קדם - מכירה 93 חלק א' - כתבי יד וספרים, גרפיקה ותחריטים, פקסימיליות, ואוונגרד – מאוסף משפחת גרוס, ומאוספים פרטיים
- (-) Remove jewri filter jewri
- יהדות (70) Apply יהדות filter
- יד (56) Apply יד filter
- כתבי (56) Apply כתבי filter
- and (56) Apply and filter
- manuscript (56) Apply manuscript filter
- ומכתבים (22) Apply ומכתבים filter
- letter (22) Apply letter filter
- מרוקו (18) Apply מרוקו filter
- אפריקה (18) Apply אפריקה filter
- וצפון (18) Apply וצפון filter
- וצפון-אפריקה (18) Apply וצפון-אפריקה filter
- וצפוןאפריקה (18) Apply וצפוןאפריקה filter
- african (18) Apply african filter
- moroccan (18) Apply moroccan filter
- north (18) Apply north filter
- שונות (14) Apply שונות filter
- וקהילות (14) Apply וקהילות filter
- ספרד, (14) Apply ספרד, filter
- ספרד (14) Apply ספרד filter
- פורטוגל (14) Apply פורטוגל filter
- communiti (14) Apply communiti filter
- jewish (14) Apply jewish filter
- jewry, (14) Apply jewry, filter
- portuges (14) Apply portuges filter
- spanish (14) Apply spanish filter
- various (14) Apply various filter
- דפוס (12) Apply דפוס filter
- ויוון (12) Apply ויוון filter
- ודברי (12) Apply ודברי filter
- כתבייד (12) Apply כתבייד filter
- איטליה (12) Apply איטליה filter
- כתבי–יד (12) Apply כתבי–יד filter
- greek (12) Apply greek filter
- italian (12) Apply italian filter
- item (12) Apply item filter
- print (12) Apply print filter
- of (8) Apply of filter
- the (8) Apply the filter
- תימן (7) Apply תימן filter
- אירופה (7) Apply אירופה filter
- european (7) Apply european filter
- yemenit (7) Apply yemenit filter
- בגדאד (5) Apply בגדאד filter
- baghdad (5) Apply baghdad filter
- baghdad, (5) Apply baghdad, filter
- east (5) Apply east filter
- egypt (5) Apply egypt filter
- egypt, (5) Apply egypt, filter
- near (5) Apply near filter
דף בכתב–יד, פסק דין מטעם בית הדין בקושטא, בעניין כשרות מקווה, עם חתימות גדולי רבני קושטא. קושטא, טבת תרכ"ז [1866/7]
כתיבה ספרדית נאה, בכתיבת סופר, עם חתימות מסולסלות של חכמי קושטא.
פסק דין ארוך מאת חברי בית הדין "הממונים על עסקי איסור והיתר פה העירה קושטא", בעניין מקווה בעיר פ'יליבי (פיליפופולי), שאירעו בו ליקויים. חברי בית הדין אוסרים על הטבילה במקווה, בניגוד לדעתו של הרב המקומי. על הפסק חתומים: רבי מאיר יעיש, רבי רחמים משה חיים ורבי משה קאריאו.
לאחר החתימות, נוספה הסכמה מאת רבני קושטא, המחזקים את דברי הפסק הנ"ל, עליה חותמים: רבי נסים יעקב בכ"ר דוד, רבי יעקב אביגדור, רבי יוסף אלפאנדארי ורבי דוד קאלמה.
בצדו השני של הדף, הסכמה נוספת על הפסק, בחתימתו של החכם באשי של קושטא – רבי יקיר גירון, עם חותמתו: "בינדאי יקיר חכם באשי איסטאמבול...".
