כתב–יד, סידור כוונות הרש"ש – כוונות קדושה, כוונות המלקות, ועוד. [שאלוניקי, שנות הת"ק, ראשית המאה ה–19].
כתיבה מזרחית, מרובעת ובינונית, כפי הנראה ממספר כותבים. בראש כתב–היד קונטרס שמות הכלים דאבי"ע [מספר "וערך הכהן" לרבי יעקב הכהן חסיד, ממקובלי מדרש החסידים "בית אל"]. במספר דפים מופיעים ליקוטים נוספים.
בראש העמוד הראשון נכתב (בכתיבה שונה): "יום שנכתב ח' אייר שנת תקס"ח".
בדף המגן הקדמי רישומי בעלות (מחוקים בחלקם): "הצעיר יעקב[?] במ"ו ר' שלמה[?] יש"ל..."; "זה אני הצעיר.. יע' בן ר' שלום יש"ל...".
רישומים שונים בדפי הבטנה, בהם מפתח ל"מעשיות" (ביניהן: "מעשיות האר"י ז"ל", "הבעש"ט", ועוד).
סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהרח"ו, שנערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה–18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתב–יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי–יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי–היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי–יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל, עד השנים תרע"א–תרע"ו, אז נדפס בכמה חלקים על ידי כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים.

[39] דף. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (בשני דפים כתמי דיו כהים). סימני עש, עם פגיעה בטקסט. כריכה מקורית, משוקמת בחלקה.

על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של משה הלל: The Rashash's Meditation Prayer Books, between Tradition and Innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205–239.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.030.

כתב–יד, סידור כוונות הרש"ש – כוונות לברכות השחר. [תוניסיה, המאה ה–19].
כתיבה ספרדית (תוניסאית) נאה, מרובעת ובינונית. בראש כתב–היד קטע מהקדמת רחובות הנהר. מספר הגהות מכותב אחר.
ב"הקדמת המעביר שינה" (שבה משתנות הכוונות לפי השנים) מופיע תאריך: "כגון עתה שאנחנו עומדים באלף הו' שהוא ביסוד, וכבר עברו ממנו ת"ק שהם חב"ד... וכבר עברו ממנו כ"ח שנים שהם חו"ב...". פרט השנה המצוין כאן הוא תקכ"ח, אך כפי הנראה כך העתיק הכותב מן הסידור שהיה לפניו. בשוליים נוספה הגהה מכותב אחר: "א"ה [אמר הכותב] כך היא נוסחא הבאה לידנו אבל בקונטריס השלוח לאגזייר [אלג'יר] כתוב כך וכבר עברו ממנו כ"ה שנים שהם חו"ב דת"ת...".

סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהרח"ו, שנערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה–18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתב–יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי–יד של הסידור הייתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי–היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי–יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל, עד השנים תרע"א–תרע"ו, אז נדפס בכמה חלקים על ידי כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים.

[22] דף (ועוד דפים ריקים). 21.5 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט במספר מקומות. כריכה חדשה.

על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205–239. שם מופיע נספח עם רשימה של כתבי–יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס. כתב–היד שלפנינו נרשם שם במספר 5.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, TU.011.007 .

כתב–יד, סידור כוונות הרש"ש – לחנוכה, פורים, והגדה של פסח, בכתיבת המקובל רבי יחיא צארום. [ירושלים, שנות הת"ר, המאה ה–19/20].
כתיבה מזרחית–תימנית. במספר מקומות הוסיף המעתיק – רבי יחיא צארום – הגהות משלו (עם הפתיחה: "לענ"ד" או "לעדנ"ן"; לרוב בסיום ראשי התיבות: "וא"ש ההי"ב" [=ואם שגיתי ה' הטוב יכפר בעדי]). לפני כוונות הגדה של פסח: "דרושי הסדר מתורתו של הרב החסיד כמוה"ר דוד מאג'ר זלה"ה" (רבי דוד מג'אר היה מגדולי תלמידי הרש"ש).

רבי יחיא ב"ר יוסף צארום (תר"ג–תרע"ז), מראשי העולים מצנעא לירושלים בשנת תרמ"ב, וממנהיגי העדה התימנית. בשנת תרמ"ה נבחר לראב"ד ורב העדה התימנית בירושלים. נמנה על מקובלי מדרש החסידים "בית אל".

סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהרח"ו, שנערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה–18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתב–יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי–יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי–היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי–יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל, עד השנים תרע"א–תרע"ו, אז נדפס בכמה חלקים על ידי כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים.

[42] דף. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמות. כריכת עור חדשה, מהודרת.

על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205–239. שם מופיע נספח עם רשימה של כתבי–יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס. כתב–היד שלפנינו נרשם שם במספר 12.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.012.

