קדם - מכירה 93 חלק א' - כתבי יד וספרים, גרפיקה ותחריטים, פקסימיליות, ואוונגרד – מאוסף משפחת גרוס, ומאוספים פרטיים
- (-) Remove the filter the
- (-) Remove jewry, filter jewry,
- יד (8) Apply יד filter
- כתבי (8) Apply כתבי filter
- יהדות (8) Apply יהדות filter
- כתבייד (8) Apply כתבייד filter
- כתבי–יד (8) Apply כתבי–יד filter
- and (8) Apply and filter
- jewri (8) Apply jewri filter
- manuscript (8) Apply manuscript filter
- of (8) Apply of filter
- הקרוב (5) Apply הקרוב filter
- מצרים, (5) Apply מצרים, filter
- מצרים (5) Apply מצרים filter
- והמזרח (5) Apply והמזרח filter
- בגדאד (5) Apply בגדאד filter
- baghdad (5) Apply baghdad filter
- baghdad, (5) Apply baghdad, filter
- east (5) Apply east filter
- egypt (5) Apply egypt filter
- egypt, (5) Apply egypt, filter
- near (5) Apply near filter
- גיברלטר (3) Apply גיברלטר filter
- האזוריים (3) Apply האזוריים filter
- והאיים (3) Apply והאיים filter
- azor (3) Apply azor filter
- gibraltar (3) Apply gibraltar filter
שני כתבי–יד בהלכות שחיטה, שנכתבו על ידי רבי אהרן בן רפאל טאוויל "תושב עזה", בעיר רשיד שבמצרים, בשנת ת"ס [1700]. לכל כתב–יד שער מעוטרים בצבע:
• זבח השלמים, קיצור הלכות שחיטה עם פרפראות וגימטריות, מאת רבי אהרן טאויל. אוטוגרף המחבר.
בדף השער המעוטר נכתב: "זה ספר זבח השלמים נקרא שמו... הלכות שחיטה ובדיקת הריאה... עשיתיו כרך קטן למען ירוץ הקורא בו בקומו ובשכבו, חברתיו אני הדל באלפי וצעיר במשפחת אהרן בן מרביץ תורה המנוח כמוהר"ר רפאל טאויל זצוק"ל, פה בעיר רשיד יע"א, שנת והוא י'ת'ן' [=ת"ס] מעדני מלך לפ"ק".
המחבר העתיק את החיבור פעמים נוספות בשנים הבאות, בעריכה אחרת. ראו לדוגמה כתב–יד מוסקבה, ספריית המדינה Guenzburg 1567.
כתבי-יד מאוירים מרשיד הנם נדירים.
[8] דף. 16 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. נקב קטן בדף השער. כריכה חדשה.
• זכרון לבני ישראל, קיצור הלכות שחיטה וטריפות, מאת רבי אברהם מזרחי.
החיבור נדפס לראשונה בתוך הספר "ימין משה", אמשטרדם תע"ח. לפנינו כתב–יד המוקדם למהדורה הנדפסת ב–18 שנה (לפנינו בשינויי נוסח קלים וללא "הלכות הכשרות" שבסופו).
בדף השער המעוטר נכתב: "ספר זכרון לבני ישראל, חברו החכם השלם השוחט המובהק מתשובי[!] עה"ק ירושלם תו"ב כמה"ר אברהם מזרחי נ"ע... העתקתי אותו כיד ה' הטובה עלי פה רשיד יע"א, שנת ה' עוז לעמו י'ת'ן' [=ת"ס] לפ"ק, העבד אהרן טאויל תושב עזה תוב"ב".
[8] דף. 16 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ספורים. כריכה חדשה.
תערוכה:
• Yeshiva University Museum, New York, "The Sephardic Journey: 1492–1992", 1990–1992, p. 166, nos. 279, 280.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.005, OT.011.004.
כתב–יד, קובץ חיבורים בענייני דרוש, מוסר, פיוט ופרשנות, בכתיבת רבי עזרא יחזקאל צאלח גבאי. [בגדאד, תרי"ט 1858].
כתיבה מזרחית נאה, מעוטרת. עברית וערבית–יהודית.
