שאל על פריט זה

מכתב בכתב-ידו וחתימותיו של האדמו"ר רבי אברהם וינברג מסלונים (הראשון), בעל ה"יסוד העבודה", עם קטע מתוך מאמר חסידי ששלח לתלמידיו. [סלונים, אלול תרל"א 1871].
דף כפול שחציו חסר. חלק ממכתב ארוך (כנראה בן מספר עמודים) ששלח האדמו"ר לתלמידיו בטבריה, שכלל בתחילתו מכתב אישי, עם דרישות שלום וברכות, ומאמר חסידי עיוני ארוך בענייני קבלה ועבודת ה'. בעמוד הראשון שלפנינו מופיע המכתב האישי שקדם למאמר החסידי, עליו חתום האדמו"ר פעמיים בחתימת יד קדשו, פעם אחת בחתימתו המלאה (עם שם אביו), ופעם אחת בשמו "אברהם" בלבד.
המכתב עם המאמר נשלח לחסידי סלונים בטבריה ואל שלושת ראשי "כולל רייסין" שבטבריה: רבי מרדכי מוילייקא, רבי מנחם מנדל עפשטיין ממינסק ורבי שמואל שמעיה הכהן כ"ץ מסלונים.
במכתב האישי שבעמוד הראשון כותב האדמו"ר ברכות ודרישות שלום לקרובי משפחתו וידידיו שהתגוררו בטבריה: לגיסו רבי אלחנן איסר; לאחותו אסתר שפרינצא; לחתן אחותו "האהוב איש חמודות" – רבי מרדכי לידר – "ר' מוטקה"; לרבי יצחק (כפי הנראה הכוונה לבנו של רבי אלחנן הנ"ל מזיווג ראשון); לרבי אהרן שמואל מוילייקא (אחיו של רבי מרדכי מוילייקא), ו"לחתנו העילוי" של רבי אהרן שמואל – רבי טודרוס; לנכדו "האברך המופלג ומוכשר לכל טוב" – רבי נח וינברג (בן לבנו רבי מיכל אהרן, אבי האדמו"ר ה"ברכת אברהם").
במכתבו מברך האדמו"ר את אחותו אסתר שפרינצא ואת בעלה (מזיווג שני) – גיסו רבי אלחנן איסר, שיזכרם ה' " ויפקדם זו השנה הבע"ל [=הבאה עלינו לטובה] בזרע [ש]"ק [=של קיימא] [...] וישוב ויברכם במדה טובה מרובה" [רקע לברכה זו – ראה בחומר המצורף].
בהמשך מוסיף האדמו"ר ברכות: "כו"ח [=כתיבה וחתימה] טובה בספר הצדיקים ע"ש כל ב"ב [=עם שלום כל בני ביתו]"; "ה' יברכך וישמרך מכל רע וייטיב לך כו"ח [=כתיבה וחתימה] ובכל אשר תפנה תצליח".
בסוף העמוד כותב האדמו"ר לנכדו רבי נח דברי מוסר וחיזוק: "ירא את ה' בני והמליך את היצה"ט על היצה"ר ותזהר בטהרת המחשבות ומדות, ולזכור מחז"ל הבא לטהר מסייעין אותו, והמקדש א"ע מלמטה מקדשין אותו מלמעלה. עין רואה ואוזן שומעת להמתחזק בכל כוחו ביראת ה' ובעבודת הלב. א"ז [=אביך זקנך] אברהם".
בעמוד השני של המכתב מופיע קטע ממאמר עיוני עמוק בענייני קבלה וחסידות (לפנינו חלקו התחתון של העמוד הראשון מתוך כמה עמודים). במאמרו זה מבאר האדמו"ר את המושג הקבלי "טנת"א" [=טעמים נקודות תגים אותיות], בדרכי עבודת ה' על פי תורת החסידות. מאמר זה נדפס בספר "יסוד העבודה", בחלק המכתבים, מכתב סח.
המכתב האישי שלפנינו לא נדפס שם, וכפי הנראה לא נדפס כלל.
