קדם - מכירה 93 חלק א' - כתבי יד וספרים, גרפיקה ותחריטים, פקסימיליות, ואוונגרד – מאוסף משפחת גרוס, ומאוספים פרטיים
- (-) Remove jewri filter jewri
- יהדות (70) Apply יהדות filter
- יד (56) Apply יד filter
- כתבי (56) Apply כתבי filter
- and (56) Apply and filter
- manuscript (56) Apply manuscript filter
- ומכתבים (22) Apply ומכתבים filter
- letter (22) Apply letter filter
- מרוקו (18) Apply מרוקו filter
- אפריקה (18) Apply אפריקה filter
- וצפון (18) Apply וצפון filter
- וצפון-אפריקה (18) Apply וצפון-אפריקה filter
- וצפוןאפריקה (18) Apply וצפוןאפריקה filter
- african (18) Apply african filter
- moroccan (18) Apply moroccan filter
- north (18) Apply north filter
- שונות (14) Apply שונות filter
- וקהילות (14) Apply וקהילות filter
- ספרד, (14) Apply ספרד, filter
- ספרד (14) Apply ספרד filter
- פורטוגל (14) Apply פורטוגל filter
- communiti (14) Apply communiti filter
- jewish (14) Apply jewish filter
- jewry, (14) Apply jewry, filter
- portuges (14) Apply portuges filter
- spanish (14) Apply spanish filter
- various (14) Apply various filter
- דפוס (12) Apply דפוס filter
- ויוון (12) Apply ויוון filter
- ודברי (12) Apply ודברי filter
- כתבייד (12) Apply כתבייד filter
- איטליה (12) Apply איטליה filter
- כתבי–יד (12) Apply כתבי–יד filter
- greek (12) Apply greek filter
- italian (12) Apply italian filter
- item (12) Apply item filter
- print (12) Apply print filter
- of (8) Apply of filter
- the (8) Apply the filter
- תימן (7) Apply תימן filter
- אירופה (7) Apply אירופה filter
- european (7) Apply european filter
- yemenit (7) Apply yemenit filter
- בגדאד (5) Apply בגדאד filter
- baghdad (5) Apply baghdad filter
- baghdad, (5) Apply baghdad, filter
- east (5) Apply east filter
- egypt (5) Apply egypt filter
- egypt, (5) Apply egypt, filter
- near (5) Apply near filter
![Retrato del Tabernaculo de Moseh, מאת רבי יעקב יהודה לאון (טמפלו). Gillis Joosten, אמשטרדם, 5414 [תי"ד 1654]. ספרדית. מה](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale93/162_1.jpg "רבי יעקב יהודה לאון (טמפלו) – חיבור על המשכן ועל פסלי הכרובים – מהדורה")
![Retrato del Tabernaculo de Moseh, מאת רבי יעקב יהודה לאון (טמפלו). Gillis Joosten, אמשטרדם, 5414 [תי"ד 1654]. ספרדית. מה](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale93/162_2.jpg "רבי יעקב יהודה לאון (טמפלו) – חיבור על המשכן ועל פסלי הכרובים – מהדורה")
![Retrato del Tabernaculo de Moseh, מאת רבי יעקב יהודה לאון (טמפלו). Gillis Joosten, אמשטרדם, 5414 [תי"ד 1654]. ספרדית. מה](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale93/162_3.jpg "רבי יעקב יהודה לאון (טמפלו) – חיבור על המשכן ועל פסלי הכרובים – מהדורה")
Retrato del Tabernaculo de Moseh, מאת רבי יעקב יהודה לאון (טמפלו). Gillis Joosten, אמשטרדם, 5414 [תי"ד 1654]. ספרדית.
מהדורה ראשונה של שניים מחיבוריו של רבי יעקב יהודה ליאון – חיבור אודות מבנה המשכן וחיבור אודות הכרובים שעל מכסה ארון הברית. החיבורים נכתבו במקור בהולנדית, אולם פורסמו לראשונה יחדיו במהדורה שלפנינו, בספרדית, בלוויית שני לוחות תחריט מרשימים – תחריט המציג את מבנה המשכן (לצדו איורים קטנים של כלי המשכן – ארון הברית, מזבח הזהב, המנורה, הכיור, שולחן הפנים), ותחריט המציג את סדר חניית השבטים סביב למשכן.
