כתב–יד, קובץ חיבורים בענייני דרוש, מוסר, פיוט ופרשנות, בכתיבת רבי עזרא יחזקאל צאלח גבאי. [בגדאד, תרי"ט 1858].
כתיבה מזרחית נאה, מעוטרת. עברית וערבית–יהודית.
בקולופון בסוף כתב–היד: "זה הספר השלמתי חמשה ועשרים לחודש כסליו שנת תרי"ט ליצירה, אני קורא בו וזרעי וזרע זרעי אכי"ר וסי' לאנגליז תנין דיזמבר סנת ١٨٥٨ [=2 בדצמבר שנת 1858] הצעיר עזרא יחזקאל צאלח גבאי יצ"ו" (חלק מהחיבורים בכתב–היד שלפנינו הועתקו גם בכתב–יד ששון 57, בשנת תר"א, ע"י המעתיק יחזקאל בן יהושע בן יחזקאל בן אברהם, אף הוא למשפחת גבאי).
כתב–היד מכיל כמה חיבורים:
1. "ויכוח המים והיין ממהרח"א זלה"ה..." (1/א–2/א). ויכוח זה נכתב על ידי רבי חיים בן דוד אבואלעפיה (אחרי ת"נ–תקל"ה), מחכמי צפת ובהמשך מגדולי הפוסקים באזמיר, והוא מתאר ויכוח בין היין למים מי חשוב יותר (ראו: מ' בניהו, '"ויכוח המים והיין" לרבי חיים ן' דוד אבואלעפיה', חורב, י, חוברת יט–כ, אלול תש"ח, עמודים 27–34). לצד זה הוסיף המעתיק ליקוטים על יין מהמדרש, עם הערותיו, בעברית ובערבית–יהודית.
2. "שאלות טובות ששאלה מלכת שבא את שלמה המלך... בעת בואה", ובהמשך "תשובת החידות" (2/א–2/ב; ראו כתב–יד ששון 788, עמ' 140–142, קטלוג אהל דוד, עמ' 539).
3. "פירוש עשרת הדברות בל' ערבי ס"ט" (2/ב–8/א).
4. "סדר שיר השתוף" (8/ב–9/א) – רשימת מלים נרדפות בחרוזים, פותח: "שלמה קוהלת / ותקוה תוחלת / והפתח דלת / נעולה וסוגה...".
5. "מוסר השכל במליצא לרב האי גאון זצ"ל והעותק מספר שערי תשובא לרבינו יונא ז"ל" (9/א–10/ב; אוצר השירה והפיוט, י 3694).
6. "סדר פזמונים מלוקטים להלל בהם ולהודות לאל ההודאות... בשבתות ובחדשים ובחגים", ביניהם פיוטים מאת רבי ישראל נג'ארה, פייטנים נוספים מארצות המזרח, "מע' ר' צאלח מצליח זצ"ל", ופיוטים נוספים (10/ב–17/ב, 20/ב–22/ב).
7. [17/ב–20/א]: "קערת כסף... חיברה בפרייאנו הקרייה הח' המשורר רבי יוסף האיזובי זצ"ל ויתנה שלוחים לבנו חמדו ביום חתונתו...".
8. [22/ב–34/א]: "שרח משלי".
9. [34/א–37/א]: "שרח מי כמוך".
10. פיוט "ארור המן האכזרי, ברוך מרדכי העברי...".

[37] דף (ועוד עשרות דפים ריקים). 20 ס"מ. נייר איכותי עם עיטורי הבלטה פרחוניים בשולי הנייר. מצב טוב. כתמים. בלאי קל. כריכה מקורית, עם הטבעות מוזהבות.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IQ.011.009.

כתב–יד, שורשי השמות, לרבי משה זכות – סגולות, קמיעות והשבעות. [ארצות המזרח, המאה ה–19].
כתיבה מזרחית, עם איורים ותרשימים קבליים.
"שורשי השמות", הוא חיבור מקיף של שמות קודש, עם פירוט אופן הפעולות שלהם והשימוש שלהם בהשבעות וקמיעות. החיבור בנוי כלקסיקון אנציקלופדי, המסודר לפי אותיות הא"ב, והוא כולל בתוכו אלפי שמות קודש וצירופי שמות, ועניינים רבים בקבלה מעשית. את בסיס החיבור כתב המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, והוא כולל סודות שקיבל מרבותיו המקובלים. חיבורו של הרמ"ז היה בהיקף מצומצם, ובהמשך הוא הורחב על ידי המקובלים שאחריו.
בראש כתב–היד ליקוטים שונים בקבלה מעשית, בהם: "סדר הקמיעות על סדר הימים" (דף 5א), "סוד שם של מ"ב", בסופו "שמעתי אומרים שדברים אלו הם של החכם ... ר' שלמה מלכו זלה"ה" (דף 6ב), "זו תפלת אדם הראשון" (דף 8).
רישומי בעלים והגהות במספר מקומות. בדף 32ב רישום: "ובזמן שנת התק"ס היינו חברים חכם אברהם עם חכם יעקב בעיר של אקיסקה יע"א והיה מעט מגפה בר מינן". בדף 91א: "מודה אני הח"מ איך מכרתי זה הספר להרב המופלג אלעזר לנדן הי"ו הצעיר מרדכי עטיאש הי"ו".

