קדם - מכירה 93 חלק א' - כתבי יד וספרים, גרפיקה ותחריטים, פקסימיליות, ואוונגרד – מאוסף משפחת גרוס, ומאוספים פרטיים
- (-) Remove יהדות filter יהדות
- (-) Remove and filter and
- jewri (56) Apply jewri filter
- יד (49) Apply יד filter
- כתבי (49) Apply כתבי filter
- manuscript (49) Apply manuscript filter
- ומכתבים (22) Apply ומכתבים filter
- letter (22) Apply letter filter
- מרוקו (18) Apply מרוקו filter
- וצפוןאפריקה (18) Apply וצפוןאפריקה filter
- וצפון-אפריקה (18) Apply וצפון-אפריקה filter
- וצפון (18) Apply וצפון filter
- אפריקה (18) Apply אפריקה filter
- african (18) Apply african filter
- moroccan (18) Apply moroccan filter
- north (18) Apply north filter
- of (15) Apply of filter
- the (15) Apply the filter
- וקהילות (14) Apply וקהילות filter
- שונות (14) Apply שונות filter
- פורטוגל (14) Apply פורטוגל filter
- ספרד, (14) Apply ספרד, filter
- ספרד (14) Apply ספרד filter
- communiti (14) Apply communiti filter
- jewish (14) Apply jewish filter
- jewry, (14) Apply jewry, filter
- portuges (14) Apply portuges filter
- spanish (14) Apply spanish filter
- various (14) Apply various filter
- דפוס (12) Apply דפוס filter
- כתבייד (12) Apply כתבייד filter
- ודברי (12) Apply ודברי filter
- ויוון (12) Apply ויוון filter
- איטליה (12) Apply איטליה filter
- כתבי–יד (12) Apply כתבי–יד filter
- greek (12) Apply greek filter
- italian (12) Apply italian filter
- item (12) Apply item filter
- print (12) Apply print filter
- הפרסי (7) Apply הפרסי filter
- וההודו (7) Apply וההודו filter
- המרחב (7) Apply המרחב filter
- expans (7) Apply expans filter
- india (7) Apply india filter
- jew (7) Apply jew filter
- persian (7) Apply persian filter
- baghdad (5) Apply baghdad filter
- baghdad, (5) Apply baghdad, filter
- east (5) Apply east filter
- egypt (5) Apply egypt filter
כתב–יד, קובץ חיבורים בענייני דרוש, מוסר, פיוט ופרשנות, בכתיבת רבי עזרא יחזקאל צאלח גבאי. [בגדאד, תרי"ט 1858].
כתיבה מזרחית נאה, מעוטרת. עברית וערבית–יהודית.
בקולופון בסוף כתב–היד: "זה הספר השלמתי חמשה ועשרים לחודש כסליו שנת תרי"ט ליצירה, אני קורא בו וזרעי וזרע זרעי אכי"ר וסי' לאנגליז תנין דיזמבר סנת ١٨٥٨ [=2 בדצמבר שנת 1858] הצעיר עזרא יחזקאל צאלח גבאי יצ"ו" (חלק מהחיבורים בכתב–היד שלפנינו הועתקו גם בכתב–יד ששון 57, בשנת תר"א, ע"י המעתיק יחזקאל בן יהושע בן יחזקאל בן אברהם, אף הוא למשפחת גבאי).
כתב–היד מכיל כמה חיבורים:
1. "ויכוח המים והיין ממהרח"א זלה"ה..." (1/א–2/א). ויכוח זה נכתב על ידי רבי חיים בן דוד אבואלעפיה (אחרי ת"נ–תקל"ה), מחכמי צפת ובהמשך מגדולי הפוסקים באזמיר, והוא מתאר ויכוח בין היין למים מי חשוב יותר (ראו: מ' בניהו, '"ויכוח המים והיין" לרבי חיים ן' דוד אבואלעפיה', חורב, י, חוברת יט–כ, אלול תש"ח, עמודים 27–34). לצד זה הוסיף המעתיק ליקוטים על יין מהמדרש, עם הערותיו, בעברית ובערבית–יהודית.