רבי יוסף אלפאנדרי, מגדולי רבני קושטא (נפטר תרכ"ז). תלמיד רבי יצחק הלוי מחבר השו"ת רב דגן, והמביא לדפוס של ספרו של רבו. רבי חיים פאלאג'י כותב עליו: "הרב המובהק כמוהר"ר יוסף אלפאנדרי ז"ל, אחד מרבני קושטא יע"א, מר דיינא דנחית לעומקא דדינא וכבר הראנו גודל חכמתו ועוצם פלפולו בספרו הבהיר פורת יוסף, רב גובריה ורב חיליה" (ברכת מועדיך לחיים, ב, דרוש כ, דף צד ע"א). בין ספריו שו"ת "פרת יוסף" וספר דרשות "ויקרא יוסף". בפטירתו נספד על ידי רבי חיים פאלאג'י (ברכת מועדיך שם) ועל ידי תלמידו רבי רפאל ביטראן.
רבי מאיר יעיש (נפטר תרמ"ח), מדייני קושטא. בכסליו תרכ"ח (1867) התמנה לשבת ב"בית דין רבה" בעיר, ובשנת תרל"ה חותם בתור הרב הכולל בקושטא. רבי אברהם פאלאג'י הספידו וכינהו בין היתר: "הרב המופלא ר"מ מקושטא... כמהר"ר מאיר יעיש... הרב סבא דמשפטים, מאיר עיני חכמים, דהוא שפט את ישראל כמה שנים... והיה ראש המדברים בכל מקום..." (זכותיה דאברהם, דרוש א' להספד).
רבי נסים יעקב בכ"ר דוד (נקרא גם: יעקב בכ"ר דוד), מחכמי קושטא הנודעים (נכדו של רבי יצחק בכ"ר דוד בעל "דברי אמת"). כיהן כ"חכם באשי" החל משנת תר"א. בראש הסכמתו לספר "שמן הטוב" לרבי יעקב בן יוסף הרופא (קושטא תר"ט) הוא מכונה: "הרב המופלא וכבוד ה' מלא מרן מלכא מוכתר בכתר מלכות כמוהר"ר יעקב בכר דוד". בראש הסכמתו לספר "ישמח משה" לרבי שבתי גאליפוליטי (אזמיר תרכ"ח) הוא מכונה: "סבא קדישא ר"מ ור"מ ראש בי דינא רבה על ארץ רבה עוב"י [עיר ואם בישראל] קושטא". רבי חיים פאלאג'י מזכירו בספרו "חוקות החיים" (חו"מ, סימן צא): "הרב הזקן העומד היום שהוא הרב המו' כמוהר"ר יעקב בכר דוד נר"ו".
רבי יעקב אביגדור, מרבני קושטא, וראש הרבנים בעיר בשנת תרל"ג. כיהן לזמן מסוים כחכם באשי. בעקבות מחלוקת שפרצה בעיר פוטר ממשרתו על ידי השלטונות, ובמקומו נתמנה לחכם באשי רבי יקיר גירון, בתמיכתו של רבי חיים פאלאג'י. רבי יעקב אביגדור שימש לאחר מכן בתפקיד "רב הכולל" של קושטא. בשנת תרכ"ד חתם יחד עם רבי יוסף אלפאנדארי על פסק של רבי חיים פאלאג'י להתרת עגונה.
[1] דף. 34 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים. בלאי וקרעים (עם פגיעה קלה בטקסט). סימני קיפול.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 057.011.048.
כתב–יד, קמיעות, השבעות וסגולות. [תורכיה?, המאה ה–18/19].
כתיבה ספרדית (מזרחית) רהוטה, בכתיבות משתנות. טבלאות, איורים קבליים ו"כתב מלאכים".
כולל סגולות, קמיעות בנושאים שונים: "למקשה ללדת", "להתעבר", "לכאב הראש", "לעין הרע", "לכאב הלב", "למפחד", "שאלת חלום", "לאהבה", ועוד. בכתב–היד מופיע אוסף מגוון של קמיעות והשבעות בענייני שדים: "קבוץ השדים לראותם ולשאול מהם כל מה שתרצה...", "להרחיק השד ולתת מורך בלבו", "להכרית כל מיני שדים", "להבריח השדים מגוף האדם", כולל נוסחים רבים של "קערות השבעה" נגד שדים ולעניינים נוספים.
