כתב–יד, קמיעות, השבעות וסגולות. [תורכיה?, המאה ה–18/19].
כתיבה ספרדית (מזרחית) רהוטה, בכתיבות משתנות. טבלאות, איורים קבליים ו"כתב מלאכים".
כולל סגולות, קמיעות בנושאים שונים: "למקשה ללדת", "להתעבר", "לכאב הראש", "לעין הרע", "לכאב הלב", "למפחד", "שאלת חלום", "לאהבה", ועוד. בכתב–היד מופיע אוסף מגוון של קמיעות והשבעות בענייני שדים: "קבוץ השדים לראותם ולשאול מהם כל מה שתרצה...", "להרחיק השד ולתת מורך בלבו", "להכרית כל מיני שדים", "להבריח השדים מגוף האדם", כולל נוסחים רבים של "קערות השבעה" נגד שדים ולעניינים נוספים.
בכתב–היד מוזכרים: "מצאתי מספרי הקדמונים" (3א), "לעין הרע מהרב ר"י אלקאבץ ז"ל" (שם), "לעין הרע ממוהר"י צאלח ז"ל" (3ב), "ממהרח"ו ז"ל" (4ב), "מהאר"י ז"ל" (83א), "בספר כתיבה אישכנזי מצאתי כתוב" (88א), "להצלה מהר"י אשקנאזי ז"ל" (91א)

[105] דף. הדפים נכרכו שלא כסדרם וכתב היד אינו שלם. 17 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים (בהם כתמי דיו בצבע אדום). קרעים ובלאי, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.

אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.021.

כתב–יד, קובץ חיבורים בענייני תקופות, מולדות ומזלות. [תורכיה?, המאה ה–17/18].
כתיבה ספרדית נאה (בינונית ורהוטה). דיו שחורה, עם הזהבה קלה. כולל תרשימים, עיגולים וטבלאות.
כתב–היד פותח: "חרוזים לדעת תקופות ומולדות, דרכינו לכל שנים מסודרים ומוכנים / וראשונה לכל חדש אי"ב תשצ"ג מסומנים...", עם ביאור החרוזים, כולל איורי כפות ידיים לחישוב התקופות, מאת רבי דוד בן רבי שלמה ויטל (נדפסו בחיבורו כתר תורה, קושטא רצ"ו).
בדף [6/א]: "פצל אעלם אבקאך אללה, אן סאעאת אלליל ואלנהאר היא כ"ד סאעה...", ענייני המולדות ואסטרולוגיה עם פירוש, בערבית–יהודית. כולל תרשימים.
בדף [12]: "לדעת מה טבעו של כל מזל ומזל...".
בדפים [13/א–20/א] "סדר העיבור"; "שער המולדות".
בדפים [21/א–23] לוחות "חיבור הסדרים וחלוקם" (ההעתקה של חלק זה לא נשלמה).

[23] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בודדים. קרעים זעירים בשוליים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. רישומים. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.006.