2. "שאלות טובות ששאלה מלכת שבא את שלמה המלך... בעת בואה", ובהמשך "תשובת החידות" (2/א–2/ב; ראו כתב–יד ששון 788, עמ' 140–142, קטלוג אהל דוד, עמ' 539).
3. "פירוש עשרת הדברות בל' ערבי ס"ט" (2/ב–8/א).
4. "סדר שיר השתוף" (8/ב–9/א) – רשימת מלים נרדפות בחרוזים, פותח: "שלמה קוהלת / ותקוה תוחלת / והפתח דלת / נעולה וסוגה...".
5. "מוסר השכל במליצא לרב האי גאון זצ"ל והעותק מספר שערי תשובא לרבינו יונא ז"ל" (9/א–10/ב; אוצר השירה והפיוט, י 3694).
6. "סדר פזמונים מלוקטים להלל בהם ולהודות לאל ההודאות... בשבתות ובחדשים ובחגים", ביניהם פיוטים מאת רבי ישראל נג'ארה, פייטנים נוספים מארצות המזרח, "מע' ר' צאלח מצליח זצ"ל", ופיוטים נוספים (10/ב–17/ב, 20/ב–22/ב).
7. [17/ב–20/א]: "קערת כסף... חיברה בפרייאנו הקרייה הח' המשורר רבי יוסף האיזובי זצ"ל ויתנה שלוחים לבנו חמדו ביום חתונתו...".
8. [22/ב–34/א]: "שרח משלי".
9. [34/א–37/א]: "שרח מי כמוך".
10. פיוט "ארור המן האכזרי, ברוך מרדכי העברי...".
[37] דף (ועוד עשרות דפים ריקים). 20 ס"מ. נייר איכותי עם עיטורי הבלטה פרחוניים בשולי הנייר. מצב טוב. כתמים. בלאי קל. כריכה מקורית, עם הטבעות מוזהבות.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IQ.011.009.
כתב–יד, סדר מנחה וערבית לשלושה רגלים, בכתיבת יצחק מאיר חיים משה גבאי. [בגדאד, תרי"ד 1854].
פורמט מיניאטורי. כתיבה מזרחית נאה, מרובעת ובינונית, עם עיטורים.
החיבור נפתח: "הריני מתחיל לכתוב בעה"ו סדר מנחה וערבית של שלושה רגלים... יום שמונה עשר בחודש אדר שנת צדקתך [=תרי"ד] כהררי אל לפ"ק". בסוף כתב–היד: "השלמתי אותה... ביום שנים ועשרים לחודש אדר שנת תרי"ד לפ"ק". בקולופון ובמקומות נוספים לאורך כתב–היד מופיעות חתימותיו של המעתיק מספר פעמים: "הצעיר יצחק מאיר חיים משה גבאי יצ"ו". בראש כתב–היד רישום בכתיבה מרובעת: "הצעיר הבחור יצחק בין (!) מאיר חיים משה גבאי יצ"ו". בסמוך לרישום זה חתם שוב את שמו בכתיבה רהוטה.
המעתיק, יצחק מאיר חיים משה גבאי, העתיק ועיטר באותה שנה כתב–יד הגדה של פסח, שנמכר במכירת קדם 92 (חלק ב'; כתבי–יד ופריטים מיוחדים מאוסף משפחת גרוס, פריט 131; מספרו באוסף גרוס: IQ.011.014.). ידועה קבוצה של מגילות אסתר מעוטרות, שנוצרו אף הן על ידו בשנים תר"ח–תרי"ד בקירוב (1848–1854). ראה בהרחבה בקטלוג מכירת קדם, שם.
[43] דף (ועוד דפים ריקים רבים). 9.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים זעירים בשולי הדפים. רישומים. כריכת עור מקורית, פגומה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, IQ.011.015.
כתב–יד, שורשי השמות, לרבי משה זכות – סגולות, קמיעות והשבעות. [ארצות המזרח, המאה ה–19].
