קדם - מכירה 93 חלק א' - כתבי יד וספרים, גרפיקה ותחריטים, פקסימיליות, ואוונגרד – מאוסף משפחת גרוס, ומאוספים פרטיים | Page 2

קדם - מכירה 93 חלק א' - כתבי יד וספרים, גרפיקה ותחריטים, פקסימיליות, ואוונגרד – מאוסף משפחת גרוס, ומאוספים פרטיים

31.7.23

מציג 13 - 24 of 38

עמודים

פריט 110 כתב–יד, שטר מכירת זכויות תביעה – בכתב–ידו וחתימותיו של רבי שלמה אבן צור – פאס, תקצ"ט

כתב–יד, שטר מכירת זכויות תביעה, בכתב–ידו וחתימותיו של רבי שלמה אבן צור. [פאס], תקצ"ט [1839].שטר אישור מכירה על ידי &quot

קדם - מכירה 93 חלק א' - כתבי יד וספרים, גרפיקה ותחריטים, פקסימיליות, ואוונגרד – מאוסף משפחת גרוס, ומאוספים פרטיים 31.7.23

פתיחה: $300

נמכר ב: $475

כולל עמלת קונה

כתב–יד, שטר מכירת זכויות תביעה, בכתב–ידו וחתימותיו של רבי שלמה אבן צור. [פאס], תקצ"ט [1839].
שטר אישור מכירה על ידי "האשה אזיבווינא אלמנת ה"ר יצחק ה"ן מרג'אן והאשה מסעודא בת אברהם בה"ר יצחק הנז' אשת ה"ר מכלוף דוד בכמה"ר יעקב ה"ן סמחון... והודו בפנינו... שבעד סך מה שנו"ק [=שנטלו וקבלו] מאת הי' יהודה בהי' יצחק ה"ן דוד וחיון [=אוחיון] גמרו ומכרו לו... כל תביעה שיש למורישם... נגד ה"ר שמואל בה"ר חיים ה"ן ואעקנין... ביום שלישי בשבת שבעה ימים לח' שבט שנת תקצ"ט לפ"ק...". על החתום (בחתימתו המסולסלת): רבי "שלמה אבן צור יס"ט". לאחר מכן מופיעה תוספת בכתב–ידו וחתימתו (הפשוטה) של רבי שלמה אבן צור ובחתימת רבי "שמואל אבן דנאן[?] א"א שאול יס"ט".
מעבר לדף אישור על מכירת השטר "למשה בה"י חיים המכו'[נה] ואעקנין", בחתימות רבי שלמה אבן צור (חתימה פשוטה) ורבי "ישראל יעקב אפלאלו סליט"א".
בגב הדף רישום בכתב–ידו של רבי שלמה אבן צור, על נושא השטר: "שטר מכי'[רה] ומסי'[רה] על כל התבי'[עות] והשטרות של יורשי יצחק מרג'אן ליהודה ן' דוו"ח [=דוד וחיון]".

רבי שלמה אבן צור (תקס"ה–תר"ג), מחכמי פאס. בנו של רבי רפאל אבן צור מו"ץ בפאס, ואביו של רבי רפאל אבן צור האחרון אב"ד פאס. נפטר בדמי ימיו, בהיותו בן ל"ח שנה בלבד. הותיר אחריו בכתובים מספר חיבורים, בהם ספר ליקוטי דינים על חו"מ ואהע"ז בשם "פני שלמה" (ראה אודותיו: מלכי רבנן, עמ' קטז/1).

[1] דף כפול. 15.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל בשוליים. סימני קיפול. כריכה חדשה.

תערוכה:
• Yeshiva University Museum, New York, "The Sephardic Journey: 1492–1992", 1990–1992, p. 297, no. 402.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.050, 133.011.002.

קטגוריה

יהדות מרוקו וצפון-אפריקה - כתבי יד ומכתבים

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 111 כתב–יד, קובץ חיבורי אגרות ומליצות – מרוקו, המאה ה–18

כתב–יד, קובץ חיבורי אגרות וענייני לשון, מחכמי מרוקו. [מרוקו, המאה ה–18].כתיבה מערבית רהוטה. כתב–היד מכיל שני חיבורי "לשו