כתב–יד, קובץ ספרי מזלות, תקופות, תפילות וסגולות שונות, מאת הזייפן יצחק בן שמואל מפרס. [פרס, שנות התק"מ–תק"נ בקירוב, סוף המאה ה–18 בקירוב].
שערים מעוטרים במסגרות ובאותיות חלולות, צבועות. חלקו הגדול של כתב–היד (החל מ"סדר ארבע תקופות עשרים ותשע שנה") מעוטר בכל עמודיו במסגרות טקסט, באותה הטכניקה. כתיבה מזרחית. כתב–היד כולל מספר חיבורים:
• "ספר מזלות רבי אברה[ם] אבן עזרא הוא שנים עשר", חיבור אסטרולוגי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא. בהמשך החיבור: "מזל חלאים נעתק על ספר רפואות חזקיה מלך יהודה" – סגולות לרפואה, נוסחי קמיעות, טבלאות ושמות מלאכים.
• "ספר משרת משה הלוי" – סימנים לתקופות השנה [רעשים ורעמים]. מכיל קטעים בודדים מספר "משרת משה" של רבי משה ב"ר יוסף הלוי משאן שבפרס (כתב–יד ירושלים, הספרייה הלאומית Ms. Heb. 8°3445).
• "סדר ארבע תקופות עשרים ותשע שנה". הקדמה מאת "משה בן שלמה המערבי איש ירושלים תוב"ב בן הרב דוד הנחמד מתושבי צפת".
• ספר תקופות לשנים תקנ"ד–תקצ"ט [עם תיקונים בכתב–יד לשנים מאוחרות יותר].
• נוסח ברכת–החמה, בעברית ובפרסית–יהודית.
• "תפלת מערת קבורת צדיקים" בקבר יחזקאל הנביא ובקברי מרדכי ואסתר.
• "זייארת נאמה מרדכי ואסתר נבת".
• "תפלה קודם ברכת מגילה לילה ויום" (מספר "חמדת ימים").
הרב משה הלל חקר את כתב–היד ביסודיות, והעלה כי מדובר בקובץ המצטרף לשורה של חיבורים שנכתבו או זויפו בידי יצחק [=אור] בן שמואל מפרס. עובדה זו באה לידי ביטוי בחיבורים שבכתב–היד: ספר המזלות לראב"ע ידוע גם מכתבי–יד אחרים, אך העתקה זו חסרה ומשובשת, ואף נוספו בה דברים מוזרים; ספר "מזל חלאים נעתק על ספר רפואות חזקיה מלך יהודה" הוא עיבוד של ספרי סגולות וגורלות שונים (לפי מסורת חז"ל "ספר הרפואות" שיוחס לחזקיה נגנז); בסדר התקופות שלו מציין את שנת הכתיבה כשנת תקמ"ה, ולדבריו שנת תקע"ב, של מחזור החמה הבא, תהיה שנת הגאולה; החיבור "סדר ארבע תקופות" המיוחס ל"משה בן שלמה המערבי איש ירושלים" אינו ידוע משום מקור, והוא כנראה פרי רוחו של הכותב; נוסח ברכת–החמה, מועתק מתוך "ספר הפליאה" שלו עצמו (ראו פריט מס' 83); בדף 59ב בתוך נוסח התפילה ישנו שם מחוק: "ושמע תפלת עבדיך השפל והמסוכן אהרן בן ק"ץ ח"י אנשיווד...". המלים "קץ חי" בנויות מצירוף אותיות שמו "יצחק", והכינוי "אנשיווד" [=377] שווה לערך המספרי של שם אביו "שמואל". ראה בהרחבה: הרב משה הלל, ספרו של בדאי: יצחק בן שמואל מפרס וחיבוריו הבדויים, ירושלים תשע"ז (על כתב היד שלפנינו ראה שם בעמודים 66–72).
רישום בכתיבה נאה בדף המגן האחורי: "...צעיר ע"ה אבא חיים בן מ' גד שוחט יצ"ו הי"ו". בדפי הבטנה ודפי המגן רישומים בעברית ובערבית (באותיות ערביות).

[69] דף. 17.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ובלאי בשוליים. מספר דפים מנותקים. כריכת עור ישנה, פגומה.

מקור:
1. מכירת קדם מס' 30, מרץ 2013, פריט 203.
2. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, PS.011.013.

כתב–יד, "תפסיר כתר מלכות" ושירים בפרסית–יהודית. [אירן, תקל"ט-תק"מ 1779–1780].
כתיבה מזרחית. כותרות בדיו אדומה. כל העמודים מעוטרים במסגרת בדיו אדומה. כותרת פתיחה מעוטרת צבעונית בראש העמוד הראשון (מחוקה בחלקה).
עיקרו של כתב היד הוא "תפסיר כתר מלכות" – תרגום ופירוש בפרסית–יהודית ל"כתר מלכות" של רבי שלמה אבן גבירול. אחריו מופיעים שני שירים בפרסית–יהודית, מאת פריד אלדין עטאר: "מונאגאת נאמה משה רבע"ה" (בשולי דף [29/א] הערה ארוכה באותיות ערביות).
בראש כתב–היד מופיע פרט השנה: "בשנת כי אז ת'צ'ל'י'ח' א'ת דרכיך" (=תקל"ט). בסוף התפסיר (דף [27/ב]): "נכתב ונשלם יום א' י"ו חדש אייר שנת התקל"ט ליציר'[ה]". בסוף כתב–היד: "כתבתי אותה בשנת תק"ם ליצירה". רישום בעלות מאוחר, משנת תרפ"ז, לצד הקולופון האחרון.

כתב היד כרוך בכריכת לכה נאה; כריכה זו מהווה דוגמה ייחודית לשימוש בטכניקה איראנית קלאסית זו, עם כתב יד עברי.

[32] דף. 15.5 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעות מזעריות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכה צבעונית (השדרה משוקמת ואיננה מקורית).

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, PS.011.008.