בכתב–היד מוזכרים: "מצאתי מספרי הקדמונים" (3א), "לעין הרע מהרב ר"י אלקאבץ ז"ל" (שם), "לעין הרע ממוהר"י צאלח ז"ל" (3ב), "ממהרח"ו ז"ל" (4ב), "מהאר"י ז"ל" (83א), "בספר כתיבה אישכנזי מצאתי כתוב" (88א), "להצלה מהר"י אשקנאזי ז"ל" (91א)
[105] דף. הדפים נכרכו שלא כסדרם וכתב היד אינו שלם. 17 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים (בהם כתמי דיו בצבע אדום). קרעים ובלאי, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. כריכה חדשה.
אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.021.
כתב–יד, ספר זבחי שלמים, מאת רבי יהודה דיואן. [תורכיה?, תקפ"ה 1825].
כתיבה מזרחית. שער מאויר בצבע. קישוט צבעוני מאויר (עם אגרטלים ופרחים) בסוף ההקדמה, וקישוטים נוספים בתחילת ובסיום החיבור.
הועתק במלואו ממהדורת הדפוס, כולל נוסח השער, אך בשולי השער הוסיף המעתיק את שמו ואת פרט השנה: "זה כתב ידי ממני איש צעיר מרדכי אבוהב ס"ט, אתן שנת זבחי ש'ל'מ'י'ם' ע'ל'י' ה'י'ום' שלמתי לפ"ק" [=תקפ"ה].
כתב–יד דומה, בו הועתק ספר זובח תודה (שנדפס בשאלוניקי תק"א), לשעבר באוסף משפחת גרוס, מס' 34 (ראה רישומו בקטלוג הספריה הלאומית).
לב דף. 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וסימני חריכה בשוליים. סימני עש. קרעים קטנים בשולי דפים ספורים. חודי הדפים צבועים באדום. כריכת עור חדשה.
תערוכה:
• The Sephardic journey, 1492–1992. New York, Yeshiva University Museum, c1992, p. 225, no. 132.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.001.
כתב–יד, קובץ חיבורים בענייני תקופות, מולדות ומזלות. [תורכיה?, המאה ה–17/18].
כתיבה ספרדית נאה (בינונית ורהוטה). דיו שחורה, עם הזהבה קלה. כולל תרשימים, עיגולים וטבלאות.
כתב–היד פותח: "חרוזים לדעת תקופות ומולדות, דרכינו לכל שנים מסודרים ומוכנים / וראשונה לכל חדש אי"ב תשצ"ג מסומנים...", עם ביאור החרוזים, כולל איורי כפות ידיים לחישוב התקופות, מאת רבי דוד בן רבי שלמה ויטל (נדפסו בחיבורו כתר תורה, קושטא רצ"ו).
בדף [6/א]: "פצל אעלם אבקאך אללה, אן סאעאת אלליל ואלנהאר היא כ"ד סאעה...", ענייני המולדות ואסטרולוגיה עם פירוש, בערבית–יהודית. כולל תרשימים.
בדף [12]: "לדעת מה טבעו של כל מזל ומזל...".
בדפים [13/א–20/א] "סדר העיבור"; "שער המולדות".
בדפים [21/א–23] לוחות "חיבור הסדרים וחלוקם" (ההעתקה של חלק זה לא נשלמה).
[23] דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בודדים. קרעים זעירים בשוליים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. רישומים. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.006.
שני כתבי–יד בהלכות שחיטה, שנכתבו על ידי רבי אהרן בן רפאל טאוויל "תושב עזה", בעיר רשיד שבמצרים, בשנת ת"ס [1700]. לכל כתב–יד שער מעוטרים בצבע:
• זבח השלמים, קיצור הלכות שחיטה עם פרפראות וגימטריות, מאת רבי אהרן טאויל. אוטוגרף המחבר.
