שאל על פריט זה

פריט 137

יששכר בער ריבאק (1897-1935) – מתווה מקורי לשער הספר "שטעטל, ביתי החרב"

מתווה מקורי לשער האלבום "שטעטל, מיין חרובער היים, א געדעכעניש" ("שטעטעל, ביתי החרב, היזכרות") מעשה ידי יששכר בער ריבאק. [ברלין, תרפ"ג (1922/1923)].
צבעי מים על נייר מוצמד לקרטון. חתום.
47.5X31.5 ס"מ. מצב טוב.
יששכר בער ריבאק (1897-1935), יליד העיר יליסבטגרד שברוסיה (כיום קרופיבניצקי, אוקראינה), צייר, אמן גרפי ופסל; מן הבולטים באמני האוונגרד היהודי-הרוסי. למד באקדמיה לאמנות בקייב ובסטודיו של האמנית אלכסנדרה אקסטר. בשנת 1915-1916 השתתף במשלחת האתנוגרפית לתיעוד תרבותם של יהודי פודוליה וווהלין בראשותו של שלמה אנ-סקי, ובתפקידו כצייר לצד אל ליסיצקי העתיק מצבות ותיעד את האמנות העממית בבתי הכנסת מעץ בעיירות תחום המושב. כך החלה אהבתו ארוכת-השנים למוטיבים הלקוחים מן המסורת העממית היהודית, מוטיבים ששימשו מעמודי התווך ביצירתו. היה מן האמנים הפעילים והבולטים בקבוצת "קולטור-ליגע" והורה ציור בבית הספר שהפעילה החטיבה האמנותית שלה. בשנת 1921 עבר לברלין, שם הצטרף ל"קבוצת נובמבר" והציג עם אמניה. בהמשך שב לברית המועצות ולאחר מכן עקר לצרפת, שם נפטר בשנת 1935.
האלבום "שטעטעל, מיין חרובער היים" ("שטעטעל, ביתי החרב"), שיצא לאור בברלין בשנת תרפ"ג [1923], נחשב לאחת מפסגות יצירתו של ריבאק. בעשרים ותשע הליטוגרפיות המתעדות את השטעטל היהודי, ושאותן יצר לאחר גל הפוגרומים שזרע הרס בעיירות תחום המושב לאחר מלחמת העולם הראשונה (באחד מהם נרצח אביו), נראים בתים בעיירה יהודית טיפוסית, בעלי המלאכה שבה ורגעים שונים בחייה, בקינה למחוזות ילדותו של האמן שלא שבו עוד להיות כשהיו.
מקור: עזבון יששכר בער ריבאק.