קדם - מכירה 93 חלק א' - כתבי יד וספרים, גרפיקה ותחריטים, פקסימיליות, ואוונגרד – מאוסף משפחת גרוס, ומאוספים פרטיים
- (-) Remove letter filter letter
- יד (38) Apply יד filter
- כתבי (38) Apply כתבי filter
- and (38) Apply and filter
- manuscript (38) Apply manuscript filter
- ומכתבים (22) Apply ומכתבים filter
- יהדות (22) Apply יהדות filter
- jewri (22) Apply jewri filter
- וצפון (18) Apply וצפון filter
- מרוקו (18) Apply מרוקו filter
- וצפוןאפריקה (18) Apply וצפוןאפריקה filter
- וצפון-אפריקה (18) Apply וצפון-אפריקה filter
- אפריקה (18) Apply אפריקה filter
- african (18) Apply african filter
- moroccan (18) Apply moroccan filter
- north (18) Apply north filter
- שדרות (16) Apply שדרות filter
- בכתב (16) Apply בכתב filter
- בכתביד (16) Apply בכתביד filter
- ובדפוס (16) Apply ובדפוס filter
- ותעודות (16) Apply ותעודות filter
- רות (16) Apply רות filter
- שד (16) Apply שד filter
- בכתב–יד (16) Apply בכתב–יד filter
- שד"רות (16) Apply שד"רות filter
- document (16) Apply document filter
- emissari (16) Apply emissari filter
- in (16) Apply in filter
- print (16) Apply print filter
- האימפריה (4) Apply האימפריה filter
- העות (4) Apply העות filter
- העותמאנית (4) Apply העותמאנית filter
- כתבייד (4) Apply כתבייד filter
- מאנית (4) Apply מאנית filter
- העות'מאנית (4) Apply העות'מאנית filter
- כתבי–יד (4) Apply כתבי–יד filter
- turkish (4) Apply turkish filter
דף בכתב–יד, פסק דין מטעם בית הדין בקושטא, בעניין כשרות מקווה, עם חתימות גדולי רבני קושטא. קושטא, טבת תרכ"ז [1866/7]
כתיבה ספרדית נאה, בכתיבת סופר, עם חתימות מסולסלות של חכמי קושטא.
פסק דין ארוך מאת חברי בית הדין "הממונים על עסקי איסור והיתר פה העירה קושטא", בעניין מקווה בעיר פ'יליבי (פיליפופולי), שאירעו בו ליקויים. חברי בית הדין אוסרים על הטבילה במקווה, בניגוד לדעתו של הרב המקומי. על הפסק חתומים: רבי מאיר יעיש, רבי רחמים משה חיים ורבי משה קאריאו.
לאחר החתימות, נוספה הסכמה מאת רבני קושטא, המחזקים את דברי הפסק הנ"ל, עליה חותמים: רבי נסים יעקב בכ"ר דוד, רבי יעקב אביגדור, רבי יוסף אלפאנדארי ורבי דוד קאלמה.
בצדו השני של הדף, הסכמה נוספת על הפסק, בחתימתו של החכם באשי של קושטא – רבי יקיר גירון, עם חותמתו: "בינדאי יקיר חכם באשי איסטאמבול...".
רבי יוסף אלפאנדרי, מגדולי רבני קושטא (נפטר תרכ"ז). תלמיד רבי יצחק הלוי מחבר השו"ת רב דגן, והמביא לדפוס של ספרו של רבו. רבי חיים פאלאג'י כותב עליו: "הרב המובהק כמוהר"ר יוסף אלפאנדרי ז"ל, אחד מרבני קושטא יע"א, מר דיינא דנחית לעומקא דדינא וכבר הראנו גודל חכמתו ועוצם פלפולו בספרו הבהיר פורת יוסף, רב גובריה ורב חיליה" (ברכת מועדיך לחיים, ב, דרוש כ, דף צד ע"א). בין ספריו שו"ת "פרת יוסף" וספר דרשות "ויקרא יוסף". בפטירתו נספד על ידי רבי חיים פאלאג'י (ברכת מועדיך שם) ועל ידי תלמידו רבי רפאל ביטראן.