[במאמר שנדפס הסתפק המו"ל בפענוחה של אחת המילים והציע בשולי הגליון מספר אפשרויות. בקטע המקורי שלפנינו, ניתן לזהות בבהירות את המילה הנכונה – אפשרות שלא עלתה כלל על דעתו של המדפיס].
האדמו"ר רבי אברהם וינברג, האדמו"ר הראשון מסלונים, בעל ה"יסוד העבודה" (תקס"ד-תרמ"ד), מקובל אלוקי, גאון וקדוש, עמקן מקורי ומחדש. היה תלמיד מובהק לרבותיו האדמו"רים רבי נח מלכוביץ' ורבי משה מקוברין. בשנות התק"צ עמד בראשות ישיבת "ענף עץ חיים" בעיר מגוריו סלונים, שהייתה מעין סניף של ישיבת "עץ חיים" המפורסמת שבוולוז'ין (משה צינוביץ, עץ חיים, עמ' 433; אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, א, עמ' קעז, קפג-קפו). יגיעתו בתורה הייתה עד כלות כל הכוחות. לימודו היה שמונה עשרה שעות ביממה עד לאפיסת כוחות. יגיעתו בתורה בצעירותו הייתה מתוך דוחק ועניות גדולה. בזקנותו, כשאחד מתלמידיו אמר לו שרואים אצלו גילויי רוח הקודש, אמר לו: "רוח הקודש אינני יודע, אבל למדתי תורה מתוך הדחק, וחז"ל אמרו (סוטה דף מט) שהלומד תורה מתוך הדחק משביעין אותו מזיו שכינה". לאחר פטירת רבו מקוברין, בניסן תרי"ח, פתח את חצרו בסלונים, ורוב חסידי קוברין קבלו את מרותו ונסעו אליו. את שולחנותיו ("טישים") היה עורך לא רק בשבתות וחגים, אלא גם בימות החול. היה כמעיין המתגבר והרבה באמירת מאמרי חסידות עמוקים ביותר, וכן כתב חיבורים רבים בכל חלקי התורה (רובם אבדו בשואה). חלק מכתביו נדפסו לאחר פטירתו. ספריו המפורסמים הם "חסד לאברהם" – ספר עמוק ומופשט מאד בקבלה ופילוסופיה, וקשה להבנה; "יסוד העבודה" – בענייני "תורה לשמה" ויסודות עבודת ה' בדרך החסידות (בספרו זה הוא כותב ביקורת חריפה על ספר "נפש החיים" של רבי חיים מוולוז'ין, בעיקר על שיטתו בענייני "תורה לשמה"; מסופר שבכתב היד המקורי של החיבור היה כתוב מספר פעמים "דלא כנפה"ח" [=דלא כנפש החיים]); "באר אברהם" על המכילתא. לאחר השואה נדפסו מכתביו ספרים נוספים בשמות "חסד לאברהם" ו"באר אברהם".
בשנים תר"ל-תרל"ד שלח ה"יסוד העבודה" לטבריה קבוצה נבחרת של בני עליה מתלמידיו הצעירים, בהם כמה מנכדיו וקרובי משפחתו. קבוצה זו נקראה בשם "כולל רייסין", ובעבורם אירגן האדמו"ר התרמות ומגביות שנתיות קבועות, ונסיעות שד"רים מידי שנה, כדי שיוכלו בני הכולל למלא את יעודם לעסוק בתורה ובעבודת ה' בשלוה ומנוחה. עם קבוצה זו עמד האדמו"ר בקשר מכתבים רצוף בענייני חסידות ועבודת ה' עמוקים ועיוניים. חלק ממכתבים אלו (כדוגמת המכתב שלפנינו) נדפסו לאחר פטירתו בספרו "יסוד העבודה" (בחלק המכתבים) וכן בסוף ספר "באר אברהם" על התורה.
[1] דף. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים בשוליים ובסימני הקיפול, עם פגיעה בטקסט, משוקמים באופן מקצועי במילוי נייר. דיו דהויה. חלק מהמילים אינן ניתנות לקריאה.