Jüdische Merckwürdigkeiten [מוזרויות היהודים], מאת יוהאן יאקוב שודט. ארבעה חלקים בשני כרכים. פרנקפורט ולייפציג, [תע"ד–תע"ח] 1714–1718. גרמנית. מעט עברית, יידיש ולטינית.

הספר "מוזרויות היהודים" ראה אור בשנים 1714–1718, והציג את אחד המחקרים המקיפים ביותר שנכתבו על היהודים עד אז: למעלה מ–3,000 עמודים המתעדים לפרטי–פרטים את חייהם של היהודים, מלבושיהם, לשונם, תפילותיהם, חגיהם ומנהגיהם.
אף שהספר לא עסק בקהילה מסוימת, מרבית העדויות המופיעות בו נאספו בעירו של המחבר, פרנקפורט, והוא כולל מידע רב ויקר ערך על קהילה זו. כמה מהטקסטים שהעתיק המחבר (בעברית וביידיש) לא נשמרו בשום מקום אחר, וספרו של שודט הוא מקורם היחיד: סליחה שחיבר הרב שמואל שאטין כ"ץ על השריפה הגדולה ברובע היהודי של פרנקפורט בשנת 1711; המחזה העממי לפורים "אחשורוש שפיל" (מחזה זה נידון לשריפה בידי הקהילה היהודית עצמה ושרד רק בהעתקתו של שודט); שני נוסחים ללחשי נשים בשעת לידה; קובץ תקנות של הקהילה היהודית נגד המותרות (ראו פריט 78); ועוד.

לצד ערכו התיעודי הרב, נחשב הספר לנקודת ציון בתולדות האנטישמיות המודרנית, בעיקר בשל פרק מיוחד שהוקדש כולו לתיאור הגוף היהודי – צורתו, צבעיו ואף ריחו (פרק זה נחשב לאחד ממבשריה הראשונים של האנטישמיות הגזעית באירופה).

הספר מלווה מספר תחריטים (חלקם מודפסים על לוחות נפרדים וחלקם בגוף הטקסט), ובהם גם דיוקן של המחבר; תחריט המתאר את יעקב מברך את בני יוסף; תחריט המתאר שתי תהלוכות חגיגיות אשר נערכו בקהילות יהודיות בגרמניה בשנת 1716 לרגל הולדתו של לאופולד יוהאן, בנו של קיסר האימפריה הרומית הקדושה, קרל השישי; ותחריט בוטה במיוחד של "חזירת היהודים".
דף אחד חסר בחלק הראשון.

שני כרכים. כרך ראשון: [11] דף, 159, 180–580 עמ' (דף אחד חסר – עמ' 81–82); [4] דף, 432, 383, [1] עמ' + [5] לוחות תחריטים; כרך שני: [4] דף, 358, [1] עמ', [15] דף, 320, 447, [1], 192 עמ', [19] דף, 48 עמ', [31] דף + [5] לוחות תחריטים. 20.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. רישומים. נקבי תילוע קלים. נקבים וקרעים קלים בשוליים (מספר קרעים חסרים בפינות). כריכות קלף. בלאי, כתמים, וקרעים קלים בכריכות.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, NHB.350.

Entdecktes Judenthum, oder Gründlicher und wahrhaffter Bericht, welchergestalt die verstockte Juden die Hochheilige Dreyeinigkeit, Gott Vater, Sohn und Heiligen Geist erschrecklicher Weise lästern [היהדות שנחשפה – דין וחשבון יסודי ואמיתי על האופן המבעית בו מכפישים היהודים העיקשים את השילוש הקדוש], מאת יוהאן אנדריאס אייזנמנגר (Johann Andreas Eisenmenger). [ברלין (בדף השער: קניגסברג)], 1711. מהדורה שניה. שני חלקים בכרך אחד. גרמנית, עברית ומעט ערבית.
תו ספר: "מספרי חיים בראדי" (רבה של פראג; חתום בדפוס "שטרוק"; מודבק פעמיים – בכריכה הפנימית ובדף הבטנה).

יוהאן אייזנמנגר (1654–1704) – מזרחן גרמני ופרופסור לשפות שמיות, נחשב לאחד ממבשרי האנטישמיות בעת החדשה. אייזנמנגר היה בקיא בתנ"ך, בתלמוד ובספרות חז"ל, ובא במגע עם חכמים יהודים ורבנים, במטרה ללקט ראיות המוכיחות שהיהדות מסואבת ומטיפה לשנאת נוצרים.
במשך 19 שנה הציג עצמו כאדם המבקש את קרבת היהודים ורוצה ללמוד את מקורות היהדות על–מנת להתגייר; בשנת 1694 אף הדפיס את התנ"ך בפרנקפורט וזכה להסכמתו של הרב דוד גרינהוט, שכינה אותו בהקדמה "חכם מופלג באומות".
ספרו Entdecktes Judenthum, "היהדות שנחשפה", הוא חיבור מקיף היוצר רושם מחקרי–מדעי מהימן בגנות הדת היהודית וסכנותיה לנצרות, ונחשב לספר יסוד של האנטישמיות המודרנית עד ימינו. הספר כונה בפי הסופר וההיסטוריון שמעון דובנוב "אנציקלופדיה של שנאת יהודים".

לפנינו עותק מן המהדורה השנייה, אשר נדפסה בחשאי תחת צו איסור פרסום, שבע שנים לאחר מות המחבר. על מנת לחמוק מהצו, זייפו המדפיסים את מקום ההדפסה, וציינו על דף השער את העיר קניגסברג, שהייתה מחוץ לתחום שיפוטו של הקיסר יוזף הראשון.

