פריט 160
"תפארת משה או לוח העדות" – כרזה לכבוד משה מונטיפיורי – סנקט פטרבורג, 1867
"תפארת למשה, או, לוח העדות [...] לכבוד מעלת האיש הדגול מרבבה, הישיש הנכבד שהקדיש כל ימי חייו לצדקה [...] כבוד שם תפארתו סיר משה מונטיפיורי יחיה לאורך ימים ושנים, ולכבוד מעלת רעיתו תמתו, החסידה והנדיבה [...] כבוד שם תפארתה לאדי יהודית תהי מנוחתה כבוד...." כרזה לתלייה בבתי כנסת מאת ח"י [חיים יונה] גורלאנד. דפוס М. Эттингер (מ. אטינגר). סנקט פטרבורג, 1867. עברית, יידיש ומעט צרפתית.
כרזה גדולה שהכין הסופר והביבליוגרף חיים יונה גורלאנד (1843-1890) לכבוד משה מונטיפיורי, שבמרכזה עומדת תפילה לכבודם של משה ויהודית מונטיפיורי, הפותחת במילים "לזכר עולם יהיה צדיק / יציר אדמה נבחר מאחלמה / הוא משה כשמש בצהרים / שרית גם יכולת הופעת בירושלים..." וכוללת אקרוסטיכון היוצר את שמו של מונטיפיורי. כפי המתואר בכרזה, תפילה זו ראה גורלאנד על "לוח גדול מתאר בשרד ציר ומשבץ במסגרת מעשה-אמן" שהיה תלוי על קיר בית הכנסת של יוצאי הצבא בסנקט פטרבורג. בשנת 1846, כשהייתה העיר עוד מחוץ לתחום המושב והיהודים היחידים שהורשו לגור בה היו יוצאי צבא ("קנטוניסטים"), הגיע מונטיפיורי לעיר כדי להיפגש עם הצאר ניקולאי הראשון, ובמהלך שהותו בעיר בימי חג הפסח התפלל בבית כנסת זה. בפגישתו זו השיג מונטיפיורי הקלות רבות עבור יהודי רוסיה, ולאחריה נחשב בעיניהם כמשה רבינו בדורו, גואל ומושיע לאחיו היהודים.
הכרזה פותחת בפסוקים המעלים על נס את דמותו של מונטיפיורי ובהקדמה ארוכה המונה רבות מפעולותיו למען העם היהודי בכל תפוצותיו. ביניהן מתאר גורלאנד את פגישתו האמורה של מונטיפיורי עם הצאר ניקולאי הראשון בשנת 1846, שעבור יהודי העיר ויהודי רוסיה בכלל הייתה מאורע בעל חשיבות מכרעת: "ויואל משה לבוא עירנו הגדולה קרית מלך רב [...] הושיט לו הקיסר ז"ל שרביט חסדו ויקבלהו בארמונו [...] באוזן קשבת הקשיב השלטון האדיר לקול הבקשות והענינים שהגיש מול כסא כבודו המליץ העברי [...] ויבטיחהו לדאוג בבנין חומות בית ישראל ברוסיה ולרפא שבריהן כי מטו". בסופה של ההקדמה מציין גורלאנד את כוונתו להפיץ כרזה זו בכל קהילות ישראל ואת מטרתה – הנצחת פועלו של מונטיפיורי.
הטקסט מוקף מסגרת גרפית נאה. בשוליה הוסיף גורלאנד בקשה המופנית אל ראשי קהילות וגבאי בתי הכנסת, לשבץ את הלוח במסגרת ולתלותו על הקיר "לזכר עולם סלה".
54X63 ס"מ. מצב טוב. קרעים וקרעים חסרים קלים בשולי הכרזה, ללא פגיעה בטקסט. כתמים. סימני קיפול וקמטים. פיסת נייר מודבקת לשולי הדף הימניים.
ראו פריט הבא.