כתיבה מזרחית, עם איורים ותרשימים קבליים.
"שורשי השמות", הוא חיבור מקיף של שמות קודש, עם פירוט אופן הפעולות שלהם והשימוש שלהם בהשבעות וקמיעות. החיבור בנוי כלקסיקון אנציקלופדי, המסודר לפי אותיות הא"ב, והוא כולל בתוכו אלפי שמות קודש וצירופי שמות, ועניינים רבים בקבלה מעשית. את בסיס החיבור כתב המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, והוא כולל סודות שקיבל מרבותיו המקובלים. חיבורו של הרמ"ז היה בהיקף מצומצם, ובהמשך הוא הורחב על ידי המקובלים שאחריו.
בראש כתב–היד ליקוטים שונים בקבלה מעשית, בהם: "סדר הקמיעות על סדר הימים" (דף 5א), "סוד שם של מ"ב", בסופו "שמעתי אומרים שדברים אלו הם של החכם ... ר' שלמה מלכו זלה"ה" (דף 6ב), "זו תפלת אדם הראשון" (דף 8).
רישומי בעלים והגהות במספר מקומות. בדף 32ב רישום: "ובזמן שנת התק"ס היינו חברים חכם אברהם עם חכם יעקב בעיר של אקיסקה יע"א והיה מעט מגפה בר מינן". בדף 91א: "מודה אני הח"מ איך מכרתי זה הספר להרב המופלג אלעזר לנדן הי"ו הצעיר מרדכי עטיאש הי"ו".
[91] דף. 29.5 ס"מ. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמים כהים (מספר דפים קשים הקריאה כתוצאה מהכיתוב המשתקף מעברו השני של הדף). בלאי. קרעים וקרעים חסרים (חלקם גדולים) במספר דפים, כתוצאה מחריכת הדיו, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
ראו:
• Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross. Edited by Shalom Sabar, Emile Schrijver and Falk Wiesemann. Zutphen, Walburg Pers, 2019, p. 183–184.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.085.
כתב–יד, קובץ גורלות החול, בעברית ובערבית. [ארצות המזרח, תרמ"ד 1884].
כתיבה מזרחית, רהוטה. כולל תרשימים ואיורים.
כולל שני חיבורים בגורלות החול, הראשון [1/א–12/ב] בעברית (דומה לכתב–יד מוסקבה–גינצבורג 1066, משנת תק"א [1741]), והשני [15/א–75/ב] בערבית–יהודית.
בראש כתב–היד: "יום שלישי אחד עשר לחדש אייר שנת תר"מ וארבעה לפר"ק [=לפרט קטן], מודעת המעתיק להקורא...".
[76] דף (בהם מספר דפים ריקים). 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים זעירים בשוליים. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.018.
כתב–יד, מוסר השכל לרב האי גאון, וקערת כסף לרבי יוסף האזובי. [מרוקו, תקי"א 1751].
כתיבה מערבית. דף שער מעוטר. במרכזו מופיע נוסח שער עם שם הכותב ותאריך הכתיבה: "...כתבתיו אני הצעיר משה בן לאדוני אבי מנחם מונסונייגו יסט"א וזרעו לעד יכון, נשלם בחמשה ימים לכסליו משנת כי הוא ה'נ'ו'ת'ן' לך כח לעשות חיל לפרט קטן [=תקי"א]... נדפס שנת שלח לפ"ק". בשני צדי המסגרת, משולב כיתוב שמו: "משה בר מנחם מונסונייגו ס"ט". קולופונים נוספים בסוף "מוסר השכל": "תם ונשלם שבח לאל בורא עולם ומלואו אני הצעיר משה בן לאדוני אבי מנחם מונסונייגו יסט"א", ובסוף "קערת הכסף": "...אני הפועל במלאכת הקדש משה בן לאדוני אבי מנחם מונסונייגו יסט"א אכי"ר".