הורד תמונה

כתב–יד, קובץ חיבורי אגרות ומליצות – מרוקו, המאה ה–18

2 PHOTOS

פתיחה: $800

נמכר ב: $3,250

כולל עמלת קונה

כתב–יד, קובץ חיבורי אגרות וענייני לשון, מחכמי מרוקו. [מרוקו, המאה ה–18].
כתיבה מערבית רהוטה.
כתב–היד מכיל שני חיבורי "לשון למודים" – קבצי אגרות ומליצות. האחד "לשון למודים" של רבי יעקב אבן צור – היעב"ץ, עם ליקוטי אגרות מחכמים נוספים במרוקו; והשני, "לשון למודים של החכם השלם הותיק כה"ר שאול סירירו י"ץ"; ואחריהם החיבור "לשון חכמים למהר"י הכהן זלה"ה" – מילון חרוזים מאת רבי יצחק בן יהודה הכהן רפפורט.
"לשון למודים" של היעב"ץ נשמר בכתיבת ידו (כת"י JTS 3134), והועתק בכתבי–יד רבים במרוקו. לפנינו הוא מופיע בסדר שונה של האגרות, וניסוח שונה של הכותרות בראש האגרות. בדף לא/2 נכתב: "נשלם לשון למודים למוהר"ר יעב"ץ זצוקלה"ה", ואחריו הועתקו: "מליצות מלוקטים" – אגרות נוספות מחכמי מרוקו, חלקן לא נדפסו.
ב"לשון למודים" של רבי שאול סירירו, מופיעות אגרות מן השנים תקל"א–תקל"ז בערך – המחבר הוא רבי שאול ב"ר מתתיה סירירו, השלישי, מחכמי פאס במחצית השניה של המאה ה–18 (ראה אודותיו: מלכי רבנן, עמ' קיא). בראש דף מא הוא מוזכר בברכת החיים: "...החכם השלם... כהה"ר שאול סירירו י"ץ", וכן מובאת הקדמת אחיו: "החכם השלם... כהה"ר דוד אחיו יזיי"א", שליקט את האגרות. כפי הנראה, אגרות אלו לא נדפסו.

על מילון החרוזים "לשון חכמים למהר"י הכהן זלה"ה", ראה: א' ממן, אוצרות לשון, ניו יורק וירושלים תשס"ו, עמ' 203–205 (שם, עמ' 273, מובאים דבריו של אפרים דיינארד המציין שמדובר בר"י רפפורט בעל "בתי כהונה"). דף ג–ד כוללים פתיחות מליציות למכתבים, מוזכרים בהן בין השאר "רפאל ברדוגו", "יהודה אלבאז", "מסעוד ואעקנין", "שלמה אבודרהם", "ישועה שולטן" ו"דוד סירירו".
בראש כתב–היד נכרך דף מעוטר, שאינו שייך לכתב–היד עצמו, מתוך חיבור בענייני הלוח העברי, עם איור כף יד במרכזו, ופרטי הלוח לשנת תקל"ו [1776]: "דע ששנת התקל"ו היא שנת כ' למח'[זור] גדול ושנה שביעית למחזור קטן...".
בסוף כתב–היד עיטור מאויר, עם זוג ציפורים, ובמרכזו נרשם: "יוסף יצחק אצאייג".

[1], נד; [4], ה, ז–כ, [1] דף (בהם מספר דפים ריקים). 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות ספורות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. רישומים וחתימות. כריכה חדשה.

תערוכה:
• Arts et cultures du Maroc. Marie–Rose Rabaté, André Goldenberg. Paris, c2004, p. 262 / p. 289.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.015 .

קטגוריה

יהדות מרוקו וצפון-אפריקה - כתבי יד ומכתבים

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 112 כתב–יד, פתחי עולם – אוטוגרף המחבר רבי מרדכי מלכא – איורים נאים – מרוקו, המאה ה–19/20

כתב–יד, פתחי עולם, על סוד הבריאה והגלגלים, עם סדר הלוח, מאת רבי מרדכי מלכא. [מרוקו, סוף המאה ה–19 בקירוב].כתיבה אוטוגרפית של

הורד תמונה

כתב–יד, פתחי עולם – אוטוגרף המחבר רבי מרדכי מלכא – איורים נאים – מרוקו, המאה ה–19/20

5 PHOTOS

פתיחה: $600

נמכר ב: $2,375

כולל עמלת קונה

כתב–יד, פתחי עולם, על סוד הבריאה והגלגלים, עם סדר הלוח, מאת רבי מרדכי מלכא. [מרוקו, סוף המאה ה–19 בקירוב].
כתיבה אוטוגרפית של המחבר (בכתיבה מערבית נאה). בראש כתב–היד שער מעוטר. בדפי כתב–היד, איורים ותרשימים רבים נאים, של גרמי השמיים, מערכת המזלות ועוד.
בדף השער נכתב: "באתי לברר ולחבר את זה הספר הנותן אמרי שפר בתעלומות חכמה לאין חקר, ובו אספתי סוד הבריאה... מהות הגלגלים וסדר הקפתם סביב לכדור הארץ, וקראתי אותו בשם פתחי עולם... ע"י המחבר הצעיר והדך ע"ה ב"ה מרדכי ן' יוסף מלכא נר"ו...". שם המחבר והברכה שכתב לעצמו נמחקו בעיפרון.
בהמשך, שמונה דפים מנייר בצבע אדום, עם לוחות השנה, כולל תאריכים מוסלמיים ונוצריים, ומחזורי חמה החל משנת תרמ"ד.
אין בידינו פרטים אודות המחבר. ידועים לנו כתבי–יד נוספים שלו, ביניהם: חיבור בקבלה מעשית, אף הוא בשם "פתחי עולם" – ירושלים, הספרייה הלאומית Heb. 4°735; "כור מצרף" – על גורל החול, ירושלים, הספרייה הלאומית Heb. 28°4262; העתקת ספר גורלות וקמעות, משנת תרס"ו, אוסף ביל גרוס 384.