בדף השער המעוטר נכתב: "זה ספר זבח השלמים נקרא שמו... הלכות שחיטה ובדיקת הריאה... עשיתיו כרך קטן למען ירוץ הקורא בו בקומו ובשכבו, חברתיו אני הדל באלפי וצעיר במשפחת אהרן בן מרביץ תורה המנוח כמוהר"ר רפאל טאויל זצוק"ל, פה בעיר רשיד יע"א, שנת והוא י'ת'ן' [=ת"ס] מעדני מלך לפ"ק".
המחבר העתיק את החיבור פעמים נוספות בשנים הבאות, בעריכה אחרת. ראו לדוגמה כתב–יד מוסקבה, ספריית המדינה Guenzburg 1567.
כתבי-יד מאוירים מרשיד הנם נדירים.
[8] דף. 16 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. נקב קטן בדף השער. כריכה חדשה.
• זכרון לבני ישראל, קיצור הלכות שחיטה וטריפות, מאת רבי אברהם מזרחי.
החיבור נדפס לראשונה בתוך הספר "ימין משה", אמשטרדם תע"ח. לפנינו כתב–יד המוקדם למהדורה הנדפסת ב–18 שנה (לפנינו בשינויי נוסח קלים וללא "הלכות הכשרות" שבסופו).
בדף השער המעוטר נכתב: "ספר זכרון לבני ישראל, חברו החכם השלם השוחט המובהק מתשובי[!] עה"ק ירושלם תו"ב כמה"ר אברהם מזרחי נ"ע... העתקתי אותו כיד ה' הטובה עלי פה רשיד יע"א, שנת ה' עוז לעמו י'ת'ן' [=ת"ס] לפ"ק, העבד אהרן טאויל תושב עזה תוב"ב".
[8] דף. 16 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ספורים. כריכה חדשה.
תערוכה:
• Yeshiva University Museum, New York, "The Sephardic Journey: 1492–1992", 1990–1992, p. 166, nos. 279, 280.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.005, OT.011.004.
כתב–יד, קובץ חיבורים בענייני דרוש, מוסר, פיוט ופרשנות, בכתיבת רבי עזרא יחזקאל צאלח גבאי. [בגדאד, תרי"ט 1858].
כתיבה מזרחית נאה, מעוטרת. עברית וערבית–יהודית.
בקולופון בסוף כתב–היד: "זה הספר השלמתי חמשה ועשרים לחודש כסליו שנת תרי"ט ליצירה, אני קורא בו וזרעי וזרע זרעי אכי"ר וסי' לאנגליז תנין דיזמבר סנת ١٨٥٨ [=2 בדצמבר שנת 1858] הצעיר עזרא יחזקאל צאלח גבאי יצ"ו" (חלק מהחיבורים בכתב–היד שלפנינו הועתקו גם בכתב–יד ששון 57, בשנת תר"א, ע"י המעתיק יחזקאל בן יהושע בן יחזקאל בן אברהם, אף הוא למשפחת גבאי).
כתב–היד מכיל כמה חיבורים:
1. "ויכוח המים והיין ממהרח"א זלה"ה..." (1/א–2/א). ויכוח זה נכתב על ידי רבי חיים בן דוד אבואלעפיה (אחרי ת"נ–תקל"ה), מחכמי צפת ובהמשך מגדולי הפוסקים באזמיר, והוא מתאר ויכוח בין היין למים מי חשוב יותר (ראו: מ' בניהו, '"ויכוח המים והיין" לרבי חיים ן' דוד אבואלעפיה', חורב, י, חוברת יט–כ, אלול תש"ח, עמודים 27–34). לצד זה הוסיף המעתיק ליקוטים על יין מהמדרש, עם הערותיו, בעברית ובערבית–יהודית.
2. "שאלות טובות ששאלה מלכת שבא את שלמה המלך... בעת בואה", ובהמשך "תשובת החידות" (2/א–2/ב; ראו כתב–יד ששון 788, עמ' 140–142, קטלוג אהל דוד, עמ' 539).