רבי מאיר יעיש (נפטר תרמ"ח), מדייני קושטא. בכסליו תרכ"ח (1867) התמנה לשבת ב"בית דין רבה" בעיר, ובשנת תרל"ה חותם בתור הרב הכולל בקושטא. רבי אברהם פאלאג'י הספידו וכינהו בין היתר: "הרב המופלא ר"מ מקושטא... כמהר"ר מאיר יעיש... הרב סבא דמשפטים, מאיר עיני חכמים, דהוא שפט את ישראל כמה שנים... והיה ראש המדברים בכל מקום..." (זכותיה דאברהם, דרוש א' להספד).
רבי נסים יעקב בכ"ר דוד (נקרא גם: יעקב בכ"ר דוד), מחכמי קושטא הנודעים (נכדו של רבי יצחק בכ"ר דוד בעל "דברי אמת"). כיהן כ"חכם באשי" החל משנת תר"א. בראש הסכמתו לספר "שמן הטוב" לרבי יעקב בן יוסף הרופא (קושטא תר"ט) הוא מכונה: "הרב המופלא וכבוד ה' מלא מרן מלכא מוכתר בכתר מלכות כמוהר"ר יעקב בכר דוד". בראש הסכמתו לספר "ישמח משה" לרבי שבתי גאליפוליטי (אזמיר תרכ"ח) הוא מכונה: "סבא קדישא ר"מ ור"מ ראש בי דינא רבה על ארץ רבה עוב"י [עיר ואם בישראל] קושטא". רבי חיים פאלאג'י מזכירו בספרו "חוקות החיים" (חו"מ, סימן צא): "הרב הזקן העומד היום שהוא הרב המו' כמוהר"ר יעקב בכר דוד נר"ו".
רבי יעקב אביגדור, מרבני קושטא, וראש הרבנים בעיר בשנת תרל"ג. כיהן לזמן מסוים כחכם באשי. בעקבות מחלוקת שפרצה בעיר פוטר ממשרתו על ידי השלטונות, ובמקומו נתמנה לחכם באשי רבי יקיר גירון, בתמיכתו של רבי חיים פאלאג'י. רבי יעקב אביגדור שימש לאחר מכן בתפקיד "רב הכולל" של קושטא. בשנת תרכ"ד חתם יחד עם רבי יוסף אלפאנדארי על פסק של רבי חיים פאלאג'י להתרת עגונה.
[1] דף. 34 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים. בלאי וקרעים (עם פגיעה קלה בטקסט). סימני קיפול.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 057.011.048.
כתב–יד, קמיעות, השבעות וסגולות. [תורכיה?, המאה ה–18/19].
כתיבה ספרדית (מזרחית) רהוטה, בכתיבות משתנות. טבלאות, איורים קבליים ו"כתב מלאכים".
כולל סגולות, קמיעות בנושאים שונים: "למקשה ללדת", "להתעבר", "לכאב הראש", "לעין הרע", "לכאב הלב", "למפחד", "שאלת חלום", "לאהבה", ועוד. בכתב–היד מופיע אוסף מגוון של קמיעות והשבעות בענייני שדים: "קבוץ השדים לראותם ולשאול מהם כל מה שתרצה...", "להרחיק השד ולתת מורך בלבו", "להכרית כל מיני שדים", "להבריח השדים מגוף האדם", כולל נוסחים רבים של "קערות השבעה" נגד שדים ולעניינים נוספים.
בכתב–היד מוזכרים: "מצאתי מספרי הקדמונים" (3א), "לעין הרע מהרב ר"י אלקאבץ ז"ל" (שם), "לעין הרע ממוהר"י צאלח ז"ל" (3ב), "ממהרח"ו ז"ל" (4ב), "מהאר"י ז"ל" (83א), "בספר כתיבה אישכנזי מצאתי כתוב" (88א), "להצלה מהר"י אשקנאזי ז"ל" (91א)
[105] דף. הדפים נכרכו שלא כסדרם וכתב היד אינו שלם. 17 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים (בהם כתמי דיו בצבע אדום). קרעים ובלאי, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.
אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.021.
כתב–יד, ספר זבחי שלמים, מאת רבי יהודה דיואן. [תורכיה?, תקפ"ה 1825].
כתיבה מזרחית. שער מאויר בצבע. קישוט צבעוני מאויר (עם אגרטלים ופרחים) בסוף ההקדמה, וקישוטים נוספים בתחילת ובסיום החיבור.
הועתק במלואו ממהדורת הדפוס, כולל נוסח השער, אך בשולי השער הוסיף המעתיק את שמו ואת פרט השנה: "זה כתב ידי ממני איש צעיר מרדכי אבוהב ס"ט, אתן שנת זבחי ש'ל'מ'י'ם' ע'ל'י' ה'י'ום' שלמתי לפ"ק" [=תקפ"ה].
כתב–יד דומה, בו הועתק ספר זובח תודה (שנדפס בשאלוניקי תק"א), לשעבר באוסף משפחת גרוס, מס' 34 (ראה רישומו בקטלוג הספריה הלאומית).
לב דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וסימני חריכה בשוליים. סימני עש. קרעים קטנים בשולי דפים ספורים. חודי הדפים צבועים באדום. כריכת עור חדשה.
תערוכה:
• The Sephardic journey, 1492–1992. New York, Yeshiva University Museum, c1992, p. 225, no. 132.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.001.
כתב–יד, קובץ חיבורים בענייני תקופות, מולדות ומזלות. [תורכיה?, המאה ה–17/18].
כתיבה ספרדית נאה (בינונית ורהוטה). דיו שחורה, עם הזהבה קלה. כולל תרשימים, עיגולים וטבלאות.
כתב–היד פותח: "חרוזים לדעת תקופות ומולדות, דרכינו לכל שנים מסודרים ומוכנים / וראשונה לכל חדש אי"ב תשצ"ג מסומנים...", עם ביאור החרוזים, כולל איורי כפות ידיים לחישוב התקופות, מאת רבי דוד בן רבי שלמה ויטל (נדפסו בחיבורו כתר תורה, קושטא רצ"ו).
בדף [6/א]: "פצל אעלם אבקאך אללה, אן סאעאת אלליל ואלנהאר היא כ"ד סאעה...", ענייני המולדות ואסטרולוגיה עם פירוש, בערבית–יהודית. כולל תרשימים.
בדף [12]: "לדעת מה טבעו של כל מזל ומזל...".
בדפים [13/א–20/א] "סדר העיבור"; "שער המולדות".
בדפים [21/א–23] לוחות "חיבור הסדרים וחלוקם" (ההעתקה של חלק זה לא נשלמה).
[23] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בודדים. קרעים זעירים בשוליים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. רישומים. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.006.
כתב–יד, מוסר השכל לרב האי גאון, וקערת כסף לרבי יוסף האזובי. [מרוקו, תקי"א 1751].
כתיבה מערבית. דף שער מעוטר. במרכזו מופיע נוסח שער עם שם הכותב ותאריך הכתיבה: "...כתבתיו אני הצעיר משה בן לאדוני אבי מנחם מונסונייגו יסט"א וזרעו לעד יכון, נשלם בחמשה ימים לכסליו משנת כי הוא ה'נ'ו'ת'ן' לך כח לעשות חיל לפרט קטן [=תקי"א]... נדפס שנת שלח לפ"ק". בשני צדי המסגרת, משולב כיתוב שמו: "משה בר מנחם מונסונייגו ס"ט". קולופונים נוספים בסוף "מוסר השכל": "תם ונשלם שבח לאל בורא עולם ומלואו אני הצעיר משה בן לאדוני אבי מנחם מונסונייגו יסט"א", ובסוף "קערת הכסף": "...אני הפועל במלאכת הקדש משה בן לאדוני אבי מנחם מונסונייגו יסט"א אכי"ר".
