קדם - מכירה 93 חלק א' - כתבי יד וספרים, גרפיקה ותחריטים, פקסימיליות, ואוונגרד – מאוסף משפחת גרוס, ומאוספים פרטיים
- (-) Remove כתבייד filter כתבייד
- (-) Remove of filter of
- יד (11) Apply יד filter
- כתבי (11) Apply כתבי filter
- כתבי–יד (11) Apply כתבי–יד filter
- manuscript (11) Apply manuscript filter
- יהדות (8) Apply יהדות filter
- and (8) Apply and filter
- jewri (8) Apply jewri filter
- the (8) Apply the filter
- מצרים, (5) Apply מצרים, filter
- מצרים (5) Apply מצרים filter
- והמזרח (5) Apply והמזרח filter
- הקרוב (5) Apply הקרוב filter
- בגדאד (5) Apply בגדאד filter
- baghdad (5) Apply baghdad filter
- baghdad, (5) Apply baghdad, filter
- east (5) Apply east filter
- egypt (5) Apply egypt filter
- egypt, (5) Apply egypt, filter
- near (5) Apply near filter
- גיברלטר (3) Apply גיברלטר filter
- ישראל (3) Apply ישראל filter
- והאיים (3) Apply והאיים filter
- האזוריים (3) Apply האזוריים filter
- רבני (3) Apply רבני filter
- ארץ (3) Apply ארץ filter
- azor (3) Apply azor filter
- eretz (3) Apply eretz filter
- gibraltar (3) Apply gibraltar filter
- israel (3) Apply israel filter
- rabbi (3) Apply rabbi filter
שני כתבי–יד בהלכות שחיטה, שנכתבו על ידי רבי אהרן בן רפאל טאוויל "תושב עזה", בעיר רשיד שבמצרים, בשנת ת"ס [1700]. לכל כתב–יד שער מעוטרים בצבע:
• זבח השלמים, קיצור הלכות שחיטה עם פרפראות וגימטריות, מאת רבי אהרן טאויל. אוטוגרף המחבר.
בדף השער המעוטר נכתב: "זה ספר זבח השלמים נקרא שמו... הלכות שחיטה ובדיקת הריאה... עשיתיו כרך קטן למען ירוץ הקורא בו בקומו ובשכבו, חברתיו אני הדל באלפי וצעיר במשפחת אהרן בן מרביץ תורה המנוח כמוהר"ר רפאל טאויל זצוק"ל, פה בעיר רשיד יע"א, שנת והוא י'ת'ן' [=ת"ס] מעדני מלך לפ"ק".
המחבר העתיק את החיבור פעמים נוספות בשנים הבאות, בעריכה אחרת. ראו לדוגמה כתב–יד מוסקבה, ספריית המדינה Guenzburg 1567.
כתבי-יד מאוירים מרשיד הנם נדירים.
[8] דף. 16 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. נקב קטן בדף השער. כריכה חדשה.
• זכרון לבני ישראל, קיצור הלכות שחיטה וטריפות, מאת רבי אברהם מזרחי.
החיבור נדפס לראשונה בתוך הספר "ימין משה", אמשטרדם תע"ח. לפנינו כתב–יד המוקדם למהדורה הנדפסת ב–18 שנה (לפנינו בשינויי נוסח קלים וללא "הלכות הכשרות" שבסופו).
בדף השער המעוטר נכתב: "ספר זכרון לבני ישראל, חברו החכם השלם השוחט המובהק מתשובי[!] עה"ק ירושלם תו"ב כמה"ר אברהם מזרחי נ"ע... העתקתי אותו כיד ה' הטובה עלי פה רשיד יע"א, שנת ה' עוז לעמו י'ת'ן' [=ת"ס] לפ"ק, העבד אהרן טאויל תושב עזה תוב"ב".
[8] דף. 16 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ספורים. כריכה חדשה.
תערוכה:
• Yeshiva University Museum, New York, "The Sephardic Journey: 1492–1992", 1990–1992, p. 166, nos. 279, 280.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.005, OT.011.004.
כתב–יד, קובץ חיבורים בענייני דרוש, מוסר, פיוט ופרשנות, בכתיבת רבי עזרא יחזקאל צאלח גבאי. [בגדאד, תרי"ט 1858].
