אוסף דפים בכתב-יד, חידושי סוגיות, מאת הרב הניאולוגי ליב שוואב. געוויטש, (Gewitsch; Jevíčko, כיום צ'כיה), תקע"ז-תקפ"ח [1816-1828].
קונטרסים ודפים נפרדים, חידושי סוגיות בכתב-ידו של הרב ליב שוואב, ביניהם הסוגיות: "סוגיא דהיה בה מומין כתובות"; "בסוגיא דפתח פתוח"; "בשמעתין דבולמוס יומא"; "סוגיא דכדי שיעשה ביצה".
בראש אחד הקונטרסים נכתב: "קונטרס החזקות למדתי תחלת חורף תקע"ז לפ"ק פה געביטש יאר ה' עיני רוחי ויורני בינה ודעת. ליב שוואב". מאוחר יותר נוסף הרישום: "ונספח אליו חדושי על סוגיא דפתח פתוח, יום ו' פ' בלק התקע"ח לבריאה, הנ"ל".
בראש קונטרס נוסף: "געביטש... תקפ"ח לפ"ק".
רבי [יהודה] ליב שוואב (תקנ"ד-תרי"ז; אישים בתשובות חת"ס, עמ' קנ), נולד לאביו רבי מרדכי שוואב. תלמיד מהר"ם בנעט, ובהמשך תלמיד בישיבת ה"חתם סופר" בפרשבורג. בשנים אלו הלך ורכש השכלה חיצונית. למורת רוחם של מהר"ם בנעט, ה"חתם סופר", ובהמשך גם ה"כתב סופר", התמנה לרבנות בכמה קהילות ופעל בזירות ציבוריות. ראשית התמנה לרבה של געוויטש בסביבות שנת תקפ"ד, והיה הרב המשכיל הראשון במוראביה. בסביבות שנת תקצ"א התמנה לרבה של פרוסניץ במוראביה, כשהוא דוחק את רגלי רבי נחום טרייביטש השמרן. בשנת תקצ"ה נקרא לכהן ברבנות פשט שבהונגריה, בה פעל רבות לאימוץ רוח הנאורות והטיף להיטמעות תרבותית בסביבה.
הדפים שלפנינו נמצאו בתוך פנקס הדרשות של הרב ד"ר לאופולד לעף (ראה פריט הבא), אשר היה מתלמידיו של שוואב בפרוסניץ, ולימים נשא לאשה את בתו לאונטין.
[19] דף כתובים (ומספר דפים ריקים נוספים). 24 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי.
• מצורפים שני דפים בכתב-יד, קטעי דרשה על "צדקה וג"ח [וגמילות חסדים]", כנראה אף הם בכתב-ידו של שוואב.

כתב-יד, מחזות וחיבורים עבריים. [גליציה, המאה ה-19].
כרך עם מספר חיבורים ברוח ההשכלה, שהועתקו כנראה על ידי אחד ממשכילי גליציה. בדף האחרון שיר לפורים החתום באקרוסטיכון: "ירוחם פישל ש"צ לבוב", וכנראה שזהו שמו של הכותב. בשיר זה פרט השנה הוא תרכ"ב. בראש אחד החיבורים מציין הכותב כי העתיקו בלבוב בשנת תרכ"ד (ראה להלן).
בתחילת הכרך שני מחזות, האחד בשם "השלֵמות" והשני בשם "הנדכאים", שניהם "מאת פלאי"; אחריהם מחזה בשם "ספר יהודית", אף הוא "מאת פלאי" - מחזה המבוסס על האגדה המפורסמת על השידוך של רבי אברהם אבן עזרא עם בתו של רבי יהודה הלוי. לאחר מכן מופיע חיבור על שבח התורה ולימוד המשנה, בראשו נכתב: "חברתי לכבוד החבורה הקדושה לומדי מקרא ומשנה אני הצעיר פ"ב פ'[?]"; אחריו מופיעים מספר ליקוטים: חרוזים על פורים, חידה, פירושים על פסוקים בתנ"ך. לאחר מכן הועתק מחזה בשם "ברוריא", מאת שמואל מולדר - חיבור זה הופיע בדפוס, באמשטרדם תרי"ט. הכותב מציין: "מצאתי בבית עקד הספרים של מו"ה יוסף כהן צדק בלבוב... שנת תרכ"ד". אחריו מופיע חיבור ארוך (בצורת אגרות), שכותרתו: "אגרות מת - הובא מארץ החיים לאחד ממודעי המת בארץ מאפליה". את הכרך חותמת "קינה על חורבן ירושלים מאת פ' על לה"ק, ונעתק ללשון זארגאן ע"י פ' הנהוג אצלינו גאליציען"; ושיר - "קול זמרה לפורים", עם האקרוסטיכון: "ירוחם פישל ש"צ לבוב", ופרט השנה "אדר שני דגים" [=תרכ"ב].