3. "פירוש עשרת הדברות בל' ערבי ס"ט" (2/ב–8/א).
4. "סדר שיר השתוף" (8/ב–9/א) – רשימת מלים נרדפות בחרוזים, פותח: "שלמה קוהלת / ותקוה תוחלת / והפתח דלת / נעולה וסוגה...".
5. "מוסר השכל במליצא לרב האי גאון זצ"ל והעותק מספר שערי תשובא לרבינו יונא ז"ל" (9/א–10/ב; אוצר השירה והפיוט, י 3694).
6. "סדר פזמונים מלוקטים להלל בהם ולהודות לאל ההודאות... בשבתות ובחדשים ובחגים", ביניהם פיוטים מאת רבי ישראל נג'ארה, פייטנים נוספים מארצות המזרח, "מע' ר' צאלח מצליח זצ"ל", ופיוטים נוספים (10/ב–17/ב, 20/ב–22/ב).
7. [17/ב–20/א]: "קערת כסף... חיברה בפרייאנו הקרייה הח' המשורר רבי יוסף האיזובי זצ"ל ויתנה שלוחים לבנו חמדו ביום חתונתו...".
8. [22/ב–34/א]: "שרח משלי".
9. [34/א–37/א]: "שרח מי כמוך".
10. פיוט "ארור המן האכזרי, ברוך מרדכי העברי...".
[37] דף (ועוד עשרות דפים ריקים). 20 ס"מ. נייר איכותי עם עיטורי הבלטה פרחוניים בשולי הנייר. מצב טוב. כתמים. בלאי קל. כריכה מקורית, עם הטבעות מוזהבות.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IQ.011.009.
כתב–יד, סדר מנחה וערבית לשלושה רגלים, בכתיבת יצחק מאיר חיים משה גבאי. [בגדאד, תרי"ד 1854].
פורמט מיניאטורי. כתיבה מזרחית נאה, מרובעת ובינונית, עם עיטורים.
החיבור נפתח: "הריני מתחיל לכתוב בעה"ו סדר מנחה וערבית של שלושה רגלים... יום שמונה עשר בחודש אדר שנת צדקתך [=תרי"ד] כהררי אל לפ"ק". בסוף כתב–היד: "השלמתי אותה... ביום שנים ועשרים לחודש אדר שנת תרי"ד לפ"ק". בקולופון ובמקומות נוספים לאורך כתב–היד מופיעות חתימותיו של המעתיק מספר פעמים: "הצעיר יצחק מאיר חיים משה גבאי יצ"ו". בראש כתב–היד רישום בכתיבה מרובעת: "הצעיר הבחור יצחק בין (!) מאיר חיים משה גבאי יצ"ו". בסמוך לרישום זה חתם שוב את שמו בכתיבה רהוטה.
המעתיק, יצחק מאיר חיים משה גבאי, העתיק ועיטר באותה שנה כתב–יד הגדה של פסח, שנמכר במכירת קדם 92 (חלק ב'; כתבי–יד ופריטים מיוחדים מאוסף משפחת גרוס, פריט 131; מספרו באוסף גרוס: IQ.011.014.). ידועה קבוצה של מגילות אסתר מעוטרות, שנוצרו אף הן על ידו בשנים תר"ח–תרי"ד בקירוב (1848–1854). ראה בהרחבה בקטלוג מכירת קדם, שם.
[43] דף (ועוד דפים ריקים רבים). 9.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים זעירים בשולי הדפים. רישומים. כריכת עור מקורית, פגומה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IQ.011.015.
כתב–יד, שורשי השמות, לרבי משה זכות – סגולות, קמיעות והשבעות. [ארצות המזרח, המאה ה–19].
כתיבה מזרחית, עם איורים ותרשימים קבליים.