כתיבה מזרחית נאה, מעוטרת. עברית וערבית–יהודית.
בקולופון בסוף כתב–היד: "זה הספר השלמתי חמשה ועשרים לחודש כסליו שנת תרי"ט ליצירה, אני קורא בו וזרעי וזרע זרעי אכי"ר וסי' לאנגליז תנין דיזמבר סנת ١٨٥٨ [=2 בדצמבר שנת 1858] הצעיר עזרא יחזקאל צאלח גבאי יצ"ו" (חלק מהחיבורים בכתב–היד שלפנינו הועתקו גם בכתב–יד ששון 57, בשנת תר"א, ע"י המעתיק יחזקאל בן יהושע בן יחזקאל בן אברהם, אף הוא למשפחת גבאי).
כתב–היד מכיל כמה חיבורים:
1. "ויכוח המים והיין ממהרח"א זלה"ה..." (1/א–2/א). ויכוח זה נכתב על ידי רבי חיים בן דוד אבואלעפיה (אחרי ת"נ–תקל"ה), מחכמי צפת ובהמשך מגדולי הפוסקים באזמיר, והוא מתאר ויכוח בין היין למים מי חשוב יותר (ראו: מ' בניהו, '"ויכוח המים והיין" לרבי חיים ן' דוד אבואלעפיה', חורב, י, חוברת יט–כ, אלול תש"ח, עמודים 27–34). לצד זה הוסיף המעתיק ליקוטים על יין מהמדרש, עם הערותיו, בעברית ובערבית–יהודית.
2. "שאלות טובות ששאלה מלכת שבא את שלמה המלך... בעת בואה", ובהמשך "תשובת החידות" (2/א–2/ב; ראו כתב–יד ששון 788, עמ' 140–142, קטלוג אהל דוד, עמ' 539).
3. "פירוש עשרת הדברות בל' ערבי ס"ט" (2/ב–8/א).
4. "סדר שיר השתוף" (8/ב–9/א) – רשימת מלים נרדפות בחרוזים, פותח: "שלמה קוהלת / ותקוה תוחלת / והפתח דלת / נעולה וסוגה...".
5. "מוסר השכל במליצא לרב האי גאון זצ"ל והעותק מספר שערי תשובא לרבינו יונא ז"ל" (9/א–10/ב; אוצר השירה והפיוט, י 3694).
6. "סדר פזמונים מלוקטים להלל בהם ולהודות לאל ההודאות... בשבתות ובחדשים ובחגים", ביניהם פיוטים מאת רבי ישראל נג'ארה, פייטנים נוספים מארצות המזרח, "מע' ר' צאלח מצליח זצ"ל", ופיוטים נוספים (10/ב–17/ב, 20/ב–22/ב).
7. [17/ב–20/א]: "קערת כסף... חיברה בפרייאנו הקרייה הח' המשורר רבי יוסף האיזובי זצ"ל ויתנה שלוחים לבנו חמדו ביום חתונתו...".
8. [22/ב–34/א]: "שרח משלי".
9. [34/א–37/א]: "שרח מי כמוך".
10. פיוט "ארור המן האכזרי, ברוך מרדכי העברי...".
[37] דף (ועוד עשרות דפים ריקים). 20 ס"מ. נייר איכותי עם עיטורי הבלטה פרחוניים בשולי הנייר. מצב טוב. כתמים. בלאי קל. כריכה מקורית, עם הטבעות מוזהבות.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IQ.011.009.
כתב–יד, סדר מנחה וערבית לשלושה רגלים, בכתיבת יצחק מאיר חיים משה גבאי. [בגדאד, תרי"ד 1854].
פורמט מיניאטורי. כתיבה מזרחית נאה, מרובעת ובינונית, עם עיטורים.
