כתב–יד, קובץ ספרי מזלות, תקופות, תפילות וסגולות שונות, מאת הזייפן יצחק בן שמואל מפרס. [פרס, שנות התק"מ–תק"נ בקירוב, סוף המאה ה–18 בקירוב].
שערים מעוטרים במסגרות ובאותיות חלולות, צבועות. חלקו הגדול של כתב–היד (החל מ"סדר ארבע תקופות עשרים ותשע שנה") מעוטר בכל עמודיו במסגרות טקסט, באותה הטכניקה. כתיבה מזרחית. כתב–היד כולל מספר חיבורים:
• "ספר מזלות רבי אברה[ם] אבן עזרא הוא שנים עשר", חיבור אסטרולוגי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא. בהמשך החיבור: "מזל חלאים נעתק על ספר רפואות חזקיה מלך יהודה" – סגולות לרפואה, נוסחי קמיעות, טבלאות ושמות מלאכים.
• "ספר משרת משה הלוי" – סימנים לתקופות השנה [רעשים ורעמים]. מכיל קטעים בודדים מספר "משרת משה" של רבי משה ב"ר יוסף הלוי משאן שבפרס (כתב–יד ירושלים, הספרייה הלאומית Ms. Heb. 8°3445).
• "סדר ארבע תקופות עשרים ותשע שנה". הקדמה מאת "משה בן שלמה המערבי איש ירושלים תוב"ב בן הרב דוד הנחמד מתושבי צפת".
• ספר תקופות לשנים תקנ"ד–תקצ"ט [עם תיקונים בכתב–יד לשנים מאוחרות יותר].
• נוסח ברכת–החמה, בעברית ובפרסית–יהודית.
• "תפלת מערת קבורת צדיקים" בקבר יחזקאל הנביא ובקברי מרדכי ואסתר.
• "זייארת נאמה מרדכי ואסתר נבת".
• "תפלה קודם ברכת מגילה לילה ויום" (מספר "חמדת ימים").
הרב משה הלל חקר את כתב–היד ביסודיות, והעלה כי מדובר בקובץ המצטרף לשורה של חיבורים שנכתבו או זויפו בידי יצחק [=אור] בן שמואל מפרס. עובדה זו באה לידי ביטוי בחיבורים שבכתב–היד: ספר המזלות לראב"ע ידוע גם מכתבי–יד אחרים, אך העתקה זו חסרה ומשובשת, ואף נוספו בה דברים מוזרים; ספר "מזל חלאים נעתק על ספר רפואות חזקיה מלך יהודה" הוא עיבוד של ספרי סגולות וגורלות שונים (לפי מסורת חז"ל "ספר הרפואות" שיוחס לחזקיה נגנז); בסדר התקופות שלו מציין את שנת הכתיבה כשנת תקמ"ה, ולדבריו שנת תקע"ב, של מחזור החמה הבא, תהיה שנת הגאולה; החיבור "סדר ארבע תקופות" המיוחס ל"משה בן שלמה המערבי איש ירושלים" אינו ידוע משום מקור, והוא כנראה פרי רוחו של הכותב; נוסח ברכת–החמה, מועתק מתוך "ספר הפליאה" שלו עצמו (ראו פריט מס' 83); בדף 59ב בתוך נוסח התפילה ישנו שם מחוק: "ושמע תפלת עבדיך השפל והמסוכן אהרן בן ק"ץ ח"י אנשיווד...". המלים "קץ חי" בנויות מצירוף אותיות שמו "יצחק", והכינוי "אנשיווד" [=377] שווה לערך המספרי של שם אביו "שמואל". ראה בהרחבה: הרב משה הלל, ספרו של בדאי: יצחק בן שמואל מפרס וחיבוריו הבדויים, ירושלים תשע"ז (על כתב היד שלפנינו ראה שם בעמודים 66–72).
רישום בכתיבה נאה בדף המגן האחורי: "...צעיר ע"ה אבא חיים בן מ' גד שוחט יצ"ו הי"ו". בדפי הבטנה ודפי המגן רישומים בעברית ובערבית (באותיות ערביות).