מו, [1], [31] עמ' (ביניהם דפים רבים ריקים). 27 ס"מ. שמונה דפים עשויים נייר בצבע אדום. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים בשולי מספר דפים. רישומים. כריכה חדשה.

תערוכה:
• לכל הרוחות והשדים: לחשים וקמיעות במסורת היהודית. ירושלים, מוזיאון ארצות המקרא, 2010.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב MO.011.062.

קטגוריה

יהדות מרוקו וצפון-אפריקה - כתבי יד ומכתבים

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 113 כתב–יד מעוטר, צ'היר של פסח [חוקת הפסח] – מרוקו, המאה ה–18/19

כתב–יד, צ'היר של פסח [חוקת הפסח]. [מרוקו, המאה ה–18/19].כתיבה מרובעת ובינונית. מורכב משני כתבי–יד (המעבר ביניהם נעשה באמצע הת

הורד תמונה

כתב–יד מעוטר, צ'היר של פסח [חוקת הפסח] – מרוקו, המאה ה–18/19

3 PHOTOS

פתיחה: $300

נמכר ב: $400

כולל עמלת קונה

כתב–יד, צ'היר של פסח [חוקת הפסח]. [מרוקו, המאה ה–18/19].
כתיבה מרובעת ובינונית. מורכב משני כתבי–יד (המעבר ביניהם נעשה באמצע התרגום להפטרת יום שני של פסח, כאשר ישנה חפיפה בהעתקה של כמה שורות). בשני החלקים עיטורים נאים, חלקם צבועים, בסגנון האופייני למרוקו, כולל "עמודי שטיח" ועיטורים ארכיטקטוניים.
בראש כתב–היד דף ובו מכתב בענייני עסקים בערבית–יהודית, בכתיבה בינונית, ומוזכרים בו "בן שטרית", "יצחק טבול" ושמות נוספים.

את החיבור "צ'היר של פסח" [חוקת הפסח] נהגו לומר בקהילות צפון אפריקה בימי חג הפסח. החיבור כולל פיוט הלכתי על דיני פסח, בלשון הקודש ובתרגום לערבית–יהודית (פסקה אחר פסקה), פיוטים נוספים בערבית–יהודית ותרגום ההפטרות של החג.

[26] דף. חסר בסופו. 14 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. רישומים. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.026.

קטגוריה

יהדות מרוקו וצפון-אפריקה - כתבי יד ומכתבים

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 114 כתב–יד מעוטר צבעוני, הגדה וצ'היר של פסח [חוקת הפסח] – מרוקו, המאה ה–18/19

כתב–יד, הגדה וצ'היר של פסח [חוקת הפסח]. [מרוקו, המאה ה–18/19].כתיבה מרובעת. דפים מעוטרים בסגנון אופייני למרוקו, עם מסגרות ועי

הורד תמונה

כתב–יד מעוטר צבעוני, הגדה וצ'היר של פסח [חוקת הפסח] – מרוקו, המאה ה–18/19

3 PHOTOS

פתיחה: $300

נמכר ב: $450

כולל עמלת קונה

כתב–יד, הגדה וצ'היר של פסח [חוקת הפסח]. [מרוקו, המאה ה–18/19].
כתיבה מרובעת. דפים מעוטרים בסגנון אופייני למרוקו, עם מסגרות ועיטורים ארכיטקטוניים, צבועים בצבע.
את החיבור "צ'היר של פסח" [חוקת הפסח] נהגו לומר בקהילות צפון אפריקה בימי חג הפסח. החיבור כולל פיוט הלכתי על דיני פסח, בלשון הקודש ובתרגום לערבית–יהודית (פסקה אחר פסקה), פיוטים נוספים בערבית–יהודית ותרגום ההפטרות של החג.

[16] דף. הדפים כרוכים שלא כסדרם ונראה שחסרים דפים. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, קרעים חסרים ופגמים רבים, עם פגיעות בטקסט. מעטפת קרטון חדשה.

תערוכה:
• Yeshiva University Museum, New York, "The Sephardic Journey: 1492–1992", 1990–1992. ראו קטלוג התערוכה, מס' 401, עמ' 297.
• הגדת יהדות מרוקו: הגדה של פסח. נעמי שפירא. כפר האורנים, 2015. עמ' 4–5.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.011.

