ספר אור הגנוז - חידושים על התורה בדרך רמז וסוד, חסידות וקבלה, עם חלק שני - ספר וזאת ליהודה - חידושים על המשניות "בדרך רמז וסוד רזין עילאין", מאת רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי. לבוב, [תרכ"ו 1866]. מהדורה ראשונה. שער נפרד לחלק השני.
ספר אור הגנוז זכה בהדפסתו להסכמותיהם הנלהבות של גדולי צדיקי החסידות. מופיעה בו הסכמתו היחידה של האדמו"ר רבי מנחם מענדל מליובאוויטש בעל ה"צמח צדק", וכן מופיעות בו הסכמות רבי מרדכי מטשרנוביל ובניו הקדושים: רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנא, הסכמת אחיינו - רבי יצחק יעקב מאקארוב, וכן הסכמותיהם של רבי חיים מצאנז ורבי יצחק מאיר מגור בעל "חידושי הרי"מ".
בהסכמת רבי מרדכי מטשרנוביל ("המגיד מטשרנוביל") נכתב על הסגולה והשמירה שיש בהחזקת הספר שלפנינו: "ויקנה כל אחד לעצמו הספר הקדוש הזה לזכות ולשמירה מעולה לו ולזרעו לדורותם". בניו הקדושים - רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנא - המסכימים אף הם על הספר, חוזרים בהסכמותיהם על עניין הסגולה לשמירה שכתב אביהם, וכותבים: "והנה נאמן עלינו דברי אאמו"ר ז"ל הק' זיע"א אשר ספרי קודש הללו יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם..."; "...נאמנים עלי דברי אבא מרן קדישא כבוד אדמו"ר זצוקללה"ה, כאשר המה בכתובים... כי הספרי קודש ההמה יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם לו ולזרעו לדורותם". גם בהקדמת המו"ל, נכד המחבר, נכתב כי "צדיקי הדור כתבו שהחבור הלז הוא שמירה וברכה בבית...".
מחבר הספר, רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי (נפטר תקס"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' לג-לד), תלמיד המגיד ממזריטש. לפי מקור אחד היה קודם לכן מתלמידי הגר"א מווילנא. לפי המסופר, היה מארבעת התלמידים שהיו עם המגיד בעת פטירתו (יחד עם רבי אברהם המלאך, בעל התניא ורבי זושא מאניפולי), וברגעים האחרונים לפני פטירתו אמר עליו המגיד: "גם אתה תהיה במחיצתי - כי שפתי כהן ישמרו דעת, ואני מעולם הדעת...". היה מהשניים שאליהם פנה רבי שניאור זלמן מלאדי כדי שיעניקו הסכמות על ספר ה"תניא" (השני היה חברו רבי זושא מאניפולי).
[1], יב; פד; לג דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.

ספר תולדת יצחק, מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, ועל ספר תהלים, מאת האדמו"ר רבי יצחק שפירא מנסכיז. וורשא, דפוס נתן שריפטגיסער, [תרכ"ח] 1868. מהדורה ראשונה. שני שערים. בדף השער הראשון נדפס שמו של המחבר באותיות גדולות ובדיו זהובה.
עם הסכמות גדולי החסידות, האדמו"רים בעל ה"דברי חיים" מצאנז, המגיד מטריסק, רבי יהושע מאוסטרובה ורבי אלימלך מגרודז'יסק. האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק כותב בהסכמתו על סגולת החזקת הספר בבית: "ומהראוי לכל אחב"י [=אחינו בני ישראל] עדת ישורון להביא כ"א [=כל אחד] ס'[פר] הק'[דוש] הלזה בחדרי משכיותו למען להיות למשמרת ברכה".
בדף השער השני, סמוך לשם המדפיס, צוינה העובדה: "אשר הדפיס בשנת תרכ"ד ששת אלפים ספרי תהלים בהוצאת מרן זצוקלה"ה [האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז] כדי לזכות את הרבים". מסופר שבעת שהיה רבי יצחק מנסכיז אומר את רעיונותיו על תהלים שנדפסו בספר שלפנינו, "היה רגיל כבוד אדמו"ר להחזיק... התהלים שהדפיס בווארשא, ומהם היה מבאר חידושי תורתו" (זכרון טוב, ענייני חידושי תורתו, אות יא; על מהדורת תהלים זו, ראה: קטלוג קדם, מכירה 65, פריט 129).
