שאל על פריט זה

מכתב ברכות והתעוררות לעבודת ה' לרגל חג הסוכות הקרב, בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי אברהם וינברג מסלונים (השני), בעל "בית אברהם". ברנוביץ, ערב חג הסוכות תרצ"ג [1932].
נכתב על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר. בראש העמוד מופיעה הכתובת: "אברהם וויינבערג בהרה"ק מוהר"ש זי"ע ועכי"א מסלאנימא, באראנאוויץ". כפי הנראה, נשלח המכתב לאחד מחתניו, גיסיו או אחייניו.
בתחילת המכתב מברך האדמו"ר "בחיים טובים ומבורכים בפרנסה והרחבה ובריות גופא ונהורא מעליא... שתתברכו בכל טוב סלה אתם וביתכם ויו"ח [=ויוצאי חלציכם] וכל אשר לכם... וחיים וברכה עד העולם אמן... ומברכם בחג שמח וכשר וטוב עד העולם".
בהמשך מכתבו מברך האדמו"ר לקראת חג הסוכות המתקרב: "ויפרוס עלינו סוכת שלום בצילא דמהמנותא, להשפות עלינו אמונה טהורה וזכה. זכות דאס ליטערקייט אבות [=זכות זיו וזוהר האבות] יגן עלינו, באמונת ה' וצדיקים, בכדי לומר שירה, ובצל כנפיו נחסה... ובזמן שמחתינו ירחם הי"ת עלינו לעורר עת דודים בקבלת עול מלכות שמים בשמחה, והסוכה וד' מינים יאחדו את לבבותינו לאוי"ר [=לאהבה ויראה] את שמו, ולכוון את כל מעשינו לו ית'[ברך], ואם כי רחוקים אנו מזה... בכ"ז [=בכל זאת] יבקש רחמים ויקוה לה' שיעזרהו בכל, ובפרט בימים של שמחת מצוה ואתה בחרתנו...".
בסוף המכתב מתייחס האדמו"ר לענייני ניהול תלמוד התורה "אור תורה" בטבריה, ולעניינים משפחתיים.
למיטב ידיעתנו, המכתב לא נדפס.
האדמו"ר רבי אברהם ויינברג מסלונים (השני), בעל "בית אברהם" (תרמ"ד-תרצ"ג), חסידא ופרישא, בנו של האדמו"ר ה"דברי שמואל". החל להנהיג את חסידות סלונים בשנת תרע"ו. לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה החל לקומם את הריסות החסידות מחדש. בשנת תרע"ח ייסד בברנוביץ, יחד עם ידיד נפשו הגה"צ רבי משה מידנר, את ישיבתו החשובה "תורת חסד", ישיבה שמיזגה שיטת לימוד ליטאית יחד עם עבודת ה' בלהט הנפש בדרך החסידית. עד לשנת תרפ"ט התגורר בביאליסטוק, ומשנת תרפ"ט עבר להתגורר בברנוביץ. עיקר פרסומו בעולם ולדורות הייתה עבודת ה' שלו בתפילותיו ובשולחנותיו שערך, שהיו בסערת נפש ובדבקות עילאית. תפילותיו ושיחותיו הקדושות השאירו רושם על נפשות השומעים עד יומם האחרון. "כל מאמר שהיה יוצא מפי קדשו בקדושה וטהרה היה כהסתערות על האויב הפנימי, שאם אבן הוא נמוח. היה מזעזע כל פנימיות נפש רוח ונשמה עד כליות ולב, היה מחולל מהפכה נפשית ומאיר עיני הולכי חשכים ואין נוגה להם, באור חיי קדושה, באור שבת קודש, באור תורה ואמונה" (מתוך הקדמת תלמידו המובהק האדמו"ר ה"נתיבות שלום" לספר "בית אברהם"). כמו כן היה מפורסם בקדושתו וטהרתו ובפרישותו המוחלטת מענייני העולם הזה. "בענייני חיי קדושה ופרישות, היה כחד מן קמאי, ומסופר עליו גדולות בענינים אלו למעלה ממושג אנושי" (שם). הרמ"ח מסלונים כתב עליו לאחר פטירתו "שפטפט ביצרו [התגבר על יצרו] יותר מיוסף הצדיק" [על פי גיטין נז, א]. שיחותיו נכתבו ונדפסו בספרו המפורסם "בית אברהם", על ידי תלמידו המובהק האדמו"ר ה"נתיבות שלום". ה"בית אברהם" היה מסור, כאביו ה"דברי שמואל", בכל לבו ונפשו לאחזקתם וקיומם של מוסדות ישיבת "אור תורה" בטבריה, ושל אברכיה ותלמידיה. לצורך כך היה נודד רבות מעיר לעיר כדי לגייס כספים, כדי שיוכלו לשבת על התורה והעבודה בישוב הדעת. פעמיים ביקר בארץ ישראל, בשנת תרפ"ט ובשנת תרצ"ג. בביקורים אלו התקשרו אליו החסידים בעבותות אהבה, ועד ערוב ימיהם היו מספרים על ביקורים אלו בגעגועים גדולים, בכיסופים ובדמעות.
[1] דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. קרעים קלים בסימני הקיפול, ובשוליים העליונים והתחתונים, עם פגיעה קלה באותיות בודדות.