בשער "אגרות מת" איור נאה בסגנון הרוקוקו.
80 עמ'; 32; 13; 7; 11, [1]; 25, [1]; 72; [9] דף (למעלה מ-200 עמודים כתובים); ועוד דפים ריקים רבים. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים בשולי כמה דפים. שני דפים מנותקים. כריכה ישנה.

תלמוד ירושלמי, עם מפרשים. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא נכדי הרב מסלוויטא, [תר"כ]-תרכ"ז 1860-1867. חמשה חלקים בחמישה כרכים.
במהדורה זו נדפסו לראשונה הפירושים "פני משה" ו"מראה הפנים" על סדרים זרעים-מועד.
בגליונות הספר קרוב לחמישים הגהות למדניות וארוכות בכתב-יד (חלקן קצוצות). רוב ההגהות הן בכתב ידו האופייני של הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי בעל "דורות הראשונים", וחלקן (למעלה מ-10 הגהות) בכתב יד שונה, מכותב לא-מזוהה. בשולי אחת ההגהות הארוכות בכתיבה שונה מופיעה תוספת בכתב ידו של רבי יצחק אייזיק הלוי (מסכת פאה, דף ב/1).
חלק מהגהותיו של רבי יצחק אייזיק הלוי שלפנינו עוסקות בעומק הסוגיות ופירוש דברי התלמוד ירושלמי; חלקן עוסקות בבירורי נוסח (במספר מקומות סימן רי"א הלוי טקסט בסוגריים, ומציין בהגהתו כי אלו פירושים מן הגליון שהמדפיסים שילבום בטעות בתוך דברי התלמוד עצמם. ראה למשל הגהה במסכת שבת דף ה/1: "נ"ב, נמחק והי'[ה] בגליון ופירוש[--] והוכנס בפנים"); ובחלקן בירורים היסטוריים של תולדות תנאים ואמוראים, שמותיהם המדויקים ותקופת חייהם על ציר הזמן הכרונולוגי.
באחת ההגהות (חגיגה, דף א/2) הוא מפנה לספר "תורת כהנים" ולדברי "[הג]און מלבי"ם שי' לאי"ט" [=שיחיה לאורך ימים טובים; הגאון מלבי"ם נפטר בשנת תר"מ (1879) ובהגהה זו שלפנינו, הוא עוד נזכר בברכת החיים].
הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי (תשרי תר"ח-תרע"ד), מגדולי גאוני דורו הנודעים, מנהיג ציבור והיסטוריון. ממייסדי "אגודת ישראל" העולמית. נולד באיבניץ (פלך מינסק, בלרוס-ליטא). למד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי בעל "בית הלוי". לימים נתמנה לגבאי הישיבה, ולאחר מכן החל לעסוק בשתדלנות אצל חוגי השלטון בפטרבורג למען יהדות רוסיה. באמצע שנות התר"נ עקר מרוסיה והתיישב בפרשבורג שבסלובקיה, ובשנת תרס"ב התיישב בהמבורג שבגרמניה. היכרותו עם יהדות אשכנז החרדית הביאה אותו להגות את רעיון הקמתה של "אגודת ישראל" העולמית וחיבורן של יהדות אשכנז עם יהדות רוסיה ופולין. רבי יצחק אייזיק ייסד את ה"אגודה" יחד עם רעיו הגאונים רבי חיים מבריסק, רבי חיים עוזר מווילנא ורבי אליעזר גורדון מטלז. הוא היה הרוח החיה בוועידת הומבורג בשנת תרס"ט ובוועידת קטוביץ בשנת תרע"ב, בהן הוחלט על הקמת תנועת "אגודת ישראל". מלבד גאונותו הגדולה בתורה ובהלכה, עסק רבות בחקר המקרא ותולדות ישראל, ופרסם מאמרים המתפלמסים עם מבקרי המקרא והתלמוד. גולת הכותרת של יצירתו הייתה חיבורו ההיסטורי המקיף "דורות הראשונים" - סדרת ספרים שאת חלקיה הראשונים זכה להדפיס עוד בחייו.