בקולופון בסוף כתב–היד: "זה הספר השלמתי חמשה ועשרים לחודש כסליו שנת תרי"ט ליצירה, אני קורא בו וזרעי וזרע זרעי אכי"ר וסי' לאנגליז תנין דיזמבר סנת ١٨٥٨ [=2 בדצמבר שנת 1858] הצעיר עזרא יחזקאל צאלח גבאי יצ"ו" (חלק מהחיבורים בכתב–היד שלפנינו הועתקו גם בכתב–יד ששון 57, בשנת תר"א, ע"י המעתיק יחזקאל בן יהושע בן יחזקאל בן אברהם, אף הוא למשפחת גבאי).
כתב–היד מכיל כמה חיבורים:
1. "ויכוח המים והיין ממהרח"א זלה"ה..." (1/א–2/א). ויכוח זה נכתב על ידי רבי חיים בן דוד אבואלעפיה (אחרי ת"נ–תקל"ה), מחכמי צפת ובהמשך מגדולי הפוסקים באזמיר, והוא מתאר ויכוח בין היין למים מי חשוב יותר (ראו: מ' בניהו, '"ויכוח המים והיין" לרבי חיים ן' דוד אבואלעפיה', חורב, י, חוברת יט–כ, אלול תש"ח, עמודים 27–34). לצד זה הוסיף המעתיק ליקוטים על יין מהמדרש, עם הערותיו, בעברית ובערבית–יהודית.
2. "שאלות טובות ששאלה מלכת שבא את שלמה המלך... בעת בואה", ובהמשך "תשובת החידות" (2/א–2/ב; ראו כתב–יד ששון 788, עמ' 140–142, קטלוג אהל דוד, עמ' 539).
3. "פירוש עשרת הדברות בל' ערבי ס"ט" (2/ב–8/א).
4. "סדר שיר השתוף" (8/ב–9/א) – רשימת מלים נרדפות בחרוזים, פותח: "שלמה קוהלת / ותקוה תוחלת / והפתח דלת / נעולה וסוגה...".
5. "מוסר השכל במליצא לרב האי גאון זצ"ל והעותק מספר שערי תשובא לרבינו יונא ז"ל" (9/א–10/ב; אוצר השירה והפיוט, י 3694).
6. "סדר פזמונים מלוקטים להלל בהם ולהודות לאל ההודאות... בשבתות ובחדשים ובחגים", ביניהם פיוטים מאת רבי ישראל נג'ארה, פייטנים נוספים מארצות המזרח, "מע' ר' צאלח מצליח זצ"ל", ופיוטים נוספים (10/ב–17/ב, 20/ב–22/ב).
7. [17/ב–20/א]: "קערת כסף... חיברה בפרייאנו הקרייה הח' המשורר רבי יוסף האיזובי זצ"ל ויתנה שלוחים לבנו חמדו ביום חתונתו...".
8. [22/ב–34/א]: "שרח משלי".
9. [34/א–37/א]: "שרח מי כמוך".
10. פיוט "ארור המן האכזרי, ברוך מרדכי העברי...".
[37] דף (ועוד עשרות דפים ריקים). 20 ס"מ. נייר איכותי עם עיטורי הבלטה פרחוניים בשולי הנייר. מצב טוב. כתמים. בלאי קל. כריכה מקורית, עם הטבעות מוזהבות.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IQ.011.009.
כתב–יד, סדר מנחה וערבית לשלושה רגלים, בכתיבת יצחק מאיר חיים משה גבאי. [בגדאד, תרי"ד 1854].
פורמט מיניאטורי. כתיבה מזרחית נאה, מרובעת ובינונית, עם עיטורים.
החיבור נפתח: "הריני מתחיל לכתוב בעה"ו סדר מנחה וערבית של שלושה רגלים... יום שמונה עשר בחודש אדר שנת צדקתך [=תרי"ד] כהררי אל לפ"ק". בסוף כתב–היד: "השלמתי אותה... ביום שנים ועשרים לחודש אדר שנת תרי"ד לפ"ק". בקולופון ובמקומות נוספים לאורך כתב–היד מופיעות חתימותיו של המעתיק מספר פעמים: "הצעיר יצחק מאיר חיים משה גבאי יצ"ו". בראש כתב–היד רישום בכתיבה מרובעת: "הצעיר הבחור יצחק בין (!) מאיר חיים משה גבאי יצ"ו". בסמוך לרישום זה חתם שוב את שמו בכתיבה רהוטה.
