ספר שמלת בנימין, שני חלקים, שו"ת על ארבע חלקי שולחן ערוך, וחידושי אגדה ודרשות, מאת הגאון רבי וואלף המבורג ראש הישיבה הרמה בפיורדא. פיורדא, דפוס דוד צירנדארפער וחתנו יודא זאממער, ת"ר-תר"א [1840-1841]. מהדורה ראשונה.
העותק של ה"כתב סופר" – בשער הספר הקדשה בכתב-יד המחבר, אל הכתב סופר שנתמנה באותה תקופה לרבה של פרשבורג: " ...נשלח ליד הרב המאה"ג אב"ד דק"ק פ"ב, בן לאותו צדיק הגאון מו"ה משה סופר זצוק"ל, מאת המחבר".
הגאון הישיש בן ה-70 שלח את ספרו לידידו הצעיר, שנבחר באותה עת למלא את מקום אביו ה"חתם סופר" ברבנות פרשבורג וראשות הישיבה. מעניין לציין, כי בשו"ת כתב סופר (חלק יורה דעה, תשובה ז) מופיעה תשובתו של ה"כתב סופר" לרבי וולף המבורג, בה הוא מאשר בתודה את קבלת הספר וכותב: "...הגיע לידי מנחה למזכרת אהבה ספרו הנחמד ב' חלקי ש"ב [שמלת בנימין], ושמחתי מאד כי ברית כרותה מאבות לבנים... בעבותות אהבה אל הדר"ג.... והנני במנחת מרחשת... ברב תודה, כי הלבישני בגדי ישע שמלתו אשר פרש על פני תבל.... עוד ינוב בשיבה טובה". בהמשך התשובה דן ה"כתב סופר" ומשיב על אחת התשובות שבספר שלפנינו.
הגאון רבי אברהם שמואל בנימין (וואלף) סופר (תקע"ה-תרל"ב), בנו בכורו של ה"חתם סופר" וממלא מקומו ברבנות וראשות ישיבת פרשבורג. מגדולי דורו. תלמידיו היו גדולי הרבנים במדינת הונגריה וסביבותיה. חיבוריו בשו"ת, חידושי ש"ס ועל התורה נקראו בשם "כתב סופר". עוד קודם לידתו חזה אביו הגדול בעל "חתם סופר" כי נשמתו של צדיק עתידה לרדת לעולם, ואכן מילדותו ניכר בגודל קדושתו ודבקותו בלימוד התורה כאחד מגדולי ישראל. בעודו נער בן 17-18 כבר התכתב בהלכה עם גדולי תלמידי אביו. בתחילה הסתיר את התמדתו ודרגתו הגבוהה בתורה מפני אביו, אך עם הזמן הכיר אביו בגדלותו התורנית וייעדו להמשיך דרכו בשיעורי הישיבה ובהשבת תשובות בהלכה לרבנים שונים מרחבי העולם. אביו הגדול הדריכו בדרכי הלימוד בנגלה ובנסתר, ואף שלח לו ספרי קבלה שילמד בהם. עם פטירת אביו בתשרי ת"ר (1839), עלה על מקום אביו ברבנות העיר הגדולה פרשבורג, ובראשות הישיבה. למרות שהיה אז צעיר לימים, כבן 24, נודע לו מקום של כבוד בין גדולי הרבנים בדורו, שהעריכוהו כאחד מגדולי הדור. עמד בראש המלחמה נגד התנועה הניאולוגית בהונגריה, ועל פי הוראתו התפלגו קהילות הונגריה לקהילות אורתודכסיות נפרדות. סמכותו ההלכתית היתה גדולה ודבריו התקבלו להלכה ולמעשה אף בעיני זקני רבני דורו. ישיבת פרשבורג שעמד בראשה היתה החשובה שבישיבות הונגריה – בתקופת ה"כתב סופר" למדו בישיבה בין 300 ל-400 בחורים, כשרוב בני הישיבה היו בחורים מטובי הבוגרים של ישיבות הונגריה האחרות. יש לציין כי אחוז ניכר מרבני הונגריה ומרכז-אירופה, היו מבוגרי ישיבת פרשבורג.
