כתב–יד, שורשי השמות, לרבי משה זכות – סגולות, קמיעות והשבעות. [ארצות המזרח, המאה ה–19].
כתיבה מזרחית, עם איורים ותרשימים קבליים.
"שורשי השמות", הוא חיבור מקיף של שמות קודש, עם פירוט אופן הפעולות שלהם והשימוש שלהם בהשבעות וקמיעות. החיבור בנוי כלקסיקון אנציקלופדי, המסודר לפי אותיות הא"ב, והוא כולל בתוכו אלפי שמות קודש וצירופי שמות, ועניינים רבים בקבלה מעשית. את בסיס החיבור כתב המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, והוא כולל סודות שקיבל מרבותיו המקובלים. חיבורו של הרמ"ז היה בהיקף מצומצם, ובהמשך הוא הורחב על ידי המקובלים שאחריו.
בראש כתב–היד ליקוטים שונים בקבלה מעשית, בהם: "סדר הקמיעות על סדר הימים" (דף 5א), "סוד שם של מ"ב", בסופו "שמעתי אומרים שדברים אלו הם של החכם ... ר' שלמה מלכו זלה"ה" (דף 6ב), "זו תפלת אדם הראשון" (דף 8).
רישומי בעלים והגהות במספר מקומות. בדף 32ב רישום: "ובזמן שנת התק"ס היינו חברים חכם אברהם עם חכם יעקב בעיר של אקיסקה יע"א והיה מעט מגפה בר מינן". בדף 91א: "מודה אני הח"מ איך מכרתי זה הספר להרב המופלג אלעזר לנדן הי"ו הצעיר מרדכי עטיאש הי"ו".

[91] דף. 29.5 ס"מ. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמים כהים (מספר דפים קשים הקריאה כתוצאה מהכיתוב המשתקף מעברו השני של הדף). בלאי. קרעים וקרעים חסרים (חלקם גדולים) במספר דפים, כתוצאה מחריכת הדיו, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

ראו:
• Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross. Edited by Shalom Sabar, Emile Schrijver and Falk Wiesemann. Zutphen, Walburg Pers, 2019, p. 183–184.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.085.

כתב–יד, "פירוש דברי הסבא המובא בספר הזוהר פרשת משפטים..." – העתקה מהספר "אור יקר" מאת המקובל רבי משה קורדוברו – הרמ"ק. [תימן, תס"ו 1706].
כתיבה תימנית נאה, בשני טורים.
בדף השער נכתב: "פירוש דברי הסבא המובא בספר הזוהר פרשת משפטים זת"ל ולכל ישראל אמן כי"ר, לחכם המקובל האלהי כג"ק מורינו ורבינו משה קורדואירו זצוק"ל, שנת ל'י'שו'עת'ך' [=תס"ו] קויתי ייי לפ"ק".
בשולי דף השער, מופיע רישום בעלות (לא חתום): "זה הספר הנותן אמרי שפר פירוש הסבא... קניתיו בשנת התס"ז...".
הגהות וציונים קצרים בכמה מקומות בצד הגיליון, מכותבים שונים [מן המאה ה–18 בקירוב].
חיבורו של הרמ"ק "אור יקר", הוא פירוש לספר הזוהר בעל היקף רחב מאוד. על חיבור זה שקד הרמ"ק במשך שנים רבות. לאורך דורות רבים היה ספון החיבור בכתבי–יד בלבד, ורק בין השנים תשכ"ב–תשס"ט נדפס בעשרות כרכים על ידי בני משפחת אלבוים. הפירוש ל"סבא דמשפטים" נדפס בכרך כא (תשנ"א). כתב–היד שלפנינו מכיל פירוש זה, בשינויי לשון קלים. לפנינו הוא מגיע עד אמצע הסימן האחרון (יז, עמ' עז), וחסרים בו ככל הנראה דף אחד או שניים.

עו דף. 21 ס"מ. מצב טוב. סימני עש, עם פגיעות ספורות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים קטנים, בעיקר בשולי הדפים, עם פגיעה קלה בטקסט באחד הדפים. רישומים. כריכה חדשה, עם סימני עש.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.006.

