קדם - מכירה 93 חלק א' - כתבי יד וספרים, גרפיקה ותחריטים, פקסימיליות, ואוונגרד – מאוסף משפחת גרוס, ומאוספים פרטיים
- (-) Remove of filter of
- (-) Remove כתבי–יד filter כתבי–יד
- יד (18) Apply יד filter
- כתבי (18) Apply כתבי filter
- manuscript (18) Apply manuscript filter
- יהדות (15) Apply יהדות filter
- and (15) Apply and filter
- the (15) Apply the filter
- כתבייד (11) Apply כתבייד filter
- jewri (8) Apply jewri filter
- הפרסי (7) Apply הפרסי filter
- וההודו (7) Apply וההודו filter
- המרחב (7) Apply המרחב filter
- expans (7) Apply expans filter
- india (7) Apply india filter
- jew (7) Apply jew filter
- persian (7) Apply persian filter
- הקרוב (5) Apply הקרוב filter
- מצרים, (5) Apply מצרים, filter
- מצרים (5) Apply מצרים filter
- והמזרח (5) Apply והמזרח filter
- בגדאד (5) Apply בגדאד filter
- baghdad (5) Apply baghdad filter
- baghdad, (5) Apply baghdad, filter
- east (5) Apply east filter
- egypt (5) Apply egypt filter
- egypt, (5) Apply egypt, filter
- near (5) Apply near filter
- ארץ (3) Apply ארץ filter
- גיברלטר (3) Apply גיברלטר filter
- האזוריים (3) Apply האזוריים filter
- והאיים (3) Apply והאיים filter
- ישראל (3) Apply ישראל filter
- רבני (3) Apply רבני filter
- azor (3) Apply azor filter
- eretz (3) Apply eretz filter
- gibraltar (3) Apply gibraltar filter
- israel (3) Apply israel filter
- rabbi (3) Apply rabbi filter
כתב–יד, סדר וכוונת ספירת העומר, בכתיבת רבי שמואל קונקי. גיברלטר, [תקס"ז 1807].
כתב–היד כולל סדר ספירת העומר, עם תפילות וכוונות על פי הקבלה. כולל שתי "מנורות" – "אנא בכח" בצורת המנורה (דף 1א) ומזמור ס"ז ("למנצח") בצורת המנורה (דף 10ב).
בסוף כתב–היד: "פיוט לספירת העומר", המתחיל "ברכו לאל בשירה / ברכו על הספירה" (מאת רבי שמעיה). בעמוד האחרון נוספה רשימת פיוטים.
בדף המגן הראשון רישום בכתב–ידו וחתימתו של רבי שמואל קונקי: "זה הספר היה [ש]ל אדוני אב[י נ]"ע ואני כתבתי בו כל העומר וכל הפיוטים שהיה לו לאדוני אבי בספר אח[ד] אני כתבתי כלו בכאן והספר אחר נתתי לו לאדוני אחי שלמה יצ"ו, והתחלתי לכתוב בז' לח' אדר שני שנת ופתאום יבא אל היכלו האדו"ן אש"ר [=תקס"ז] אתם מבקשים (שהוא ז' ימים שנלב"ע אדוני אבי)... פה בכאן ג'יבאלטאר יע"א [שמואל] [ב]כה"ר ה"ה ר' יוסף קונקי". רישומים נוספים באותו דף, כולל חתימה נוספת: "ע"ה ב"ה [=עבד ה' ברוך הוא] שמואל קונקי יצ"ו...".
בדף 10ב, במסגרת של מנורת למנצח, הוסיף רבי שמואל קונקי את שמו: "עבד השם ברוך הוא שמואל בכה"ר יוסף קונקי יצ"ו".
בדף המגן שאחריו חתימות מסולסלות של רבי שמואל ן' ג'ו, הכותב כי קיבל את הספר מרבו רבי שמואל קונקי: "זה הספר של החכם השלם מורי ורבי כה"ר שמואל קונקי ז"ל ונתן לי בשנת תקצ"ד הצעיר שמואל ן' ג'ו". רישום נוסף שלו בדף 10א: "מנחה רבו לתלמידו החכם השלם... כהר"ר שמואל קונקי ז"ל לאני הצעיר ע"ה שמואל ן' ג'ו צדק"ת לפ"ק".
רבי שמואל קונקי, מחכמי ורבני ג'יברלטר בשלהי שנות הת"ק, חכם כולל ומוהל. ספרייתו הכילה כרכים רבים של חיבורים נדירים וכתבי–יד, את שולי גיליונותיהם עיטר בהגהותיו והערותיו (ראה אודותיו: מן הגנזים, ספר שביעי, עמ' קכג).