כתב–יד, שש כנפיים, דרשות על משנת "כל ישראל יש להם חלק", מאת רבי ראובן ב"ר אברהם משה. [קובה (אזרבייג'ן), תרל"א 1871].
כתיבה מזרחית נאה. שער מאויר, בראשו שני לוחות הברית ודמויות מלאכים בעלי שש כנפים.
בדף השער נכתב: "ספר זה... שש כנפים, אשר ביארתי לתת טעם על משנת כל ישראל ריש פרק חלק שנוהגים קהל עד' ישראל לאומרה בריש ששה פרקי אבות... אני ראובן בלא"א אברהם...". בהקדמתו: "...והטעם הרביעי שמנין שמי אני הדל והקטן ראובן בלא"א אברהם עולה מנין חשבון שש כנפים...". בקולופון שבסוף החבור: "והיה השלם בסודו יום ב' כ' לחודש אב מנחם שנת כ'ה' ת'בר'כו' [=תרל"א]... פה קובא יע"א, על ידי יד כהה אני הקטן ראובן בר אברהם משה מן רא"ם יצ"ו" (העיר קובה נמצאת בצפון אזרבייג'ן, והיא היתה מקום מושבם העיקרי של "יהודי ההרים" – ראה להלן).
החיבור "שש כנפים" כולל ששה אופנים לבאר את משנת "כל ישראל", על דרך הדרוש, עם ביאור מאמרי חז"ל ועניינים נוספים. המחבר ייעד כל דרוש לשבת אחת מתוך שש השבתות שבין פסח לשבועות, בהן נהגו לומר את ששת פרקי מסכת אבות. בהקדמה נמנים ששה טעמים לבחירת השם "שש כנפים", ולאחריהם מובאת דרשה "טעם למה אנו קורין משנת כל ישראל". חיבור זה לא נדפס.
רבי ראובן ב"ר אברהם משה, מחכמי אזרבייג'ן. ידועים ממנו חיבורים וכתבי–יד נוספים שחיבר והעתיק בקובא, במחצית השניה של המאה ה–19. בהם: כת"י בית המדרש לרבנים בניו יורק, מס' 2105, שבלי עמקים – לקוטי פירושים לחמש מגילות, תרי"ז–תרי"ח; כת"י הספריה הלאומית 8188, יחי ראובן – דרשות שנשא בעיר קובא, והעתקה של הספר 'שם משמואל' (פרנקפורט דאודר תנ"ט) עם תוספות משלו (שם מזכיר בין היתר את החיבור שלפנינו: "...ביארתי בע"ה בחיבורי שש כנפים"); וכתב–יד מזלות וגורלות שנמצא באוסף גרוס, מס' AZB.011.003, ועוד.

"יהודי ההרים"

"יהודי ההרים" הוא כינוי ליהודים שהתיישבו באזורים ההרריים של חבל הקווקז ובנו בהם את יישוביהם. הכינוי "יהודי ההרים" ניתן להם על ידי האוכלוסיה המקומית, אך היהודים המקומיים כינו עצמם בשם "ג'וּהור" (שמשמעותו: יהודי). לפי מסורת שהיתה מקובלת בידם, מוצאם מעשרת השבטים שהוגלו מממלכת ישראל במאה ה–8 לפני הספירה. למעשה, ישנו תיעוד על יהודים במזרח הקווקז כבר במאה ה–3 לספירה, שכנראה נמלטו מפרס בעקבות רדיפות. במהלך השנים סבלו יהודי האזור מרדיפות וסכנת הכחדה, חלקם גורשו, חלקם אולצו להתאסלם למראית עין, וחלקם נהרגו. תחילה סבלו מן המלחמות בין השליטים הערביים ובין ממלכת הכוזרים (שהראתה ליהודים פנים יפות); בהמשך מן הפלישה המונגולית ומהמתקפות החוזרות ונשנות של השבטים המונגוליים על האזור; ולאחר מכן מן המלחמות בין האימפריה העות'מאנית ובין פרס על השליטה באזור. מאוחר יותר הצטרפה גם רוסיה למאבקי השליטה בשטח זה. במאה ה–19 עבר האזור לשליטתה של רוסיה, שהנהיגה חופש פולחן דתי לכל שבטי האזור, בהם גם ליהודים. בעקבות כך נוצרו קשרים בין היהודים ההרריים לבין יהודי רוסיה, שתרמו לעלייתה של אליטה רוחנית. נפתחו ישיבות וקמה שכבה נכבדת של תלמידי חכמים, רבנים ומורי הוראה בקרב יהודי ההרים (ראו: לאה מקדש–שמעאילוב [עורכת], יהודי ההרים – אורחות חיים ומנהגים בקהילת הקווקז, הוצאת מוזיאון ישראל 2001).

[66] דף. 18 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. במספר דפים נגזרו השוליים (ללא פגיעה בטקסט). רישומים. כריכה חדשה.

תערוכה:
• יהודי ההרים: אורחות חיים ומנהגים בקהילת הקווקז, בעריכת לאה מקדש–שמעאילוב, ירושלים, מוזיאון ישראל, 2001, עמ' 108–109.
• Only on paper: Six Centuries of Judaica from the Gross Family Collection, CD, 2005.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, AZB.011.002.