[20], 1016, [1]; [3], 1111, [1] עמ', 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים. קרעים קלים בשולי חלק מן הדפים. נקבי תילוע בכריכה ובדפים הראשונים והאחרונים, עם פגיעה קלה בטקסט. רישומי בעלות, חותמת דיו ושני תווי ספר בדפים הראשונים. כריכת קלף עם הטבעה מוזהבת על גבי השדרה, בלויה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.216.

Executio Rebellium Francofurti Ad Maenum [ההוצאה להורג של המורדים בפרנקפורט דמיין]. תחריט המתאר את הוצאתו להורג של וינצנץ פטמילך (Vinzenz Fettmilch) בפרנקפורט דמיין. ללא ציון מו"ל, מקום או שנה, [גרמניה, המאה ה–17, ש"פ 1620 בקירוב].

וינצנץ פטמילך, אופה גרמני מפרנקפורט דמיין, הוביל בשנת 1614 את "התקוממות הגילדות" נגד מוסדות עירו. התקוממות זו הפכה לפשיטה על הרובע היהודי, אשר במהלכה נבזזו בתי היהודים, ובעקבותיה נאלצו היהודים לעזוב את העיר. לאחר התערבותו של הקיסר מתיאס נכלא פטמליך, ובפברואר 1616 הוצא להורג באחת מכיכרות העיר. יהודי פרנקפורט דמיין הורשו לחזור לבתיהם, ויום חזרתם נקבע כיום חג המכונה "פורים פרנקפורט" או "פורים וינץ". ראו גם פריט מס' 230.

35.5X26 ס"מ. מצב בינוני–טוב. קרעים חסרים בשוליים השמאליים (עם פגיעות בשולי האיור) משוקמים שיקום מקצועי. כתמים קלים. חותמת דיו מאחור. פיסות נייר קטנות מודבקות מאחור.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 117.011.021.

Des Joseph Süssen Lebens–Wamdel, wie auch sein Schellme–voller handel, wird mit dem galgen–Tod bezahlet woran er in den Kefig prahlet / [Die Hinrichtung des Juden Süß Oppenheimer in Stuttgart]. [הוצאתו להורג של היהודי זיס בשטוטגרט]. תחריט מאת אמן לא ידוע. ללא ציון מו"ל, מקום או שנה, [גרמניה, תצ"ח 1738 בקירוב]. גרמנית.

תחריט המציג שש סצנות מחייו של יוזף זיסקינד אופנהיימר, מתקופת היותו "יהודי חצר" ועד הוצאתו להורג. במרכז מופיע איור גדול של הגרדום עם כלוב הברזל בו נשמרה גופתו של אופנהיימר. כפי הנראה, תחריט זה משתייך לקבוצה של פרסומים שראו אור בסמוך להוצאתו להורג.

יוזף זיסקינד אופנהיימר (1698–1738) היה "יהודי חצר", בנקאי ויועץ כספי לדוכס קרל אלכסנדר מווירטמברג. לאחר מותו הפתאומי של הדוכס הועמד אופנהיימר למשפט: הוא הואשם בבגידה במלכות, בשימוש לרעה במעמדו ובסמכותו לטובתו האישית, בניצול אוצרות המדינה למען עצמו ובקשר עם נשים נוצריות; הוא הוצא להורג בתלייה וגופתו נשארה נעולה בכלוב ברזל תלוי במשך שש שנים (כלוב זה מופיע ברוב התחריטים המתארים את סיפורו). ראו גם פריטים מס' 232 ו-234.
להשוואה, ראו: Germanisches Nationalmuseum Nürnberg, Inventarnummer HB3934.

תחריט 27.5X35.5 ס"מ, דף 29X36.5 ס"מ. מצב טוב מאד. קמטים קלים, כתמים קלים. פיסות נייר קטנות מודבקות מאחור.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 117.011.018.

Wahre eigentliche Abildung dess unsterblichen Heydens, Joseph Krantz, Von dessen Wandel, Ursachen und neuester Eräugnüs im Norden von Engelland [תיאור אמיתי של היהודי הנצחי יוזף קרנץ... והופעתו בצפון אנגליה]. תחריט מאת אמן לא ידוע. ללא ציון מו"ל, מקום או שנה, [גרמניה, תנ"ד–ת"ע בקירוב 1694–1710 בקירוב]. גרמנית.

דף בודד (עלון) שבראשו תחריט המתאר מפגש בצפון אנגליה, בין "היהודי הנצחי" יוזף קרנץ ושני גברים נוספים. מעל התחריט מופיעה הכותרת הנ"ל, ותחתיו נדפס טקסט ארוך המתאר את סיפור הופעתו של יוזף קרנץ, אשר לפי האמונה חי במשך 1700 שנים. הטקסט מבוסס, כנראה, על גרסאות שונות של סיפור "אחשוורוש" – "היהודי הנודד" או "היהודי הנצחי" – סנדלר יהודי שנידון לנדודי נצח לאחר שביזה את ישו, אשר נפוץ לראשונה בימי הביניים וזכה לפופולריות רבה ולגרסאות מאוירות, רובן בעלות אופי אנטישמי.

[1] דף. 40.5X32.5 ס"מ. מצב בינוני–טוב. קרעים משוקמים שיקום מקצועי, עם פגיעות קלות בטקסט. סימני קיפול. מעט כתמים. מוצמד לנייר נטול חומציות. קרע בקו הקיפול המרכזי.

למידע נוסף, ראו: George K. Anderson (1947), Joseph Krantz, Twin of Ahasverus, The Germanic Review: Literature, Culture, Theory, 22:3, pp. 188–201.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 117.011.048.
נדיר.