פנקס רשימות בכתב–ידו של המקובל רבי יצחק כדורי. [ירושלים, שנות התש"י בקירוב – 1950–1960 בקירוב].
פנקס שלם בכתב–ידו של הרב כדורי, בו תיעד את בקשות האנשים שבאו לפניו לברכה, לעצה, לפדיון נפש, אבחונים של בעיות שונות, וכן עצות או קמיעות שנתן. בכמה מן הרשימות הוסיף הרב כדורי רישום, שהטיפול ע"י סגולה: "הועיל".
בראש העמוד הראשון נכתב "זכרונות". לאורך הפנקס מאות פסקאות, בכל אחת פירוט שמות הפונים אליו בשמם ושם אמם, עם אבחון הבעיה וההמלצה, לדוגמה: "ח' ציון בן מזאל (ח' ציון אטון) תהלים לרפואה והצלחה"; "... נתלמד להיות נהג ונתנו לו סמ[י]כה ונסע באותו ונתהפך ונזוק זרועו והילדים אשר עמו יצאו בריאים"; "...יש לו נפח בבטן והרופאים אומרים אולי יש לו תולעים הנוקבים המעים וכתבנו לו מ"ש אצלינו והועיל קצת"; "... חולה אין לה שינה בלילה, מבוהלת ופחד... ונתתי לה לעשן והועיל לשינה ובוכה".
בכמה מקומות חישובים של גורלות וגימטריות של שמות (בספרות ערביות). בחלק מהמקומות מופיעות מסקנות כדוגמת: "רוח ומים שלום יהיה ביניהם ויצליחו בכל ענין"; "לא ראיתי שנאה ביניהם"; "לא ישאנה ואם ישאנה אין זווגם עולה יפה"; "מזלם עולה יפה ויצליחו בכ"ד ויולידו בנים ובנות כי חמה כוכבם".
הפנקס כולל גם רשימות של פדיונות נפש, לדוגמה: "פד"נ [=פדיון נפש], הכסף הזה נתנדב צדקה בעד פד"נ כללות עם ישראל זרע היהודים שבכל העולם כלו ובפרט בא"י וירושלים למקטן ועד גדול מעולל ויונק עד איש שיבה כל ופרט מזרח ומערב צ"ד מ"מ נפש לא נעדרת, שהשם יזכה אותנו כלנו כאחד להתתקן תקון גמור ומוחלט לתקן נרנ"ח ולזכות בתשובה שלמה אמתית מיראה ואהבה לכל מצות התורה ולהסיר ממנו לב האבן ולתת לנו לב בשר ולזכות לחיים טובים ארוכים ומתוקנים בתורה ומצות וביראת שמים ולא נצטרך לשום גלגול עוד ולזכות להחיות ולראות בהתגלות מלכותו יתברך בבנין בית המקדש למען שמו יתברך אכי"ר".
בין הדברים כתב הרב כדורי רשימות שונות, לדוגמה (מהעמוד האחרון): "הביא לי צבע שחור ואמר צריך לערב עמו מין אבקה נמכרת בבית המרקחת נק' אמוניַק"; "בס' לדוד אמת להרב חיד"א מזכיר... כתבתי למזכרת כי בספרו שם הגדולים ציין עניין ולא מצאתי וכנראה כיון לס'[פר] זה"; "אלו הספרים שנאבדו בעיר העתיקה שלח' נסים, שו"ת מהר"י קולון ד' וינציאה רע"ט, שו"ת תרומת הדשן..."; "בשנת שלשת אלפים ותשעים ושלוש לבריאת עולם, והיא שנת חמשים וחמש לחרבן בהמ"ק יבנה ויכונן בב"א מלך אחשוורוש בשושן בס' מעשיות אסתר ושם אמר עשרת אלפים ככר כסף הנק' בערבי קנטאר הוא ששים מליון מת'קאל כסף".

הגאון המקובל רבי יצחק כדורי (תרנ"ט בערך–תשס"ו), נולד בשלהי המאה ה–19 בבבל (עירק), קיבל תורה וקבלה מחכמי בבל ומחכמי ירושלים, אליה עלה בשנת תרפ"ב (1922). בשנותיו הראשונות בירושלים התפרנס מכריכת ספרים וכתבי יד ולמד בישיבות "בית אל" ו"פורת יוסף". עם השנים התפרסמה חכמתו כגדול הבקיאים בכל מרחבי חכמת הסוד. רבים עלו לביתו לקבל את ברכותיו, עצותיו וקמעותיו, שכן הוא נחשב מהיחידים בדורו שידעו את חכמת הקמיעות עפ"י הקבלה. עם פטירתו בשיבה טובה, למעלה מגיל מאה, נערכה לו לוויה בה השתתפו מאות אלפי בני אדם.

[24] דף. 17 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. מעטפת קרטון מקורית, פגומה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.020.

כתב–יד, סידור כוונות הרש"ש – תפילות שבת, קידוש וסעודת שבת. [שאלוניקי, המאה ה–19].
כתיבה מזרחית, מרובעת ורהוטה.
סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהרח"ו, שנערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה–18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתב–יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי–יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי–היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי–יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל, עד השנים תרע"א–תרע"ו, אז נדפס בכמה חלקים על ידי כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים.

[35] דף. 15 ס"מ בקירוב. מצב טוב–בינוני. כתמים ובלאי. מספר דפים מנותקים. כריכה חדשה.