[91] דף. 29.5 ס"מ. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמים כהים (מספר דפים קשים הקריאה כתוצאה מהכיתוב המשתקף מעברו השני של הדף). בלאי. קרעים וקרעים חסרים (חלקם גדולים) במספר דפים, כתוצאה מחריכת הדיו, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

ראו:
• Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross. Edited by Shalom Sabar, Emile Schrijver and Falk Wiesemann. Zutphen, Walburg Pers, 2019, p. 183–184.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.085.

כתב–יד, סדר וכוונת ספירת העומר, בכתיבת רבי שמואל קונקי. גיברלטר, [תקס"ז 1807].
כתב–היד כולל סדר ספירת העומר, עם תפילות וכוונות על פי הקבלה. כולל שתי "מנורות" – "אנא בכח" בצורת המנורה (דף 1א) ומזמור ס"ז ("למנצח") בצורת המנורה (דף 10ב).
בסוף כתב–היד: "פיוט לספירת העומר", המתחיל "ברכו לאל בשירה / ברכו על הספירה" (מאת רבי שמעיה). בעמוד האחרון נוספה רשימת פיוטים.
בדף המגן הראשון רישום בכתב–ידו וחתימתו של רבי שמואל קונקי: "זה הספר היה [ש]ל אדוני אב[י נ]"ע ואני כתבתי בו כל העומר וכל הפיוטים שהיה לו לאדוני אבי בספר אח[ד] אני כתבתי כלו בכאן והספר אחר נתתי לו לאדוני אחי שלמה יצ"ו, והתחלתי לכתוב בז' לח' אדר שני שנת ופתאום יבא אל היכלו האדו"ן אש"ר [=תקס"ז] אתם מבקשים (שהוא ז' ימים שנלב"ע אדוני אבי)... פה בכאן ג'יבאלטאר יע"א [שמואל] [ב]כה"ר ה"ה ר' יוסף קונקי". רישומים נוספים באותו דף, כולל חתימה נוספת: "ע"ה ב"ה [=עבד ה' ברוך הוא] שמואל קונקי יצ"ו...".
בדף 10ב, במסגרת של מנורת למנצח, הוסיף רבי שמואל קונקי את שמו: "עבד השם ברוך הוא שמואל בכה"ר יוסף קונקי יצ"ו".
בדף המגן שאחריו חתימות מסולסלות של רבי שמואל ן' ג'ו, הכותב כי קיבל את הספר מרבו רבי שמואל קונקי: "זה הספר של החכם השלם מורי ורבי כה"ר שמואל קונקי ז"ל ונתן לי בשנת תקצ"ד הצעיר שמואל ן' ג'ו". רישום נוסף שלו בדף 10א: "מנחה רבו לתלמידו החכם השלם... כהר"ר שמואל קונקי ז"ל לאני הצעיר ע"ה שמואל ן' ג'ו צדק"ת לפ"ק".

רבי שמואל קונקי, מחכמי ורבני ג'יברלטר בשלהי שנות הת"ק, חכם כולל ומוהל. ספרייתו הכילה כרכים רבים של חיבורים נדירים וכתבי–יד, את שולי גיליונותיהם עיטר בהגהותיו והערותיו (ראה אודותיו: מן הגנזים, ספר שביעי, עמ' קכג).
כתב–יד מקביל של ספירת העומר עם כוונות, שנכתב אף הוא על ידי רבי שמואל קונקי, בשנת תקמ"ט, הוא כת"י בית המדרש לרבנים בניו יורק (JTS), 1123. בשער שם נכתב: "הן נסדר ע"י אדוני אבי ה"ה הותיק כמהה"ר יוסף קונקי ז"ל, ע"ה ב"ה שמואל קונקי ס"ט".

[2], 28 דף. 18 ס"מ. (בדף [2] סימן מים עם שנת ייצור הנייר: 1794). מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט שבדף הראשון והאחרון, משוקמים בחלקם במילוי נייר. רישומים וחתימות. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, GB.011.001.

כתב–יד, "דרוש שבת הגדול", בערבית–יהודית, מאת רבי מימון אבוחבוט. טרסיירה (Terceira; האיים האזוריים), תר"ה 1845.
במרכז דף השער מודבקת פיסת נייר שעליה נדפס ציור אריה, צבוע בצבע ירוק, מעליו נכתב: "גור אריה יהו[דה]" (סמל האריה מופיע בכתבי–יד נוספים של המחבר).
כתב היד כולל דרשה ארוכה, בעלת שבעה חלקים, בסופו נכרכה דרשה נוספת. אל כתב–היד מצורפים ארבעה דפים מאת המחבר, עם דרושים נוספים.
בדף השער נכתב: "דרוש שבת הגדול, הבא על נבואת משה רבינו ע"ה ועל שעבוד וגלות ישראל במצרים ומכות מצרים ומצות קרבן פסח ומצות ומרורים וקריעת ים סוף וגאולה ונסים ונפלאות, עיר טריסירא, ר"ח ניסן שנת ה'תר"ה, 15 די אבריל [=אפריל] די 1845, הכותיב (!) לחיים הצעיר ע"ה מימון אבוחבוט". קולופון בסוף החלק השביעי של הדרוש: "פי המדבר בצדקה... עיר טרסירא... ר"ח ניסן שנת התר"ה, הצעיר הכותליב ע"ה מימון אבוחבוט ס"ט".