[69] דף. 17.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ובלאי בשוליים. מספר דפים מנותקים. כריכת עור ישנה, פגומה.

מקור:
1. מכירת קדם מס' 30, מרץ 2013, פריט 203.
2. אוסף משפחת גרוס, תל אביב, PS.011.013.

כתב–יד, "תפסיר כתר מלכות" ושירים בפרסית–יהודית. [אירן, תקל"ט-תק"מ 1779–1780].
כתיבה מזרחית. כותרות בדיו אדומה. כל העמודים מעוטרים במסגרת בדיו אדומה. כותרת פתיחה מעוטרת צבעונית בראש העמוד הראשון (מחוקה בחלקה).
עיקרו של כתב היד הוא "תפסיר כתר מלכות" – תרגום ופירוש בפרסית–יהודית ל"כתר מלכות" של רבי שלמה אבן גבירול. אחריו מופיעים שני שירים בפרסית–יהודית, מאת פריד אלדין עטאר: "מונאגאת נאמה משה רבע"ה" (בשולי דף [29/א] הערה ארוכה באותיות ערביות).
בראש כתב–היד מופיע פרט השנה: "בשנת כי אז ת'צ'ל'י'ח' א'ת דרכיך" (=תקל"ט). בסוף התפסיר (דף [27/ב]): "נכתב ונשלם יום א' י"ו חדש אייר שנת התקל"ט ליציר'[ה]". בסוף כתב–היד: "כתבתי אותה בשנת תק"ם ליצירה". רישום בעלות מאוחר, משנת תרפ"ז, לצד הקולופון האחרון.

כתב היד כרוך בכריכת לכה נאה; כריכה זו מהווה דוגמה ייחודית לשימוש בטכניקה איראנית קלאסית זו, עם כתב יד עברי.

[32] דף. 15.5 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעות מזעריות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכה צבעונית (השדרה משוקמת ואיננה מקורית).

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, PS.011.008.

כתב–יד, שש כנפיים, דרשות על משנת "כל ישראל יש להם חלק", מאת רבי ראובן ב"ר אברהם משה. [קובה (אזרבייג'ן), תרל"א 1871].
כתיבה מזרחית נאה. שער מאויר, בראשו שני לוחות הברית ודמויות מלאכים בעלי שש כנפים.
בדף השער נכתב: "ספר זה... שש כנפים, אשר ביארתי לתת טעם על משנת כל ישראל ריש פרק חלק שנוהגים קהל עד' ישראל לאומרה בריש ששה פרקי אבות... אני ראובן בלא"א אברהם...". בהקדמתו: "...והטעם הרביעי שמנין שמי אני הדל והקטן ראובן בלא"א אברהם עולה מנין חשבון שש כנפים...". בקולופון שבסוף החבור: "והיה השלם בסודו יום ב' כ' לחודש אב מנחם שנת כ'ה' ת'בר'כו' [=תרל"א]... פה קובא יע"א, על ידי יד כהה אני הקטן ראובן בר אברהם משה מן רא"ם יצ"ו" (העיר קובה נמצאת בצפון אזרבייג'ן, והיא היתה מקום מושבם העיקרי של "יהודי ההרים" – ראה להלן).
החיבור "שש כנפים" כולל ששה אופנים לבאר את משנת "כל ישראל", על דרך הדרוש, עם ביאור מאמרי חז"ל ועניינים נוספים. המחבר ייעד כל דרוש לשבת אחת מתוך שש השבתות שבין פסח לשבועות, בהן נהגו לומר את ששת פרקי מסכת אבות. בהקדמה נמנים ששה טעמים לבחירת השם "שש כנפים", ולאחריהם מובאת דרשה "טעם למה אנו קורין משנת כל ישראל". חיבור זה לא נדפס.
רבי ראובן ב"ר אברהם משה, מחכמי אזרבייג'ן. ידועים ממנו חיבורים וכתבי–יד נוספים שחיבר והעתיק בקובא, במחצית השניה של המאה ה–19. בהם: כת"י בית המדרש לרבנים בניו יורק, מס' 2105, שבלי עמקים – לקוטי פירושים לחמש מגילות, תרי"ז–תרי"ח; כת"י הספריה הלאומית 8188, יחי ראובן – דרשות שנשא בעיר קובא, והעתקה של הספר 'שם משמואל' (פרנקפורט דאודר תנ"ט) עם תוספות משלו (שם מזכיר בין היתר את החיבור שלפנינו: "...ביארתי בע"ה בחיבורי שש כנפים"); וכתב–יד מזלות וגורלות שנמצא באוסף גרוס, מס' AZB.011.003, ועוד.

