כתב–יד, "חדוה ודיצה בעת שמחת אפריון", שירים לכבוד שמחת נישואין. [הולנד, תקל"ח 1778].
"חדוה ודיצה בעת שמחת אפריון הנחמדים והנהדרים, בני היקרים, החתן כהר"ר אברהם יצ"ו בן האלוף והקצין פו"מ כהר"ר אלי' נייאמעגן יצ"ו, והכלה מרת רבקה מב"ת בת המנוח האלוף והקצין כהר"ר ליזר שייאר זצ"ל". מסגרת השער מורכבת מפסוקים: "קול רנה וישועה...".
השירים חוברו על ידי שני משוררים – "אשר ב"כ [=בן כמר] ליב פאס מק"ק האג המהוללה" כתב את שני השירים: "קול רנה", בשבח החתן והכלה, ו"קול תפלה" להצלחת הזוג ולביאת הגאולה בימיהם; "חיים בן כ'[מר] מרדכי בינגר יצ"ו" כתב אף הוא שני שירים (תחת הכותרת "שירה חדשה"): "קול שירה", בשבח החתן והכלה, ו"קול ברכה", ברכות לחתן ולכלה. כל אחד מהם הוסיף דברי פתיחה לפני השירים ודברי חתימה לאחריהם.
בכתב–יד שבספריית המדינה בברלין (Ms. Or. fol. 3284) מופיעים מספר שירים שכתב "חיים בן כ' מרדכי בינגר יצ"ו מק"ק אמשטרדם", בהם "תשואות חן" לכבוד המגיד רבי אנשיל דאנציגר בשנת תקל"ז (14/א); "על עכבר שבא בחדרים... תקל"ז" (20/א), ועוד. כן מופיעה שם יצירה שכתב במשותף עם אשר פאס מהאג (דף 16/א).
אשר פאס חיבר גם שיר לכבוד הכנסת ספר תורה בק"ק ענקהויזן (Enkhuizen, הולנד) בשנת תקמ"ט (נדפס בספר נטעי גבריאל, כתיבת והכנסת ספר תורה, עמ' שמז).
רבי אברהם נייאמעגן נמנה בין הנדבנים שתרמו לספריית בית המדרש "עץ חיים" באמשטרדם, ראה: "רשימה מספרי ח"ק בית המדרש עץ חיים דאשכנזים פה אמשטרדם הבירה" (אמשטרדם תקפ"ה), שם הוא נזכר: "פו"מ ר' אברהם נייאמעגן". ניתן לשער כי הוא החתן המוזכר לפנינו.

[9] דף. 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. מעט בלאי. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, HO.011.004.

Declaracaõ das 613. encomendancas de nossa sancta ley, חיבור על תרי"ג מצוות מאת רבי אברהם פראר. אמשטרדם, הוצאת Paulus Aertsen de Ravesteyn, 5387 [שפ"ז 1627]. פורטוגלית.
חיבורו המקיף של רבי אברהם פראר על תרי"ג מצוות, שנערך על–פי ספר המצוות להרמב"ם; נתחבר בעזרתו של רבי שאול לוי מורטרה (Saul Levi Mortera, 1596?–1660), שהיה שותפו ללימוד של רבי פארר. רשימת המצוות מלווה בהערות פרשניות, ובהתייחסות למקורותיהן הרבניים וההלכתיים.
ספר זה הוא דוגמא יוצאת דופן באיכותה לדפוס היהודי–פורטוגלי בצפון ארצות השפלה; בולטים ביופיים דף השער המעוטר בתחריט פרחים עם ציטוט משיר השירים, ואות הפתיחה המאוירת בדמותו של אברהם אבינו אוחז במאכלת – רמז לשם המחבר.

רבי אברהם פארר (Pharar, Farrar או Ferrar; נ. 1663), נודע גם בשם Francisco Lopes d'Azevedo'. צאצא למשפחת אנוסים מפורטוגל, רופא, ומפרנסי הקהילה היהודית–פורטוגלית באמשטרדם. על דף השער של ספרו כינה עצמו "Judeo do desterro de Portugal" (יהודי מגלות פורטוגל). אחיינם של רבי דוד פארר, ממייסדי הקהילה היהודית הפורטוגלית באמשטרדם, ורבי יעקב טיראדו, מייסדה של קהלית בית יעקב באמשטרדם. רבי פארר היה ידידו של רבי מנשה בן ישראל, שאף הקדיש לו את חיבורו החשוב "Thesouro dos Dinim" (1645).

[1] דף, 310 עמ', 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים חסרים ונקבי תילוע בשולי אחדים מהדפים, משוקמים במילוי נייר (פגעה מזערית בטקסט). רישומי דיו ספורים (ישנים, באותיות עבריות). חיתוך דפים קרוב לגבול הטקסט. כריכת עור חדשה, נאה, עם עיטורים מוזהבים.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, NHB.112.

Biblia en lengua espanola, traduzida palabra por palabra de la verdad Hebrayca, [תנ"ך שלם, מתורגם לספרדית]. אמשטרדם, דפוס Gillis Ioost, [ת"ו 1646?]. ספרדית.
מהדורה חדשה של תרגום התנ"ך לספרדית, המבוססת על המהדורה שנדפסה באמשטרדם בשנת 1630. מהדורה שלישית של הביבליה של פררה.
שער מאוייר בתחריט נאה, עם דמויות משה ואהרן, ארון הברית, אדם וחוה, ועוד (חתום: Cornelis Muller).
בדף השער מופיעה השנה 5606 [1846], ובדף האחרון נדפס קולופון שהועתק ממהדורת אמשטרדם 1630 (עם תאריך זהה). כפי הנראה, בדף השער של המהדורה שלפנינו נפלה טעות דפוס, והשנה הנכונה היא 5406 [1646].
באמשטרדם התקיימה במאות ה–17 וה–18 קהילה ספרדית גדולה. רבים מחבריה היו צאצאי אנוסים שהגיעו מספרד ופורטוגל כמאה שנה לאחר הגירוש. הספר שלפנינו נדפס לשימושם של אותם צאצאי אנוסים, אשר לשון הקודש לא היתה שגורה על לשונם.