כתב–היד מכיל בתוכו את שני החיבורים "מוסר השכל" מאת רב האי גאון, ו"קערת כסף" מאת רבי יוסף האזובי. חיבורים אלו נדפסו יחד מראשית הדפסתם, לראשונה בפאנו רס"ד, ובהמשך בוונציה של"ח, שם גם נדפס לראשונה השיר "נפש קנות מוסר" – שבח המחבר לספרו "קערת כסף", שהועתק גם בכתב–היד שלפנינו. בשער ובקולופון האחרון מופיע: "נדפס בשנת של"ח", כלומר הסופר העתיק מדפוס זה.
בדף 10ב עיטור כותרת ואיור פרחוני. בעמוד האחרון רישומים עם חישובי הלוח הלועזי לשנים שמ"ג ו–ת"ס.
[11] דף. 14.5 ס"מ. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים בשולי הדפים, ללא פגיעות בטקסט. רישומים. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.040.
כתב–יד, שער הפסוקים, תורת האר"י הקדוש, מאת רבינו חיים ויטאל (מהרח"ו). [מכנאס, תקמ"ו 1785].
כתיבה מערבית נאה, בכתיבת רבי מכלוף בן שטרית, בהיותו בן 13 (ראה להלן). דף שער מאויר בדגמים פרחוניים, בסגנון האופייני למרוקו. המקום שיועד לנוסח השער – נותר ריק.
"שער הפסוקים" שבכתב–יד זה הוא מכתיבתו הראשונית של רבי חיים ויטאל, לפני העריכה של בנו רבי שמואל ויטאל. בדפוסים נפוצה המהדורה של רבי שמואל ולא המהדורה שלפנינו. בסוף כתב–היד שלפנינו מרוכזים בנפרד הדרושים ש"שמעתי מזולתי" (מחברי מהרח"ו), ואינם מעורבים בתוך הדרושים של מהרח"ו. כתב–היד מקביל לכתב–יד ניו יורק, JTS 1545 (דפים א/1–צד/2; מכיל מלבד את שער הפסוקים גם את שער המצוות). ראו: י' אביבי, 'כתבי רבי חיים ויטל בקבלת האר"י', מוריה, שנה עשירית, ז–ח, עמ' עט. בכתב–היד שלפנינו נוספו הגהות מקובלים, בתוך "חלונות", מאת "הזמ"ן", "אבצ"ן", "אב"ץ".
פרט מעניין לגבי כתב–היד שלפנינו הוא שהוא נכתב בידי נער בן 13, כעדות הכותב בקולופון שבעמוד האחרון: "ותהי השלמת הספר הנכבד הזה יום חמישי ד' לתשרי שנת אמרתי א'ש'מ'ר'ה' [=תקמ"ו]... לפ"ק, הצעיר... מכלוף בן שטרית, ואני הייתי כבן י"ג שנה שכתבתי זה הספר הנכבד הזה, בן לא"א המו"ן [=המכובד ונעלה] כה"ר משה נ"ע [=נוחו עדן], ב"כ א"א זקני כה"ר מכלוף נ"ע המכונה בן שטרית, וכתבתי אותו למורי ורבי כהה"ר יוסף אזראד נר"ו ב"ר מורי ורבי הח' הש' והותיק כמה"ר ימין אזראד נר"ו אכי"ר, מכלוף בן שטרית סליט"א".
הכותב הוא כפי הנראה רבי מכלוף ב"ר משה שטרית [הרביעי], מחכמי מכנאס. אוסף מפיוטיו נמצא בכתב–יד מכון שוקן מס' 70017, ביניהם: "תחנה לשאלת מטר, יסדתיה בשנתינו זאת שנת זעק"ת [=תקע"ז] לפ"ק שהיתה עצירת גשמים קשה... וביום ש"ק... נענינו בגשמי רצון..." (ראה אודותיו: מלכי רבנן, דף פב ע"ב).
בדף האחרון רשימת ספרים קצרה.
[66] דף (ומספר דפים ריקים). 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. סימני עש. קרעים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. דף מגן מנותק. רישומים. כריכה חדשה, עם חלקים מהכריכה המקורית.