החיבור נפתח: "הריני מתחיל לכתוב בעה"ו סדר מנחה וערבית של שלושה רגלים... יום שמונה עשר בחודש אדר שנת צדקתך [=תרי"ד] כהררי אל לפ"ק". בסוף כתב–היד: "השלמתי אותה... ביום שנים ועשרים לחודש אדר שנת תרי"ד לפ"ק". בקולופון ובמקומות נוספים לאורך כתב–היד מופיעות חתימותיו של המעתיק מספר פעמים: "הצעיר יצחק מאיר חיים משה גבאי יצ"ו". בראש כתב–היד רישום בכתיבה מרובעת: "הצעיר הבחור יצחק בין (!) מאיר חיים משה גבאי יצ"ו". בסמוך לרישום זה חתם שוב את שמו בכתיבה רהוטה.
המעתיק, יצחק מאיר חיים משה גבאי, העתיק ועיטר באותה שנה כתב–יד הגדה של פסח, שנמכר במכירת קדם 92 (חלק ב'; כתבי–יד ופריטים מיוחדים מאוסף משפחת גרוס, פריט 131; מספרו באוסף גרוס: IQ.011.014.). ידועה קבוצה של מגילות אסתר מעוטרות, שנוצרו אף הן על ידו בשנים תר"ח–תרי"ד בקירוב (1848–1854). ראה בהרחבה בקטלוג מכירת קדם, שם.
[43] דף (ועוד דפים ריקים רבים). 9.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים זעירים בשולי הדפים. רישומים. כריכת עור מקורית, פגומה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IQ.011.015.
כתב–יד, שורשי השמות, לרבי משה זכות – סגולות, קמיעות והשבעות. [ארצות המזרח, המאה ה–19].
כתיבה מזרחית, עם איורים ותרשימים קבליים.
"שורשי השמות", הוא חיבור מקיף של שמות קודש, עם פירוט אופן הפעולות שלהם והשימוש שלהם בהשבעות וקמיעות. החיבור בנוי כלקסיקון אנציקלופדי, המסודר לפי אותיות הא"ב, והוא כולל בתוכו אלפי שמות קודש וצירופי שמות, ועניינים רבים בקבלה מעשית. את בסיס החיבור כתב המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, והוא כולל סודות שקיבל מרבותיו המקובלים. חיבורו של הרמ"ז היה בהיקף מצומצם, ובהמשך הוא הורחב על ידי המקובלים שאחריו.
בראש כתב–היד ליקוטים שונים בקבלה מעשית, בהם: "סדר הקמיעות על סדר הימים" (דף 5א), "סוד שם של מ"ב", בסופו "שמעתי אומרים שדברים אלו הם של החכם ... ר' שלמה מלכו זלה"ה" (דף 6ב), "זו תפלת אדם הראשון" (דף 8).
רישומי בעלים והגהות במספר מקומות. בדף 32ב רישום: "ובזמן שנת התק"ס היינו חברים חכם אברהם עם חכם יעקב בעיר של אקיסקה יע"א והיה מעט מגפה בר מינן". בדף 91א: "מודה אני הח"מ איך מכרתי זה הספר להרב המופלג אלעזר לנדן הי"ו הצעיר מרדכי עטיאש הי"ו".
[91] דף. 29.5 ס"מ. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמים כהים (מספר דפים קשים הקריאה כתוצאה מהכיתוב המשתקף מעברו השני של הדף). בלאי. קרעים וקרעים חסרים (חלקם גדולים) במספר דפים, כתוצאה מחריכת הדיו, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
ראו:
• Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross. Edited by Shalom Sabar, Emile Schrijver and Falk Wiesemann. Zutphen, Walburg Pers, 2019, p. 183–184.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.085.
כתב–יד, קובץ גורלות החול, בעברית ובערבית. [ארצות המזרח, תרמ"ד 1884].
כתיבה מזרחית, רהוטה. כולל תרשימים ואיורים.
כולל שני חיבורים בגורלות החול, הראשון [1/א–12/ב] בעברית (דומה לכתב–יד מוסקבה–גינצבורג 1066, משנת תק"א [1741]), והשני [15/א–75/ב] בערבית–יהודית.
בראש כתב–היד: "יום שלישי אחד עשר לחדש אייר שנת תר"מ וארבעה לפר"ק [=לפרט קטן], מודעת המעתיק להקורא...".
[76] דף (בהם מספר דפים ריקים). 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים זעירים בשוליים. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.018.