כתב–יד מקביל של ספירת העומר עם כוונות, שנכתב אף הוא על ידי רבי שמואל קונקי, בשנת תקמ"ט, הוא כת"י בית המדרש לרבנים בניו יורק (JTS), 1123. בשער שם נכתב: "הן נסדר ע"י אדוני אבי ה"ה הותיק כמהה"ר יוסף קונקי ז"ל, ע"ה ב"ה שמואל קונקי ס"ט".
[2], 28 דף. 18 ס"מ. (בדף [2] סימן מים עם שנת ייצור הנייר: 1794). מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט שבדף הראשון והאחרון, משוקמים בחלקם במילוי נייר. רישומים וחתימות. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, GB.011.001.
כתב–יד, חיבורים בהלכות שחיטה. [גיברלטר?, המחצית הראשונה של המאה ה–19].
כתיבה ספרדית רהוטה. המעתיק הוא ככל הנראה רבי שמואל ן' ג'ו, תלמידו של רבי שמואל קונקי, מחכמי ורבני גיברלטר בשנות הת"ק (ראו פריט מס' 120). הוא רשם את שמו בפנים הכריכה הקדמית: "ע"ה ב"ה [=עבד ה' ברוך הוא] שמואל ן' ג'ו נר"ו בכה"ר יוסף י"ץ ש' רו"ת [=1846] לפ"ק".
כתב–היד מכיל מספר חיבורים: "קיצור מנהגי בדיקות הריאה וחידושי דיניהם הלכה למעשה מהרב הגדול כמוהר"ר רפאל בירדוגו זלה"ה" ("המלאך רפאל"), עם הגהות בנו רבי מימון בירדוגו ("המבי"ן"); "פסק דין הלכה למעשה מהרב המרבי"ץ זלה"ה" – רבי מרדכי בן רבי יוסף בירדוגו, בענייני שחיטה (מרבית התשובות נדפסו בשו"ת דברי מרדכי, סי סה–ע; תשובה בעניין טבח המוכר במקולין נדפסה בתורת המרבי"ץ, הל' שחיטה, סי' ב, ירושלים תשע"ז, עמ' שכד); "דינים מחודשים שהעתקתי מס' קדמון כ"י".
בדף 15ב איור כף יד, עם "ע' טריפות בקיצור". בשוליים נרשם שם המחבר: "זעירה דדרדקי הצ' ישעיה אבן זכרי" (רבי ישעיה בן זכרי, מחכמי פאס בזמן היעב"ץ). בעמוד האחרון – איורי הריאה, חוט השדרה והגרגרת.
[17] דף. 16.5 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים. דפים מנותקים. כריכת קרטון מקורית, מנותקת.
תערוכה:
• Nicht ganz Koscher, Eisenstadt, Österreichisches Jüdisches Museum, 2000.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, AZ.011.005.
כתב–יד, "דרוש שבת הגדול", בערבית–יהודית, מאת רבי מימון אבוחבוט. טרסיירה (Terceira; האיים האזוריים), תר"ה 1845.
במרכז דף השער מודבקת פיסת נייר שעליה נדפס ציור אריה, צבוע בצבע ירוק, מעליו נכתב: "גור אריה יהו[דה]" (סמל האריה מופיע בכתבי–יד נוספים של המחבר).
כתב היד כולל דרשה ארוכה, בעלת שבעה חלקים, בסופו נכרכה דרשה נוספת. אל כתב–היד מצורפים ארבעה דפים מאת המחבר, עם דרושים נוספים.
בדף השער נכתב: "דרוש שבת הגדול, הבא על נבואת משה רבינו ע"ה ועל שעבוד וגלות ישראל במצרים ומכות מצרים ומצות קרבן פסח ומצות ומרורים וקריעת ים סוף וגאולה ונסים ונפלאות, עיר טריסירא, ר"ח ניסן שנת ה'תר"ה, 15 די אבריל [=אפריל] די 1845, הכותיב (!) לחיים הצעיר ע"ה מימון אבוחבוט". קולופון בסוף החלק השביעי של הדרוש: "פי המדבר בצדקה... עיר טרסירא... ר"ח ניסן שנת התר"ה, הצעיר הכותליב ע"ה מימון אבוחבוט ס"ט".