[18], 417, 420–605 עמ'. 35.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים חסרים בשולי הדפים האחרונים, משוקמים בהדבקות נייר–דבק. דף שער וקונטרסים ראשונים רופפים. כריכת עץ ועור עתיקה, עם שרידי אבזמים. בלאי ופגמים בכריכה. הטבעה מוזהבת משני צדי הכריכה: "Society of Writers to The Signet" (אגודת עורכי דין סקוטית עתיקה).

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.110.

Retrato del Tabernaculo de Moseh, מאת רבי יעקב יהודה לאון (טמפלו). Gillis Joosten, אמשטרדם, 5414 [תי"ד 1654]. ספרדית.
מהדורה ראשונה של שניים מחיבוריו של רבי יעקב יהודה ליאון – חיבור אודות מבנה המשכן וחיבור אודות הכרובים שעל מכסה ארון הברית. החיבורים נכתבו במקור בהולנדית, אולם פורסמו לראשונה יחדיו במהדורה שלפנינו, בספרדית, בלוויית שני לוחות תחריט מרשימים – תחריט המציג את מבנה המשכן (לצדו איורים קטנים של כלי המשכן – ארון הברית, מזבח הזהב, המנורה, הכיור, שולחן הפנים), ותחריט המציג את סדר חניית השבטים סביב למשכן.

רבי יעקב יהודה לאון טמפלו (שס"ג 1603 – אחרי תל"ה 1675), מחכמי יהדות אמשטרדם במאה ה–17. נולד בפורטוגל למשפחה ממגורשי ספרד, למד באמשטרדם אצל רבה של קהילת "נוה שלום", הרב יצחק עוזיאל. בספריו הציג שחזור של חשובי המבנים וכלי–הקודש במקרא – משכן בני ישראל במדבר, מקדש שלמה, וארון הברית, שרבי ליאון תיארם לראשונה על פי הידע המדעי של תקופתו. עבודתו החלוצית פרסמה את שמו בכל רחבי אירופה וזכתה לתשומת לבם של כמה משליטיה – המלך צ'ארלס השני, ווילם השני נסיך אורנז' ואאוגוסט דוכס בראונשוויג (שהורה לתרגם עבורו את החיבורים לגרמנית). לאור הצלחת החיבורים, בנה רבי יהודה ליאון דגם מוקטן של בית המקדש, עם כלים בקנה מידה תואם, שבעקבותיו זכה לכינוי "טמפלו" (=מקדש).

[7] דף, 88 עמ' (מספור משובש), ו–[2] לוחות מקופלים, 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים קלים. קרעים קלים בשולי כמה מהדפים. חותמת דיו בשולי השער. פתקית עם רישום בכתב–יד מוצמדת לאחד הדפים (ריק). כריכת קלף, בלויה ופגומה, מנותקת חלקית.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB. 123.

A Relation of the Most Memorable Thinges in the Tabernacle of Moses and the Temple of Salomon, מאת רבי יעקב יהודה לאון (טמפלו). אמשטרדם, דפוסPeter Messchart, [תל"ה] 1675. אנגלית.
פרסום ראשון בשפה האנגלית של שניים מחיבוריו של רבי יעקב יהודה לאון (טמפלו) – חיבור על מבנה המשכן וחיבור על מבנה מקדש שלמה. החיבורים פורסמו לראשונה בספרדית, והציגו שחזור מדעי מפורט של שני המבנים והכלים ששמשו בהם, בהתבסס על המקרא, על מסכת מידות במשנה, ועל כתבי יוספוס פלביוס. בפתח הספר תפילה לכבוד מלך אנגליה, צ'ארלס השני, עם תחינה להגנה על היהודים (הרב יהודה לאון התקבל בחצרו של המלך צ'ארלס לפני פרסומו של תרגום זה והציג בפניו את שחזור המקדש).

רבי יעקב יהודה לאון טמפלו (שס"ג 1603 – אחרי תל"ה 1675), מחכמי יהדות אמשטרדם במאה ה–17. נולד בפורטוגל למשפחה ממגורשי ספרד, למד באמשטרדם אצל רבה של קהילת "נוה שלום", הרב יצחק עוזיאל. בספריו הציג שחזור של חשובי המבנים וכלי הקודש במקרא – משכן בני ישראל במדבר, מקדש שלמה, ארון הברית, ועוד, שרבי ליאון תיארם לראשונה על פי הידע המדעי של תקופתו. עבודתו החלוצית קנתה לו שם בכל רחבי אירופה ואף בקרב שליטיה – המלך צ'ארלס השני, ווילם השני נסיך אורנז', אוגוסט דוכס בראונשוויג (שהורה לתרגם עבורו את החיבורים לגרמנית), ואחרים. לאור הצלחת החיבורים, בנה רבי יהודה ליאון דגם מוקטן של בית המקדש, עם כלים בקנה מידה תואם, שזיכה אותו בכינוי "טמפלו" (=מקדש).

[4] דף, 27 עמ'. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים. פגמים קלים. קרע משוקם בדף השער וקרע חסר בשוליים של דף אחר (ללא פגיעה בטקסט). קרע לא משוקם באחד מדפי הבטנה (חלק). כריכה מחופת עור, עם שפשופים ופגמים. שדרת בד ועליה רצועה מהשדרה המקורית (הטבעה מוזהבת של שם הספר).

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.435.