כתב–יד, סדר וכוונת ספירת העומר, בכתיבת רבי שמואל קונקי. גיברלטר, [תקס"ז 1807].
כתב–היד כולל סדר ספירת העומר, עם תפילות וכוונות על פי הקבלה. כולל שתי "מנורות" – "אנא בכח" בצורת המנורה (דף 1א) ומזמור ס"ז ("למנצח") בצורת המנורה (דף 10ב).
בסוף כתב–היד: "פיוט לספירת העומר", המתחיל "ברכו לאל בשירה / ברכו על הספירה" (מאת רבי שמעיה). בעמוד האחרון נוספה רשימת פיוטים.
בדף המגן הראשון רישום בכתב–ידו וחתימתו של רבי שמואל קונקי: "זה הספר היה [ש]ל אדוני אב[י נ]"ע ואני כתבתי בו כל העומר וכל הפיוטים שהיה לו לאדוני אבי בספר אח[ד] אני כתבתי כלו בכאן והספר אחר נתתי לו לאדוני אחי שלמה יצ"ו, והתחלתי לכתוב בז' לח' אדר שני שנת ופתאום יבא אל היכלו האדו"ן אש"ר [=תקס"ז] אתם מבקשים (שהוא ז' ימים שנלב"ע אדוני אבי)... פה בכאן ג'יבאלטאר יע"א [שמואל] [ב]כה"ר ה"ה ר' יוסף קונקי". רישומים נוספים באותו דף, כולל חתימה נוספת: "ע"ה ב"ה [=עבד ה' ברוך הוא] שמואל קונקי יצ"ו...".
בדף 10ב, במסגרת של מנורת למנצח, הוסיף רבי שמואל קונקי את שמו: "עבד השם ברוך הוא שמואל בכה"ר יוסף קונקי יצ"ו".
בדף המגן שאחריו חתימות מסולסלות של רבי שמואל ן' ג'ו, הכותב כי קיבל את הספר מרבו רבי שמואל קונקי: "זה הספר של החכם השלם מורי ורבי כה"ר שמואל קונקי ז"ל ונתן לי בשנת תקצ"ד הצעיר שמואל ן' ג'ו". רישום נוסף שלו בדף 10א: "מנחה רבו לתלמידו החכם השלם... כהר"ר שמואל קונקי ז"ל לאני הצעיר ע"ה שמואל ן' ג'ו צדק"ת לפ"ק".
רבי שמואל קונקי, מחכמי ורבני ג'יברלטר בשלהי שנות הת"ק, חכם כולל ומוהל. ספרייתו הכילה כרכים רבים של חיבורים נדירים וכתבי–יד, את שולי גיליונותיהם עיטר בהגהותיו והערותיו (ראה אודותיו: מן הגנזים, ספר שביעי, עמ' קכג).
כתב–יד מקביל של ספירת העומר עם כוונות, שנכתב אף הוא על ידי רבי שמואל קונקי, בשנת תקמ"ט, הוא כת"י בית המדרש לרבנים בניו יורק (JTS), 1123. בשער שם נכתב: "הן נסדר ע"י אדוני אבי ה"ה הותיק כמהה"ר יוסף קונקי ז"ל, ע"ה ב"ה שמואל קונקי ס"ט".
[2], 28 דף. 18 ס"מ. (בדף [2] סימן מים עם שנת ייצור הנייר: 1794). מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט שבדף הראשון והאחרון, משוקמים בחלקם במילוי נייר. רישומים וחתימות. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, GB.011.001.
כתב–יד, חיבורים בהלכות שחיטה. [גיברלטר?, המחצית הראשונה של המאה ה–19].
כתיבה ספרדית רהוטה. המעתיק הוא ככל הנראה רבי שמואל ן' ג'ו, תלמידו של רבי שמואל קונקי, מחכמי ורבני גיברלטר בשנות הת"ק (ראו פריט מס' 120). הוא רשם את שמו בפנים הכריכה הקדמית: "ע"ה ב"ה [=עבד ה' ברוך הוא] שמואל ן' ג'ו נר"ו בכה"ר יוסף י"ץ ש' רו"ת [=1846] לפ"ק".
