כתב–יד, "פתרון חלומות להרב האיי גאון זצ"ל". [מרוקו, המאה ה–18].
דף שער מעוטר (נותר ריק במרכזו, ללא טקסט). כתיבה ספרדית (מערבית), מרובעת ובינונית. כותרת בראש דף 2: "אתחיל לכתוב פתרון חלומות להרב האיי גאון זצ"ל בס"ד בעה"ו", אחריה מתחיל החיבור: "יום א' לחדש כל מי שרואה בחלום יהיה לשמחה...". בעמוד האחרון: "פה נשלמו שערי פתרון החלומות בעזרת שוכן מרומות ת"ו ש"ל ב"ע".

[11] דף. 14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים. קרעים ספורים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.048.

כתב–יד, סדר וכוונת ספירת העומר, בכתיבת רבי שמואל קונקי. גיברלטר, [תקס"ז 1807].
כתב–היד כולל סדר ספירת העומר, עם תפילות וכוונות על פי הקבלה. כולל שתי "מנורות" – "אנא בכח" בצורת המנורה (דף 1א) ומזמור ס"ז ("למנצח") בצורת המנורה (דף 10ב).
בסוף כתב–היד: "פיוט לספירת העומר", המתחיל "ברכו לאל בשירה / ברכו על הספירה" (מאת רבי שמעיה). בעמוד האחרון נוספה רשימת פיוטים.
בדף המגן הראשון רישום בכתב–ידו וחתימתו של רבי שמואל קונקי: "זה הספר היה [ש]ל אדוני אב[י נ]"ע ואני כתבתי בו כל העומר וכל הפיוטים שהיה לו לאדוני אבי בספר אח[ד] אני כתבתי כלו בכאן והספר אחר נתתי לו לאדוני אחי שלמה יצ"ו, והתחלתי לכתוב בז' לח' אדר שני שנת ופתאום יבא אל היכלו האדו"ן אש"ר [=תקס"ז] אתם מבקשים (שהוא ז' ימים שנלב"ע אדוני אבי)... פה בכאן ג'יבאלטאר יע"א [שמואל] [ב]כה"ר ה"ה ר' יוסף קונקי". רישומים נוספים באותו דף, כולל חתימה נוספת: "ע"ה ב"ה [=עבד ה' ברוך הוא] שמואל קונקי יצ"ו...".
בדף 10ב, במסגרת של מנורת למנצח, הוסיף רבי שמואל קונקי את שמו: "עבד השם ברוך הוא שמואל בכה"ר יוסף קונקי יצ"ו".
בדף המגן שאחריו חתימות מסולסלות של רבי שמואל ן' ג'ו, הכותב כי קיבל את הספר מרבו רבי שמואל קונקי: "זה הספר של החכם השלם מורי ורבי כה"ר שמואל קונקי ז"ל ונתן לי בשנת תקצ"ד הצעיר שמואל ן' ג'ו". רישום נוסף שלו בדף 10א: "מנחה רבו לתלמידו החכם השלם... כהר"ר שמואל קונקי ז"ל לאני הצעיר ע"ה שמואל ן' ג'ו צדק"ת לפ"ק".

רבי שמואל קונקי, מחכמי ורבני ג'יברלטר בשלהי שנות הת"ק, חכם כולל ומוהל. ספרייתו הכילה כרכים רבים של חיבורים נדירים וכתבי–יד, את שולי גיליונותיהם עיטר בהגהותיו והערותיו (ראה אודותיו: מן הגנזים, ספר שביעי, עמ' קכג).
כתב–יד מקביל של ספירת העומר עם כוונות, שנכתב אף הוא על ידי רבי שמואל קונקי, בשנת תקמ"ט, הוא כת"י בית המדרש לרבנים בניו יורק (JTS), 1123. בשער שם נכתב: "הן נסדר ע"י אדוני אבי ה"ה הותיק כמהה"ר יוסף קונקי ז"ל, ע"ה ב"ה שמואל קונקי ס"ט".

[2], 28 דף. 18 ס"מ. (בדף [2] סימן מים עם שנת ייצור הנייר: 1794). מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט שבדף הראשון והאחרון, משוקמים בחלקם במילוי נייר. רישומים וחתימות. כריכה חדשה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, GB.011.001.

כתב–יד, "דרוש שבת הגדול", בערבית–יהודית, מאת רבי מימון אבוחבוט. טרסיירה (Terceira; האיים האזוריים), תר"ה 1845.
במרכז דף השער מודבקת פיסת נייר שעליה נדפס ציור אריה, צבוע בצבע ירוק, מעליו נכתב: "גור אריה יהו[דה]" (סמל האריה מופיע בכתבי–יד נוספים של המחבר).
כתב היד כולל דרשה ארוכה, בעלת שבעה חלקים, בסופו נכרכה דרשה נוספת. אל כתב–היד מצורפים ארבעה דפים מאת המחבר, עם דרושים נוספים.
בדף השער נכתב: "דרוש שבת הגדול, הבא על נבואת משה רבינו ע"ה ועל שעבוד וגלות ישראל במצרים ומכות מצרים ומצות קרבן פסח ומצות ומרורים וקריעת ים סוף וגאולה ונסים ונפלאות, עיר טריסירא, ר"ח ניסן שנת ה'תר"ה, 15 די אבריל [=אפריל] די 1845, הכותיב (!) לחיים הצעיר ע"ה מימון אבוחבוט". קולופון בסוף החלק השביעי של הדרוש: "פי המדבר בצדקה... עיר טרסירא... ר"ח ניסן שנת התר"ה, הצעיר הכותליב ע"ה מימון אבוחבוט ס"ט".