רבי יעקב יהודה לאון טמפלו (שס"ג 1603 – אחרי תל"ה 1675), מחכמי יהדות אמשטרדם במאה ה–17. נולד בפורטוגל למשפחה ממגורשי ספרד, למד באמשטרדם אצל רבה של קהילת "נוה שלום", הרב יצחק עוזיאל. בספריו הציג שחזור של חשובי המבנים וכלי–הקודש במקרא – משכן בני ישראל במדבר, מקדש שלמה, וארון הברית, שרבי ליאון תיארם לראשונה על פי הידע המדעי של תקופתו. עבודתו החלוצית פרסמה את שמו בכל רחבי אירופה וזכתה לתשומת לבם של כמה משליטיה – המלך צ'ארלס השני, ווילם השני נסיך אורנז' ואאוגוסט דוכס בראונשוויג (שהורה לתרגם עבורו את החיבורים לגרמנית). לאור הצלחת החיבורים, בנה רבי יהודה ליאון דגם מוקטן של בית המקדש, עם כלים בקנה מידה תואם, שבעקבותיו זכה לכינוי "טמפלו" (=מקדש).
[7] דף, 88 עמ' (מספור משובש), ו–[2] לוחות מקופלים, 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים קלים. קרעים קלים בשולי כמה מהדפים. חותמת דיו בשולי השער. פתקית עם רישום בכתב–יד מוצמדת לאחד הדפים (ריק). כריכת קלף, בלויה ופגומה, מנותקת חלקית.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB. 123.
![De Templo Hierosolymitano, מאת רבי יעקב יהודה לאון. הלמשטדט, הוצאת Jacobus Mullerus, [תכ"ה] 1665. לטינית ומעט עברית.חיבו](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale93/163_1.jpg "רבי יעקב יהודה לאון – \"בית המקדש בירושלים\" – הלמשטדט, תכ\"ה 1665 – תחרי")
![De Templo Hierosolymitano, מאת רבי יעקב יהודה לאון. הלמשטדט, הוצאת Jacobus Mullerus, [תכ"ה] 1665. לטינית ומעט עברית.חיבו](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale93/163_2.jpg "רבי יעקב יהודה לאון – \"בית המקדש בירושלים\" – הלמשטדט, תכ\"ה 1665 – תחרי")
![De Templo Hierosolymitano, מאת רבי יעקב יהודה לאון. הלמשטדט, הוצאת Jacobus Mullerus, [תכ"ה] 1665. לטינית ומעט עברית.חיבו](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale93/163_3.jpg "רבי יעקב יהודה לאון – \"בית המקדש בירושלים\" – הלמשטדט, תכ\"ה 1665 – תחרי")
![De Templo Hierosolymitano, מאת רבי יעקב יהודה לאון. הלמשטדט, הוצאת Jacobus Mullerus, [תכ"ה] 1665. לטינית ומעט עברית.חיבו](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale93/163_4.jpg "רבי יעקב יהודה לאון – \"בית המקדש בירושלים\" – הלמשטדט, תכ\"ה 1665 – תחרי")
De Templo Hierosolymitano, מאת רבי יעקב יהודה לאון. הלמשטדט, הוצאת Jacobus Mullerus, [תכ"ה] 1665. לטינית ומעט עברית.
חיבורו המפורסם של רבי יעקב יהודה לאון, ובו תיאור מקיף של בית המקדש בירושלים, הטקסים והמנהגים שנהגו בו. הספר נכתב במקור בספרדית, וכולל ארבעה לוחות–תחריט, מפת–תחריט מתקפלת עם מקרא מפורט, תחריט שער ותחריטי–דיוקן של המחבר. כרוך ביחד עם חיבור קצר נוסף מאת רבי יעקב יהודה לאון, אודות הכרובים שעל מכסה ארון הברית (De Cherubinis tractatus, אמשטרדם, Theodorum Boetman, 1647).