"שורשי השמות", הוא חיבור מקיף של שמות קודש, עם פירוט אופן הפעולות שלהם והשימוש שלהם בהשבעות וקמיעות. החיבור בנוי כלקסיקון אנציקלופדי, המסודר לפי אותיות הא"ב, והוא כולל בתוכו אלפי שמות קודש וצירופי שמות, ועניינים רבים בקבלה מעשית. את בסיס החיבור כתב המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, והוא כולל סודות שקיבל מרבותיו המקובלים. חיבורו של הרמ"ז היה בהיקף מצומצם, ובהמשך הוא הורחב על ידי המקובלים שאחריו.
בראש כתב–היד ליקוטים שונים בקבלה מעשית, בהם: "סדר הקמיעות על סדר הימים" (דף 5א), "סוד שם של מ"ב", בסופו "שמעתי אומרים שדברים אלו הם של החכם ... ר' שלמה מלכו זלה"ה" (דף 6ב), "זו תפלת אדם הראשון" (דף 8).
רישומי בעלים והגהות במספר מקומות. בדף 32ב רישום: "ובזמן שנת התק"ס היינו חברים חכם אברהם עם חכם יעקב בעיר של אקיסקה יע"א והיה מעט מגפה בר מינן". בדף 91א: "מודה אני הח"מ איך מכרתי זה הספר להרב המופלג אלעזר לנדן הי"ו הצעיר מרדכי עטיאש הי"ו".
[91] דף. 29.5 ס"מ. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמים כהים (מספר דפים קשים הקריאה כתוצאה מהכיתוב המשתקף מעברו השני של הדף). בלאי. קרעים וקרעים חסרים (חלקם גדולים) במספר דפים, כתוצאה מחריכת הדיו, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
ראו:
• Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross. Edited by Shalom Sabar, Emile Schrijver and Falk Wiesemann. Zutphen, Walburg Pers, 2019, p. 183–184.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.085.
כתב–יד, קובץ גורלות החול, בעברית ובערבית. [ארצות המזרח, תרמ"ד 1884].
כתיבה מזרחית, רהוטה. כולל תרשימים ואיורים.
כולל שני חיבורים בגורלות החול, הראשון [1/א–12/ב] בעברית (דומה לכתב–יד מוסקבה–גינצבורג 1066, משנת תק"א [1741]), והשני [15/א–75/ב] בערבית–יהודית.
בראש כתב–היד: "יום שלישי אחד עשר לחדש אייר שנת תר"מ וארבעה לפר"ק [=לפרט קטן], מודעת המעתיק להקורא...".
[76] דף (בהם מספר דפים ריקים). 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים זעירים בשוליים. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.018.
כתב–יד, "פירוש דברי הסבא המובא בספר הזוהר פרשת משפטים..." – העתקה מהספר "אור יקר" מאת המקובל רבי משה קורדוברו – הרמ"ק. [תימן, תס"ו 1706].
כתיבה תימנית נאה, בשני טורים.
בדף השער נכתב: "פירוש דברי הסבא המובא בספר הזוהר פרשת משפטים זת"ל ולכל ישראל אמן כי"ר, לחכם המקובל האלהי כג"ק מורינו ורבינו משה קורדואירו זצוק"ל, שנת ל'י'שו'עת'ך' [=תס"ו] קויתי ייי לפ"ק".
בשולי דף השער, מופיע רישום בעלות (לא חתום): "זה הספר הנותן אמרי שפר פירוש הסבא... קניתיו בשנת התס"ז...".
הגהות וציונים קצרים בכמה מקומות בצד הגיליון, מכותבים שונים [מן המאה ה–18 בקירוב].
חיבורו של הרמ"ק "אור יקר", הוא פירוש לספר הזוהר בעל היקף רחב מאוד. על חיבור זה שקד הרמ"ק במשך שנים רבות. לאורך דורות רבים היה ספון החיבור בכתבי–יד בלבד, ורק בין השנים תשכ"ב–תשס"ט נדפס בעשרות כרכים על ידי בני משפחת אלבוים. הפירוש ל"סבא דמשפטים" נדפס בכרך כא (תשנ"א). כתב–היד שלפנינו מכיל פירוש זה, בשינויי לשון קלים. לפנינו הוא מגיע עד אמצע הסימן האחרון (יז, עמ' עז), וחסרים בו ככל הנראה דף אחד או שניים.