רבי מימון אבוחבוט (תק"ס בערך–תרל"ה), נולד בעיר מוגדור (אצווירא), עיר נמל במרוקו. היגר משם לפורטוגל, הקים בית כנסת באנגרא שבאי טרסיירה, באיים האזוריים, ושימש שם כרב קהילה, שליח ציבור, מלמד תינוקות, שוחט ומוהל. נשתמר ממנו הספד על רבי חיים פינטו, מגדולי רבני מרוקו, משנת תר"ו, ממנו ניכר שהכירו מקרוב (נדפס אצל רבי דוד חנניה פינטו, פחד דוד, אשדוד תשס"ג, עמ' כג–לו). נשמרו ממנו כתבי–יד רבים, דרשות, הלכות, תפילות, פיוטים ועוד, כתובים כולם בערבית–יהודית. בשנת 1874 נשלח אליו מכתב מאת רבי מאיר פינטו, נכדו של רבי חיים פינטו, המאחל לו רפואה שלמה ב"זכות אבותי הקידושים" (כתב–יד ירושלים, הספרייה הלאומית Ms. Heb. 28°8542). ראה עוד: מ' עמאר, 'קהילת אצווירה וחכמיה: תולדות רבינו יוסף כנאפו ויצירתו', הקדמה לספר מעט מים, מאת רבי יוסף כנאפו, לוד חש"ד, עמ' 37–38.
האי טרסיירה, הוא אי בארכיפלג האיים האזוריים שבמרכז–צפון האוקיינוס האטלנטי. במקום פעלה קהילה קטנה של יהודים שמוצאם ממרוקו, אשר התיישבו במקום במאה ה–19. מקהילה זו לא נותרו כמעט עדויות, וכתבי–היד של רבי מימון אבוחבוט מהווים עדות חשובה לקהילה זו.
[32] דף + [4] דפים. 21 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר גדול בדף השער, עם פגיעה בטקסט ובמסגרת השער. כריכה חדשה (בחזיתה הודבקה פיסת נייר עם פרטי כתב–היד ואיור אריה, כנראה מן הכריכה המקורית).
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, AZ.011.002.
כתב–יד, לקסיקון חרוזים ומליצות, שכתב "הראשון לציון" רבי חיים ניסים אבולעפיא (הרב חנ"א). [ארץ ישראל, שנות הת"ק, סוף המאה ה–18 או ראשית המאה ה–19 בקירוב].
חיבור שלם, שבעזרתו ניתן לכתוב מליצות בחרוזים, ערוך לפי סדר הא"ב, וכולל אלפי ביטויים מהמקורות המסתיימים בצלילי חרוזים שונים.
פורמט צר וגבוה, כתיבה ספרדית–מזרחית רהוטה. שני טורים בעמוד. החיבור הוכן ונכתב על ידי רבי חיים ניסים אבועלפיא, כפי שכתב בהקדמה מליצית המופיעה בדף א1: "...לשון חכמים קראתי נועם מעשה ידי קצת חרוזי ההבר[ה] והמבטא ליפוי הלשון וקושט המליצה... את כל אלה ידי עשתה לא בתורת קבע עתים חלי"ם כ"א בשעה שבני אדם [––]לים ודרך אגב ועם שמעט המדה הכל לפי מה שהייתה השעה מספקת ויהי שירי הלא כה דברי".
מתחת לרישום זה מופיע הקדשה מליצית בכתב–ידו וחתימתו של הרב חנ"א, לגביר יצחק אלפאנדארי, מחודש סיון תקצ"ד: "מנחה היא שלוחה הרי זה מקטני המנ"ה, יד חרוזים כאן כשאוחזים וללצי"ם הוא יליץ ארשינ"ו רעננה, הנה ארש"ו אר"ש טובה לית דין צריך לא כחל ולא פרכוס לא יתן עליה לבונה, מה דודך מדוד מתוק ומרפה לנפש אפי' שיחתו הקלה בעיא צלותא כיומא דאסתנא לאחד קראתי נועם החכם הגביר השלם המשובח והמפואר בחכמה ובתבונה, זרע רב לי יאורי כמהר"ר יצחק אלפאנדארי נר"ו יאיר דלא שלטא ביה עינא, אנא נפשאי זעי"ר שם קטינא קטינא הצעיר חנ"א ס"ט היום א"ך טוב סיון שנת בשלום ובעישו"ר [=תקצ"ד] לפ"ק".
הגאון רבי חיים ניסים אבולעפיה – הרב חנ"א (תקל"ד–תרכ"ז), מגדולי חכמי טבריה, ירושלים וארץ ישראל. משנת תרט"ו כיהן במשרת ה"ראשון לציון" – כרבה הראשי של ירושלים (אביו הגאון רבי יצחק היה נכדו של רבי חיים אבולעפיא מייסד היישוב בטבריה, ואף הוא היה מראשי הרבנים ובוני העיר טבריה).