קטגוריה

יהדות מרוקו וצפון-אפריקה - כתבי יד ומכתבים

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 115 כתב–יד מעוטר, הגדה וצ'היר של פסח – מרוקו, המאה ה–19

כתב–יד, הגדה של פסח וצ'היר של פסח [חוקת הפסח]. אוטאט (מרוקו), המאה ה–19.כתב–היד מעוטר לאורכו בעיטורים רבים, בהם "שערים&q

הורד תמונה

כתב–יד מעוטר, הגדה וצ'היר של פסח – מרוקו, המאה ה–19

3 PHOTOS

פתיחה: $1,000

נמכר ב: $4,000

כולל עמלת קונה

כתב–יד, הגדה של פסח וצ'היר של פסח [חוקת הפסח]. אוטאט (מרוקו), המאה ה–19.
כתב–היד מעוטר לאורכו בעיטורים רבים, בהם "שערים" ועמודי "שטיח", האופייניים לעיטורי כתבי–היד במרוקו.
לאחר ההגדה הועתק הצ'היר של פסח, אותו נהגו לומר בקהילות צפון אפריקה בימי חג הפסח. החיבור כולל פיוט הלכתי על דיני פסח, בלשון הקודש ובתרגום לערבית–יהודית (פסקה אחר פסקה), פיוטים נוספים בערבית–יהודית ותרגום ההפטרות של החג.
בסיום ההגדה מופיע קולופון הכותב (דף [22]/ב): "...אני הצעיר והדל... שכתבתי זה ההגדה באותיות גדולות ונכרות להי' יעקב בן מסעוד הן זנו, ואחר שגמרתי ההגדה חלה פני לכתוב לו גם הצ'היר בלשון הקודש ובלשון העברי ונומיתי לו לכותבו בס"ד, ולכך בעינא להניח מעט מהנייר הזה חלק להיות הכיר לצ'היר אשר אכתוב מכאן ואילך בס"ד, אנא השם סייע לנער הזה אשר גלה עם אביו קטן בקטנותו ועכשיו שגדל שב לארץ מולדתו פה אוטאט יע"א ושמי הגרוע מודע לכל משה בן יצחק הן מאמאן...". הוא מסיים בחתימתו המסולסלת.

[89] דף. 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים. מספר דפים מנותקים. רישומים. כריכה חדשה, מחופה בעור מכריכה ישנה (המקורית?). קופסת קרטון.

תערוכות:

• Yeshiva University Museum, New York, "The Sephardic Journey: 1492–1992", 1990–1992. ראו קטלוג התערוכה, מס' 403, עמ' 297 .

• Andre Goldenberg, Art and Jews of Morocco, Paris, 2014, p. 217.

• Julie–Marthe Cohen, Joden onder de Islam / Jews under Islam, 1993, p. 117.

• Esther Shkalim, A Mosaic of Israel's Traditions, 2006, p. 180.

• הגדת יהדות מרוקו: הגדה של פסח. נעמי שפירא. כפר האורנים, 2015. עמ' 28–29.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.009.

קטגוריה

יהדות מרוקו וצפון-אפריקה - כתבי יד ומכתבים

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 116 כתב–יד מעוטר, צ'היר של פסח – מרוקו, המאה ה–19/20

כתב–יד, צ'היר של פסח. [מרוקו, המאה ה–19/20].כתיבה מרובעת ובינונית. מסגרות ועיטורים רבים. כתב–היד נפתח בברכות ההפטרה. אחריהן נ

הורד תמונה

כתב–יד מעוטר, צ'היר של פסח – מרוקו, המאה ה–19/20

3 PHOTOS

פתיחה: $300

נמכר ב: $400

כולל עמלת קונה

כתב–יד, צ'היר של פסח. [מרוקו, המאה ה–19/20].
כתיבה מרובעת ובינונית. מסגרות ועיטורים רבים.
כתב–היד נפתח בברכות ההפטרה. אחריהן נכתב [3/א]: "אתחיל לכתוב צ'היר של פסח...", ומעבר לדף מסגרת שער שבתוכה נכתב: "צ'היר שלי כתבתי אותו אני הצעיר דוד עמור בן אסולין סי"ט". בהמשך פסוקים ופיוטים עם תרגום לערבית.

[104] דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים ספורים בשולי הדפים. מספר דפים מנותקים. חותמות הבלטה בערבית במספר דפים. כריכה ישנה, ללא שדרה, פגומה ומנותקת.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב MO.011.019.

קטגוריה

יהדות מרוקו וצפון-אפריקה - כתבי יד ומכתבים

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 117 כתב–יד מעוטר צבעוני, פיוטים ופזמונים – מרוקו, תרע"ו–תרע"ז

כתב–יד, פיוטים ופזמונים לראש השנה, יום כיפור ועוד. [מרוקו, תרע"ו–תרע"ז 1916].כתיבה מערבית. כתב–היד מעוטר לארכו בעי

הורד תמונה

פתיחה: $500

נמכר ב: $1,375

כולל עמלת קונה

כתב–יד, פיוטים ופזמונים לראש השנה, יום כיפור ועוד. [מרוקו, תרע"ו–תרע"ז 1916].
כתיבה מערבית. כתב–היד מעוטר לארכו בעיטורים נאים, אופיניים למרוקו, בצבעי כתום וירוק. בהם 14 עמודים מעוטרים ב"שטיחים" ומסגרות ארכיטקטוניות שבמרכזן קשת פרסה.
כולל פיוטים לראש השנה ויום כיפור, המהווים השלמה למחזור לימים נוראים כמנהג צפון אפריקה (עם הפניות ל"מחזור"). בדף [21/א] קולופון הסופר: "כתבתי אלו הפזמונים לתשוקת... שמעון בן יחייא אדהאן... הצעיר ע"ה מסעוד אדרעי [חתימה מסולסלת], ותהי השלמתם ביום ב' בש"ק ה' ימים לחו' תשרי ש' עזר"ת' אבותינו לפ"ק" [=תרע"ז, 1916].
אחרי הקולופון נכרכו דפים נוספים, עם פיוטים שונים מפייטני צפון אפריקה, ביניהם פיוט לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, ועוד.