"יהודי ההרים"

"יהודי ההרים" הוא כינוי ליהודים שהתיישבו באזורים ההרריים של חבל הקווקז ובנו בהם את יישוביהם. הכינוי "יהודי ההרים" ניתן להם על ידי האוכלוסיה המקומית, אך היהודים המקומיים כינו עצמם בשם "ג'וּהור" (שמשמעותו: יהודי). לפי מסורת שהיתה מקובלת בידם, מוצאם מעשרת השבטים שהוגלו מממלכת ישראל במאה ה–8 לפני הספירה. למעשה, ישנו תיעוד על יהודים במזרח הקווקז כבר במאה ה–3 לספירה, שכנראה נמלטו מפרס בעקבות רדיפות. במהלך השנים סבלו יהודי האזור מרדיפות וסכנת הכחדה, חלקם גורשו, חלקם אולצו להתאסלם למראית עין, וחלקם נהרגו. תחילה סבלו מן המלחמות בין השליטים הערביים ובין ממלכת הכוזרים (שהראתה ליהודים פנים יפות); בהמשך מן הפלישה המונגולית ומהמתקפות החוזרות ונשנות של השבטים המונגוליים על האזור; ולאחר מכן מן המלחמות בין האימפריה העות'מאנית ובין פרס על השליטה באזור. מאוחר יותר הצטרפה גם רוסיה למאבקי השליטה בשטח זה. במאה ה–19 עבר האזור לשליטתה של רוסיה, שהנהיגה חופש פולחן דתי לכל שבטי האזור, בהם גם ליהודים. בעקבות כך נוצרו קשרים בין היהודים ההרריים לבין יהודי רוסיה, שתרמו לעלייתה של אליטה רוחנית. נפתחו ישיבות וקמה שכבה נכבדת של תלמידי חכמים, רבנים ומורי הוראה בקרב יהודי ההרים (ראו: לאה מקדש–שמעאילוב [עורכת], יהודי ההרים – אורחות חיים ומנהגים בקהילת הקווקז, הוצאת מוזיאון ישראל 2001).

[66] דף. 18 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. במספר דפים נגזרו השוליים (ללא פגיעה בטקסט). רישומים. כריכה חדשה.

תערוכה:
• יהודי ההרים: אורחות חיים ומנהגים בקהילת הקווקז, בעריכת לאה מקדש–שמעאילוב, ירושלים, מוזיאון ישראל, 2001, עמ' 108–109.
• Only on paper: Six Centuries of Judaica from the Gross Family Collection, CD, 2005.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, AZB.011.002.