הגאון רבי אברהם בנימין זאב וואלף האמבורג (תק"ל-תר"י), מגדולי רבני גרמניה בדורו. תלמיד מובהק של הגאון מהרז"ך בעל בגדי כהונה, וממלא מקומו כרבה של פיורדא וכראש "הישיבה הרמה" בעיר. גאון מופלג וממנהיגי יהדות אשכנז, תורה וגדולה התאחדו על שולחנו. מחבר "שער הזקנים" (שני חלקים), "שמלת בנימין", ועוד. היה יליד פיורדא ובה גדל והתעלה עד שהתמנה ע"י רבו המהרז"ך להחליפו בתפקידים שונים, ולאחר פטירתו ירש את כל תפקידיו, כאב"ד העיר וכראש הישיבה. לחם נגד הרפורמה ובתקופתו נסגרה "הישיבה הרמה" בפיורדא עקב סירובו להכניס אליה לימודי חול והפיכתה לסמינר מודרני להכשרת רבנים. על מאבקו זה בזבז כמעט את כל הונו. העמיד תלמידים רבים, ביניהם הגאון רבי יעקב יוקב עטלינגר בעל "ערוך לנר". החתם סופר במכתביו אליו מכנהו: "הגאון המופלג המפורסם העומד לתלפיות, חרב פיפיות... ראש המדברים בכל מקום...". נספד ע"י ה"כתב-סופר": "הגאון הגדול סיני ועוקר הרים... שהיה ראש ישיבה הרבה שנים בק"ק פיורדא יע"א, היה גאון הדור צדיק יסוד עולם, עמד בפרץ נגד המשחיתים, מסר נפשו על התורה וקיים בכל נפשך ובכל מאודך – אפילו נוטל נפשך וממונך" (ראה: קינסטליכר, אישים ותשובות חת"ס, עמ' לט-מ; לתולדותיו של רבי וואלף המבורג, ראה בהרחבה רבה: המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, כרך ג', עמ' 35-144).
[5], ב-קעו דף; [2], קלד, [3] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעה בטקסט במספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.
בשער הספר מצוינים שלושה חלקים, אולם החלק השלישי "שער בנימין" לא נדפס. ראה במפעל הביבליוגרפיה.

ספר ים של שלמה, על מסכת חולין, מאת רבינו שלמה לוריא – המהרש"ל. פיורדא, דפוס יוסף פעטשויא ובנו מענדל בער, [תקכ"ו 1766].
עותק מיוחס. בדף השער רישום בעלות של רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא: " חנני ד' בזה הק' הילל ל"ש"; רישום בעלות מחתנו רבי עקיבא יוסף שלזינגר: "ק יבלתיו ממו"ח נ"י עקיב' יוסף"; "לקחתי מתנה ממו"ח"; חותמות של רבי עקיבא יוסף (עם איור הכותל המערבי); חתימה וחותמת של רבי יחזקאל ראטה [לימים, אב"ד קרלסבורג ארה"ב-מירון]. בראש השער חתימה עתיקה קצוצה.
הגאון הקדוש רבי הלל ליכטנשטיין (תקע"ה-תרנ"א), מגדולי תלמידי ה"חתם סופר". נולד בעיר וועטש לאביו הדיין הגאון רבי ברוך בענדיט. מנערותו נודע ביראתו ובדבקותו בבורא, וכשלמד בישיבת פרשבורג היה תלמיד חביב על ה"חתם סופר" שהחשיבו מאד בגלל יראתו הטהורה [וקרא עליו ועל בן דודו רבי הלל פולק את הפסוק "קודש הילולים להשם"]. כיהן ברבנות במארגרטין וסיקסא שבהונגריה, ובשנת תרכ"ז עבר לכהן ברבנות קולומייא שבגליציה. דרשן מפורסם, לוחם מלחמות השם, אשר עמד בפרץ והוכיח את דורו על פרצות בחומת כרם ישראל. נערץ ע"י גדולי רבני דורו. האדמו"ר ה"דברי חיים" מצאנז דיבר רבות בשבחו. תשובותיו נדפסו בספר "תשובות בית הלל" (סאטמר תרס"ח) ודרשותיו נדפסו בארבעת חלקי ספרו "משכיל אל דל", "עת לעשות" ועוד.
חתנו – הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ה-תרפ"ב) בעל "לב העברי". נולד בפרשבורג ונימול ע"י ה"חתם סופר". תלמידם של גדולי רבני הונגריה וגדול הקנאים הלוחמים ברפורמה ובהשכלה. בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו באפיקורסים וב"מחדשים". פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, ואף נקלע למחלוקת חריפה ולחיכוכים עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה", ובפרשיות ופולמוסים אחרים. על שמו נקרא שם היישוב "בני עי"ש".
הגאון רבי יחזקאל רוט אב"ד קרלסבורג (תרצ"ה-תשפ"א), נכד רבי משה ראטה אב"ד האמאראד ומגזע האדמו"ר רבי יחזקאל פנט אב"ד קרלסבורג. עלה מרומניה לאחר השואה ולמד בירושלים בישיבת "בית יוסף צבי" ובישיבת "ייטב לב" אצל רבי משה אריה פריינד. לאחר נישואיו כיהן כמו"צ העדה החרדית ורב קהילת סאטמר בשכונת קטמון. בשנת תשל"ב נקרא ע"י האדמו"ר מסאטמר לכהן כרב קהילת סאטמר בבורו-פארק ארה"ב, והקים את בית מדרשו "קהל יראי ה' – קרלסבורג". בשנת תשמ"ג בנה בית ובית מדרש במושב מירון, ולעת זקנותו שהה מדי שנה חדשים רבים באתרא קדישא מירון. מחבר ספרים רבים: "עמק התשובה"; "עמק שמעתתא"; "חזון יחזקאל"; "קרן התורה"; ועוד.
[1], ב-צח דף. 32.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. כריכת עור חדשה.