כתב–יד, ספר רכב אלהים, חיבור על–פי הקבלה, על השתלשלות העולמות, מאת רבי יצחק ונה. [תימן, המאה ה–19].
כתיבה תימנית נאה. איורים ותרשימים קבליים נאים, של השתלשלות הספירות, ההיכלות והעולמות.
בתחילת כתב היד ובסופו נוספו ליקוטי "טעמים" על התורה ונושאים שונים, וכן פירוש מדרשי על שמות טעמי המקרא.
החיבור הקבלי "רכב אלהים" הועתק במשך השנים בכתבי–יד ונדפס לראשונה על ידי הרב יצחק רצאבי, בני ברק תשנ"ב. לפנינו רובו של החיבור, חסר מעט בתחילתו. כתב–היד שלפנינו היה בבעלותו של המהדיר והוא עשה בו שימוש למהדורתו (ראה שם, עמ' 64 – בעמ' [48] בכתב היד שלפנינו חתימת הרב רצאבי (בעט): "לה"ו בחזקת יצחק רצאבי").

[70] עמ'. 21.5 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. סימני עש. קרעים קטנים בשולי כמה דפים, משוקמים בחלקם בדבק נייר, עם פגיעות בטקסט. רישומים. כריכה חדשה.

תערוכה:
• The Yemenites: two thousand years of Jewish culture, exhibition catalogue, Ester Muchawsky–Schnapper. Jerusalem, Israel Museum, 2000, P. 163.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.035.

כתב–יד, "ספר אוצרות זהב", הכולל מספר חיבורים: הגדה של פסח ותיקון למועדים עם פירוש "עץ חיים" מאת המהרי"ץ [רבי יחיא צאלח], ליקוטים מסידור הכוונות של הרש"ש, וחיבורים נוספים, בכתיבת רבי יוסף צפירה. תנעם (תימן), תרמ"ב [1882].
כתיבה תימנית נאה. דף השער מאויר ומעוטר בדיו אדומה. עיטורים רבים בדיו אדומה לאורך כתב–היד, בתיבות הפתיחה והכותרות.
בדף השער נכתב: "ספר אוצרות זהב – והוא תיקון ליל פסח וסדר ספירת העומר, ונוסח האזהרות ותיקון הסליחות, ותיקון ההושענות, ותיקון שמחת תורה... נעתק פה תנעם תחרוב ותצדי [=תחרב ותהיה שממה] וירושלים תוב"ב [תבנה ותכונן במהרה בימינו] – שנת אעלה בתמ"ר אוחזה בסנסניו" [מן הכיתוב עולה כי כתב היד נכתב בתנעם, אולם מודגשת בו העיר ירושלים – כפי הנראה כרמז לתנועת העליה הגדולה מתימן באותה שנה – שנת אעלה בתמ"ר].
בסדר ספירת העומר כוונות קבליות וייחודים, מזמור "למנצח" בצורת המנורה, עם תיבות "שיויתי..." בראש העמוד (דף ס/2).
כתב–היד מכיל מספר חיבורים, שהסופר קראם יחד בשם "אוצרות זהב": הגדה של פסח וספירת העומר, אזהרות וסליחות, הושענות והקפות, עם פירוש "עץ חיים" מהרב מהרי"ץ, ועוד חיבורים המפורטים בשער: "...ועוד טמון בתוכו ספר תיקון תפלה, מלוקט מס' כוונות של רבינו האר"י זיע"א, ועוד נוסף בו עיבור שנים ותקופות מס' תיקון יששכר [=מאת רבי יששכר בן סוסאן, עם "פעולת יששכר" ותקופות, בעברית ובערבית], ונקרא ספר זה אוצרות זהב ע"ש שיש בו דברים הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים...".
בדף סח/ב: "ספר תקון תפלה, והוא תיקונים ונוסחאות... מלוקטים ומקובלים מספר הכוונות של רבינו הגדול האר"י זיע"א... ואת לרבות עוד מסידור רבינו הרש"ש זיע"א...".
בדף ריו/א: "עיבור שנים ותקופות, אמר המעתיק... מצאנו בלוחות ספר זה שתיקן אותו משנת הרצ"ט... ואני דלגתי ממנו כל כך שנים שעברו מאותה שנה עד שנתינו זאת שהיא שנת התרמ"ב...". כולל תרשימי עיגולים לחישוב תקופות.
בקולופון שבדף האחרון: "ותהי השלמת מלאכת הקודש ביום ב' ט"ו לחדש אב... שנת בקצ"ג" [=תרמ"ב]. מעבר לדף, בסוף התנצלות המעתיק: "אני הכותב הצעיר קל הקלים יוסף בן לא"א סעיד בן יוסף הפרצי..." [=צפירה]. שמו מופיע גם לאורך כתב–היד במספר חותמות: "ע"ה יוסף בן סעדיא צפירה ס"ט בירושלים ת"ו".
הכותב, רבי יוסף בן רבי סעדיה הפרצי–צפירה, מחכמי מרכז תימן בסוף המאה ה–19. התגורר בתנעם, ובהמשך עבר לצנעא. בשנת תר"ן עלה לארץ ישראל עם קבוצת עולים מצנעא. בירושלים התפרנס מכתיבת סת"ם, ורבים הזמינו ממנו תפילין לרוב חסידותו וקדושתו. בירושלים בשנת תרצ"א השלים את הדפסת ספר הדרשות של אביו "כסף צרוף", עם הוספות משלו, והראי"ה קוק בהסכמתו לספר כותב: "הביא אלי איש נכבד החה"ש הישיש המעולה מוה"ר יוסף בן החכם המופלא... סעדיה צפירה...". למד בישיבת המקובלים "בית אל". נפטר בירושלים לאחר שנת תרצ"ב (אנציקלופדיה לחכמי תימן, א, עמ' 535).
אביו רבי סעדיה צפירה, בעל "כסף צרוף" עלה אף הוא לירושלים – באנציקלופדיה לחכמי תימן (א, עמ' 537) נכתב כי הוא נפטר כנראה בעיר תנעם לקראת סוף המאה ה–19, אך כנראה זו טעות, שכן בשנת תרנ"ד הוא חתם בין חכמי תימן מירושלים, על כתב שליחות לשד"ר רבי שלמה חמדי (ראה קטלוג קדם" מכירה 92, פריט 169).