כתב–היד מכיל בתוכו את שני החיבורים "מוסר השכל" מאת רב האי גאון, ו"קערת כסף" מאת רבי יוסף האזובי. חיבורים אלו נדפסו יחד מראשית הדפסתם, לראשונה בפאנו רס"ד, ובהמשך בוונציה של"ח, שם גם נדפס לראשונה השיר "נפש קנות מוסר" – שבח המחבר לספרו "קערת כסף", שהועתק גם בכתב–היד שלפנינו. בשער ובקולופון האחרון מופיע: "נדפס בשנת של"ח", כלומר הסופר העתיק מדפוס זה.
בדף 10ב עיטור כותרת ואיור פרחוני. בעמוד האחרון רישומים עם חישובי הלוח הלועזי לשנים שמ"ג ו–ת"ס.
[11] דף. 14.5 ס"מ. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים בשולי הדפים, ללא פגיעות בטקסט. רישומים. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.040.
כתב–יד, שער הפסוקים, תורת האר"י הקדוש, מאת רבינו חיים ויטאל (מהרח"ו). [מכנאס, תקמ"ו 1785].
כתיבה מערבית נאה, בכתיבת רבי מכלוף בן שטרית, בהיותו בן 13 (ראה להלן). דף שער מאויר בדגמים פרחוניים, בסגנון האופייני למרוקו. המקום שיועד לנוסח השער – נותר ריק.
"שער הפסוקים" שבכתב–יד זה הוא מכתיבתו הראשונית של רבי חיים ויטאל, לפני העריכה של בנו רבי שמואל ויטאל. בדפוסים נפוצה המהדורה של רבי שמואל ולא המהדורה שלפנינו. בסוף כתב–היד שלפנינו מרוכזים בנפרד הדרושים ש"שמעתי מזולתי" (מחברי מהרח"ו), ואינם מעורבים בתוך הדרושים של מהרח"ו. כתב–היד מקביל לכתב–יד ניו יורק, JTS 1545 (דפים א/1–צד/2; מכיל מלבד את שער הפסוקים גם את שער המצוות). ראו: י' אביבי, 'כתבי רבי חיים ויטל בקבלת האר"י', מוריה, שנה עשירית, ז–ח, עמ' עט. בכתב–היד שלפנינו נוספו הגהות מקובלים, בתוך "חלונות", מאת "הזמ"ן", "אבצ"ן", "אב"ץ".
פרט מעניין לגבי כתב–היד שלפנינו הוא שהוא נכתב בידי נער בן 13, כעדות הכותב בקולופון שבעמוד האחרון: "ותהי השלמת הספר הנכבד הזה יום חמישי ד' לתשרי שנת אמרתי א'ש'מ'ר'ה' [=תקמ"ו]... לפ"ק, הצעיר... מכלוף בן שטרית, ואני הייתי כבן י"ג שנה שכתבתי זה הספר הנכבד הזה, בן לא"א המו"ן [=המכובד ונעלה] כה"ר משה נ"ע [=נוחו עדן], ב"כ א"א זקני כה"ר מכלוף נ"ע המכונה בן שטרית, וכתבתי אותו למורי ורבי כהה"ר יוסף אזראד נר"ו ב"ר מורי ורבי הח' הש' והותיק כמה"ר ימין אזראד נר"ו אכי"ר, מכלוף בן שטרית סליט"א".
הכותב הוא כפי הנראה רבי מכלוף ב"ר משה שטרית [הרביעי], מחכמי מכנאס. אוסף מפיוטיו נמצא בכתב–יד מכון שוקן מס' 70017, ביניהם: "תחנה לשאלת מטר, יסדתיה בשנתינו זאת שנת זעק"ת [=תקע"ז] לפ"ק שהיתה עצירת גשמים קשה... וביום ש"ק... נענינו בגשמי רצון..." (ראה אודותיו: מלכי רבנן, דף פב ע"ב).
בדף האחרון רשימת ספרים קצרה.
[66] דף (ומספר דפים ריקים). 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. סימני עש. קרעים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. דף מגן מנותק. רישומים. כריכה חדשה, עם חלקים מהכריכה המקורית.
