כתב–יד, "דרוש שבת הגדול", בערבית–יהודית, מאת רבי מימון אבוחבוט. טרסיירה (Terceira; האיים האזוריים), תר"ה 1845.
במרכז דף השער מודבקת פיסת נייר שעליה נדפס ציור אריה, צבוע בצבע ירוק, מעליו נכתב: "גור אריה יהו[דה]" (סמל האריה מופיע בכתבי–יד נוספים של המחבר).
כתב היד כולל דרשה ארוכה, בעלת שבעה חלקים, בסופו נכרכה דרשה נוספת. אל כתב–היד מצורפים ארבעה דפים מאת המחבר, עם דרושים נוספים.
בדף השער נכתב: "דרוש שבת הגדול, הבא על נבואת משה רבינו ע"ה ועל שעבוד וגלות ישראל במצרים ומכות מצרים ומצות קרבן פסח ומצות ומרורים וקריעת ים סוף וגאולה ונסים ונפלאות, עיר טריסירא, ר"ח ניסן שנת ה'תר"ה, 15 די אבריל [=אפריל] די 1845, הכותיב (!) לחיים הצעיר ע"ה מימון אבוחבוט". קולופון בסוף החלק השביעי של הדרוש: "פי המדבר בצדקה... עיר טרסירא... ר"ח ניסן שנת התר"ה, הצעיר הכותליב ע"ה מימון אבוחבוט ס"ט".

רבי מימון אבוחבוט (תק"ס בערך–תרל"ה), נולד בעיר מוגדור (אצווירא), עיר נמל במרוקו. היגר משם לפורטוגל, הקים בית כנסת באנגרא שבאי טרסיירה, באיים האזוריים, ושימש שם כרב קהילה, שליח ציבור, מלמד תינוקות, שוחט ומוהל. נשתמר ממנו הספד על רבי חיים פינטו, מגדולי רבני מרוקו, משנת תר"ו, ממנו ניכר שהכירו מקרוב (נדפס אצל רבי דוד חנניה פינטו, פחד דוד, אשדוד תשס"ג, עמ' כג–לו). נשמרו ממנו כתבי–יד רבים, דרשות, הלכות, תפילות, פיוטים ועוד, כתובים כולם בערבית–יהודית. בשנת 1874 נשלח אליו מכתב מאת רבי מאיר פינטו, נכדו של רבי חיים פינטו, המאחל לו רפואה שלמה ב"זכות אבותי הקידושים" (כתב–יד ירושלים, הספרייה הלאומית Ms. Heb. 28°8542). ראה עוד: מ' עמאר, 'קהילת אצווירה וחכמיה: תולדות רבינו יוסף כנאפו ויצירתו', הקדמה לספר מעט מים, מאת רבי יוסף כנאפו, לוד חש"ד, עמ' 37–38.
האי טרסיירה, הוא אי בארכיפלג האיים האזוריים שבמרכז–צפון האוקיינוס האטלנטי. במקום פעלה קהילה קטנה של יהודים שמוצאם ממרוקו, אשר התיישבו במקום במאה ה–19. מקהילה זו לא נותרו כמעט עדויות, וכתבי–היד של רבי מימון אבוחבוט מהווים עדות חשובה לקהילה זו.

[32] דף + [4] דפים. 21 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר גדול בדף השער, עם פגיעה בטקסט ובמסגרת השער. כריכה חדשה (בחזיתה הודבקה פיסת נייר עם פרטי כתב–היד ואיור אריה, כנראה מן הכריכה המקורית).

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, AZ.011.002.

כתב–יד, קובץ בענייני דרוש וקבלה, בכתיבת רבי נתן רופא. [טבריה, המאה ה–20].
כתיבה מזרחית, מרובעת ורהוטה.
בדפים הראשונים ובדף האחרון רישומים בקולמוסים שונים. בדף השער: "ספר דרושים והלכות לכל ענין וענין מה שדרשתי בעיר ועיר כשהייתי בערי המזרח ואגפיה יע"א, כאן שנה התרע"ד בא סי' שנת ותאזרנ"י [=תרע"ד] חיל לפ"ק ליצירה, ע"ה נתן רופא ס"ט... טבריא תובב"א". עם חתימה מסולסלת שלו וחותמתו (בעברית, אנגלית וערבית). בדף הקודם לדף זה רישומים וחתימות נוספות שלו: "הצעיר נתן רופא ס"ט", חותמת נוספת שלו בדף האחרון.
כתב–היד מכיל מספר "דרושים" ו"הלצות", ולאחר מכן העתקות של קטעים מתוך חיבורים קבליים: "ס' עסיס רמונים" – ספר פרדס רמונים להרמ"ק (שערים ו, ז, ג, יא, יב, יג, טז; מסתיים באמצע פרק ט, הפרק האחרון), עם שינויים קלים מהנדפס; "שער כונות הציצית" ו"סוד כונות התפלין וקשריו". בסופו: "ע"כ סוד העינים". כוונות לא מוכרות; "סדר פדיון נפש לחולה מכתבי הרב אדמו"ר רבינו האר"י...", מאת רבי חיים ויטל; "תפילה קודם סעודת יום התענית... מהר' עטר' רא'[שינו] עץ החיים זללה"ה", ועוד.

המקובל רבי נתן רופא מטבריה (נפטר תשכ"ח), בן החכם השד"ר רבי דוד נתנאל רופא, שימש כשד"ר העיר טבריה לבומביי, שם פעל גם ככתובת רוחנית והלכתית לבני הקהילה. בשובו לטבריה שימש ראש אבות בית דין, וזכה להערכה והוקרה מכל שדרות הציבור. לעת זקנותו עבר לעיר חיפה, שם היה ביתו מוקד עלייה לאלפי יהודים שעלו לקבל ממנו ברכות, עצות וסגולות (רפאל רופא, מבוא ותולדות לספר מעשה חייא, מאת רבי חייא רופא, ירושלים תשנ"ז, עמ' כט).

[2], ד, [3]; יב, יד–צח, קא–קד; [5]; [4] דף. 20 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים בשולי כמה דפים, ללא פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.003.