[31] דף. 15 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בסרטי דבק. כריכה חדשה נאה (עליה עיטורים שהועתקו מתוך העיטורים בכתב–היד).

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב MO.011.022.

קטגוריה

יהדות מרוקו וצפון-אפריקה - כתבי יד ומכתבים

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 118 כתב–יד, פתרון חלומות – מרוקו, המאה ה–18

כתב–יד, "פתרון חלומות להרב האיי גאון זצ"ל". [מרוקו, המאה ה–18].דף שער מעוטר (נותר ריק במרכזו, ללא טקסט). כתיבה

הורד תמונה

2 PHOTOS

פתיחה: $350

נמכר ב: $450

כולל עמלת קונה

כתב–יד, "פתרון חלומות להרב האיי גאון זצ"ל". [מרוקו, המאה ה–18].
דף שער מעוטר (נותר ריק במרכזו, ללא טקסט). כתיבה ספרדית (מערבית), מרובעת ובינונית. כותרת בראש דף 2: "אתחיל לכתוב פתרון חלומות להרב האיי גאון זצ"ל בס"ד בעה"ו", אחריה מתחיל החיבור: "יום א' לחדש כל מי שרואה בחלום יהיה לשמחה...". בעמוד האחרון: "פה נשלמו שערי פתרון החלומות בעזרת שוכן מרומות ת"ו ש"ל ב"ע".

[11] דף. 14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. קרעים ספורים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.048.

קטגוריה

יהדות מרוקו וצפון-אפריקה - כתבי יד ומכתבים

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 119 כתב–יד צבעוני מאויר – סדר להילולת רשב"י בל"ג בעומר, עם ברכת החמה – טנג'יר, תרי"ט–תרכ"ט

כתב–יד, הלולא רבא, "סדר למוד ליל התקדש ל"ג בעומר לכבוד התנא האלד'י רבי שמעון בן יוחאי". טנגי'ר (מרוקו), תרי&qu

הורד תמונה

4 PHOTOS

פתיחה: $1,000

נמכר ב: $2,000

כולל עמלת קונה

כתב–יד, הלולא רבא, "סדר למוד ליל התקדש ל"ג בעומר לכבוד התנא האלד'י רבי שמעון בן יוחאי". טנגי'ר (מרוקו), תרי"ט–תרכ"ט [1859–1869].
כתב–יד צבעוני מאויר ביד אמן. בראשו שער עם מסגרת מעוטרת, ואיורי פרחים. המילים "ספר הלולא רבא" עוטרו אף הן בפרחים. בדפי כתב–היד עיטורים ואיורים צבעוניים נוספים (אגרטלים ופרחים). כתיבה ספרדית בינונית נאה.
כתב–היד הוכן בשנת תרי"ט, כפי שנכתב בגוף המסגרת של דף השער: "אייר תרי"ט". הוא כולל פיוטים לכבוד רשב"י, "ברכת האילנות" ו"פתיחת אליהו".
בסוף כתב–היד נכרכו שלושה דפים בכתיבה שונה ומזמן מאוחר יותר, ובהם: "סדר ברכת החמה". בעמוד האחרון של דפים אלה נכתב: "זכני ה' לברכה [=ברכת החמה] בשנת התר"א ליצי'[רה] ובשנתינו זאת היא שנת התרכ"ט...".

כתבי-יד מאוירים מטאנג'יר הנם נדירים.

[23] דף. 14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים. קרע חסר בדף האחרון, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.

על ספרי "הלולא רבא" שהועתקו ונדפסו פעמים רבות, ראה: מ' חלמיש, 'השיר "בר יוחאי"', הקבלה בתפילה בהלכה ובמנהג, רמת גן תשס"ב, עמ' 521–530.
ראו גם:
• איל פריזינטי – מחקרים בתרבות יהודי ספרד, בעריכת תמר אלכסנדר ויעקב בן–טולילא. תשס"ט 2008. עמ' 54.
• Encyclopedia of Jews in the Islamic World (Leiden, 2010).
תערוכה:
• Sacred Places. Pilgrimages in Judaism, Christianity and Islam. Edited by Chris de Lauwer. Antwerp, MAS (Museum aan de Stroom), 19 September 2014–18 January 2015, p. 171.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.065.