על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205–239. שם מופיע נספח עם רשימה של כתבי–יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס. כתב–היד שלפנינו נרשם שם במספר 4.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.016.

כתב–יד, סידור כוונות הרש"ש – שני כרכים: כרך א' – לימים נוראים, כרך ב' – לסוכות, לנטילת ארבעת המינים, כוונות הנענועים וההקפות, בכתיבת רבי יעקב אלחאייך. תוניס, [המאה ה–19].
כתיבה ספרדית (תוניסאית), נאה ומסודרת. כל העמודים תחומים במסגרות. בראש הכרך השני שער מעוטר, בו נכתב בין היתר שם הכותב ושם מקום הכתיבה: "סידור הכוונות לנטילת הלולב וארבעה מינים וכוונת הברכה וכוונות הנענועים – נו"ן [נכתב ונחתם] פה תונס יע"א, על ידי יד כהה הצעיר יעקב בכ"ר יוסף אלחאייך ס"ט, נשלמה העתקתו בעה"ו" (תאריך סיום הכתיבה לא נכתב).

סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהרח"ו, שנערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה–18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתב–יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי–יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי–היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי–יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל, עד השנים תרע"א–תרע"ו, אז נדפס בכמה חלקים על ידי כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים.

שני כרכי כתב–יד: כרך א' (ימים נוראים): צז דף. כרך ב' (סוכות): לא דף. 24 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמים ועקבות רטיבות. כריכות חדשות.

על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205–239. שם מופיע נספח עם רשימה של כתבי–יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס. כתב–היד שלפנינו נרשם שם במספרים: 7–8.

ראו:
• Only on Paper: Six Centuries of Judaica from the Gross Family Collection, CD, 2005.
• Kabbalah. Om judisk mysticism, edited by Yvonne Jacobsson and Lisa Marie Mannfolk. Judiska Museet i Stockholm, 2002, p. 21.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, TU.011.001, TU.011.002.

כתב–יד, סידור כוונות הרש"ש – תפילת מנחה לערב שבת. [ירושלים?, המאה ה–19 בקירוב].
כתיבה ספרדית, מרובעת ורהוטה. כפי הנראה בכתיבת ידו של המקובל רבי מסעוד הכהן אלחדאד. מספר הוספות מכותב אחר.

המקובל הקדוש רבי מסעוד הכהן אלחדאד (תק"פ–תרפ"ז), זקן המקובלים בירושלים בדורו, נולד במרוקו ובילדותו עלה לארץ ישראל עם הוריו, לאחר שמילא כרסו בש"ס ופוסקים התמסר ללימודי הקבלה ועסק בה כששים שנה. בשנת תרס"ב נסע כשד"ר לתוניס ולטריפולי, בהיותו שם נתפרסם במעשיו כפועל ישועות ועושה ניסים (ראה עדויות על כך בספר מאמר אסתר, ג'רבה, תש"ו, דפים ז–ט). בשנת תרס"ג התמנה לראש ישיבת "בית אל" ועמד בראש הישיבה יותר מעשרים שנה. שנים רבות עבר לפני התיבה והתפלל על פי כוונות האר"י בסידור הרש"ש. נפטר בזקנה מופלגת בגיל 107.

סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהרח"ו, שנערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה–18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתב–יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי–יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי–היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי–יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל, עד השנים תרע"א–תרע"ו, אז נדפס בכמה חלקים על ידי כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים.

[52] דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני עש. כריכה ישנה, פגומה.

על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205–239. שם מופיע נספח עם רשימה של כתבי–יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס. כתב–היד שלפנינו נרשם שם במספר 11.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.025.

כתב–יד, סידור כוונות הרש"ש – כוונות לעשרת ימי תשובה ולתפילות יום כיפור, בכתיבת ידו של המקובל רבי עמנואל אלנקאש. [ירושלים, המאה ה–19/20].
כתיבה מזרחית–תימנית. במספר מקומות הוסיף המעתיק – רבי עמנואל אלנקאש – הגהות משלו.

רבי עמנואל ב"ר שלום אלנקאש (נקש), מחכמי העדה התימנית בירושלים, וממקובלי מדרש החסידים "בית אל". היה הראשון לעורר את העלייה מתימן לארץ ישראל בשנת תרמ"א (1881), יחד עם אמו האלמנה תורכיה בת השאש. לפי הידוע, עליה זו ומכתביו של רבי עמנואל מירושלים לתימן, הביאו בעקבותיהם את העלייה הגדולה מתימן לירושלים בשנת "אעלה בתמ"ר" (תרמ"ב 1882). אגדה מעניינת מספרת על סיבת התעוררותם של האלמנה ובנה לעליה זו, לאחר שאביהם המנוח רבי שלום נקש (שנפטר בשנת תרל"ט) בא אל אשתו בחלום הלילה ואמר לה: "קומי עלי ירושלים!".

סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהרח"ו, שנערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה–18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתב–יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי–יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי–היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי–יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל, עד השנים תרע"א–תרע"ו, אז נדפס בכמה חלקים על ידי כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים.

נא דף. 12 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים במספר דפים. כריכה מקורית, פגמים בכריכה.

על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205–239. שם מופיע נספח עם רשימה של כתבי–יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס. כתב–היד שלפנינו נרשם שם במספר 14.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.015.