כתב–יד, סידור כוונות הרש"ש – תפילות שבת, קידוש וסעודת שבת. [שאלוניקי, המאה ה–19].
כתיבה מזרחית, מרובעת ורהוטה.
סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהרח"ו, שנערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה–18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתב–יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי–יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי–היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי–יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל, עד השנים תרע"א–תרע"ו, אז נדפס בכמה חלקים על ידי כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים.

[35] דף. 15 ס"מ בקירוב. מצב טוב–בינוני. כתמים ובלאי. מספר דפים מנותקים. כריכה חדשה.

על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205–239. שם מופיע נספח עם רשימה של כתבי–יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס. כתב–היד שלפנינו נרשם שם במספר 4.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.016.

כתב–יד, סידור כוונות הרש"ש – שני כרכים: כרך א' – לימים נוראים, כרך ב' – לסוכות, לנטילת ארבעת המינים, כוונות הנענועים וההקפות, בכתיבת רבי יעקב אלחאייך. תוניס, [המאה ה–19].
כתיבה ספרדית (תוניסאית), נאה ומסודרת. כל העמודים תחומים במסגרות. בראש הכרך השני שער מעוטר, בו נכתב בין היתר שם הכותב ושם מקום הכתיבה: "סידור הכוונות לנטילת הלולב וארבעה מינים וכוונת הברכה וכוונות הנענועים – נו"ן [נכתב ונחתם] פה תונס יע"א, על ידי יד כהה הצעיר יעקב בכ"ר יוסף אלחאייך ס"ט, נשלמה העתקתו בעה"ו" (תאריך סיום הכתיבה לא נכתב).

סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהרח"ו, שנערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה–18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתב–יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי–יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי–היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי–יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל, עד השנים תרע"א–תרע"ו, אז נדפס בכמה חלקים על ידי כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים.

שני כרכי כתב–יד: כרך א' (ימים נוראים): צז דף. כרך ב' (סוכות): לא דף. 24 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים, בהם כתמים ועקבות רטיבות. כריכות חדשות.

על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205–239. שם מופיע נספח עם רשימה של כתבי–יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס. כתב–היד שלפנינו נרשם שם במספרים: 7–8.

ראו:
• Only on Paper: Six Centuries of Judaica from the Gross Family Collection, CD, 2005.
• Kabbalah. Om judisk mysticism, edited by Yvonne Jacobsson and Lisa Marie Mannfolk. Judiska Museet i Stockholm, 2002, p. 21.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, TU.011.001, TU.011.002.

כתב–יד, סידור כוונות הרש"ש – תפילת מנחה לערב שבת. [ירושלים?, המאה ה–19 בקירוב].
כתיבה ספרדית, מרובעת ורהוטה. כפי הנראה בכתיבת ידו של המקובל רבי מסעוד הכהן אלחדאד. מספר הוספות מכותב אחר.

המקובל הקדוש רבי מסעוד הכהן אלחדאד (תק"פ–תרפ"ז), זקן המקובלים בירושלים בדורו, נולד במרוקו ובילדותו עלה לארץ ישראל עם הוריו, לאחר שמילא כרסו בש"ס ופוסקים התמסר ללימודי הקבלה ועסק בה כששים שנה. בשנת תרס"ב נסע כשד"ר לתוניס ולטריפולי, בהיותו שם נתפרסם במעשיו כפועל ישועות ועושה ניסים (ראה עדויות על כך בספר מאמר אסתר, ג'רבה, תש"ו, דפים ז–ט). בשנת תרס"ג התמנה לראש ישיבת "בית אל" ועמד בראש הישיבה יותר מעשרים שנה. שנים רבות עבר לפני התיבה והתפלל על פי כוונות האר"י בסידור הרש"ש. נפטר בזקנה מופלגת בגיל 107.

סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהרח"ו, שנערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה–18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתב–יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי–יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי–היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי–יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל, עד השנים תרע"א–תרע"ו, אז נדפס בכמה חלקים על ידי כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים.

[52] דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ובלאי. סימני עש. כריכה ישנה, פגומה.

על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205–239. שם מופיע נספח עם רשימה של כתבי–יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס. כתב–היד שלפנינו נרשם שם במספר 11.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.025.

כתב–יד, סידור כוונות הרש"ש – כוונות לעשרת ימי תשובה ולתפילות יום כיפור, בכתיבת ידו של המקובל רבי עמנואל אלנקאש. [ירושלים, המאה ה–19/20].
כתיבה מזרחית–תימנית. במספר מקומות הוסיף המעתיק – רבי עמנואל אלנקאש – הגהות משלו.

רבי עמנואל ב"ר שלום אלנקאש (נקש), מחכמי העדה התימנית בירושלים, וממקובלי מדרש החסידים "בית אל". היה הראשון לעורר את העלייה מתימן לארץ ישראל בשנת תרמ"א (1881), יחד עם אמו האלמנה תורכיה בת השאש. לפי הידוע, עליה זו ומכתביו של רבי עמנואל מירושלים לתימן, הביאו בעקבותיהם את העלייה הגדולה מתימן לירושלים בשנת "אעלה בתמ"ר" (תרמ"ב 1882). אגדה מעניינת מספרת על סיבת התעוררותם של האלמנה ובנה לעליה זו, לאחר שאביהם המנוח רבי שלום נקש (שנפטר בשנת תרל"ט) בא אל אשתו בחלום הלילה ואמר לה: "קומי עלי ירושלים!".

סידור הרש"ש הוא סידור של כוונות הקבלה על פי כתבי האר"י ומהרח"ו, שנערך על ידי מקובלי ירושלים "המכוונים", חכמי ישיבת "בית אל", על פי סידור שנערך ע"י רבם הרש"ש הקדוש – המקובל רבי שלום מזרחי שרעבי, ראש ישיבת "בית אל" באמצע המאה ה–18. סידור הרש"ש הועתק במשך שנים מכתב–יד מדויקים, שהוגהו על ידי המקובלים חכמי הישיבה.
התפילה בכתבי–יד של הסידור היתה נחלתם של המקובלים "המכוונים" בלבד. בדרך כלל היו אלה המקובלים עצמם שהכינו העתקות שונות מסידור הרש"ש לשימושם העצמי, או מסרום לחכמי הקבלה הנאמנים בלבד. כל אחד מכתבי–היד האלו הוטבע בחותמו של המקובל שהעתיק אותו, כשהוסיף בו תיקונים והוספות משלו.
הסידור נשמר באדיקות ובכוונה תחילה בכתבי–יד במשך שנים רבות ולא נדפס כלל, עד השנים תרע"א–תרע"ו, אז נדפס בכמה חלקים על ידי כמה מחכמי המקובלים האשכנזים בישיבת "שער השמים" בירושלים.

נא דף. 12 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימני עש קלים במספר דפים. כריכה מקורית, פגמים בכריכה.

על התפתחותו של סידור הרש"ש, כתיבתו ועריכתו בידי מקובלי "בית אל", ראו במאמרו של משה הלל: The Rashash's meditation prayer books, between tradition and innovation, בתוך: Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross, ed. Shalom Sabar, Emile Schrijver, Falk Wiesemann, עמ' 205–239. שם מופיע נספח עם רשימה של כתבי–יד סידורי הרש"ש שבאוסף משפחת גרוס. כתב–היד שלפנינו נרשם שם במספר 14.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, EI.011.015.