 ועד לשנות ה-60. בשיאה מנתה הקהילה כעשרים וחמישה אלף יהודים – מרביתם מהגרים רוסים ומזרח אירופאים שנמלטו מפוגרומים, רדיפות ומלחמות. בעיר התקיימו חיי תרבות עשירים, נדפסו עיתונים יהודיים, נפתחו תלמודי תורה ובתי ספר לאמנות ומוזיקה. בית הכנסת הראשון של חרבין – "בית הכנסת הראשי", נחנך בשנת 1907 והיה למקום התפילה המרכזי של הקהילה. לאורך שנות ה-30 וה-40, בעקבות הכיבוש היפני, הסובייטי ועלייתה של סין הקומוניסטית, הצטמצמה הקהילה ומרבית יהודיה עזבו או גורשו בכוח. אחרוני היהודים עזבו את חרבין בתחילת שנות ה-60.
[108] עמ' כתובים, 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבי תילוע בשוליים (ברובם קלים). קרע חסר בפינה של אחד הדפים. כריכה פגומה מעט.