קטגוריה

יהדות מרוקו וצפון-אפריקה - כתבי יד ומכתבים

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 123 תעודת המלצה בחתימות גדולי חכמי תוניס – רבי ישועה בסיס ורבי אברהם הכהן בעל "משמרות כהונה" – תוניס, תר"ג

"כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה" – תעודה גדולה בכתב–יד, בחתימות תשעה מגדולי חכמי תוניס, ובראשם רב העיר הגאון הקדוש ר

הורד תמונה

פתיחה: $500

נמכר ב: $1,625

כולל עמלת קונה

"כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה" – תעודה גדולה בכתב–יד, בחתימות תשעה מגדולי חכמי תוניס, ובראשם רב העיר הגאון הקדוש רבי ישועה בסיס. תוניס, "למספר בני ישראל" [תר"ג 1843].
תעודת המלצה בכתיבה בינונית ומרובעת, עבור רבי שלמה זלמן אשכנזי מירושלים, אשר יצא לקבץ תרומות עבור משפחת בית אביו המנוח, יתומים וניצולי ה"רעש" מהעיר צפת. בתעודה מתוארות תלאות המשפחה, כיצד נשדד אביו על ידי גויי הארץ מכל רכושו "מחוט ועד שרוך נעל...", לאחר מכן נפטר והשאיר יתומים רעבים ללחם, ואחרי פטירתו הגיע רעש האדמה: "ויאסף אל עמיו והניח בו"ב [=בנים ובנות] נאנחים ונדחים, אין להם על מה שיסמוכו, ואף גם זאת עודם מדברים ואף ה' חרה ותרעש הארץ בקול רעש גדול ונהפכה כמו רגע, וכל חומה לארץ תפול... וירדו חיים שאולה, ויוותר הוא ואחיו הקטון רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף ויזעקו אל ה' בצר להם, הללו בוכים על מי עשה ה' ככה לארץ הזאת... ולא מצא היונה מנוח לשבת על האדמה... על התורה ועל העבודה כאשר היתה באמנה אתו... ויצא מקודש לחו"ל לדפוק על דלתי עם אלדי אברהם רחמנים בני רחמנים...".
על המכתב חתומים שבעה רבנים: רבי ישועה בסיס; רבי נתן בורג'ל (השני), רבי אברהם הכהן (יצחקי; בעל "משמרות כהונה"), רבי מרדכי גג'; רבי מרדכי נגאר; רבי רחמים אשכנזי; רבי שמואל צפג.
בשולי הדף שלש שורות נוספות, בכתיבה רהוטה, בחתימות שני רבנים נוספים שהצטרפו למכתב ההמלצה: רבי יהודה הלוי ורבי דוד בונאן (דייני בית הדין של ק"ק פורטוגזים).
• רבי ישועה בסיס (הראשון) מגדולי חכמי תוניס (תקל"ג–תר"ך), גאון ופוסק הלכה, גדול בנגלה ובנסתר, ומקובל קדוש. כיהן כחבר בית דינו של רבי יצחק טייב בעל "ערך השולחן", ועם השנים נתמנה לאב"ד תוניסיה. ובי"ג שנותיו האחרונות כיהן במשרת הרב הראשי לתוניסיה. "כל רבני דורו בתונס ומחוצה לה... הכירו בגדולתו העצומה בתורה ובקדושתו ובחסידותו..." (מלכי תרשיש, עמ' קכט – ראה שם). נודע בפקחותו הרבה ונתפרסם כפועל ישועות. מעשי פלא וסיפורים רבים נתפרסמו אודות פקחותו ומעשי ניסים ופלא ("מוכר ההדסים המעופף", ועוד).
• רבי נתן בורג'ל (השני; נפטר תרל"ד), מגדולי חכמי תוניס, כיהן כמשנהו של רבי ישועה בסיס בבית הדין, ולאחר פטירתו מונה לאב"ד תוניסיה. לפי מסורת יהודי תוניס, לאחר פטירת רבי יצחק חיים דוד הכהן–טנוג'י, היה אמור רבי נתן בורג'ל להתמנות תחתיו כאב"ד, אלא שהוא החליט לוותר על התפקיד לטובת רבי ישועה בסיס, ובשל כך זכה בשתים עשרה שנות חיים נוספות, כנגד תריסר השנים שכיהן רבי ישועה בסיס בתפקיד זה. בשנת תרס"ג נדפס בתוניס חיבורו "מאורות נתן" בכרך אחד יחד עם חיבורו של הרב בסיס "אבני צדק".
• רבי אברהם הכהן יצחקי בעל "משמרות כהונה" (נפטר כסלו תרכ"ה), מתלמידיו המובהקים של רבי ישועה בסיס וחבר בית–דינו. מצאצאי רבי שמואל הכהן יצחקי ראב"ד תוניס בשנות התק"ס ורבי משה כרייף בעל "באר משה". גאון ושקדן מופלג ומאבות שיטת הלימוד התוניסאית בדורות שאחריו, מספריו: "משמרות כהונה" ג' חלקים; "שולחנו של אברהם"; עיני הכהן"; "כף הכהן"; "כתר כהונה"; ועוד.
• רבי מרדכי גג' (גֶז) הראשון – בעל "מגן דוד", בנו של רבי דוד גג' בעל "נר דוד". מדייני העיר תוניס, החתום על כמה פסקי דין משנות התק"צ. מגדולי תלמידיו של רבי יעקב פייתוסי בעל "ירך יעקב" (מלכי תרשיש, עמ' קמב).
• רבי מרדכי נגאר (נפטר תר"ט), מדייני העיר תוניס, החתום על כמה פסקי דין משנות התק"צ. מתלמידיו של רבי יעקב פייתוסי בעל "ירך יעקב" (מלכי תרשיש, עמ' רטז).
• רבי שמואל צפג', בנו של רבי דוד צפג' (תלמידו של רבי יוסף זרקא). כיהן בדיינות בתוניס במשך כארבעים שנה משנות התק"צ עד שנת תר"ל בקירוב (מלכי תרשיש, עמ' רל).
• רבי יהודה הלוי (נפטר לפני תר"י בקירוב) ורבי דוד בונאן (נפטר לפני תרי"ז בקירוב) – תלמידיו המובהקים של רבי יצחק טייב בעל "ערך השולחן". למדו בחברותא במשך עשרות שנים ואף כיהנו יחדיו כדיינים בבית הדין של "ק"ק פורטוגיזיס" בתוניס. שני החברים הללו חיברו כמה ספרים ביחד בשם "די השיב" (בתוך "אהל ישרים", ליוורנו, תר"ו) ושו"ת "די השב" (ליוורנו, תרי"ז) – שמותיהם דוד ויהודה רמוזים בשם הספר "ד"י השב" ורבי ישועה בסיס כותב עליהם בהסכמתו לספר זה: "הני רבנן... דמיין בעיני שני טיפי מרגליות.."). לאחר פטירת רבי יהודה הלוי חיבר רבי דוד בונאן עוד כמה ספרים: "שו"ת נשאל דוד"; "מועד דוד"; ו"מחנה דוד" (מלכי תרשיש, עמ' קז ועמ' קנב).