[1], ב–סב, סד–עד, עו–קג, קה–רלח דף. 18.5 ס"מ. נייר איכותי עם חותמות היצרן במספר דפים (הטבעת בלט בגוף הנייר). מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים קטנים, עם פגיעות קלות בטקסט בשולי הדפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. רישומים. חותמות. כריכת עור חדשה, עם לולאות עור לסגירה.

מעבר לדף השער רישום בעלות: "זכה וקנה זה הספר יחיא בן עמראן אלקטואני". בשולי דף ב/1 רישום בעלות בערבית–יהודית [של בן הכותב?]: "הדא אלכתאב חק סעיד ן' יוסף צפירה...".

כתב היד שלפנינו מתועד אצל גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, א, עמ' 535.

תערוכה:
• Jüdische Lebenswelten, Katalog, edited by Andreas Nachama and Gereon Sievernich. Berlin, 1991, p. 241, no. 10/59.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.018.

כתב–יד, קובץ חיבורים ב"קבלה מעשית" וברפואה. [תימן, המאה ה–18/19].
כולל מספר חיבורים, רובם בערבית–יהודית:
• חיבור ב"קבלה מעשית", הכולל ליקוט נרחב של קמעות, סגולות והשבעות. עם טבלאות, איורים קבליים, כתב מלאכים ועוד.
• כתאב אלוגיז – חיבור ברפואה, מאת רבי זכריה הרופא (פרקים כט ו–ל של החלק השלישי לא הועתקו, ובמקומם נותר חלק. מאמצע פרק לה ועד אמצע פרק לז חסר ונותר מקום חלק).
• חיבור ב"קבלה מעשית", עם הכותרת "סוד ה' ליראיו".
• חיבור נוסף ב"קבלה מעשית", הכולל מספר שערים, עם השבעות וקמיעות, כולל איורים קבליים, כתב מלאכים ועוד. בכותרות העמודים: "באב אלגמע" ו"באב אלפרק".

[68] דף. 23.5 ס"מ. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים בשולי הדפים, ללא פגיעות בטקסט. רישומים. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, YM.011.080.