רבי יעקב יהודה לאון טמפלו (שס"ג 1603 – אחרי תל"ה 1675), מחכמי יהדות אמשטרדם במאה ה–17. נולד בפורטוגל למשפחה ממגורשי ספרד, למד באמשטרדם אצל רבה של קהילת "נוה שלום", הרב יצחק עוזיאל. בספריו הציג שחזור של חשובי המבנים וכלי הקודש במקרא – משכן בני ישראל במדבר, מקדש שלמה, ארון הברית, ועוד, שרבי ליאון תיארם לראשונה על פי הידע המדעי של תקופתו. עבודתו החלוצית קנתה לו שם בכל רחבי אירופה ואף בקרב שליטיה – המלך צ'ארלס השני, ווילם השני נסיך אורנז', אאוגוסט דוכס בראונשוויג (שהורה לתרגם עבורו את החיבורים לגרמנית), ואחרים. לאור הצלחת החיבורים, בנה רבי יהודה ליאון דגם מוקטן של בית המקדש, עם כלים בקנה מידה תואם, שזיכה אותו בכינוי "טמפלו" (=מקדש).
19 דף, 62, 55–203, [1] עמ' (מספור דפים משובש) + [1] תחריט שער + [2] תחריטי דיוקן + [1] תחריט מקופל + [1] מפה מקופלת + [4] לוחות תחריט; [4] דף, 23 עמ'. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימונים ורישומים בדיו. נקבי תילוע קלים. דפי החיבור שבסוף הספר הודבקו למסגרות נייר, המשלימות את גודלם לגודל דפיו של החיבור הראשון. כריכת קלף נאה, בלויה ופגומה. שרידי מדבקה בשדרה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.436.
A Relation of the Most Memorable Thinges in the Tabernacle of Moses and the Temple of Salomon, מאת רבי יעקב יהודה לאון (טמפלו). אמשטרדם, דפוסPeter Messchart, [תל"ה] 1675. אנגלית.
פרסום ראשון בשפה האנגלית של שניים מחיבוריו של רבי יעקב יהודה לאון (טמפלו) – חיבור על מבנה המשכן וחיבור על מבנה מקדש שלמה. החיבורים פורסמו לראשונה בספרדית, והציגו שחזור מדעי מפורט של שני המבנים והכלים ששמשו בהם, בהתבסס על המקרא, על מסכת מידות במשנה, ועל כתבי יוספוס פלביוס. בפתח הספר תפילה לכבוד מלך אנגליה, צ'ארלס השני, עם תחינה להגנה על היהודים (הרב יהודה לאון התקבל בחצרו של המלך צ'ארלס לפני פרסומו של תרגום זה והציג בפניו את שחזור המקדש).
רבי יעקב יהודה לאון טמפלו (שס"ג 1603 – אחרי תל"ה 1675), מחכמי יהדות אמשטרדם במאה ה–17. נולד בפורטוגל למשפחה ממגורשי ספרד, למד באמשטרדם אצל רבה של קהילת "נוה שלום", הרב יצחק עוזיאל. בספריו הציג שחזור של חשובי המבנים וכלי הקודש במקרא – משכן בני ישראל במדבר, מקדש שלמה, ארון הברית, ועוד, שרבי ליאון תיארם לראשונה על פי הידע המדעי של תקופתו. עבודתו החלוצית קנתה לו שם בכל רחבי אירופה ואף בקרב שליטיה – המלך צ'ארלס השני, ווילם השני נסיך אורנז', אוגוסט דוכס בראונשוויג (שהורה לתרגם עבורו את החיבורים לגרמנית), ואחרים. לאור הצלחת החיבורים, בנה רבי יהודה ליאון דגם מוקטן של בית המקדש, עם כלים בקנה מידה תואם, שזיכה אותו בכינוי "טמפלו" (=מקדש).