שני כתבי–יד בהלכות שחיטה, שנכתבו על ידי רבי אהרן בן רפאל טאוויל "תושב עזה", בעיר רשיד שבמצרים, בשנת ת"ס [1700]. לכל כתב–יד שער מעוטרים בצבע:
• זבח השלמים, קיצור הלכות שחיטה עם פרפראות וגימטריות, מאת רבי אהרן טאויל. אוטוגרף המחבר.
בדף השער המעוטר נכתב: "זה ספר זבח השלמים נקרא שמו... הלכות שחיטה ובדיקת הריאה... עשיתיו כרך קטן למען ירוץ הקורא בו בקומו ובשכבו, חברתיו אני הדל באלפי וצעיר במשפחת אהרן בן מרביץ תורה המנוח כמוהר"ר רפאל טאויל זצוק"ל, פה בעיר רשיד יע"א, שנת והוא י'ת'ן' [=ת"ס] מעדני מלך לפ"ק".
המחבר העתיק את החיבור פעמים נוספות בשנים הבאות, בעריכה אחרת. ראו לדוגמה כתב–יד מוסקבה, ספריית המדינה Guenzburg 1567.

כתבי-יד מאוירים מרשיד הנם נדירים.

[8] דף. 16 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. נקב קטן בדף השער. כריכה חדשה.

• זכרון לבני ישראל, קיצור הלכות שחיטה וטריפות, מאת רבי אברהם מזרחי.
החיבור נדפס לראשונה בתוך הספר "ימין משה", אמשטרדם תע"ח. לפנינו כתב–יד המוקדם למהדורה הנדפסת ב–18 שנה (לפנינו בשינויי נוסח קלים וללא "הלכות הכשרות" שבסופו).
בדף השער המעוטר נכתב: "ספר זכרון לבני ישראל, חברו החכם השלם השוחט המובהק מתשובי[!] עה"ק ירושלם תו"ב כמה"ר אברהם מזרחי נ"ע... העתקתי אותו כיד ה' הטובה עלי פה רשיד יע"א, שנת ה' עוז לעמו י'ת'ן' [=ת"ס] לפ"ק, העבד אהרן טאויל תושב עזה תוב"ב".

[8] דף. 16 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ספורים. כריכה חדשה.

תערוכה:
• Yeshiva University Museum, New York, "The Sephardic Journey: 1492–1992", 1990–1992, p. 166, nos. 279, 280.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.005, OT.011.004.

כתב–יד, סדר מנחה וערבית לשלושה רגלים, בכתיבת יצחק מאיר חיים משה גבאי. [בגדאד, תרי"ד 1854].
פורמט מיניאטורי. כתיבה מזרחית נאה, מרובעת ובינונית, עם עיטורים.
החיבור נפתח: "הריני מתחיל לכתוב בעה"ו סדר מנחה וערבית של שלושה רגלים... יום שמונה עשר בחודש אדר שנת צדקתך [=תרי"ד] כהררי אל לפ"ק". בסוף כתב–היד: "השלמתי אותה... ביום שנים ועשרים לחודש אדר שנת תרי"ד לפ"ק". בקולופון ובמקומות נוספים לאורך כתב–היד מופיעות חתימותיו של המעתיק מספר פעמים: "הצעיר יצחק מאיר חיים משה גבאי יצ"ו". בראש כתב–היד רישום בכתיבה מרובעת: "הצעיר הבחור יצחק בין (!) מאיר חיים משה גבאי יצ"ו". בסמוך לרישום זה חתם שוב את שמו בכתיבה רהוטה.
המעתיק, יצחק מאיר חיים משה גבאי, העתיק ועיטר באותה שנה כתב–יד הגדה של פסח, שנמכר במכירת קדם 92 (חלק ב'; כתבי–יד ופריטים מיוחדים מאוסף משפחת גרוס, פריט 131; מספרו באוסף גרוס: IQ.011.014.). ידועה קבוצה של מגילות אסתר מעוטרות, שנוצרו אף הן על ידו בשנים תר"ח–תרי"ד בקירוב (1848–1854). ראה בהרחבה בקטלוג מכירת קדם, שם.

[43] דף (ועוד דפים ריקים רבים). 9.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים זעירים בשולי הדפים. רישומים. כריכת עור מקורית, פגומה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IQ.011.015.