כתב–היד מכיל מספר חיבורים: "קיצור מנהגי בדיקות הריאה וחידושי דיניהם הלכה למעשה מהרב הגדול כמוהר"ר רפאל בירדוגו זלה"ה" ("המלאך רפאל"), עם הגהות בנו רבי מימון בירדוגו ("המבי"ן"); "פסק דין הלכה למעשה מהרב המרבי"ץ זלה"ה" – רבי מרדכי בן רבי יוסף בירדוגו, בענייני שחיטה (מרבית התשובות נדפסו בשו"ת דברי מרדכי, סי סה–ע; תשובה בעניין טבח המוכר במקולין נדפסה בתורת המרבי"ץ, הל' שחיטה, סי' ב, ירושלים תשע"ז, עמ' שכד); "דינים מחודשים שהעתקתי מס' קדמון כ"י".
בדף 15ב איור כף יד, עם "ע' טריפות בקיצור". בשוליים נרשם שם המחבר: "זעירה דדרדקי הצ' ישעיה אבן זכרי" (רבי ישעיה בן זכרי, מחכמי פאס בזמן היעב"ץ). בעמוד האחרון – איורי הריאה, חוט השדרה והגרגרת.
[17] דף. 16.5 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים. דפים מנותקים. כריכת קרטון מקורית, מנותקת.
תערוכה:
• Nicht ganz Koscher, Eisenstadt, Österreichisches Jüdisches Museum, 2000.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, AZ.011.005.
כתב–יד, "דרוש שבת הגדול", בערבית–יהודית, מאת רבי מימון אבוחבוט. טרסיירה (Terceira; האיים האזוריים), תר"ה 1845.
במרכז דף השער מודבקת פיסת נייר שעליה נדפס ציור אריה, צבוע בצבע ירוק, מעליו נכתב: "גור אריה יהו[דה]" (סמל האריה מופיע בכתבי–יד נוספים של המחבר).
כתב היד כולל דרשה ארוכה, בעלת שבעה חלקים, בסופו נכרכה דרשה נוספת. אל כתב–היד מצורפים ארבעה דפים מאת המחבר, עם דרושים נוספים.
בדף השער נכתב: "דרוש שבת הגדול, הבא על נבואת משה רבינו ע"ה ועל שעבוד וגלות ישראל במצרים ומכות מצרים ומצות קרבן פסח ומצות ומרורים וקריעת ים סוף וגאולה ונסים ונפלאות, עיר טריסירא, ר"ח ניסן שנת ה'תר"ה, 15 די אבריל [=אפריל] די 1845, הכותיב (!) לחיים הצעיר ע"ה מימון אבוחבוט". קולופון בסוף החלק השביעי של הדרוש: "פי המדבר בצדקה... עיר טרסירא... ר"ח ניסן שנת התר"ה, הצעיר הכותליב ע"ה מימון אבוחבוט ס"ט".
רבי מימון אבוחבוט (תק"ס בערך–תרל"ה), נולד בעיר מוגדור (אצווירא), עיר נמל במרוקו. היגר משם לפורטוגל, הקים בית כנסת באנגרא שבאי טרסיירה, באיים האזוריים, ושימש שם כרב קהילה, שליח ציבור, מלמד תינוקות, שוחט ומוהל. נשתמר ממנו הספד על רבי חיים פינטו, מגדולי רבני מרוקו, משנת תר"ו, ממנו ניכר שהכירו מקרוב (נדפס אצל רבי דוד חנניה פינטו, פחד דוד, אשדוד תשס"ג, עמ' כג–לו). נשמרו ממנו כתבי–יד רבים, דרשות, הלכות, תפילות, פיוטים ועוד, כתובים כולם בערבית–יהודית. בשנת 1874 נשלח אליו מכתב מאת רבי מאיר פינטו, נכדו של רבי חיים פינטו, המאחל לו רפואה שלמה ב"זכות אבותי הקידושים" (כתב–יד ירושלים, הספרייה הלאומית Ms. Heb. 28°8542). ראה עוד: מ' עמאר, 'קהילת אצווירה וחכמיה: תולדות רבינו יוסף כנאפו ויצירתו', הקדמה לספר מעט מים, מאת רבי יוסף כנאפו, לוד חש"ד, עמ' 37–38.