[4] דף, 27 עמ'. 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים. פגמים קלים. קרע משוקם בדף השער וקרע חסר בשוליים של דף אחר (ללא פגיעה בטקסט). קרע לא משוקם באחד מדפי הבטנה (חלק). כריכה מחופת עור, עם שפשופים ופגמים. שדרת בד ועליה רצועה מהשדרה המקורית (הטבעה מוזהבת של שם הספר).
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.435.
![Cinco libros de la ley divina, חמישה חומשי תורה והפטרות, מתורגמים לספרדית. אמשטרדם, דפוס Yshak de Cordova, תס"ה [1705].](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale93/165.jpg "חמישה חומשי תורה והפטרות מתורגמים לספרדית – אמשטרדם, תס\"ה – כריכת עור")
![Cinco libros de la ley divina, חמישה חומשי תורה והפטרות, מתורגמים לספרדית. אמשטרדם, דפוס Yshak de Cordova, תס"ה [1705].](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale93/165_3.jpg "חמישה חומשי תורה והפטרות מתורגמים לספרדית – אמשטרדם, תס\"ה – כריכת עור")
Cinco libros de la ley divina, חמישה חומשי תורה והפטרות, מתורגמים לספרדית. אמשטרדם, דפוס Yshak de Cordova, תס"ה [1705]. ספרדית.
שער מאוייר נפרד לחלק ההפטרות. המדפיס, יצחק די קורדווא, בנו של המדפיס ר' יעקב חיים די קורדווא מברזיל.
באמשטרדם התקיימה במאות ה–17 וה–18 קהילה ספרדית גדולה. רבים מחבריה היו צאצאי אנוסים שהגיעו מספרד ופורטוגל כמאה שנה לאחר הגירוש. הספר שלפנינו נדפס לשימושם של אותם צאצאי אנוסים, אשר לשון הקודש לא היתה שגורה על לשונם.
[2], 528 עמ'. 15 ס"מ בקירוב. חיתוך דפים מוזהב. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. כריכת עור מקורית עם עיטורים מוזהבים רבים ועשירים (שדרת הכריכה משוקמת). פגמים בכריכה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, NHB.120.1705.
![Orden Los de cinco ayunos [סדר תפילות לחמש תעניות]. אמשטרדם, דפוס Yshak de Cordova, תפ"ד [1724]. ספרדית. סדר תפילות וקינ](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale93/166.jpg "סדר תפילות ותחינות לחמש תעניות – ספרדית – אמשטרדם, תפ\"ד – נדפס עבור צא")
Orden Los de cinco ayunos [סדר תפילות לחמש תעניות]. אמשטרדם, דפוס Yshak de Cordova, תפ"ד [1724]. ספרדית.
סדר תפילות וקינות כמנהג הספרדים לחמש התעניות, תשעה באב, עשרה בטבת, תענית אסתר, י"ז בתמוז וצום גדליה.
המדפיס, יצחק די קורדווא, בנו של המדפיס ר' יעקב חיים די קורדווא מברזיל.
באמשטרדם התקיימה במאות ה–17 וה–18 קהילה ספרדית גדולה. רבים מחבריה היו צאצאי אנוסים שהגיעו מספרד ופורטוגל כמאה שנה לאחר הגירוש. הספר שלפנינו נדפס לשימושם של אותם צאצאי אנוסים, אשר לשון הקודש לא היתה שגורה על לשונם.
[2], 38, 41–356 עמ'. 15 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים. בלאי קל וקמטים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (שיקום בהדבקת נייר מעבר לשער). קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער עם פגיעה במסגרת השער, וקרע חסר עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. שני הדפים האחרונים מנותקים ברובם. כריכת קלף עתיקה, עם פגמים וסימני עש קלים.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.119.