הגביר יצחק אלפאנדארי, לו הוענק כתב–היד, הוא כפי הנראה יצחק רפאל אלפאנדארי שהיה גבאי ארץ ישראל בביירות. נודע כפעיל מרכזי דרכו עברו הכספים לכוללות הספרדים והאשכנזים בארץ ישראל, ובמסגרת זו עמד בקשרי מכתבים עם רבנים שונים, וכן עם ר' צבי הירש לעהרן נשיא הפקוא"ם [פקידים ואמרכלים] באמשטרדם, עם פקידי ארץ ישראל בקושטא, ועוד. הוא מוזכר במכתבו של הרב חנ"א אל הרב אג"ן מחודש תמוז תר"ו: "ויען שמע שהלך מבירות... ידידנו הגביר סי' יצחק אלפאנדארי הי"ו..." (פורסם אצל: אליאב שוחטמן, הירצחו של ה'שר' חיים פרחי בעכו ופרשת עזבונו, בתוך: אסופות, ספר שישי, ירושלים תשנ"ב, עמ' קצז).
קנו דף (בהתחלה ובסוף דפים שמקורם בחיבור זהה, אך נעשה בהם שימוש משני כדפי מגן). 34 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי וקרעים קלים. קרעים גדולים בדפים בודדים, עם פגיעה בטקסט. כריכה מקורית, פגומה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.030.
כתב–יד, קובץ בענייני דרוש וקבלה, בכתיבת רבי נתן רופא. [טבריה, המאה ה–20].
כתיבה מזרחית, מרובעת ורהוטה.
בדפים הראשונים ובדף האחרון רישומים בקולמוסים שונים. בדף השער: "ספר דרושים והלכות לכל ענין וענין מה שדרשתי בעיר ועיר כשהייתי בערי המזרח ואגפיה יע"א, כאן שנה התרע"ד בא סי' שנת ותאזרנ"י [=תרע"ד] חיל לפ"ק ליצירה, ע"ה נתן רופא ס"ט... טבריא תובב"א". עם חתימה מסולסלת שלו וחותמתו (בעברית, אנגלית וערבית). בדף הקודם לדף זה רישומים וחתימות נוספות שלו: "הצעיר נתן רופא ס"ט", חותמת נוספת שלו בדף האחרון.
כתב–היד מכיל מספר "דרושים" ו"הלצות", ולאחר מכן העתקות של קטעים מתוך חיבורים קבליים: "ס' עסיס רמונים" – ספר פרדס רמונים להרמ"ק (שערים ו, ז, ג, יא, יב, יג, טז; מסתיים באמצע פרק ט, הפרק האחרון), עם שינויים קלים מהנדפס; "שער כונות הציצית" ו"סוד כונות התפלין וקשריו". בסופו: "ע"כ סוד העינים". כוונות לא מוכרות; "סדר פדיון נפש לחולה מכתבי הרב אדמו"ר רבינו האר"י...", מאת רבי חיים ויטל; "תפילה קודם סעודת יום התענית... מהר' עטר' רא'[שינו] עץ החיים זללה"ה", ועוד.
המקובל רבי נתן רופא מטבריה (נפטר תשכ"ח), בן החכם השד"ר רבי דוד נתנאל רופא, שימש כשד"ר העיר טבריה לבומביי, שם פעל גם ככתובת רוחנית והלכתית לבני הקהילה. בשובו לטבריה שימש ראש אבות בית דין, וזכה להערכה והוקרה מכל שדרות הציבור. לעת זקנותו עבר לעיר חיפה, שם היה ביתו מוקד עלייה לאלפי יהודים שעלו לקבל ממנו ברכות, עצות וסגולות (רפאל רופא, מבוא ותולדות לספר מעשה חייא, מאת רבי חייא רופא, ירושלים תשנ"ז, עמ' כט).
[2], ד, [3]; יב, יד–צח, קא–קד; [5]; [4] דף. 20 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים בשולי כמה דפים, ללא פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.003.
פנקס רשימות בכתב–ידו של המקובל רבי יצחק כדורי. [ירושלים, שנות התש"י בקירוב – 1950–1960 בקירוב].