תערוכה: Yeshiva University Museum, New York, "The Sephardic Journey: 1492–1992", 1990–1992. ראו קטלוג התערוכה, מס' 399, עמ' 297.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.018.
כתב–יד, שארית יוסף, על חכמת העיבור וענייני הלוח העברי, מאת רבי יוסף בן שם טוב, עם פירוש מאת רבי דניאל הכהן. [מרוקו], תקנ"ד [1794].
החיבור שארית יוסף נדפס לראשונה בשאלוניקי רפ"א, ולאחר מכן נדפס בשנית עם פירוש רבי דניאל הכהן, בשאלוניקי שכ"ח. עיקרו של החיבור הוא שיר שקול ארוך על חכמת עיבור השנים, שלצדו פירוש מאת המחבר רבי יוסף בן שם טוב בן ישועה חי, ועם פירוש נוסף מאת רבי דניאל בן רבי פרחיה הכהן. הוא כולל בתוכו עניינים נוספים, ביניהם: "לוח של מאה שנה" (תק"ן–תרמ"ט); שיטות לחישובי שנים ביחס לספירה הנוצרית, המוסלמית, "למחזור גדול", "ממחזור קטן" ועוד; "סימני הפרשיות המחוברות"; "סדר רעשים ורעמים", מדריך לחיזוי עתידות, רעב ושובע, באמצעות זמני הופעת רעמים, רעשים, קשת וערפל.
בדף השער נכתב: "ספר שאירית יוסף, כתבתי אותו בשנת התקנ"ד ליצירה, נאם הצעיר משה ב"ר מיימון מערבי ס"ט".
בכתב–היד שלפנינו שינויי לשון רבים מן הנדפס.
דפים 14–15 בכתיבה מאוחרת.
[1], [108] דף. 15.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, בעיקר בדפים הראשונים, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער, משוקמים בחלקם בהשלמת נייר. דף השער מנותק. כריכת עור חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.044.
כתב–יד, קובץ עם טעמי דינים, חידושים מהרב המשבי"ר, ועוד. מקנס (מרוקו), [תקצ"א 1831].
שער מאויר במסגרות פרחוניות, בחלקו הפנימי קשת מורית מחודדת. במרכזו נכתב: "טעמי דינים השייכים למועדים וקצת חידושים ומאמרי רז"ל ושו"ת דיני שחיטה. את הכל הועתקו בזה הספר ע"י אני הקטן... יהודה ס"ט בן לא"א החה"ש הותיק והכולל כמוה"ר חביב טולידאנו זצוק"ל. נכתב פה מקנאסא יע"א... שנת ואת נ'א'ק'ת'ם' לפרט קטן" [=תקצ"א].
הקובץ מכיל מספר חיבורים:
• "טעמי הלכות" על אורח חיים. "טעמי הלכות" הוא חיבור שנשתמר בכתבי–יד של חכמי המערב, בנוסחים שונים, וברובו לא נדפס. מקורו של החיבור כנראה בחכמי מראכש, והוא כולל ליקוט של דברי ראשונים ואחרונים, פסקים ומנהגים מקומיים, ועוד. לפנינו "טעמי הלכות" על הלכות פסח (חלקי; מסימן תכט עד אמצע סימן תמב), תשעה באב, ראש השנה ויום כיפור (חלקי; עד סימן תרו).
• "דיני הסכין, שו"ת להלכות שחיטה", הלכות שחיטה בדרך של שאלה ותשובה. ההעתקה נפסקה אחרי דף אחד.
• "חידושי רז"ל, חידושים מהרב המשבי"ר [=רבי משה בירדוגו]", מכיל שני דפים, מסתיים באמצע עניין, וההמשך לא הועתק.
