מגילת קלף ארוכה בכתב-יד – "אילן ספירות". [צפון אפריקה, המאה ה-18 בקירוב].
כתיבה מערבית נאה. מגילת קלף ארוכה, עם איורים ותרשימים מפורטים של הספירות, ה"פרצופים" והשתלשלות העולמות לפי תורת הקבלה של האר"י ז"ל. כותרת בראש המגילה: "זה האילן הקדוש זיע"א אאכי"ר".
כבר מתקופת הקבלה הקדומה ידועים תרשימים ויזואליים של השתלשלות העולמות, המוכרים בשמם "אילן הספירות". מקובלים רבים חיברו וסרטטו לעצמם דגמי אילנות מפורטים. אלו נכתבו לרוב על פני מגילות ארוכות מקלף או נייר. עם התפשטות קבלת האר"י, החלו האילנות לשקף גם את המורכבות של קבלה זו, לפי בתי המדרש השונים שהעתיקו וערכו אותה.
גדול מקובלי איטליה, הרמ"ע מפאנו, מתאר את תופעת המקובלים שהכינו אילנות על גבי מגילות במילים הבאות: "מנהג אבות תורה לבנים שהציבו ציונים לשמות הספירות וכינוייהם ביריעות גדולות, קראום אילנות" (פעמון ורימון, אמשטרדם תס"ח, דף יז/1).
האילנות הם חיבורים גרפיים מורכבים ביותר, והם עשויים לרוב במלאכת מחשבת מיוחדת של שילוב בין טקסט לצורה ואיור. האילנות מציגים בצורה חזותית את השתלשלות העולמות (אצילות, בריאה, יצירה, עשייה), את מבנה הספירות בכל אחד מהעולמות וההשפעות ההדדיות בין הספירות, את פרצופי עולם האצילות, השרים, ההיכלות, ועוד. כל אלו משולבים בפסקאות טקסט. כך הפכו האילנות לחיבורים העומדים בפני עצמם, המציגים את המורכבות הגדולה של סדר ההאצלה לפי השיטות השונות.
האילנות שהכינו המקובלים לא נעשו רק ללימוד ושינון, אלא היו גם כלי ריטואלי, באמצעותם היו המקובלים מציירים במחשבתם את מבנה העולמות במהלך תפילתם ועבודתם הרוחנית. בזמנים מאוחרים יותר שימשו מגילות האילנות כקמיעות, והוחזקו כסגולה לשמירה והצלחה.
במשך שנים רבות של חקר הקבלה כמעט ולא ניתנה הדעת לנושא האילנות, והם כמעט ולא נחקרו ולא תועדו. רק בעשור האחרון התפתח המחקר וקיבל תנופה בפרוייקט "מפעל האילנות" בראשות פרופ' יוסף חיות, ולאחרונה יצא לאור ספרו המקיף בנושא זה; ראו שם בהרחבה: J.H. Chajes, The Kabbalistic Tree, Pennsylvania University Press, 2022.
האילן שלפנינו מקביל בתוכנו לאילנות שיצאו מבית מדרשו של רבי משה זכות – הרמ"ז באיטליה, המשולבים בקטעים מעריכת רבי יעקב צמח ומהר"ם פופרש (נרשמו בספרו של פרופ' חיות כ"אילן פופרס-זכות-צמח").
לפנינו אילן ספירות מפורט ושלם, שנכתב כנראה בצפון אפריקה. מקורו של אילן זה בעיזבון פרטי, והוא לא תועד בספרו של חיות, בפרויקט "מפעל האילנות" או במקומות אחרים.
למיטב ידיעתנו, לא מתועדים אילנות ספירות על קלף מן הסוג הזה ומתקופה זו בצפון אפריקה.
מגילת קלף (שלוש יריעות תפורות). אורך המגילה: 2.22 מטר. רוחב המגילה: 26 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. מספר נקבים בראש המגילה.
תודה לפרופ' יוסף חיות על הערותיו בכתיבת התיאור.