[1] דף כפול. 41 ס"מ. נייר עבה. מצב טוב–בינוני. כתמים רבים ובלאי. הדף האחורי (הריק) עם קרעים (משוקמים במילוי והדבקות נייר).

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 057.011.021.

קטגוריה

כתבי שד"רות ותעודות – בכתב–יד ובדפוס

קָטָלוֹג

הצג פרטים

פריט 124 תעודה עם מכתבי המלצה – בחתימות רבנים – צפת, תרי"ח–תר"כ

תעודה עם מכתבי המלצה וחתימות, מרבני צפת וטבריה, האשכנזים והספרדים. צפת, תרי"ח–תר"כ [1858–1860].תעודה בכתיבה מרובעת,

הורד תמונה

פתיחה: $600

נמכר ב: $3,250

כולל עמלת קונה

תעודה עם מכתבי המלצה וחתימות, מרבני צפת וטבריה, האשכנזים והספרדים. צפת, תרי"ח–תר"כ [1858–1860].
תעודה בכתיבה מרובעת, המלצה לנדיבי עם "בכל אתר ואתר" עבור רבי יעקב מצפת (נכד הרב מליסא, בעל "חוות דעת" ו"נתיבות המשפט"), "אשר מעודו הטה שכמו לסבול עול התורה, רק נוכח ד' דרכו, ועתה הלחץ הגיעו ל[צאת?] ולדלג על הערים ולקבץ על הגבאות, ולדפוק על פתחי נדיבים...".
החתומים הראשונים הם שלשת רבני צפת: רבי "שמואל העליר"; רבי "אברהם אשר דומ"ץ מאדעס"; רבי "מרדכי מאומאין" [רבי מרדכי זילברמן]. אחריהם חתמו: רבי "ברוך בלא"א מו"ה יצחק כהנא"; רבי "אליעזר מווי[–––?]"; רבי "יונה ב"ר יעקב" [פודהוצר]; רבי "אלכסנדר אפרים הלוי מחמעלניק, מגזע בעל התבו"ש והבעש"ט...".
בהמשך הדף, מימין, מכתב המלצה (בכתיבה מזרחית) מרבני צפת הספרדים, בחתימת: רבי "רפאל מאמאן", רבי "שמואל עבו", ורבי "נסים יעקב בכ"ר דוד". מצד שמאל של הדף מכתב המלצה (בכתיבה מזרחית), בחתימת הרב ה"סיניור" מטבריה רבי "חיים שמואל הכהן". מתחת למכתב זה המלצות נוספות (בכתיבה אשכנזית), בחתימותיהם של רבי "יעקב משה בא"א מוהר"ח זללה"ה מו"ץ מקאסוב"; רבי "שלמה בהרבני מ' אליעזר ליב היילפרין"; רבי "נפתלי הירש בהמנוח מ' חיים ז"ל מבראטשין", ורבי "ישכר בעריש פאפו[?] מבלגראדו[?]".
בשולי הדף מכתב המלצה נוסף (5 שורות) בכתב–ידו וחתימתו של הרב הקדוש רבי "חיים יצחק אייזק היילפרין מבאטאשאן" [תלמיד רבי ברוך ממז'יבוז'].
ביוגרפיות של חלק מהחותמים:
• רבי שמואל העליר (תקמ"ו–תרמ"ד), גאון בתורה, בקי בחכמות העולם ובחכמת הרפואה. התחנך בבית החוזה מלובלין ועלה בעצתו לארץ ישראל. כיהן כרבה של צפת במשך ששים שנה (ראה א"ז הלר, הרב המנהיג והרופא, תל אביב תשמ"ט).
• רבי מרדכי (ר' מוטיא) זילברמן (תקע"ט–תרל"ב), כיהן ברבנות בעיר אומן על מקום חותנו רבי אברהם ליב (אב"ד אומן בתקופת רבי נחמן מברסלב). בשנת תר"י עלה לארץ ישראל והיה חבר בית דינו של רבי שמואל הלר בצפת, וחבר בית הדין בטבריה. בנו הוא רבי רפאל זילברמן, שלימים כיהן כרבה של צפת, אבי שושלת רבני צפת – משפחות זילברמן וקפלן.