תערוכה: Yeshiva University Museum, New York, "The Sephardic Journey: 1492–1992", 1990–1992. ראו קטלוג התערוכה, מס' 399, עמ' 297.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.018.
כתב–יד, שארית יוסף, על חכמת העיבור וענייני הלוח העברי, מאת רבי יוסף בן שם טוב, עם פירוש מאת רבי דניאל הכהן. [מרוקו], תקנ"ד [1794].
החיבור שארית יוסף נדפס לראשונה בשאלוניקי רפ"א, ולאחר מכן נדפס בשנית עם פירוש רבי דניאל הכהן, בשאלוניקי שכ"ח. עיקרו של החיבור הוא שיר שקול ארוך על חכמת עיבור השנים, שלצדו פירוש מאת המחבר רבי יוסף בן שם טוב בן ישועה חי, ועם פירוש נוסף מאת רבי דניאל בן רבי פרחיה הכהן. הוא כולל בתוכו עניינים נוספים, ביניהם: "לוח של מאה שנה" (תק"ן–תרמ"ט); שיטות לחישובי שנים ביחס לספירה הנוצרית, המוסלמית, "למחזור גדול", "ממחזור קטן" ועוד; "סימני הפרשיות המחוברות"; "סדר רעשים ורעמים", מדריך לחיזוי עתידות, רעב ושובע, באמצעות זמני הופעת רעמים, רעשים, קשת וערפל.
בדף השער נכתב: "ספר שאירית יוסף, כתבתי אותו בשנת התקנ"ד ליצירה, נאם הצעיר משה ב"ר מיימון מערבי ס"ט".
בכתב–היד שלפנינו שינויי לשון רבים מן הנדפס.
דפים 14–15 בכתיבה מאוחרת.
[1], [108] דף. 15.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, בעיקר בדפים הראשונים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בחלקם בהשלמת נייר. דף השער מנותק. כריכת עור חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.044.
כתב–יד, קובץ עם טעמי דינים, חידושים מהרב המשבי"ר, ועוד. מקנס (מרוקו), [תקצ"א 1831].
שער מאויר במסגרות פרחוניות, בחלקו הפנימי קשת מורית מחודדת. במרכזו נכתב: "טעמי דינים השייכים למועדים וקצת חידושים ומאמרי רז"ל ושו"ת דיני שחיטה. את הכל הועתקו בזה הספר ע"י אני הקטן... יהודה ס"ט בן לא"א החה"ש הותיק והכולל כמוה"ר חביב טולידאנו זצוק"ל. נכתב פה מקנאסא יע"א... שנת ואת נ'א'ק'ת'ם' לפרט קטן" [=תקצ"א].
הקובץ מכיל מספר חיבורים:
• "טעמי הלכות" על אורח חיים. "טעמי הלכות" הוא חיבור שנשתמר בכתבי–יד של חכמי המערב, בנוסחים שונים, וברובו לא נדפס. מקורו של החיבור כנראה בחכמי מראכש, והוא כולל ליקוט של דברי ראשונים ואחרונים, פסקים ומנהגים מקומיים, ועוד. לפנינו "טעמי הלכות" על הלכות פסח (חלקי; מסימן תכט עד אמצע סימן תמב), תשעה באב, ראש השנה ויום כיפור (חלקי; עד סימן תרו).
• "דיני הסכין, שו"ת להלכות שחיטה", הלכות שחיטה בדרך של שאלה ותשובה. ההעתקה נפסקה אחרי דף אחד.
• "חידושי רז"ל, חידושים מהרב המשבי"ר [=רבי משה בירדוגו]", מכיל שני דפים, מסתיים באמצע עניין, וההמשך לא הועתק.