עו דף. 21 ס"מ. מצב טוב. סימני עש, עם פגיעות ספורות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים קטנים, בעיקר בשולי הדפים, עם פגיעה קלה בטקסט באחד הדפים. רישומים. כריכה חדשה, עם סימני עש.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.006.
כתב–יד, "סדר תפלות ימים נוראים", עם מעמדות והפטרות, "תפלות טובות ולמודים טובים מספר חמדת ימים זצוק"ל". [תימן, שנות התק"נ–תק"ס בקירוב, מפנה המאה ה–19 בקירוב].
שער מאויר, בדגמי פרחים, בצבעי ירוק וצהוב. כתיבה תימנית, בשני טורים.
בשער נכתב: "זה סדר תפלות ימים נוראים, לראש השנה יום הדין הגדול והנורא, וליום כפורים יום סליחה וכפרה, עם המעמדות... נכתב לתשוקת אח"י טו"ב יחי"א ן' שלום ן' יוסף אל'כמרי יש"ל".
שם הסופר ותאריך הכתיבה אינם מופיעים, אולם בקולופון שבסידור תימני כתב–יד ירושלים, יוסף טובי 171, נכתב: "...שנת בק"ה לשטרות [=תקנ"ד 1794], ונכתב לתשוקת... יחיא בן סאלם אלכמרי... והכותב... יחיא בן סלימאן אלאביץ". לאור הדמיון בין שם הבעלים וצורת הכתיבה, נראה שמדובר באותו כותב, ומאותה תקופה. יתכן והוא רבי יחיא בן סלימאן אלאביץ, מדייני צנעא בזמן המהרי"ץ.
תוספת מאוחרת בדפים האחרונים, ובה פיוטי "ה' שמעתי שמעך" – "רשות" לחזרת התפילה לכמה תפילות; פיוט "ונתנה תוקף"; "תיקון טל" ו"תיקון גשם".
[1], [104] דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים. סימני שימוש. סימני עש, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכת עור חדשה, עם לולאות עור לסגירה.
תערוכה:
• Jüdische Lebenswelten, Katalog, edited by Andreas Nachama and Gereon Sievernich. Berlin, 1991, p. 241, no. 10/57.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב YM.011.019.
כתב–יד, ספר רכב אלהים, חיבור על–פי הקבלה, על השתלשלות העולמות, מאת רבי יצחק ונה. [תימן, המאה ה–19].
כתיבה תימנית נאה. איורים ותרשימים קבליים נאים, של השתלשלות הספירות, ההיכלות והעולמות.
בתחילת כתב היד ובסופו נוספו ליקוטי "טעמים" על התורה ונושאים שונים, וכן פירוש מדרשי על שמות טעמי המקרא.
החיבור הקבלי "רכב אלהים" הועתק במשך השנים בכתבי–יד ונדפס לראשונה על ידי הרב יצחק רצאבי, בני ברק תשנ"ב. לפנינו רובו של החיבור, חסר מעט בתחילתו. כתב–היד שלפנינו היה בבעלותו של המהדיר והוא עשה בו שימוש למהדורתו (ראה שם, עמ' 64 – בעמ' [48] בכתב היד שלפנינו חתימת הרב רצאבי (בעט): "לה"ו בחזקת יצחק רצאבי").
[70] עמ'. 21.5 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. סימני עש. קרעים קטנים בשולי כמה דפים, משוקמים בחלקם בדבק נייר, עם פגיעות בטקסט. רישומים. כריכה חדשה.
תערוכה:
• The Yemenites: two thousand years of Jewish culture, exhibition catalogue, Ester Muchawsky–Schnapper. Jerusalem, Israel Museum, 2000, P. 163.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.035.