קדם - מכירה 93 חלק א' - כתבי יד וספרים, גרפיקה ותחריטים, פקסימיליות, ואוונגרד – מאוסף משפחת גרוס, ומאוספים פרטיים
- (-) Remove כתבי filter כתבי
- (-) Remove and filter and
- יד (74) Apply יד filter
- manuscript (74) Apply manuscript filter
- יהדות (49) Apply יהדות filter
- jewri (42) Apply jewri filter
- letter (38) Apply letter filter
- print (28) Apply print filter
- ומכתבים (22) Apply ומכתבים filter
- כתבייד (21) Apply כתבייד filter
- כתבי–יד (21) Apply כתבי–יד filter
- וצפון-אפריקה (18) Apply וצפון-אפריקה filter
- מרוקו (18) Apply מרוקו filter
- וצפוןאפריקה (18) Apply וצפוןאפריקה filter
- אפריקה (18) Apply אפריקה filter
- וצפון (18) Apply וצפון filter
- african (18) Apply african filter
- moroccan (18) Apply moroccan filter
- north (18) Apply north filter
- שדרות (16) Apply שדרות filter
- שד (16) Apply שד filter
- רות (16) Apply רות filter
- ותעודות (16) Apply ותעודות filter
- ובדפוס (16) Apply ובדפוס filter
- בכתביד (16) Apply בכתביד filter
- בכתב (16) Apply בכתב filter
- בכתב–יד (16) Apply בכתב–יד filter
- שד"רות (16) Apply שד"רות filter
- document (16) Apply document filter
- emissari (16) Apply emissari filter
- in (16) Apply in filter
- of (15) Apply of filter
- the (15) Apply the filter
- ויוון (12) Apply ויוון filter
- ודברי (12) Apply ודברי filter
- דפוס (12) Apply דפוס filter
- איטליה (12) Apply איטליה filter
- greek (12) Apply greek filter
- italian (12) Apply italian filter
- item (12) Apply item filter
- האר (9) Apply האר filter
- haari (9) Apply haari filter
- harashash (9) Apply harashash filter
- jerusalem (9) Apply jerusalem filter
- kabbalist (9) Apply kabbalist filter
- kavanot (9) Apply kavanot filter
- siddurim (9) Apply siddurim filter
- thessaloniki (9) Apply thessaloniki filter
- thessaloniki, (9) Apply thessaloniki, filter
- tuni (9) Apply tuni filter
כתב–יד, סידור כוונות הרש"ש – כוונות לעשרת ימי תשובה ולתפילות יום כיפור, בכתיבת ידו של המקובל רבי עמנואל אלנקאש. [ירושלים, המאה ה–19/20].
כתיבה מזרחית–תימנית. במספר מקומות הוסיף המעתיק – רבי עמנואל אלנקאש – הגהות משלו.
רבי עמנואל ב"ר שלום אלנקאש (נקש), מחכמי העדה התימנית בירושלים, וממקובלי מדרש החסידים "בית אל". היה הראשון לעורר את העלייה מתימן לארץ ישראל בשנת תרמ"א (1881), יחד עם אמו האלמנה תורכיה בת השאש. לפי הידוע, עליה זו ומכתביו של רבי עמנואל מירושלים לתימן, הביאו בעקבותיהם את העלייה הגדולה מתימן לירושלים בשנת "אעלה בתמ"ר" (תרמ"ב 1882). אגדה מעניינת מספרת על סיבת התעוררותם של האלמנה ובנה לעליה זו, לאחר שאביהם המנוח רבי שלום נקש (שנפטר בשנת תרל"ט) בא אל אשתו בחלום הלילה ואמר לה: "קומי עלי ירושלים!".
סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהרח"ו, שנערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה–18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתב–יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי–יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי–היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי–יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל, עד השנים תרע"א–תרע"ו, אז נדפס בכמה חלקים על ידי כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים.
נא דף. 12 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים במספר דפים. כריכה מקורית, פגמים בכריכה.
על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205–239. שם מופיע נספח עם רשימה של כתבי–יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס. כתב–היד שלפנינו נרשם שם במספר 14.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.015.
כתב–יד, סידור כוונות הרש"ש – כוונות לתפילות השבת ולליל הסדר, בכתיבת ידו של המקובל רבי שלום יוסף אלשיך, ראב"ד עדת התימנים בירושלים. [ירושלים, המאה ה–19/20].
כתיבה מזרחית–תימנית, נאה ומסודרת. לאחר הכוונות לתפילות השבת, הועתקו כוונות הרש"ש לסימני ליל הסדר: קדש ורחץ כרפס וכו'.
הגאון רבי שלום בן יוסף הלוי אלשיך (תרי"ט–תש"ד), מגדולי המקובלים וראב"ד לעדת התימנים בירושלים. נולד בצנעא שבתימן, תלמידם של רבי חיים קורח ורבי יחיא בדיחי. כבר בשנת תרמ"ו הוא חתום יחד עם "חכמי הישיבה הכללית" בצנעא על פסקי דין. בשנת תרנ"א עלה לארץ ישראל, בה ביסס את מוסדות העדה התימנית בירושלים. הוא חתום על פסקי דין ותקנות שונות. לאחר מלחמת העולם הראשונה מונה לראב"ד ורב–ראשי לעדת התימנים. מחכמי ישיבות המקובלים "בית אל" ו"רחובות הנהר". עסק גם בפרשנות לפיוטי משוררי תימן וחיבר בעצמו פיוטים רבים העוסקים בכיסופי העליה לארץ. מחבר "דורש שלום".
סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהרח"ו, שנערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה–18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתב–יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי–יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי–היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי–יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל, עד השנים תרע"א–תרע"ו, אז נדפס בכמה חלקים על ידי כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים.
[34] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים (בהם כתמים כהים). בלאי. מעט סימני עש. כריכה מקורית, מנותקת ופגומה.
בין דפי כתב–היד נמצאת פיסת נייר עם כוונות. בראשה נכתב: "שנת התר"ץ ליצירה היא שנת שישי ליובל... דמלכות דיסוד דנצח דיסוד, צריך לכוון...".
על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205–239. שם מופיע נספח עם רשימה של כתבי–יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס. כתב–היד שלפנינו נרשם שם במספר 15.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.014.