המחבר האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז (נשכיז, Niesuchojeże) המעיט כל ימיו באמירת דברי תורה. רק בשנה האחרונה לחייו התחיל לומר כמעט מידי יום ביומו את רעיונותיו על הפרשיות ועל התהלים. הדברים נכתבו על ידי תלמידו ומשמשו הנאמן (מו"ל הספר) רבי יצחק לנדא והוגהו על ידו מספר פעמים. מכתבים אלו נדפס הספר שלפנינו, מספר חודשים לאחר פטירת המחבר (על זאת מסופר באריכות רבה בספר "זכרון טוב" שחיבר רבי יצחק לנדא הנ"ל).
האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז (תקמ"ט-תרכ"ח), בן זקוניו של האדמו"ר רבי מרדכי מנסכיז. תלמיד מובהק של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שאת נכדתו נשא לאשה, ואף מסר דברי תורה רבים בשמו. היה גם תלמידם של רבי ברוך ממז'יבוז' והחוזה מלובלין. נתמנה לאדמו"ר בגיל צעיר וכיהן למעלה משישים שנה באדמו"רות. נודע בתפילותיו ובמעשי מופתים וגילויים שמימיים. נערץ בכל חוגי החסידות, כאיש קדוש ומופלא בחסידותו. "עבודתו עבודת הקודש ליחד יחודים ולהמשיך שפע רב טוב לבית ישראל - בבחינת צדיק יסוד עולם" (עפ"י מכתב רבי ברוך שפירא מבחירי חסידי פשיסחא וקוצק, אל בעל ה"שפת אמת"). מתלמידיו הנודעים, האדמו"רים רבי אלימלך מגרודז'יסק, רבי יעקב צבי מפוריסוב ועוד.
[4], לב; ל; כב; לב דף. דף כד בספירה הראשונה נכרך בטעות אחרי דף כו. 25 ס"מ. שוליים רחבים. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. בדף השער ובדפים נוספים כתמים רבים. קרעים במספר מקומות, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר-דבק (כולל בדף השער). חותמות. רישומים רבים. כריכת עור חדשה.

ספר שו"ת דברי חיים, שאלות ותשובות בארבעת חלקי שלחן ערוך. לבוב, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה. שני חלקים בשני כרכים.
חלק גדול מן התשובות שנדפסו בשו"ת דברי חיים עוסק בענייני עגונות. בעניין זה מסופר על ה"דברי חיים", ש"בעת שהיה צריך לחתום איזהו שו"ת שהשיב בעניין עגונה... כמה וכמה פרישות וטבילות עשה טרם שחתם את עצמו על ההיתר" (ראה "פתחא זוטא", עירובין, תרס"ז, בהקדמה). כך נהג גם בכתיבת התשובות אל השואלים, וכך נהג גם בשנותיו האחרונות, כשהחל להתעסק בעריכת התשובות.
על עיסוקו בסידור ועריכת התשובות להדפסה מסופר כי לאחר חצות ליל היה ה"דברי חיים" יושב עם הסופר שלו, רבי אביש מאיר, והיה מקריא לפניו את הנוסח הסופי של תשובותיו. הוא מקריא והסופר כותב מפיו. לאחר מספר קטעים שהקריא, היה הולך ה"דברי חיים" לטבול במקווה. לאחר הטבילה חזר להקריא את המשך התשובה. לאחר הקראת כמה קטעים נוספים הלך שוב לטבול במקווה, וחזר שוב להקריא, "וכה היה טובל חמשה פעמים בכל לילה במשך העת שהיה הסופר מעלה על הספר חצי תשובה, או תשובה אחת קצרה בשלימותה בלילי טבת הקרים, כדי להוציא חידושי תורה בקדושה ובטהרה" (ראה "מקור חיים", בילגוריי תרע"ב, סעיף יג).
חותמת בדף השער של החלק הראשון: "בן ציון וועזעל רב אב"ד דק"ק טארדא והגליל". בשני הכרכים מספר הגהות, כפי הנראה בכתב-ידו.
הגאון רבי בן ציון וועזעל אב"ד טורדא (תרכ"ד-תרצ"ח), מגדולי הרבנים בדורו, ראש הלשכה האורתודוקסית של רבני טרנסילבניה. בנו של רבי כלב פייבל וועזעל אב"ד טורדא (תקצ"ה-תרנ"ח). בתחילה כיהן רבי בן ציון כאב"ד בראשוב, ובשנת תרס"ב נקרא למלא את מקום אביו ברבנות טורדא, על פי בקשת רבו בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגט. בחכמתו ובכוח אישיותו השכיל להגן על צרכי הציבור האורתודוכסי. חתנו וממלא מקומו הוא רבי יוסף אדלר, שעלה לארץ ישראל לאחר השואה ונודע בשם "הגאון מטורדא".
שני כרכים. חלק ראשון: [2], קלד דף. חלק שני: [4], קכ דף. 37.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בדף השער של הכרך הראשון ובשולי דפים נוספים בשני הכרכים, ללא פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכות חדשות.