כתב–יד, סידור כוונות הרש"ש – כוונות לתפילות השבת ולליל הסדר, בכתיבת ידו של המקובל רבי שלום יוסף אלשיך, ראב"ד עדת התימנים בירושלים. [ירושלים, המאה ה–19/20].
כתיבה מזרחית–תימנית, נאה ומסודרת. לאחר הכוונות לתפילות השבת, הועתקו כוונות הרש"ש לסימני ליל הסדר: קדש ורחץ כרפס וכו'.

הגאון רבי שלום בן יוסף הלוי אלשיך (תרי"ט–תש"ד), מגדולי המקובלים וראב"ד לעדת התימנים בירושלים. נולד בצנעא שבתימן, תלמידם של רבי חיים קורח ורבי יחיא בדיחי. כבר בשנת תרמ"ו הוא חתום יחד עם "חכמי הישיבה הכללית" בצנעא על פסקי דין. בשנת תרנ"א עלה לארץ ישראל, בה ביסס את מוסדות העדה התימנית בירושלים. הוא חתום על פסקי דין ותקנות שונות. לאחר מלחמת העולם הראשונה מונה לראב"ד ורב–ראשי לעדת התימנים. מחכמי ישיבות המקובלים "בית אל" ו"רחובות הנהר". עסק גם בפרשנות לפיוטי משוררי תימן וחיבר בעצמו פיוטים רבים העוסקים בכיסופי העליה לארץ. מחבר "דורש שלום".

סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהרח"ו, שנערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה–18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתב–יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי–יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי–היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי–יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל, עד השנים תרע"א–תרע"ו, אז נדפס בכמה חלקים על ידי כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים.

[34] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים (בהם כתמים כהים). בלאי. מעט סימני עש. כריכה מקורית, מנותקת ופגומה.

בין דפי כתב–היד נמצאת פיסת נייר עם כוונות. בראשה נכתב: "שנת התר"ץ ליצירה היא שנת שישי ליובל... דמלכות דיסוד דנצח דיסוד, צריך לכוון...".
על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205–239. שם מופיע נספח עם רשימה של כתבי–יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס. כתב–היד שלפנינו נרשם שם במספר 15.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.014.

שלושה ספרים מאת מנשה בן ישראל (Manasseh Ben Israel). אמשטרדם, המאה ה–17.
1. "De Mortuorum Resurrectione" [על תחיית המתים]. אמשטרדם, Typis & Sumptibus authoris, [שצ"ו] 1636. לטינית.
[12] דף, 346, [6] עמ' (מספור עמודים משובש).
2. "צרור החיים –De Termino Vitae " [על סופיות החיים]. אמשטרדם, Typis & Sumptibus authoris, [שצ"ט] 1639. לטינית. תו ספר של היינריך לווה (אליקים בן יהודה; 1869–1951). ללא שיר שנדפס בסוף מהדורה זו, מאת Jacob Rosales ("החיבור "צרור החיים" מצוי בשלמותו).
[7] דף, 237, [26] עמ' [חסרים 24 עמ' בסוף הספר – שיר מאת Jacob Rosales], 12.5 ס"מ.
3. Conciliador, o, De la conviniencia de los lugares de la S. Escriptura. חלקים 3 ו–4 (כרוכים יחד). אמשטרדם, Semuel Ben Israel Soeiro, [ת"י – תי"א] 1650 ו–1651. ספרדית.
חלקים אלה ראו אור בבית הדפוס של רבי מנשה בן ישראל – הנחשב לדפוס העברי הראשון באמשטרדם (שער נפרד לכל חלק, עם סמל בית הדפוס; שני החלקים הראשונים של הספר הופיעו בבית הדפוס Nicolaus de Ravesteyn).
[6] דף, 208, [3] דף ; [4] דף, 201, [7] עמ', 19 ס"מ.

רבי מנשה בן–ישראל (1604–1657), רב, דרשן ומדינאי יליד צרפת, בן למשפחת אנוסים
מפורטוגל; מייסד הדפוס העברי הראשון באמשטרדם. בקיא בשפות ובחוכמת האומות. פעל רבות למען יהודי התפוצות; בשנת 1655 התכנסה באנגליה ועידה בראשות אוליבר קרומוול, אשר דנה בזכותם של היהודים לשוב לממלכה. בן ישראל הוזמן בידי קרומוול להשתתף בדיונים כנציג הקהילה היהודית, ולזכותו נזקפת תרומה מכרעת בייסודה מחדש של קהילה יהודית באנגליה, לאחר שגורשו יהודי הממלכה בהוראת המלך אדוארד הראשון.

מצב משתנה. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, NHB.433, NHB.439, NHB.111