רבי מימון אבוחבוט (תק"ס בערך–תרל"ה), נולד בעיר מוגדור (אצווירא), עיר נמל במרוקו. היגר משם לפורטוגל, הקים בית כנסת באנגרא שבאי טרסיירה, באיים האזוריים, ושימש שם כרב קהילה, שליח ציבור, מלמד תינוקות, שוחט ומוהל. נשתמר ממנו הספד על רבי חיים פינטו, מגדולי רבני מרוקו, משנת תר"ו, ממנו ניכר שהכירו מקרוב (נדפס אצל רבי דוד חנניה פינטו, פחד דוד, אשדוד תשס"ג, עמ' כג–לו). נשמרו ממנו כתבי–יד רבים, דרשות, הלכות, תפילות, פיוטים ועוד, כתובים כולם בערבית–יהודית. בשנת 1874 נשלח אליו מכתב מאת רבי מאיר פינטו, נכדו של רבי חיים פינטו, המאחל לו רפואה שלמה ב"זכות אבותי הקידושים" (כתב–יד ירושלים, הספרייה הלאומית Ms. Heb. 28°8542). ראה עוד: מ' עמאר, 'קהילת אצווירה וחכמיה: תולדות רבינו יוסף כנאפו ויצירתו', הקדמה לספר מעט מים, מאת רבי יוסף כנאפו, לוד חש"ד, עמ' 37–38.
האי טרסיירה, הוא אי בארכיפלג האיים האזוריים שבמרכז–צפון האוקיינוס האטלנטי. במקום פעלה קהילה קטנה של יהודים שמוצאם ממרוקו, אשר התיישבו במקום במאה ה–19. מקהילה זו לא נותרו כמעט עדויות, וכתבי–היד של רבי מימון אבוחבוט מהווים עדות חשובה לקהילה זו.

[32] דף + [4] דפים. 21 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר גדול בדף השער, עם פגיעה בטקסט ובמסגרת השער. כריכה חדשה (בחזיתה הודבקה פיסת נייר עם פרטי כתב–היד ואיור אריה, כנראה מן הכריכה המקורית).

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, AZ.011.002.

כתב–יד, קובץ בענייני דרוש וקבלה, בכתיבת רבי נתן רופא. [טבריה, המאה ה–20].
כתיבה מזרחית, מרובעת ורהוטה.
בדפים הראשונים ובדף האחרון רישומים בקולמוסים שונים. בדף השער: "ספר דרושים והלכות לכל ענין וענין מה שדרשתי בעיר ועיר כשהייתי בערי המזרח ואגפיה יע"א, כאן שנה התרע"ד בא סי' שנת ותאזרנ"י [=תרע"ד] חיל לפ"ק ליצירה, ע"ה נתן רופא ס"ט... טבריא תובב"א". עם חתימה מסולסלת שלו וחותמתו (בעברית, אנגלית וערבית). בדף הקודם לדף זה רישומים וחתימות נוספות שלו: "הצעיר נתן רופא ס"ט", חותמת נוספת שלו בדף האחרון.
כתב–היד מכיל מספר "דרושים" ו"הלצות", ולאחר מכן העתקות של קטעים מתוך חיבורים קבליים: "ס' עסיס רמונים" – ספר פרדס רמונים להרמ"ק (שערים ו, ז, ג, יא, יב, יג, טז; מסתיים באמצע פרק ט, הפרק האחרון), עם שינויים קלים מהנדפס; "שער כונות הציצית" ו"סוד כונות התפלין וקשריו". בסופו: "ע"כ סוד העינים". כוונות לא מוכרות; "סדר פדיון נפש לחולה מכתבי הרב אדמו"ר רבינו האר"י...", מאת רבי חיים ויטל; "תפילה קודם סעודת יום התענית... מהר' עטר' רא'[שינו] עץ החיים זללה"ה", ועוד.

המקובל רבי נתן רופא מטבריה (נפטר תשכ"ח), בן החכם השד"ר רבי דוד נתנאל רופא, שימש כשד"ר העיר טבריה לבומביי, שם פעל גם ככתובת רוחנית והלכתית לבני הקהילה. בשובו לטבריה שימש ראש אבות בית דין, וזכה להערכה והוקרה מכל שדרות הציבור. לעת זקנותו עבר לעיר חיפה, שם היה ביתו מוקד עלייה לאלפי יהודים שעלו לקבל ממנו ברכות, עצות וסגולות (רפאל רופא, מבוא ותולדות לספר מעשה חייא, מאת רבי חייא רופא, ירושלים תשנ"ז, עמ' כט).

[2], ד, [3]; יב, יד–צח, קא–קד; [5]; [4] דף. 20 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים בשולי כמה דפים, ללא פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.003.