• רבי ברוך כהנא מדייני צפת בשנות התר"כ [היה בצפת דיין אחר בתקופה מאוחרת יותר, בשם רבי ברוך דוד כהנא מווישניצא (בעל "חיבת הארץ" ו"ברכת הארץ"). רבי ברוך כהנא השני נולד רק בשנת תר"י בקירוב, עלה לארץ ישראל בשנת תרכ"ח, ונפטר בצפת בשנת תרפ"א. רבים מכותבי ההיסטוריה הצפתית החליפו בין רבי ברוך כהנא הראשון והשני].
• רבי שמואל עבו (תקמ"ט–תרל"ט), רב הקהילה הספרדית בצפת וקונסול צרפת. אבי שושלת משפחת עבו בצפת. עלה מאלג'יר לצפת בשנת תקע"ז. הקים ושיפץ את המבנים על קבר הרשב"י במירון, והקים התיישבות יהודית בכפר מירון. קהילת צפת העניקה לו ספר תורה, כאות הוקרה על פעולותיו בגאולת קבר הרשב"י במירון, ומאז שנת תקצ"ג ועד לימינו אלה, הילולת הרשב"י בל"ג בעומר נפתחת בתהלוכת ספר התורה היוצאת מבית משפחת עבו בצפת לעבר הציון הקדוש במירון. רבי שמואל עבו שיקם את העיר צפת לאחר "הרעש" בשנת 1837. כדי שממשלת צרפת תגן על יהודי הגליל מרדיפות ופרעות הפך לקונסול צרפת בגליל.
• רבי רפאל מאמאן (תק"ע–תרמ"ב), נולד במקנס (מרוקו), עלה בצעירותו ללמוד תורה בארץ ישראל. משנת תר"י כיהן כדיין בצפת ומשנת תרל"ה רב ואב"ד טבריה.
• רבי חיים שמואל הכהן – הסיניור (נפטר תרל"ג), רבה הראשי של טבריה כשלושים שנה. בשנת תקפ"ז עלה מאיטליה לארץ ישראל והשתקע בטבריה. אחרי הרעש הגדול בשנת תקצ"ז נבחר לשמש כשד"ר העיר טבריה לגולה. רבי מרדכי שמואל גירונדי, רבה של פאדובה, פגשו כאשר הגיע במסגרת שליחותו לפאדובה, ובספרו הוא מתארו: "כמוהר"ר שמואל הכהן נר"ו שליח עה"ק טבריא תובב"א, חסיד ומקובל, זכיתי ליהנות מאור תורתו ימים רבים... ושמעתי ממנו חידושים יפים ע"ד הקבלה..." (תולדות גדולי ישראל וגאוני איטלייאה, אות צ, עמ' 359). עם שובו לטבריה, בשנת תר"ה, הוכתר לרבה של טבריה תחת רבי חיים נסים אבועלפיא שעבר לירושלים. כיהן ברבנות קרוב לשלושים שנה, בהן פעל גדולות ונצורות למען העיר וצביונה הרוחני.
• רבי יעקב משה דומ"צ בקיטוב ובקוסוב. עלה לארץ ישראל וכיהן כחבר בית הדין בצפת. עמד בקשרי שו"ת עם רבי שלמה דרימר אב"ד סקאלא (גליציה), ותשובות אליו משנות התר"כ נדפסו בספרו "בית שלמה".
• החותם האחרון – הרה"ק רבי חיים יצחק אייזיק הילפרין (נפטר תשרי תרכ"ח; אנצי' לחסידות, א, עמ' תקצג), תלמיד רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי יוסף מיאמפולי. כיהן כראב"ד בוטושאן בין השנים תקע"ח–תרי"ח, עלה לצפת בשנת תרי"ח והתיישב בצפת.

[1] דף. כ–37 ס"מ. מצב בינוני–טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים לאורך סימני הקיפול, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר.

תאריך ההמלצה המקורי היה בשנת "משיח צדקינו" [תרי"ח] ובהמשך נוספה לו הדגשה של האות ב' [=תר"כ].

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 057.011.031.

קטגוריה

כתבי שד"רות ותעודות – בכתב–יד ובדפוס

קָטָלוֹג

הצג פרטים