כתב-יד, ספר נפש דוד וליקוטים מחיבורים בקבלה בעניין השבת. מוג'ו (Mudju/Mücü, אזרבייג'ן), [המחצית הראשונה של המאה ה-19 בקירוב].
העתקה של ספר נפש דוד, לרבי דוד די מדינה, שנדפס בקושטא תצ"ו, והעתקה של קטעים מחיבורים קבליים נוספים, בכתיבת "גרשון בכמה"ר דוד" בכפר מוג'ו שבאזרבייג'ן. נוסח השער הועתק מהספר הנדפס ומעוצב כמוהו, אך במקום פרטי הדפוס כתב הסופר את שמו ומקומו: "נכתב במוג'ו אשר תחת ממשלת אדונינו... שולטן מורתזא עלי יר"ה, בפרצוף המחוקק והמכתיב זור"ח גרשום בכמהר"ר דויד זלה"ה". קולופון של הכותב מופיע בסוף ספר נפש דוד. במספר מקומות הוסיף הכותב הגהות מקוריות משלו בשולי העמודים, בחלקן חתם את שמו: "הכותב הצעיר גרשום בכ"ר ר' דוד נ"ע". מתחת לאחת ההגהות נוספה הגהה מאוחרת מאחד מצאצאיו, החותם: "...כ"ד הקטן נין ונכד דור רביעי למר זקננו המגיה ז"ל יצחק במו' גרשון ז"ל שנת בסת"ר [=תרס"ב] עליון לפ"ק". כתב היד היה גם ברשותו של רבי גרשון ב"ר ראובן, מחכמי קובה שבאזרבייג'ן (ראה להלן; יתכן שהיה מבני משפחתו של הכותב). חתימתו וחותמתו מופיעות בשער, ומספר הגהות בכתב-ידו מופיעות בשולי העמודים. אחת מן ההגהות חתומה בשמו: "...אני הצעיר גרשון יש"ל בלא"א רבי ראובן יש"ל".
בחלקו הראשון של כתב-היד הועתק הספר נפש דוד, חידושים על התורה על פי הקבלה, מאת רבי דוד די מדינה (נדפס קושטא תצ"ו). אחריו מופיעים: ליקוטים מספר שבתא דריגלא (נדפס בפיורדה תנ"ג); קטעים מתוך ספר "יש שכר" - דיני שבת על פי הקבלה (הספר נדפס בפראג שס"ט; המעתיק כותב כי המקור שעמד לפניו היה חסר ולכן גם העתקה חסרה); קטעים עם פרפראות ורמזים בענייני שבת וביאורים לזמירות על פי הקבלה, שהועתקו מספר תיקוני שבת עם פירוש מנחת יעקב (נדפס לראשונה בפראג תי"א).
יש לציין לכת"י בר-אילן 848, הכולל זמירות ופיוטים וליקוטים שונים, אשר נכתב (לפחות בחלקו) על ידי "הצעיר גרשון בכ"ר ראובן מעיר קובא". רבי גרשון ב"ר ראובן הנ"ל חתום שם מספר פעמים, באחת מהן בתוספת התאריך תר"ה. באחד הדפים בסוף כתב-היד הנ"ל מופיעה רשימה החתומה: "הכותיב[!] הצעיר גרשון בר כמוהר"ר דויד זלה"ה", וכן מופיע בו רישום בעלות של "יצחק במ"ו רבי גרשון" (פיוטים מאת רבי גרשון ב"ר דוד ורבי גרשון ב"ר ראובן מופיעים בכת"י בר אילן הנ"ל ובכת"י הספריה הלאומית ירושלים - קרופ 3057). כתב-יד נוסף הוא כת"י סנקט פטרבורג, רוסיה Ms. EVR IV 148, פירוש על פרקי אבות, שנכתב בקובה והועתק "מכתיבת אדמו"ר הרב ר' גרשון יש"ל בכ"ר ראובן נ"ע", בשנים תרכ"ד-תרכ"ה.
הכפר מוג'ו שוכן בצפון אזרבייג'ן, והקהילה היהודית שהתקיימה בו נמנתה על "יהודי ההרים" (ראה מסגרת). לאחר מלחמת העולם הראשונה נמלטו יהודי הכפר לקהילה יהודית סמוכה, בשם הפטרן (Haftaran), והקהילה נקראה מאז בשם המשולב מוג'ו-הפטרן (Mudju-Haftaran). במחצית השניה של המאה ה-19 הגיע למוג'ו נוסע יהודי בשם יוסף יהודה טשארני, שתיעד את יהודי מוג'ו והסביבה, קורותיהם ומנהגיהם ("ספר המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז וקצת מדינות אחרות בנגב רוסיא, משנת ה'תרכ"ז עד שנת ה'תרל"ה, מאת יוסף יהודה בן יעקב הלוי טשארני", ס"ט פטרבורג, תרמ"ד).
[90] דף. 16.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בדף השער ובדפים נוספים, ללא פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכה מקורית, עם פגמים.
"יהודי ההרים"
"יהודי ההרים" הוא כינוי ליהודים שהתיישבו באזורים ההרריים של חבל הקווקז ובנו בהם את יישוביהם. הכינוי "יהודי ההרים" ניתן להם על ידי האוכלוסיה המקומית, אך היהודים המקומיים כינו עצמם בשם "ג'וּהור" (שמשמעותו: יהודי). לפי מסורת שהיתה מקובלת בידם, מוצאם מעשרת השבטים שהוגלו מממלכת ישראל במאה ה-8 לפני הספירה. למעשה, ישנו תיעוד על יהודים במזרח הקווקז כבר במאה ה-3 לספירה, שכנראה נמלטו מפרס בעקבות רדיפות. במהלך השנים סבלו יהודי האזור מרדיפות וסכנת הכחדה, חלקם גורשו, חלקם אולצו להתאסלם למראית עין, וחלקם נהרגו. תחילה סבלו מן המלחמות בין השליטים הערביים ובין ממלכת הכוזרים (שהראתה ליהודים פנים יפות); בהמשך מן הפלישה המונגולית ומהמתקפות החוזרות ונשנות של השבטים המונגוליים על האזור; ולאחר מכן מן המלחמות בין האימפריה העות'מאנית ובין פרס על השליטה באזור. מאוחר יותר הצטרפה גם רוסיה למאבקי השליטה בשטח זה. במאה ה-19 עבר האזור לשליטתה של רוסיה, שהנהיגה חופש פולחן דתי לכל שבטי האזור, בהם גם ליהודים. בעקבות כך נוצרו קשרים בין היהודים ההרריים לבין יהודי רוסיה, שתרמו לעלייתה של אליטה רוחנית. נפתחו ישיבות וקמה שכבה נכבדת של תלמידי חכמים, רבנים ומורי הוראה בקרב יהודי ההרים (ראו: לאה מקדש-שמעאילוב [עורכת], יהודי ההרים - אורחות חיים ומנהגים בקהילת הקווקז, הוצאת מוזיאון ישראל 2001).