המעתיק, יצחק מאיר חיים משה גבאי, העתיק ועיטר באותה שנה כתב–יד הגדה של פסח, שנמכר במכירת קדם 92 (חלק ב'; כתבי–יד ופריטים מיוחדים מאוסף משפחת גרוס, פריט 131; מספרו באוסף גרוס: IQ.011.014.). ידועה קבוצה של מגילות אסתר מעוטרות, שנוצרו אף הן על ידו בשנים תר"ח–תרי"ד בקירוב (1848–1854). ראה בהרחבה בקטלוג מכירת קדם, שם.
[43] דף (ועוד דפים ריקים רבים). 9.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים זעירים בשולי הדפים. רישומים. כריכת עור מקורית, פגומה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IQ.011.015.
כתב–יד, שורשי השמות, לרבי משה זכות – סגולות, קמיעות והשבעות. [ארצות המזרח, המאה ה–19].
כתיבה מזרחית, עם איורים ותרשימים קבליים.
"שורשי השמות", הוא חיבור מקיף של שמות קודש, עם פירוט אופן הפעולות שלהם והשימוש שלהם בהשבעות וקמיעות. החיבור בנוי כלקסיקון אנציקלופדי, המסודר לפי אותיות הא"ב, והוא כולל בתוכו אלפי שמות קודש וצירופי שמות, ועניינים רבים בקבלה מעשית. את בסיס החיבור כתב המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, והוא כולל סודות שקיבל מרבותיו המקובלים. חיבורו של הרמ"ז היה בהיקף מצומצם, ובהמשך הוא הורחב על ידי המקובלים שאחריו.
בראש כתב–היד ליקוטים שונים בקבלה מעשית, בהם: "סדר הקמיעות על סדר הימים" (דף 5א), "סוד שם של מ"ב", בסופו "שמעתי אומרים שדברים אלו הם של החכם ... ר' שלמה מלכו זלה"ה" (דף 6ב), "זו תפלת אדם הראשון" (דף 8).
רישומי בעלים והגהות במספר מקומות. בדף 32ב רישום: "ובזמן שנת התק"ס היינו חברים חכם אברהם עם חכם יעקב בעיר של אקיסקה יע"א והיה מעט מגפה בר מינן". בדף 91א: "מודה אני הח"מ איך מכרתי זה הספר להרב המופלג אלעזר לנדן הי"ו הצעיר מרדכי עטיאש הי"ו".
[91] דף. 29.5 ס"מ. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמים כהים (מספר דפים קשים הקריאה כתוצאה מהכיתוב המשתקף מעברו השני של הדף). בלאי. קרעים וקרעים חסרים (חלקם גדולים) במספר דפים, כתוצאה מחריכת הדיו, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
ראו:
• Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross. Edited by Shalom Sabar, Emile Schrijver and Falk Wiesemann. Zutphen, Walburg Pers, 2019, p. 183–184.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.085.
כתב–יד, קובץ גורלות החול, בעברית ובערבית. [ארצות המזרח, תרמ"ד 1884].
כתיבה מזרחית, רהוטה. כולל תרשימים ואיורים.
כולל שני חיבורים בגורלות החול, הראשון [1/א–12/ב] בעברית (דומה לכתב–יד מוסקבה–גינצבורג 1066, משנת תק"א [1741]), והשני [15/א–75/ב] בערבית–יהודית.
בראש כתב–היד: "יום שלישי אחד עשר לחדש אייר שנת תר"מ וארבעה לפר"ק [=לפרט קטן], מודעת המעתיק להקורא...".
[76] דף (בהם מספר דפים ריקים). 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים זעירים בשוליים. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.018.
כתב–יד, סדר וכוונת ספירת העומר, בכתיבת רבי שמואל קונקי. גיברלטר, [תקס"ז 1807].
כתב–היד כולל סדר ספירת העומר, עם תפילות וכוונות על פי הקבלה. כולל שתי "מנורות" – "אנא בכח" בצורת המנורה (דף 1א) ומזמור ס"ז ("למנצח") בצורת המנורה (דף 10ב).
בסוף כתב–היד: "פיוט לספירת העומר", המתחיל "ברכו לאל בשירה / ברכו על הספירה" (מאת רבי שמעיה). בעמוד האחרון נוספה רשימת פיוטים.