• "חידושים העתקתים מספר אחד כת"י ידי"ן כהה"ר יוסף הלוי י"ץ בר ידי"ן שאירנו הנבון כה"ר יצחק הלוי אבן יולי ס"ט" – חידושים על התורה ועל אגדות חז"ל, חלקם בשם אומרם, למשל: "זה שמעתי מהחכם כמה"ר ישראל אשכנזי נר"ו שהוא דר היום בעיר אצווירא [=אסואירה, או: מוגאדור] יע"א" (דף 133א); "מהחה"ש כהה"ר משה ן' סמחון שבא מעה"ק טבריה תוב"ב... שאמרו משם בעל שם זצוק"ל" (דף 135א); "זה שמעתי משם הרב בעל יד אהרן זלה"ה" (דף 141א).
בדפים הריקים שבראש הספר חתימות ורישומי בעלות של המעתיק "יהודא טולידאנו" (כולל חתימה מסולסלת שלו), ורישומים נוספים: "שאול הוא מאת החכם... כה"ר יהודה טולידאנו נר"ו עבד לקונו רפאל טולידאנו נר"ו יאיר סלי"ט"; "שלמה טולידאנו".
רישום בדף 34א: "שלי אני ע"ה ב"ה [=עבד ה' ברוך הוא] מאיר טו'[לידאנו] הי"ו אכי"ר".
[142] דף, מתוכם 43 דף כתובים (דפים רבים נותרו ריקים). 14 ס"מ. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים הראשונים והאחרונים, ללא פגיעה בטקסט. הדף האחרון מנותק ממקומו. כריכה מקורית, עץ עם חיפוי עור, עם שרידי אבזמי נחושת, פגומה.
תערוכה:
• Andre Goldenberg, Art and Jews of Morocco, Paris, 2014, p. 166.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.029.
כתב–יד, הלכות שחיטה וטריפות לפי מנהגי מרקש (מרוקו). [מרקש, המאה ה–19].
דף שער מעוטר בצבע, במרכזו הכיתוב: "מנהגי מראקיש". החיבור מכיל דינים, מנהגים, טעמים ופרפראות על הלכות שחיטה וטריפות. בדף [2]/א ציור ריאה ואברים נוספים בצבע. בסמוך רישום "מליצה", וחתימה (בכתיבה שונה): "ע"ה מרדכי ישראל" (כתב–יד קרופ 287, המכיל אף הוא את מנהגי מרקש בשחיטה וטריפות, חתום בסופו על ידי המעתיק: "מרדכי ישראל". יתכן והוא החותם כאן, ואולי כתב–היד שלפנינו הועתק כולו על ידיו).
בראש דף 3: "אתחיל לכתוב מנהגים ש"ו [=שחיטה וטריפות] בסבר פנים יפות...".
בדפי המגן, מעבר לדף השער ובמקומות נוספים, רישומים וחתימות רבות של הבעלים "אברהם יפרגאן". מעבר לשער הוא מספר: "אני חו"מ למדתי דינים שחיטה וטריפה ומנהגים אצל אדוננו הרב כ' שלום אזוביב ונתן לי קבלה כשהשלמתי שנה תמימה... וגם הש' הח' כמוה"ר אברהם אוחיון של עיר איירפראד יושב עמנו... וגם הוא חותם על קבלה שלי...". בדף השני הוסיף: "שנת 6686", וכנראה צ"ל 5686 [=תרפ"ו], שכן גם בסוף כתב–היד הוסיף הנ"ל רישומים ובהם "שנת תרפ"ו לפ"ק".
[20] דף. 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים בשולי כמה דפים, ללא פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.072.
כתב–יד, קמיעות, השבעות וסגולות. [מרוקו, המאה ה–18].
כתיבה ספרדית (מערבית) רהוטה נאה. טבלאות, איורים קבליים וכתב מלאכים.
בראש כתב–היד לה סימנים לאופנים שונים של "שאלת חלום". לאחר מכן מופיעים ליקוטים רבים (ממשיכים במספור מהאות לו ואילך), של נוסחי קמיעות, השבעות וסגולות למצבים שונים. בהם: ללידה קלה, לאהבה, להצלחה, "לרואה וא"נ [=ואינו נראה]", להגנה, "להביא שדה", נגד שונאים, "לחיות המת", "קפיצת הדרך", ועוד.