פנקס שלם בכתב–ידו של הרב כדורי, בו תיעד את בקשות האנשים שבאו לפניו לברכה, לעצה, לפדיון נפש, אבחונים של בעיות שונות, וכן עצות או קמיעות שנתן. בכמה מן הרשימות הוסיף הרב כדורי רישום, שהטיפול ע"י סגולה: "הועיל".
בראש העמוד הראשון נכתב "זכרונות". לאורך הפנקס מאות פסקאות, בכל אחת פירוט שמות הפונים אליו בשמם ושם אמם, עם אבחון הבעיה וההמלצה, לדוגמה: "ח' ציון בן מזאל (ח' ציון אטון) תהלים לרפואה והצלחה"; "... נתלמד להיות נהג ונתנו לו סמ[י]כה ונסע באותו ונתהפך ונזוק זרועו והילדים אשר עמו יצאו בריאים"; "...יש לו נפח בבטן והרופאים אומרים אולי יש לו תולעים הנוקבים המעים וכתבנו לו מ"ש אצלינו והועיל קצת"; "... חולה אין לה שינה בלילה, מבוהלת ופחד... ונתתי לה לעשן והועיל לשינה ובוכה".
בכמה מקומות חישובים של גורלות וגימטריות של שמות (בספרות ערביות). בחלק מהמקומות מופיעות מסקנות כדוגמת: "רוח ומים שלום יהיה ביניהם ויצליחו בכל ענין"; "לא ראיתי שנאה ביניהם"; "לא ישאנה ואם ישאנה אין זווגם עולה יפה"; "מזלם עולה יפה ויצליחו בכ"ד ויולידו בנים ובנות כי חמה כוכבם".
הפנקס כולל גם רשימות של פדיונות נפש, לדוגמה: "פד"נ [=פדיון נפש], הכסף הזה נתנדב צדקה בעד פד"נ כללות עם ישראל זרע היהודים שבכל העולם כלו ובפרט בא"י וירושלים למקטן ועד גדול מעולל ויונק עד איש שיבה כל ופרט מזרח ומערב צ"ד מ"מ נפש לא נעדרת, שהשם יזכה אותנו כלנו כאחד להתתקן תקון גמור ומוחלט לתקן נרנ"ח ולזכות בתשובה שלמה אמתית מיראה ואהבה לכל מצות התורה ולהסיר ממנו לב האבן ולתת לנו לב בשר ולזכות לחיים טובים ארוכים ומתוקנים בתורה ומצות וביראת שמים ולא נצטרך לשום גלגול עוד ולזכות להחיות ולראות בהתגלות מלכותו יתברך בבנין בית המקדש למען שמו יתברך אכי"ר".
בין הדברים כתב הרב כדורי רשימות שונות, לדוגמה (מהעמוד האחרון): "הביא לי צבע שחור ואמר צריך לערב עמו מין אבקה נמכרת בבית המרקחת נק' אמוניַק"; "בס' לדוד אמת להרב חיד"א מזכיר... כתבתי למזכרת כי בספרו שם הגדולים ציין עניין ולא מצאתי וכנראה כיון לס'[פר] זה"; "אלו הספרים שנאבדו בעיר העתיקה שלח' נסים, שו"ת מהר"י קולון ד' וינציאה רע"ט, שו"ת תרומת הדשן..."; "בשנת שלשת אלפים ותשעים ושלוש לבריאת עולם, והיא שנת חמשים וחמש לחרבן בהמ"ק יבנה ויכונן בב"א מלך אחשוורוש בשושן בס' מעשיות אסתר ושם אמר עשרת אלפים ככר כסף הנק' בערבי קנטאר הוא ששים מליון מת'קאל כסף".
הגאון המקובל רבי יצחק כדורי (תרנ"ט בערך–תשס"ו), נולד בשלהי המאה ה–19 בבבל (עירק), קיבל תורה וקבלה מחכמי בבל ומחכמי ירושלים, אליה עלה בשנת תרפ"ב (1922). בשנותיו הראשונות בירושלים התפרנס מכריכת ספרים וכתבי יד ולמד בישיבות "בית אל" ו"פורת יוסף". עם השנים התפרסמה חכמתו כגדול הבקיאים בכל מרחבי חכמת הסוד. רבים עלו לביתו לקבל את ברכותיו, עצותיו וקמעותיו, שכן הוא נחשב מהיחידים בדורו שידעו את חכמת הקמיעות עפ"י הקבלה. עם פטירתו בשיבה טובה, למעלה מגיל מאה, נערכה לו לוויה בה השתתפו מאות אלפי בני אדם.
[24] דף. 17 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. מעטפת קרטון מקורית, פגומה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.020.