בדף המגן הראשון רישום בכתב–ידו וחתימתו של רבי שמואל קונקי: "זה הספר היה [ש]ל אדוני אב[י נ]"ע ואני כתבתי בו כל העומר וכל הפיוטים שהיה לו לאדוני אבי בספר אח[ד] אני כתבתי כלו בכאן והספר אחר נתתי לו לאדוני אחי שלמה יצ"ו, והתחלתי לכתוב בז' לח' אדר שני שנת ופתאום יבא אל היכלו האדו"ן אש"ר [=תקס"ז] אתם מבקשים (שהוא ז' ימים שנלב"ע אדוני אבי)... פה בכאן ג'יבאלטאר יע"א [שמואל] [ב]כה"ר ה"ה ר' יוסף קונקי". רישומים נוספים באותו דף, כולל חתימה נוספת: "ע"ה ב"ה [=עבד ה' ברוך הוא] שמואל קונקי יצ"ו...".
בדף 10ב, במסגרת של מנורת למנצח, הוסיף רבי שמואל קונקי את שמו: "עבד השם ברוך הוא שמואל בכה"ר יוסף קונקי יצ"ו".
בדף המגן שאחריו חתימות מסולסלות של רבי שמואל ן' ג'ו, הכותב כי קיבל את הספר מרבו רבי שמואל קונקי: "זה הספר של החכם השלם מורי ורבי כה"ר שמואל קונקי ז"ל ונתן לי בשנת תקצ"ד הצעיר שמואל ן' ג'ו". רישום נוסף שלו בדף 10א: "מנחה רבו לתלמידו החכם השלם... כהר"ר שמואל קונקי ז"ל לאני הצעיר ע"ה שמואל ן' ג'ו צדק"ת לפ"ק".
רבי שמואל קונקי, מחכמי ורבני ג'יברלטר בשלהי שנות הת"ק, חכם כולל ומוהל. ספרייתו הכילה כרכים רבים של חיבורים נדירים וכתבי–יד, את שולי גיליונותיהם עיטר בהגהותיו והערותיו (ראה אודותיו: מן הגנזים, ספר שביעי, עמ' קכג).
כתב–יד מקביל של ספירת העומר עם כוונות, שנכתב אף הוא על ידי רבי שמואל קונקי, בשנת תקמ"ט, הוא כת"י בית המדרש לרבנים בניו יורק (JTS), 1123. בשער שם נכתב: "הן נסדר ע"י אדוני אבי ה"ה הותיק כמהה"ר יוסף קונקי ז"ל, ע"ה ב"ה שמואל קונקי ס"ט".
[2], 28 דף. 18 ס"מ. (בדף [2] סימן מים עם שנת ייצור הנייר: 1794). מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט שבדף הראשון והאחרון, משוקמים בחלקם במילוי נייר. רישומים וחתימות. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, GB.011.001.
כתב–יד, חיבורים בהלכות שחיטה. [גיברלטר?, המחצית הראשונה של המאה ה–19].
כתיבה ספרדית רהוטה. המעתיק הוא ככל הנראה רבי שמואל ן' ג'ו, תלמידו של רבי שמואל קונקי, מחכמי ורבני גיברלטר בשנות הת"ק (ראו פריט מס' 120). הוא רשם את שמו בפנים הכריכה הקדמית: "ע"ה ב"ה [=עבד ה' ברוך הוא] שמואל ן' ג'ו נר"ו בכה"ר יוסף י"ץ ש' רו"ת [=1846] לפ"ק".
כתב–היד מכיל מספר חיבורים: "קיצור מנהגי בדיקות הריאה וחידושי דיניהם הלכה למעשה מהרב הגדול כמוהר"ר רפאל בירדוגו זלה"ה" ("המלאך רפאל"), עם הגהות בנו רבי מימון בירדוגו ("המבי"ן"); "פסק דין הלכה למעשה מהרב המרבי"ץ זלה"ה" – רבי מרדכי בן רבי יוסף בירדוגו, בענייני שחיטה (מרבית התשובות נדפסו בשו"ת דברי מרדכי, סי סה–ע; תשובה בעניין טבח המוכר במקולין נדפסה בתורת המרבי"ץ, הל' שחיטה, סי' ב, ירושלים תשע"ז, עמ' שכד); "דינים מחודשים שהעתקתי מס' קדמון כ"י".
