כתב–יד, קובץ חיבורים בענייני דרוש, מוסר, פיוט ופרשנות, בכתיבת רבי עזרא יחזקאל צאלח גבאי. [בגדאד, תרי"ט 1858].
כתיבה מזרחית נאה, מעוטרת. עברית וערבית–יהודית.
בקולופון בסוף כתב–היד: "זה הספר השלמתי חמשה ועשרים לחודש כסליו שנת תרי"ט ליצירה, אני קורא בו וזרעי וזרע זרעי אכי"ר וסי' לאנגליז תנין דיזמבר סנת ١٨٥٨ [=2 בדצמבר שנת 1858] הצעיר עזרא יחזקאל צאלח גבאי יצ"ו" (חלק מהחיבורים בכתב–היד שלפנינו הועתקו גם בכתב–יד ששון 57, בשנת תר"א, ע"י המעתיק יחזקאל בן יהושע בן יחזקאל בן אברהם, אף הוא למשפחת גבאי).
כתב–היד מכיל כמה חיבורים:
1. "ויכוח המים והיין ממהרח"א זלה"ה..." (1/א–2/א). ויכוח זה נכתב על ידי רבי חיים בן דוד אבואלעפיה (אחרי ת"נ–תקל"ה), מחכמי צפת ובהמשך מגדולי הפוסקים באזמיר, והוא מתאר ויכוח בין היין למים מי חשוב יותר (ראו: מ' בניהו, '"ויכוח המים והיין" לרבי חיים ן' דוד אבואלעפיה', חורב, י, חוברת יט–כ, אלול תש"ח, עמודים 27–34). לצד זה הוסיף המעתיק ליקוטים על יין מהמדרש, עם הערותיו, בעברית ובערבית–יהודית.
2. "שאלות טובות ששאלה מלכת שבא את שלמה המלך... בעת בואה", ובהמשך "תשובת החידות" (2/א–2/ב; ראו כתב–יד ששון 788, עמ' 140–142, קטלוג אהל דוד, עמ' 539).
3. "פירוש עשרת הדברות בל' ערבי ס"ט" (2/ב–8/א).
4. "סדר שיר השתוף" (8/ב–9/א) – רשימת מלים נרדפות בחרוזים, פותח: "שלמה קוהלת / ותקוה תוחלת / והפתח דלת / נעולה וסוגה...".
5. "מוסר השכל במליצא לרב האי גאון זצ"ל והעותק מספר שערי תשובא לרבינו יונא ז"ל" (9/א–10/ב; אוצר השירה והפיוט, י 3694).
6. "סדר פזמונים מלוקטים להלל בהם ולהודות לאל ההודאות... בשבתות ובחדשים ובחגים", ביניהם פיוטים מאת רבי ישראל נג'ארה, פייטנים נוספים מארצות המזרח, "מע' ר' צאלח מצליח זצ"ל", ופיוטים נוספים (10/ב–17/ב, 20/ב–22/ב).
7. [17/ב–20/א]: "קערת כסף... חיברה בפרייאנו הקרייה הח' המשורר רבי יוסף האיזובי זצ"ל ויתנה שלוחים לבנו חמדו ביום חתונתו...".
8. [22/ב–34/א]: "שרח משלי".
9. [34/א–37/א]: "שרח מי כמוך".
10. פיוט "ארור המן האכזרי, ברוך מרדכי העברי...".

[37] דף (ועוד עשרות דפים ריקים). 20 ס"מ. נייר איכותי עם עיטורי הבלטה פרחוניים בשולי הנייר. מצב טוב. כתמים. בלאי קל. כריכה מקורית, עם הטבעות מוזהבות.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IQ.011.009.

כתב–יד, שורשי השמות, לרבי משה זכות – סגולות, קמיעות והשבעות. [ארצות המזרח, המאה ה–19].
כתיבה מזרחית, עם איורים ותרשימים קבליים.
"שורשי השמות", הוא חיבור מקיף של שמות קודש, עם פירוט אופן הפעולות שלהם והשימוש שלהם בהשבעות וקמיעות. החיבור בנוי כלקסיקון אנציקלופדי, המסודר לפי אותיות הא"ב, והוא כולל בתוכו אלפי שמות קודש וצירופי שמות, ועניינים רבים בקבלה מעשית. את בסיס החיבור כתב המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, והוא כולל סודות שקיבל מרבותיו המקובלים. חיבורו של הרמ"ז היה בהיקף מצומצם, ובהמשך הוא הורחב על ידי המקובלים שאחריו.
בראש כתב–היד ליקוטים שונים בקבלה מעשית, בהם: "סדר הקמיעות על סדר הימים" (דף 5א), "סוד שם של מ"ב", בסופו "שמעתי אומרים שדברים אלו הם של החכם ... ר' שלמה מלכו זלה"ה" (דף 6ב), "זו תפלת אדם הראשון" (דף 8).
רישומי בעלים והגהות במספר מקומות. בדף 32ב רישום: "ובזמן שנת התק"ס היינו חברים חכם אברהם עם חכם יעקב בעיר של אקיסקה יע"א והיה מעט מגפה בר מינן". בדף 91א: "מודה אני הח"מ איך מכרתי זה הספר להרב המופלג אלעזר לנדן הי"ו הצעיר מרדכי עטיאש הי"ו".

[91] דף. 29.5 ס"מ. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמים כהים (מספר דפים קשים הקריאה כתוצאה מהכיתוב המשתקף מעברו השני של הדף). בלאי. קרעים וקרעים חסרים (חלקם גדולים) במספר דפים, כתוצאה מחריכת הדיו, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

ראו:
• Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross. Edited by Shalom Sabar, Emile Schrijver and Falk Wiesemann. Zutphen, Walburg Pers, 2019, p. 183–184.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.085.