האי טרסיירה, הוא אי בארכיפלג האיים האזוריים שבמרכז–צפון האוקיינוס האטלנטי. במקום פעלה קהילה קטנה של יהודים שמוצאם ממרוקו, אשר התיישבו במקום במאה ה–19. מקהילה זו לא נותרו כמעט עדויות, וכתבי–היד של רבי מימון אבוחבוט מהווים עדות חשובה לקהילה זו.
[32] דף + [4] דפים. 21 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר גדול בדף השער, עם פגיעה בטקסט ובמסגרת השער. כריכה חדשה (בחזיתה הודבקה פיסת נייר עם פרטי כתב–היד ואיור אריה, כנראה מן הכריכה המקורית).
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, AZ.011.002.
כתב–יד, לקסיקון חרוזים ומליצות, שכתב "הראשון לציון" רבי חיים ניסים אבולעפיא (הרב חנ"א). [ארץ ישראל, שנות הת"ק, סוף המאה ה–18 או ראשית המאה ה–19 בקירוב].
חיבור שלם, שבעזרתו ניתן לכתוב מליצות בחרוזים, ערוך לפי סדר הא"ב, וכולל אלפי ביטויים מהמקורות המסתיימים בצלילי חרוזים שונים.
פורמט צר וגבוה, כתיבה ספרדית–מזרחית רהוטה. שני טורים בעמוד. החיבור הוכן ונכתב על ידי רבי חיים ניסים אבועלפיא, כפי שכתב בהקדמה מליצית המופיעה בדף א1: "...לשון חכמים קראתי נועם מעשה ידי קצת חרוזי ההבר[ה] והמבטא ליפוי הלשון וקושט המליצה... את כל אלה ידי עשתה לא בתורת קבע עתים חלי"ם כ"א בשעה שבני אדם [––]לים ודרך אגב ועם שמעט המדה הכל לפי מה שהייתה השעה מספקת ויהי שירי הלא כה דברי".
מתחת לרישום זה מופיע הקדשה מליצית בכתב–ידו וחתימתו של הרב חנ"א, לגביר יצחק אלפאנדארי, מחודש סיון תקצ"ד: "מנחה היא שלוחה הרי זה מקטני המנ"ה, יד חרוזים כאן כשאוחזים וללצי"ם הוא יליץ ארשינ"ו רעננה, הנה ארש"ו אר"ש טובה לית דין צריך לא כחל ולא פרכוס לא יתן עליה לבונה, מה דודך מדוד מתוק ומרפה לנפש אפי' שיחתו הקלה בעיא צלותא כיומא דאסתנא לאחד קראתי נועם החכם הגביר השלם המשובח והמפואר בחכמה ובתבונה, זרע רב לי יאורי כמהר"ר יצחק אלפאנדארי נר"ו יאיר דלא שלטא ביה עינא, אנא נפשאי זעי"ר שם קטינא קטינא הצעיר חנ"א ס"ט היום א"ך טוב סיון שנת בשלום ובעישו"ר [=תקצ"ד] לפ"ק".
הגאון רבי חיים ניסים אבולעפיה – הרב חנ"א (תקל"ד–תרכ"ז), מגדולי חכמי טבריה, ירושלים וארץ ישראל. משנת תרט"ו כיהן במשרת ה"ראשון לציון" – כרבה הראשי של ירושלים (אביו הגאון רבי יצחק היה נכדו של רבי חיים אבולעפיא מייסד היישוב בטבריה, ואף הוא היה מראשי הרבנים ובוני העיר טבריה).