בדף 15ב איור כף יד, עם "ע' טריפות בקיצור". בשוליים נרשם שם המחבר: "זעירה דדרדקי הצ' ישעיה אבן זכרי" (רבי ישעיה בן זכרי, מחכמי פאס בזמן היעב"ץ). בעמוד האחרון – איורי הריאה, חוט השדרה והגרגרת.
[17] דף. 16.5 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים. דפים מנותקים. כריכת קרטון מקורית, מנותקת.
תערוכה:
• Nicht ganz Koscher, Eisenstadt, Österreichisches Jüdisches Museum, 2000.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, AZ.011.005.
כתב–יד, "דרוש שבת הגדול", בערבית–יהודית, מאת רבי מימון אבוחבוט. טרסיירה (Terceira; האיים האזוריים), תר"ה 1845.
במרכז דף השער מודבקת פיסת נייר שעליה נדפס ציור אריה, צבוע בצבע ירוק, מעליו נכתב: "גור אריה יהו[דה]" (סמל האריה מופיע בכתבי–יד נוספים של המחבר).
כתב היד כולל דרשה ארוכה, בעלת שבעה חלקים, בסופו נכרכה דרשה נוספת. אל כתב–היד מצורפים ארבעה דפים מאת המחבר, עם דרושים נוספים.
בדף השער נכתב: "דרוש שבת הגדול, הבא על נבואת משה רבינו ע"ה ועל שעבוד וגלות ישראל במצרים ומכות מצרים ומצות קרבן פסח ומצות ומרורים וקריעת ים סוף וגאולה ונסים ונפלאות, עיר טריסירא, ר"ח ניסן שנת ה'תר"ה, 15 די אבריל [=אפריל] די 1845, הכותיב (!) לחיים הצעיר ע"ה מימון אבוחבוט". קולופון בסוף החלק השביעי של הדרוש: "פי המדבר בצדקה... עיר טרסירא... ר"ח ניסן שנת התר"ה, הצעיר הכותליב ע"ה מימון אבוחבוט ס"ט".
רבי מימון אבוחבוט (תק"ס בערך–תרל"ה), נולד בעיר מוגדור (אצווירא), עיר נמל במרוקו. היגר משם לפורטוגל, הקים בית כנסת באנגרא שבאי טרסיירה, באיים האזוריים, ושימש שם כרב קהילה, שליח ציבור, מלמד תינוקות, שוחט ומוהל. נשתמר ממנו הספד על רבי חיים פינטו, מגדולי רבני מרוקו, משנת תר"ו, ממנו ניכר שהכירו מקרוב (נדפס אצל רבי דוד חנניה פינטו, פחד דוד, אשדוד תשס"ג, עמ' כג–לו). נשמרו ממנו כתבי–יד רבים, דרשות, הלכות, תפילות, פיוטים ועוד, כתובים כולם בערבית–יהודית. בשנת 1874 נשלח אליו מכתב מאת רבי מאיר פינטו, נכדו של רבי חיים פינטו, המאחל לו רפואה שלמה ב"זכות אבותי הקידושים" (כתב–יד ירושלים, הספרייה הלאומית Ms. Heb. 28°8542). ראה עוד: מ' עמאר, 'קהילת אצווירה וחכמיה: תולדות רבינו יוסף כנאפו ויצירתו', הקדמה לספר מעט מים, מאת רבי יוסף כנאפו, לוד חש"ד, עמ' 37–38.
האי טרסיירה, הוא אי בארכיפלג האיים האזוריים שבמרכז–צפון האוקיינוס האטלנטי. במקום פעלה קהילה קטנה של יהודים שמוצאם ממרוקו, אשר התיישבו במקום במאה ה–19. מקהילה זו לא נותרו כמעט עדויות, וכתבי–היד של רבי מימון אבוחבוט מהווים עדות חשובה לקהילה זו.
[32] דף + [4] דפים. 21 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר גדול בדף השער, עם פגיעה בטקסט ובמסגרת השער. כריכה חדשה (בחזיתה הודבקה פיסת נייר עם פרטי כתב–היד ואיור אריה, כנראה מן הכריכה המקורית).
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, AZ.011.002.