דף בכתב–יד, פסק דין מטעם בית הדין בקושטא, בעניין כשרות מקווה, עם חתימות גדולי רבני קושטא. קושטא, טבת תרכ"ז [1866/7]
כתיבה ספרדית נאה, בכתיבת סופר, עם חתימות מסולסלות של חכמי קושטא.
פסק דין ארוך מאת חברי בית הדין "הממונים על עסקי איסור והיתר פה העירה קושטא", בעניין מקווה בעיר פ'יליבי (פיליפופולי), שאירעו בו ליקויים. חברי בית הדין אוסרים על הטבילה במקווה, בניגוד לדעתו של הרב המקומי. על הפסק חתומים: רבי מאיר יעיש, רבי רחמים משה חיים ורבי משה קאריאו.
לאחר החתימות, נוספה הסכמה מאת רבני קושטא, המחזקים את דברי הפסק הנ"ל, עליה חותמים: רבי נסים יעקב בכ"ר דוד, רבי יעקב אביגדור, רבי יוסף אלפאנדארי ורבי דוד קאלמה.
בצדו השני של הדף, הסכמה נוספת על הפסק, בחתימתו של החכם באשי של קושטא – רבי יקיר גירון, עם חותמתו: "בינדאי יקיר חכם באשי איסטאמבול...".
רבי יוסף אלפאנדרי, מגדולי רבני קושטא (נפטר תרכ"ז). תלמיד רבי יצחק הלוי מחבר השו"ת רב דגן, והמביא לדפוס של ספרו של רבו. רבי חיים פאלאג'י כותב עליו: "הרב המובהק כמוהר"ר יוסף אלפאנדרי ז"ל, אחד מרבני קושטא יע"א, מר דיינא דנחית לעומקא דדינא וכבר הראנו גודל חכמתו ועוצם פלפולו בספרו הבהיר פורת יוסף, רב גובריה ורב חיליה" (ברכת מועדיך לחיים, ב, דרוש כ, דף צד ע"א). בין ספריו שו"ת "פרת יוסף" וספר דרשות "ויקרא יוסף". בפטירתו נספד על ידי רבי חיים פאלאג'י (ברכת מועדיך שם) ועל ידי תלמידו רבי רפאל ביטראן.
רבי מאיר יעיש (נפטר תרמ"ח), מדייני קושטא. בכסליו תרכ"ח (1867) התמנה לשבת ב"בית דין רבה" בעיר, ובשנת תרל"ה חותם בתור הרב הכולל בקושטא. רבי אברהם פאלאג'י הספידו וכינהו בין היתר: "הרב המופלא ר"מ מקושטא... כמהר"ר מאיר יעיש... הרב סבא דמשפטים, מאיר עיני חכמים, דהוא שפט את ישראל כמה שנים... והיה ראש המדברים בכל מקום..." (זכותיה דאברהם, דרוש א' להספד).
רבי נסים יעקב בכ"ר דוד (נקרא גם: יעקב בכ"ר דוד), מחכמי קושטא הנודעים (נכדו של רבי יצחק בכ"ר דוד בעל "דברי אמת"). כיהן כ"חכם באשי" החל משנת תר"א. בראש הסכמתו לספר "שמן הטוב" לרבי יעקב בן יוסף הרופא (קושטא תר"ט) הוא מכונה: "הרב המופלא וכבוד ה' מלא מרן מלכא מוכתר בכתר מלכות כמוהר"ר יעקב בכר דוד". בראש הסכמתו לספר "ישמח משה" לרבי שבתי גאליפוליטי (אזמיר תרכ"ח) הוא מכונה: "סבא קדישא ר"מ ור"מ ראש בי דינא רבה על ארץ רבה עוב"י [עיר ואם בישראל] קושטא". רבי חיים פאלאג'י מזכירו בספרו "חוקות החיים" (חו"מ, סימן צא): "הרב הזקן העומד היום שהוא הרב המו' כמוהר"ר יעקב בכר דוד נר"ו".
רבי יעקב אביגדור, מרבני קושטא, וראש הרבנים בעיר בשנת תרל"ג. כיהן לזמן מסוים כחכם באשי. בעקבות מחלוקת שפרצה בעיר פוטר ממשרתו על ידי השלטונות, ובמקומו נתמנה לחכם באשי רבי יקיר גירון, בתמיכתו של רבי חיים פאלאג'י. רבי יעקב אביגדור שימש לאחר מכן בתפקיד "רב הכולל" של קושטא. בשנת תרכ"ד חתם יחד עם רבי יוסף אלפאנדארי על פסק של רבי חיים פאלאג'י להתרת עגונה.

[1] דף. 34 ס"מ. מצב טוב–בינוני. כתמים. בלאי וקרעים (עם פגיעה קלה בטקסט). סימני קיפול.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, 057.011.048.