הגביר יצחק אלפאנדארי, לו הוענק כתב–היד, הוא כפי הנראה יצחק רפאל אלפאנדארי שהיה גבאי ארץ ישראל בביירות. נודע כפעיל מרכזי דרכו עברו הכספים לכוללות הספרדים והאשכנזים בארץ ישראל, ובמסגרת זו עמד בקשרי מכתבים עם רבנים שונים, וכן עם ר' צבי הירש לעהרן נשיא הפקוא"ם [פקידים ואמרכלים] באמשטרדם, עם פקידי ארץ ישראל בקושטא, ועוד. הוא מוזכר במכתבו של הרב חנ"א אל הרב אג"ן מחודש תמוז תר"ו: "ויען שמע שהלך מבירות... ידידנו הגביר סי' יצחק אלפאנדארי הי"ו..." (פורסם אצל: אליאב שוחטמן, הירצחו של ה'שר' חיים פרחי בעכו ופרשת עזבונו, בתוך: אסופות, ספר שישי, ירושלים תשנ"ב, עמ' קצז).
קנו דף (בהתחלה ובסוף דפים שמקורם בחיבור זהה, אך נעשה בהם שימוש משני כדפי מגן). 34 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי וקרעים קלים. קרעים גדולים בדפים בודדים, עם פגיעה בטקסט. כריכה מקורית, פגומה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.030.
כתב–יד, קובץ בענייני דרוש וקבלה, בכתיבת רבי נתן רופא. [טבריה, המאה ה–20].
כתיבה מזרחית, מרובעת ורהוטה.
בדפים הראשונים ובדף האחרון רישומים בקולמוסים שונים. בדף השער: "ספר דרושים והלכות לכל ענין וענין מה שדרשתי בעיר ועיר כשהייתי בערי המזרח ואגפיה יע"א, כאן שנה התרע"ד בא סי' שנת ותאזרנ"י [=תרע"ד] חיל לפ"ק ליצירה, ע"ה נתן רופא ס"ט... טבריא תובב"א". עם חתימה מסולסלת שלו וחותמתו (בעברית, אנגלית וערבית). בדף הקודם לדף זה רישומים וחתימות נוספות שלו: "הצעיר נתן רופא ס"ט", חותמת נוספת שלו בדף האחרון.
כתב–היד מכיל מספר "דרושים" ו"הלצות", ולאחר מכן העתקות של קטעים מתוך חיבורים קבליים: "ס' עסיס רמונים" – ספר פרדס רמונים להרמ"ק (שערים ו, ז, ג, יא, יב, יג, טז; מסתיים באמצע פרק ט, הפרק האחרון), עם שינויים קלים מהנדפס; "שער כונות הציצית" ו"סוד כונות התפלין וקשריו". בסופו: "ע"כ סוד העינים". כוונות לא מוכרות; "סדר פדיון נפש לחולה מכתבי הרב אדמו"ר רבינו האר"י...", מאת רבי חיים ויטל; "תפילה קודם סעודת יום התענית... מהר' עטר' רא'[שינו] עץ החיים זללה"ה", ועוד.
המקובל רבי נתן רופא מטבריה (נפטר תשכ"ח), בן החכם השד"ר רבי דוד נתנאל רופא, שימש כשד"ר העיר טבריה לבומביי, שם פעל גם ככתובת רוחנית והלכתית לבני הקהילה. בשובו לטבריה שימש ראש אבות בית דין, וזכה להערכה והוקרה מכל שדרות הציבור. לעת זקנותו עבר לעיר חיפה, שם היה ביתו מוקד עלייה לאלפי יהודים שעלו לקבל ממנו ברכות, עצות וסגולות (רפאל רופא, מבוא ותולדות לספר מעשה חייא, מאת רבי חייא רופא, ירושלים תשנ"ז, עמ' כט).
[2], ד, [3]; יב, יד–צח, קא–קד; [5]; [4] דף. 20 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים בשולי כמה דפים, ללא פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.003.
פנקס רשימות בכתב–ידו של המקובל רבי יצחק כדורי. [ירושלים, שנות התש"י בקירוב – 1950–1960 בקירוב].
פנקס שלם בכתב–ידו של הרב כדורי, בו תיעד את בקשות האנשים שבאו לפניו לברכה, לעצה, לפדיון נפש, אבחונים של בעיות שונות, וכן עצות או קמיעות שנתן. בכמה מן הרשימות הוסיף הרב כדורי רישום, שהטיפול ע"י סגולה: "הועיל".