במספר מקומות מובא שהמקור הוא "מכ"י מהרח"ו ז"ל". במקום אחד נכתב: "מהר' אברהם פינטו זלה"ה".
[48] דף כתובים (ועוד מספר דפים ריקים). 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. דפים מנותקים. כריכה מקורית, פגומה.
ראו:
• Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross. Edited by Shalom Sabar, Emile Schrijver and Falk Wiesemann. Zutphen, Walburg Pers, 2019, p. 185–186.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.082.
כתב–יד, פיוטים לזמנים שונים, בעברית ובערבית–יהודית. [מרוקו, המאות ה–19–20 בקירוב].
קובץ מכותבים שונים, בכתיבה ספרדית (מערבית), בינונית ורהוטה.
העמוד הראשון מעוטר במסגרת אופיינית, ופותח: "עשר קולימאת ליום ב' של שבועות..." ("עשר כלמאת" – פיוט ארוך על עשרת הדברות בערבית–יהודית). בפתיחה לכל אחת מעשרת הדברות, תיבת פתיחה מעוטרת במסגרת בסגנון דומה. בתוך המסגרת לדיבר הרביעי, חתם הכותב את שמו: "אני הכותיב ע"ה יהושע הצרפתי ס'". בשולי דף כב1 חתימה נוספת: "אני הכותיב ע"ה ב"ה [עבד ה' ברוך הוא] יהושע הצרפתי סליט"א".
לאחר הפיוט לחג השבועות מופיעים פיוטים לזמנים שונים, הראשון שבהם – הפיוט "אשריך ישראל בקרבך נוססה" על הנערה הקדושה סוליקא שנהרגה בפאס על קידוש ה', מאת רבי יעקב ברדוגו. בהמשך פיוטים נוספים ממנו ומחכמים נוספים מצפון אפריקה.
בסוף כתב–היד מספר פיוטים מסוג "קצת" (קצידה; סיפורים מחורזים בערבית–יהודית), בהם: "אתחיל לכתוב קצא של הצדקית בלשון ערבי", "קצת יוסף הצדיק", ועוד.
במספר דפים לאורך כתב–היד חתימות כותבים שונים: "ע"ה שלמה גריהין [גריהן]" (באותו דף, בכתיבה אחרת, רישום תאריך "646" [=תרמ"ו]); "אני הכותב שלמה די רפאל אסולין הי"ו"; "שלום לחייאני סי"ט".
[80] דף (בהם מספר דפים ריקים). 17 ס"מ בקירוב. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט (בעיקר בדפים האחרונים). קרעים כתוצאה מחריכת דיו בעיטורים במספר דפים. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.074.
כתב–יד, שיר המולד והעיבור, עם פירוש המחבר רבי שלום אבן צור. [מרוקו, המאה ה–18/19].
כתיבה מערבית, מרובעת ורהוטה. שלושה איורי כף יד, עם חישובי התקופות.
בעמוד הראשון נכתב: "ספר קטן הכמות ורב האיכות על חכמת העיבור, לכמה"ר שלום אבן צור זלה"ה, שיר חדש דבר דבור למולדות ולעיבור...".
חיבורו של רבי שלום אבן צור בנוי בצורת שיר, שבא עם פירוש מפורט (מאת המחבר) על כל אחד מבתי השיר. החיבור נדפס כנספח לספר צלצלי שמע, פיוטים מאת רבי משה אבן צור, אלכסנדריה תרנ"ב. לפנינו הועתק השיר החל מהבית השני ("יסוד בנין למולדי חדשים"). בנוסף, לא הועתק לפנינו שיר הסיום של החיבור. לאחר החיבור נוספו לוחות לחישובי תקופות, עם איורי כף יד.
[14] דף. 15.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים בשולי הדפים, משוקמים באופן מקצועי במילוי נייר ובהדבקה. כריכה חדשה.
תערוכה:
• Andre Goldenberg, Art and Jews of Morocco, Paris, 2014, p. 166.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.046.