• "חידושים העתקתים מספר אחד כת"י ידי"ן כהה"ר יוסף הלוי י"ץ בר ידי"ן שאירנו הנבון כה"ר יצחק הלוי אבן יולי ס"ט" – חידושים על התורה ועל אגדות חז"ל, חלקם בשם אומרם, למשל: "זה שמעתי מהחכם כמה"ר ישראל אשכנזי נר"ו שהוא דר היום בעיר אצווירא [=אסואירה, או: מוגאדור] יע"א" (דף 133א); "מהחה"ש כהה"ר משה ן' סמחון שבא מעה"ק טבריה תוב"ב... שאמרו משם בעל שם זצוק"ל" (דף 135א); "זה שמעתי משם הרב בעל יד אהרן זלה"ה" (דף 141א).
בדפים הריקים שבראש הספר חתימות ורישומי בעלות של המעתיק "יהודא טולידאנו" (כולל חתימה מסולסלת שלו), ורישומים נוספים: "שאול הוא מאת החכם... כה"ר יהודה טולידאנו נר"ו עבד לקונו רפאל טולידאנו נר"ו יאיר סלי"ט"; "שלמה טולידאנו".
רישום בדף 34א: "שלי אני ע"ה ב"ה [=עבד ה' ברוך הוא] מאיר טו'[לידאנו] הי"ו אכי"ר".
[142] דף, מתוכם 43 דף כתובים (דפים רבים נותרו ריקים). 14 ס"מ. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים הראשונים והאחרונים, ללא פגיעה בטקסט. הדף האחרון מנותק ממקומו. כריכה מקורית, עץ עם חיפוי עור, עם שרידי אבזמי נחושת, פגומה.
תערוכה:
• Andre Goldenberg, Art and Jews of Morocco, Paris, 2014, p. 166.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.029.
כתב–יד, הלכות שחיטה וטריפות לפי מנהגי מרקש (מרוקו). [מרקש, המאה ה–19].
דף שער מעוטר בצבע, במרכזו הכיתוב: "מנהגי מראקיש". החיבור מכיל דינים, מנהגים, טעמים ופרפראות על הלכות שחיטה וטריפות. בדף [2]/א ציור ריאה ואברים נוספים בצבע. בסמוך רישום "מליצה", וחתימה (בכתיבה שונה): "ע"ה מרדכי ישראל" (כתב–יד קרופ 287, המכיל אף הוא את מנהגי מרקש בשחיטה וטריפות, חתום בסופו על ידי המעתיק: "מרדכי ישראל". יתכן והוא החותם כאן, ואולי כתב–היד שלפנינו הועתק כולו על ידיו).
בראש דף 3: "אתחיל לכתוב מנהגים ש"ו [=שחיטה וטריפות] בסבר פנים יפות...".
בדפי המגן, מעבר לדף השער ובמקומות נוספים, רישומים וחתימות רבות של הבעלים "אברהם יפרגאן". מעבר לשער הוא מספר: "אני חו"מ למדתי דינים שחיטה וטריפה ומנהגים אצל אדוננו הרב כ' שלום אזוביב ונתן לי קבלה כשהשלמתי שנה תמימה... וגם הש' הח' כמוה"ר אברהם אוחיון של עיר איירפראד יושב עמנו... וגם הוא חותם על קבלה שלי...". בדף השני הוסיף: "שנת 6686", וכנראה צ"ל 5686 [=תרפ"ו], שכן גם בסוף כתב–היד הוסיף הנ"ל רישומים ובהם "שנת תרפ"ו לפ"ק".
[20] דף. 18 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים בשולי כמה דפים, ללא פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.072.
כתב–יד, קמיעות, השבעות וסגולות. [מרוקו, המאה ה–18].
כתיבה ספרדית (מערבית) רהוטה נאה. טבלאות, איורים קבליים וכתב מלאכים.
בראש כתב–היד לה סימנים לאופנים שונים של "שאלת חלום". לאחר מכן מופיעים ליקוטים רבים (ממשיכים במספור מהאות לו ואילך), של נוסחי קמיעות, השבעות וסגולות למצבים שונים. בהם: ללידה קלה, לאהבה, להצלחה, "לרואה וא"נ [=ואינו נראה]", להגנה, "להביא שדה", נגד שונאים, "לחיות המת", "קפיצת הדרך", ועוד.