כרך הכולל סדור תפילה לימות השנה, חמישה חומשי תורה והפטרות, ולוח שנה לראשי חודשים ומועדים, בספרדית. הספרים נדפסו ככל הנראה יחד (כך מופיעים גם בעותקים נוספים), בשנים תצ"ב–תצ"ג. שער נפרד לכל ספר:
• Orden de Las Oraciones Cotidianas [סדר תפילות לימות החול, לשבתות ולמועדים]. אמשטרדם, דפוס David de Elisa Pereyra, תצ"ג [1733]. ספרדית.
• Calendario De Ros–Hodes Fiestas y Ayunos [לוח של ראשי חודשים, חגים ותעניות, לשנים תצ"ג–תק"ט]. אמשטרדם, [תצ"ב 1732]. ספרדית.
• Los cinco libros de la ley divina [חמשה חומשי תורה והפטרות מתורגמים לספרדית]. אמשטרדם, תצ"ג [1733]. ספרדית. עם שער נפרד לחלק ההפטרות (בו מופיע פרט השנה 5492=[תצ"ב]).
באמשטרדם התקיימה במאות ה–17 וה–18 קהילה ספרדית גדולה. רבים מחבריה היו צאצאי אנוסים שהגיעו מספרד ופורטוגל כמאה שנה לאחר הגירוש. הספר שלפנינו נדפס לשימושם של אותם צאצאי אנוסים, אשר לשון הקודש לא היתה שגורה על לשונם.
[16], 9–543, [3]; [10]; [8], 370; 371–476 עמ'. 15 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכת עור ישנה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.106; NHB.107; NHB.220.
ספר זבחי יהודה, Zibhe Jeudah Dinim De Sehita & Bedica, דיני שחיטות ובדיקות בפורטוגזית, מאת רבי יהודה פיזה (Jeudah Piza). אמשטרדם, [ת"ק 1740]. פורטוגזית, עם מעט עברית.
בראש הספר הסכמה מאת רבי דוד ישראל עטיאש ורבי יצחק אבנדנה דה בריטו, והסכמת מאת רבי רפאל מלדולה, רבו של המחבר, ורב קהילת הספרדים "נפוצות יהודה" שבבאיון (Bayonne, צרפת).
בדף האחרון, שלושה שירים בפורטוגזית, לכבוד המחבר.
באמשטרדם התקיימה במאות ה–17 וה–18 קהילה ספרדית גדולה. רבים מחבריה היו צאצאי אנוסים שהגיעו מספרד ופורטוגל כמאה שנה לאחר הגירוש. הספר שלפנינו נדפס לשימושם של אותם צאצאי אנוסים, אשר לשון הקודש לא היתה שגורה על לשונם.
[8], 75, [5] עמ'. 17 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. כריכה ישנה עם שדרת עור. פגמים כריכה.
נדיר.
צילומים מעותק זה מופיעים באתר המרכז לאמנות יהודית, פריט מס' 40605.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, NHB.167.
שני ספרים מדפוסי ארצות הברית במאה ה–19, מאת יצחק ליסר:
Instruction in the Mosaic Religion •, מאת יוסף יאהלזאן (יולזון), בתרגום יצחק ליסר. פילדלפיה, דפוס Adam Waldie, 5590 [תק"צ 1830]. אנגלית ומעט עברית. מהדורה ראשונה.
חיבור פרי עטו של התיאולוג והמחנך היהודי–גרמני יוסף יולזון (Joseph Johlson, 1777–1851), שמטרתו להורות לציבור היהודי הרחב את עיקרי הדת היהודית, את דרכיה ומנהגיה. הספר תורגם לאנגלית בידי יצחק ליסר, ששאף להרחיב בעזרתו את היצע הספרים הזמינים בארה"ב להוראה בסיסית של היהדות, בשפה האנגלית. זהו ספרו הראשון של יצחק ליסר שראה אור.
VIII עמ', 139 עמ'. 21.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, במספר דפים כתמים רבים. כריכה ישנה, עם פגמים, וקרע בשדרה.
סינגרמן 489.
• Catechism for younger children, [קטכיזם לילדים], מאת יצחק ליסר. פילדלפיה, דפוס C .Sherman, 5605 [תר"ה 1845]. מהדורה שניה.