בראש העמוד הראשון נכתב "זכרונות". לאורך הפנקס מאות פסקאות, בכל אחת פירוט שמות הפונים אליו בשמם ושם אמם, עם אבחון הבעיה וההמלצה, לדוגמה: "ח' ציון בן מזאל (ח' ציון אטון) תהלים לרפואה והצלחה"; "... נתלמד להיות נהג ונתנו לו סמ[י]כה ונסע באותו ונתהפך ונזוק זרועו והילדים אשר עמו יצאו בריאים"; "...יש לו נפח בבטן והרופאים אומרים אולי יש לו תולעים הנוקבים המעים וכתבנו לו מ"ש אצלינו והועיל קצת"; "... חולה אין לה שינה בלילה, מבוהלת ופחד... ונתתי לה לעשן והועיל לשינה ובוכה".
בכמה מקומות חישובים של גורלות וגימטריות של שמות (בספרות ערביות). בחלק מהמקומות מופיעות מסקנות כדוגמת: "רוח ומים שלום יהיה ביניהם ויצליחו בכל ענין"; "לא ראיתי שנאה ביניהם"; "לא ישאנה ואם ישאנה אין זווגם עולה יפה"; "מזלם עולה יפה ויצליחו בכ"ד ויולידו בנים ובנות כי חמה כוכבם".
הפנקס כולל גם רשימות של פדיונות נפש, לדוגמה: "פד"נ [=פדיון נפש], הכסף הזה נתנדב צדקה בעד פד"נ כללות עם ישראל זרע היהודים שבכל העולם כלו ובפרט בא"י וירושלים למקטן ועד גדול מעולל ויונק עד איש שיבה כל ופרט מזרח ומערב צ"ד מ"מ נפש לא נעדרת, שהשם יזכה אותנו כלנו כאחד להתתקן תקון גמור ומוחלט לתקן נרנ"ח ולזכות בתשובה שלמה אמתית מיראה ואהבה לכל מצות התורה ולהסיר ממנו לב האבן ולתת לנו לב בשר ולזכות לחיים טובים ארוכים ומתוקנים בתורה ומצות וביראת שמים ולא נצטרך לשום גלגול עוד ולזכות להחיות ולראות בהתגלות מלכותו יתברך בבנין בית המקדש למען שמו יתברך אכי"ר".
בין הדברים כתב הרב כדורי רשימות שונות, לדוגמה (מהעמוד האחרון): "הביא לי צבע שחור ואמר צריך לערב עמו מין אבקה נמכרת בבית המרקחת נק' אמוניַק"; "בס' לדוד אמת להרב חיד"א מזכיר... כתבתי למזכרת כי בספרו שם הגדולים ציין עניין ולא מצאתי וכנראה כיון לס'[פר] זה"; "אלו הספרים שנאבדו בעיר העתיקה שלח' נסים, שו"ת מהר"י קולון ד' וינציאה רע"ט, שו"ת תרומת הדשן..."; "בשנת שלשת אלפים ותשעים ושלוש לבריאת עולם, והיא שנת חמשים וחמש לחרבן בהמ"ק יבנה ויכונן בב"א מלך אחשוורוש בשושן בס' מעשיות אסתר ושם אמר עשרת אלפים ככר כסף הנק' בערבי קנטאר הוא ששים מליון מת'קאל כסף".
הגאון המקובל רבי יצחק כדורי (תרנ"ט בערך–תשס"ו), נולד בשלהי המאה ה–19 בבבל (עירק), קיבל תורה וקבלה מחכמי בבל ומחכמי ירושלים, אליה עלה בשנת תרפ"ב (1922). בשנותיו הראשונות בירושלים התפרנס מכריכת ספרים וכתבי יד ולמד בישיבות "בית אל" ו"פורת יוסף". עם השנים התפרסמה חכמתו כגדול הבקיאים בכל מרחבי חכמת הסוד. רבים עלו לביתו לקבל את ברכותיו, עצותיו וקמעותיו, שכן הוא נחשב מהיחידים בדורו שידעו את חכמת הקמיעות עפ"י הקבלה. עם פטירתו בשיבה טובה, למעלה מגיל מאה, נערכה לו לוויה בה השתתפו מאות אלפי בני אדם.
[24] דף. 17 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. מעטפת קרטון מקורית, פגומה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.020.