חמישה מסמכים שהונפקו בתקופת השואה עבור רבי אליעזר סורוצקין, תלמיד ישיבת טלז ובנו של אב"ד לוצק רבי זלמן סורוצקין; בהם אשרות מעבר מצילות חיים בחתימת שניים מחסידי אומות העולם, צ'יאונה סוגיהארה ויאן זווארטנדיק. קובנה, קובה (יפן) ושנגחאי, 1940-1945. אנגלית, פולנית, יפנית ושפות נוספות.
רבי אליעזר סורוצקין (1915-2007), בנו של אב"ד לוצק ויו"ר מועצת גדולי התורה רבי זלמן סורוצקין. בתקופת השואה הצליח להימלט למזרח הרחוק הודות לפועלם של שניים מחסידי אומות העולם – צ'יאונה סוגיהארה ויאן זווארטנדיק. בשנגחאי נישא לחסיה, בתו של רבי אליהו מאיר בלוך, ראש ישיבת טלז, ולאחר המלחמה עלה לארץ ישראל וייסד את היישוב קריית יערים (טלז-סטון).
לפנינו לקט מסמכים שהונפקו עבור רבי אליעזר סורוצקין בתקופת השואה:
1. "ויזת סוגיהארה": אשרת מעבר דרך יפן שהנפיק חסיד אומות העולם צ'יאונה סוגיהארה, כפי הנראה, בכתב-ידו ובחתימתו (31.7.1940) ואשרת כניסה לשטחי הולנד בדרום אמריקה שהנפיק חסיד אומות העולם יאן זווארטנדיק, חתומה בחתימת ידו (24.7.1940). שתי האשרות מוטבעות על גבי מסמך נסיעה שהנפיקה "ממשלת פולין הגולה" בקובנה, עם תמונתו ופרטיו של הרב סורוצקין בעמוד הראשון.
לצד שתי האשרות מופיעות מספר חותמות המתעדות את נדודיו של הרב סורוצקין בתקופת המלחמה: חותמת כניסה ליפן; אשרת מעבר דרך הודו מקונסוליית בריטניה בקובה; אשרת נסיעה לארץ ישראל מקונסוליית בריטניה בקובה; אשרת נסיעה מהקונסוליה המצרית בטוקיו; וחותמות נוספות.
צ'יאונה סוגיהארה (Chiune Sugihara, 1900-1986) היה דיפלומט יפני שכיהן כקונסול בעיר קובנה בתקופת השואה. בין החודשים יולי-ספטמבר 1940, הנפיק למעלה מאלפיים אשרות מעבר דרך יפן, שהצילו את חייהם של המקבלים ובני משפחותיהם (על פי חלק מן ההערכות, ניצלו בזכות האשרות כ-10,000 איש). סוגיהארה הנפיק את האשרות במשך שלושה חודשים, בניגוד להוראת הממונים ובניגוד לתנאי הזכאות, בכתיבה ידנית מרתונית עד למועד סגירת השגרירות.
כמחצית מהאשרות שהנפיק סוגיהארה נשאו אשרה נוספת, מצילת חיים גם כן, שהנפיק הקונסול ההולנדי בקובנה יאן זווארטנדיק (Jan Zwartendijk, 1896-1976). אשרות אלה הונפקו עבור יהודים שדרכונם לא נשא אשרת כניסה לארץ שלישית (האשרות היפניות הותירו מעבר דרך יפן בלבד, ולכן נדרשה האשרה הנוספת), ובהן צוין שהבעלים רשאי להיכנס לשטחי הולנד בדרום אמריקה. על פעילותם בתקופת השואה הוכרו סוגיהארה וזווארטנדיק כ"חסידי אומות העולם".
מסמך הנסיעה: [2] דף (שלושה עמודים עם כיתוב וחותמות), 27.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים. קמטים. סימני קיפול. קרעים, בעיקר בשוליים ולאורך סימני הקיפול, מרביתם מחוזקים בנייר דבק חומצי (רצועות נייר הדבק מודבקות לכל אורך ורוחב הדפים). מספר קרעים חסרים בשוליים.
2-5. ארבעה מסמכים אישיים של רבי אליעזר סורוצקין: • תעודת הלידה של בנו, יוסף יהודה לייב (לימים ראש ישיבת "מאור אליהו" בטלז-סטון, בעל "מגד יוסף"), שהונפקה בידי מחלקת הבריאות בשנגחאי (11 דצמבר 1945, אנגלית). • מכתב מטעם ארגון הסיוע Eastjewcom אל נציגות הממשלה הפולנית הגולה בשנגחאי – בקשה להנפיק דרכון לרב סורוצקין (1941, פולנית). • תעודה מזהה עם תמונת פספורט מטעם ארגון התושבים הפולנים בסין (Polish Residents Association in China, 1943). • אישור תנועה מיוחד לתלמידי-רבנות בשנגחאי (Special Pass for Rabbi Student) – מאשר יציאה מאזור המגורים בין השעות שבע בבוקר לאחת עשרה בלילה (1945, יפנית ואנגלית).