ספר לימוד לילדים, המציג את יסודות האמונה בדרך של שאלה ותשובה.
XII, 168 עמ'. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר (עם השלמה בצילום). כריכה ישנה, עם פגמים קלים.
סינגרמן 901.
יצחק ליסר (Isaac Leeser, 1806–1868), רב והוגה דעות אמריקני, יליד גרמניה. מנהיג קהילת "מקווה ישראל" בפילדלפיה, ובהמשך שימש בקהילת "בית אל אמת". מראשיה הראשונים של יהדות ארצות הברית, ליסר פעל רבות להקמת מוסדות יהודיים, ולהנחלת הדת וההיסטוריה היהודית לציבור היהודי הרחב. פרסם ספרים – ביניהם תרגום ראשון של התנ"ך לאנגלית על–פי המסורת היהודית ("The Leeser Bible"; 1853) – דרשות ומאמרים רבים, הוציא לאור עיתון בשם The Occident, ואף היה שותף להקמת בית ספר להכשרת רבנים בשם Maimonides College בפילדלפיה.
מקור: אוסף פרטי.
![עיתון "קול ישראל", La Voix D'Israel, שבועון מקומי, בעריכת שלמה בן חיון. אוראן (אלג'יריה), [דפוס שלמה בן חיון], [תר&](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale93/170.jpg "גליון כתב–העת \"קול ישראל\" – אוראן, 1889 – צרפתית, לאדינו וערבית–יהודית")
עיתון "קול ישראל", La Voix D'Israel, שבועון מקומי, בעריכת שלמה בן חיון. אוראן (אלג'יריה), [דפוס שלמה בן חיון], [תר"ן] נובמבר 1889. צרפתית וערבית–יהודית.
שבועון מקומי שנדפס למען בני הקהילה היהודית. לפנינו גליון מס' 3, מן השנה הראשונה של העיתון. בעיתון הופיעו ידיעות וקטעים ספרותיים שונים, לצד פרסומות ומידע שימושי. מרביתו נדפס בערבית באותיות עבריות (בשילוב לאדינו), וחלקים ממנו בצרפתית.
דף כפול (4 עמ' מודפסים). 37 ס"מ בקירוב. מצב טוב–בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים בשולי הדף וקרעים חסרים קטנים בסימני הקיפול במרכז הדף, עם פגיעה בטקסט.
כתב–עת נדיר. במפעל הביבליוגרפיה נרשמו ארבעה גליונות משנת 1892 בלבד. לפנינו אחד הגליונות הראשונים של העיתון.
מקור: אוסף פרטי.
כיתאבי קיצה נאמה, "היזארו יך שב" – סיפורי אלף לילה ולילה, בתרגום לתג’יכית–יהודית. קוקאנד (בוכארה, אוזבקיסטן), דפוס רחמים דוד באיוף, [תרע"ד–תרע"ה] 1914–1915. תג’יכית–יהודית (בוכארית, באותיות עבריות). שלושה חלקים בשלושה כרכים.
תורגם מערבית על ידי עזריה יוסובוף (יוסופוף).
שלושה כרכים. חלק ראשון: [2], יב דף, 13–104 עמ’. חלק שני: [1], 2, 171 עמ'. חלק שלישי: [2], 356–171 עמ'. מצב כללי טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (בעיקר בכרך הראשון). חותמות ורישומים בכתב–יד. כריכות חדשות.
במפעל הביבליוגרפיה נרשם החלק הראשון בלבד. לפנינו שלושת החלקים.
לפי המסורת, שורשיה של הקהילה היהודית באוזבקיסטן עתיקי יומין, ומוצאם של חלק מיהודי המקום בגולי בבל. קוקאנד היתה אחת הערים הגדולות והחשובות באזור. בראשית המאה ה–20 ישבו בה כמה משפחות יהודיות שנקראו "מלכי הכותנה" על שם פעילותן בתעשיות עיבוד הכותנה.
לפנינו, הספר הראשון באות עברית שנדפס בקוקאנד.
מקור: אוסף פרטי.