רבי מימון אבוחבוט (תק"ס בערך–תרל"ה), נולד בעיר מוגדור (אצווירא), עיר נמל במרוקו. היגר משם לפורטוגל, הקים בית כנסת באנגרא שבאי טרסיירה, באיים האזוריים, ושימש שם כרב קהילה, שליח ציבור, מלמד תינוקות, שוחט ומוהל. נשתמר ממנו הספד על רבי חיים פינטו, מגדולי רבני מרוקו, משנת תר"ו, ממנו ניכר שהכירו מקרוב (נדפס אצל רבי דוד חנניה פינטו, פחד דוד, אשדוד תשס"ג, עמ' כג–לו). נשמרו ממנו כתבי–יד רבים, דרשות, הלכות, תפילות, פיוטים ועוד, כתובים כולם בערבית–יהודית. בשנת 1874 נשלח אליו מכתב מאת רבי מאיר פינטו, נכדו של רבי חיים פינטו, המאחל לו רפואה שלמה ב"זכות אבותי הקידושים" (כתב–יד ירושלים, הספרייה הלאומית Ms. Heb. 28°8542). ראה עוד: מ' עמאר, 'קהילת אצווירה וחכמיה: תולדות רבינו יוסף כנאפו ויצירתו', הקדמה לספר מעט מים, מאת רבי יוסף כנאפו, לוד חש"ד, עמ' 37–38.
האי טרסיירה, הוא אי בארכיפלג האיים האזוריים שבמרכז–צפון האוקיינוס האטלנטי. במקום פעלה קהילה קטנה של יהודים שמוצאם ממרוקו, אשר התיישבו במקום במאה ה–19. מקהילה זו לא נותרו כמעט עדויות, וכתבי–היד של רבי מימון אבוחבוט מהווים עדות חשובה לקהילה זו.

[32] דף + [4] דפים. 21 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרע חסר גדול בדף השער, עם פגיעה בטקסט ובמסגרת השער. כריכה חדשה (בחזיתה הודבקה פיסת נייר עם פרטי כתב–היד ואיור אריה, כנראה מן הכריכה המקורית).

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, AZ.011.002.

שלושה ספרים מאת מנשה בן ישראל (Manasseh Ben Israel). אמשטרדם, המאה ה–17.
1. "De Mortuorum Resurrectione" [על תחיית המתים]. אמשטרדם, Typis & Sumptibus authoris, [שצ"ו] 1636. לטינית.
[12] דף, 346, [6] עמ' (מספור עמודים משובש).
2. "צרור החיים –De Termino Vitae " [על סופיות החיים]. אמשטרדם, Typis & Sumptibus authoris, [שצ"ט] 1639. לטינית. תו ספר של היינריך לווה (אליקים בן יהודה; 1869–1951). ללא שיר שנדפס בסוף מהדורה זו, מאת Jacob Rosales ("החיבור "צרור החיים" מצוי בשלמותו).
[7] דף, 237, [26] עמ' [חסרים 24 עמ' בסוף הספר – שיר מאת Jacob Rosales], 12.5 ס"מ.
3. Conciliador, o, De la conviniencia de los lugares de la S. Escriptura. חלקים 3 ו–4 (כרוכים יחד). אמשטרדם, Semuel Ben Israel Soeiro, [ת"י – תי"א] 1650 ו–1651. ספרדית.
חלקים אלה ראו אור בבית הדפוס של רבי מנשה בן ישראל – הנחשב לדפוס העברי הראשון באמשטרדם (שער נפרד לכל חלק, עם סמל בית הדפוס; שני החלקים הראשונים של הספר הופיעו בבית הדפוס Nicolaus de Ravesteyn).
[6] דף, 208, [3] דף ; [4] דף, 201, [7] עמ', 19 ס"מ.

רבי מנשה בן–ישראל (1604–1657), רב, דרשן ומדינאי יליד צרפת, בן למשפחת אנוסים
מפורטוגל; מייסד הדפוס העברי הראשון באמשטרדם. בקיא בשפות ובחוכמת האומות. פעל רבות למען יהודי התפוצות; בשנת 1655 התכנסה באנגליה ועידה בראשות אוליבר קרומוול, אשר דנה בזכותם של היהודים לשוב לממלכה. בן ישראל הוזמן בידי קרומוול להשתתף בדיונים כנציג הקהילה היהודית, ולזכותו נזקפת תרומה מכרעת בייסודה מחדש של קהילה יהודית באנגליה, לאחר שגורשו יהודי הממלכה בהוראת המלך אדוארד הראשון.

מצב משתנה. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל–אביב, NHB.433, NHB.439, NHB.111

Orden de los cinco Tahaniot del año [סדר לחמש תעניות השנה]. אמשטרדם, דפוס Nicolao de Ravesteyn, ת"ח [1648]. ספרדית.
סדר תפילות וקינות לחמש התעניות – עשרה בטבת, תענית אסתר, י"ז בתמוז, תשעה באב וצום גדליה.
במאה ה–17 התקיימה באמשטרדם קהילה ספרדית גדולה, אשר רבים מחבריה היו צאצאי אנוסים שהגיעו מספרד ופורטוגל כמאה שנה לאחר הגירוש. הספר שלפנינו נדפס לשימושם של אותם צאצאי אנוסים, אשר לשון הקודש לא הייתה שגורה בפיהם.

429 עמ'. 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים, קצתם חסרים. כריכת קלף, עם פגמים ובלאי.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, NHB.148.