גודל ומצב משתנים.

שני "מכתבי חסות" [Schutzbrief] שהנפיקה שגרירות שווייץ בבודפשט עבור הזוג היהודי אוסקר ויולאן (Jolan) סאמק (Szamekiu / Szamek). בודפשט, 9 בדצמבר 1944. גרמנית והונגרית.
מכתבים מודפסים במכונת כתיבה, בגרמנית ובהונגרית, על גבי נייר מכתבים של המחלקה לאינטרסים זרים של השגרירות השוויצרית (Schweizerische Gesandtschaft, Abteilung für fremde Interessen), שנוהלה בידי הדיפלומט קרל לוץ; עם תמונות דרכון. המכתבים מעידים כי ד"ר אוסקר סאמק, רופאה של הנציגות הדיפלומטית הרומנית לשעבר, ואשתו יולאן, נמצאים תחת חסותה של שגרירות שווייץ תוך "שמירה על האינטרסים הרומניים".
כל אחד מן המכתבים חתום פעמיים בחתימת ידו של לוץ, בחותמות שגרירות שווייץ בבודפשט (בגרמנית ובצרפתית), ובחתימת ידו של מזכיר משרד החוץ ההונגרי בבודפשט (מכתבו של אוסקר חתום גם בחותמת משרד החוץ ההונגרי). בתחתית שני המכתבים אישור נוסף בכתב-יד, ברוסית; מתוארך ל-6 בפברואר 1945, בודפשט.
שמה של יולאן סאמק (Jolan Szamek), עקרת בית מבודפשט, מופיע ברשימת הנוסעים שהגיעו לניו יורק, ב-14 באוגוסט 1947. על-פי הרשימה, בעלה נמצא בבקשצ'בה, שבהונגריה.
במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 התעצם המתח בין רומניה להונגריה, בעיקר סביב השליטה בחבל הארץ טרנסילבניה, שהוענק לרומניה בחוזה טריאנון, על-אף שכמחצית מתושביו היו הונגרים אתניים. בראשית מלחמת העולם השנייה חברו רומניה והונגריה, שהונהגו שתיהן בידי משטרים פשיסטיים, למדינות הציר, ולחמו כנגד ברית המועצות. לאחר הפיכה ברומניה שהדיחה את הדיקטטור אנטונסקו (23 באוגוסט 1944), החליפו הרומנים צד והצטרפו לבעלות הברית, במידה רבה כדי לחזק את אחיזתם בטריטוריות ההיסטוריות אותן החשיבו לרומניות. באותה עת נותקו היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, והושהתה פעילותה של שגרירות רומניה בבודפשט; מכתבי החסות שלפנינו נועדו להגן על בני הזוג היהודים אוסקר ויולאן סאמק, אשר מצאו עצמם באחת ללא הגנה דיפלומטית, חשופים להתנכלות המשטר העוין.
קרל לוץ (Carl Lutz, 1895-1975), דיפלומט שוויצרי. בשנת 1942 מונה לסגן קונסול שגרירות שוויצריה בהונגריה הממונה על "המחלקה לאינטרסים זרים", ופעל לזירוז יציאת היהודים מהונגריה, שגבולותיה עוד היו פתוחים בשלב זה.
ערב כיבוש הונגריה בידי הגרמנים הוציא לוץ לפועל את רעיון הנפקת "מכתבי החסות" – רעיון אותו הגה משה (מיקלוש) קראוס, מנהל המשרד הארצישראלי בבודפשט – שהעניקו הגנה דיפלומטית ליהודים בעלי אשרות הגירה (לימים אומץ רעיון מכתבי החסות בידי שגרירים אחרים, והיה אחראי להצלתם של יהודים רבים). לוץ גילה מסירות יוצאת דופן להצלת היהודים, גם כאשר התהדק המצור סביב העיר בודפשט, סירב לעזוב את העיר. רק בשנת 1945, עם כיבוש העיר בידי הצבא האדום, עזב לוץ לשווייץ. על פועלו להצלת יהודים בשואה הוכר קרל לוץ כ"חסיד אומות העולם" בשנת 1965.
שני מכתבים, [1] דף כ"א, 29.5 ס"מ. מצב בינוני עד בינוני-גרוע. סימני קיפול לאורך ורוחב. קרעים, חלקם ארוכים, רובם בשוליים ולאורך קווי הקיפול (פגיעות קלות בטקסט); המכתב שניתן ליולאן סאמק שוקם בהדבקת דף נייר בגב (נייר מכתבים של המחלקה לאינטרסים זרים של השגרירות השוויצרית). כתמים. קמטים.