במספר מקומות מובא שהמקור הוא "מכ"י מהרח"ו ז"ל". במקום אחד נכתב: "מהר' אברהם פינטו זלה"ה".
[48] דף כתובים (ועוד מספר דפים ריקים). 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. דפים מנותקים. כריכה מקורית, פגומה.
ראו:
• Windows on Jewish Worlds. Essays in Honor of William Gross. Edited by Shalom Sabar, Emile Schrijver and Falk Wiesemann. Zutphen, Walburg Pers, 2019, p. 185–186.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.082.
כתב–יד, פיוטים לזמנים שונים, בעברית ובערבית–יהודית. [מרוקו, המאות ה–19–20 בקירוב].
קובץ מכותבים שונים, בכתיבה ספרדית (מערבית), בינונית ורהוטה.
העמוד הראשון מעוטר במסגרת אופיינית, ופותח: "עשר קולימאת ליום ב' של שבועות..." ("עשר כלמאת" – פיוט ארוך על עשרת הדברות בערבית–יהודית). בפתיחה לכל אחת מעשרת הדברות, תיבת פתיחה מעוטרת במסגרת בסגנון דומה. בתוך המסגרת לדיבר הרביעי, חתם הכותב את שמו: "אני הכותיב ע"ה יהושע הצרפתי ס'". בשולי דף כב1 חתימה נוספת: "אני הכותיב ע"ה ב"ה [עבד ה' ברוך הוא] יהושע הצרפתי סליט"א".
לאחר הפיוט לחג השבועות מופיעים פיוטים לזמנים שונים, הראשון שבהם – הפיוט "אשריך ישראל בקרבך נוססה" על הנערה הקדושה סוליקא שנהרגה בפאס על קידוש ה', מאת רבי יעקב ברדוגו. בהמשך פיוטים נוספים ממנו ומחכמים נוספים מצפון אפריקה.
בסוף כתב–היד מספר פיוטים מסוג "קצת" (קצידה; סיפורים מחורזים בערבית–יהודית), בהם: "אתחיל לכתוב קצא של הצדקית בלשון ערבי", "קצת יוסף הצדיק", ועוד.
במספר דפים לאורך כתב–היד חתימות כותבים שונים: "ע"ה שלמה גריהין [גריהן]" (באותו דף, בכתיבה אחרת, רישום תאריך "646" [=תרמ"ו]); "אני הכותב שלמה די רפאל אסולין הי"ו"; "שלום לחייאני סי"ט".
[80] דף (בהם מספר דפים ריקים). 17 ס"מ בקירוב. מצב בינוני–טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט (בעיקר בדפים האחרונים). קרעים כתוצאה מחריכת דיו בעיטורים במספר דפים. כריכה חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.074.
כתב–יד, שיר המולד והעיבור, עם פירוש המחבר רבי שלום אבן צור. [מרוקו, המאה ה–18/19].
כתיבה מערבית, מרובעת ורהוטה. שלושה איורי כף יד, עם חישובי התקופות.
בעמוד הראשון נכתב: "ספר קטן הכמות ורב האיכות על חכמת העיבור, לכמה"ר שלום אבן צור זלה"ה, שיר חדש דבר דבור למולדות ולעיבור...".
חיבורו של רבי שלום אבן צור בנוי בצורת שיר, שבא עם פירוש מפורט (מאת המחבר) על כל אחד מבתי השיר. החיבור נדפס כנספח לספר צלצלי שמע, פיוטים מאת רבי משה אבן צור, אלכסנדריה תרנ"ב. לפנינו הועתק השיר החל מהבית השני ("יסוד בנין למולדי חדשים"). בנוסף, לא הועתק לפנינו שיר הסיום של החיבור. לאחר החיבור נוספו לוחות לחישובי תקופות, עם איורי כף יד.
[14] דף. 15.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים בשולי הדפים, משוקמים באופן מקצועי במילוי נייר ובהדבקה. כריכה חדשה.
תערוכה:
• Andre Goldenberg, Art and Jews of Morocco, Paris, 2014, p. 166.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.046.