חמישה כרכים. כרך ראשון (סדר זרעים): [5], יד, יד-ס; ל; לא; לג; מב; יח; כד; יח; כד, כג-לג; יד; ט דף. מסכת כלאים נכרכה לאחר מסכת חלה. כרך שני (סדר מועד, חלק ראשון): [2], נב; [1], נה; סא דף. כרך שלישי (סדר מועד, חלק שני): [1], לט; ב-לא; יז, יז-כג; כ; כא; ב-כג; ה, ז-לב; כ; יז; לד דף (לד דף שייכים למסכת שבת, אך בחלק מהעותקים נכרכו כאן). [1] דף בראש הכרך - מעטפת מקורית מודפסת בצבע כחול (עליה נדפס: "כרך ראשון"); במקור הופיע דף שער של מסכת יומא, החסר בעותק שלפנינו. כרך רביעי (סדר נשים): [2], עט; מה; סד; לד; נו; נא; מא דף. כרך חמישי (סדר נזיקין): [2], לג; ב-כט; ב-כו; מב; לא; יז, יז-כו; ו; טו; ט דף. מסכת מכות נכרכה לאחר מסכת עבודה זרה, ולא לאחר מסכת סנהדרין, כפי שנרשם במפעל הביבליוגרפיה. 36.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים במספר מקומות. הדבקות נייר בשולי דפי השער, דף המעטפת בכרך השלישי, ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות במסגרות השערים ופגיעות קלות בטקסט. קרע חסר קטן במעטפת בכרך השלישי. כריכות ישנות, עם פגמים בכריכות ובשדרות (שדרה אחת חסרה בחלקה).

ספר חברא מחזירי עטרה ליושנה, עם כולל העברים, מאת רבי עקיבא יוסף שלזינגר. [ירושלים, דפוס שמעלקע יוסף שמער וגיסו יצחק גאשצינני ור' יעקב דוד סלאטקי, תרל"ג 1873].
מטרת החיבור היא קריאה ליהודים לשוב לציון, והצעה להקמת ארגון ליישוב ארץ ישראל ברישיון הממשלה, בהנהגת נבחרי ציבור שיסתייעו בכוח צבאי של שומרים ("אלו השומרים ברגלם מכונים בשם שומריאל ואלו הרוכבים בסוסים... מכונים בשם לוחמיאל"). לפי התוכנית ששורטטה בספר - היישוב יתנהל כבימי קדם לפני הגלות, בחלוקה לשבטים ובלשון העברית. בסוף הספר תפילה ליישוב הארץ.
מ; [4] דף. חסר דף השער עם ההקדמה שבצדו השני. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בשולי הדפים. רישומים. כריכה חדשה.
במפעל הביבליוגרפיה רשמו [5] דף בסוף, כנראה בעקבות ש. הלוי, אך בכל העותקים שראינו מופיעים רק [4] דף, וגם מן התוכן נראה כי הספר שלם.
ש' הלוי, מס' 188.

ספר בית יוסף חדש, חידושי תורה בהלכה ובאגדה, תוכחת מוסר וענינים ציבוריים, מאת הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל "לב העברי". ירושלים, [תרל"ה-תרמ"א 1875-1881].
הספר נדפס בין השנים תרל"ה-תרמ"א, בשני בתי דפוס. הדפסתו החלה בדפוסו של רבי יואל משה סלומון, אשר סירב להמשיך בהדפסה לאחר שעיין בתוכנו הפולמוסי של הספר. המשך ההדפסה נעשה בדפוס "העברי" [של רבי יצחק גאשצינני]. חלקים מהספר הופצו טרם סיום ההדפסה, ומכאן ההבדלים הרבים בין עותקי הספר הבודדים שנותרו בעולם.
לעותק שלפנינו שני שערים, ודף נוסף עם מכתב "קול מבשר" ממחבר הספר, אשר אינם נמצאים בכל העותקים. העותק כולל את הדפים האחרונים קיט-קכד: "בדק הבית" - השמטות והוספות שנדפסו בשנת תרמ"א. חסרים כמה דפי מפתחות ודפים נוספים. מספר דפים חסרים עם הסכמות ומאמר "קול ברמה" הושלמו בצילום.
המחבר, הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ה-תרפ"ב) בעל "לב העברי", חתן הגאון רבי הלל ליכטנשטיין מקולומייא, תלמידם של גדולי רבני הונגריה ומן הקנאים הבולטים שלחמו ברפורמה ובהשכלה. בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו באפיקורסים וב"מחדשים". פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, ואף נקלע למחלוקת חריפה ולחיכוכים עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה", ובפרשיות ופולמוסים אחרים. בספרו "בית יוסף חדש" יצא רבי עקיבא יוסף שלזינגר בביקורת חריפה נגד מוסדות הציבור בירושלים ושיטת ה"חלוקה" הבלתי-צודקת בכולל אונגרן אליו השתייך, וקרא לייסד כולל חדש בשם "כולל העברים" אשר יעודד התיישבות חקלאית, ובכך יציל את יהדות אירופה הנתונה בסכנת ההתבוללות וההשכלה.
עם צאת הספר "בית יוסף חדש" לאור, התלקחה מחלוקת עזה. נגד הספר יצאו מספר פרסומים ("ניתוץ הבית" ועוד), במחאה על ביזוי נשיאי וראשי כולל אונגרן. את הספר דנו בשריפה ואת מחברו ב"חרם". בנוסף ניסו להתנכל לחייו ע"י עלילות אצל השלטון הטורקי. תקופה ארוכה חשש רבי עקיבא יוסף לחייו ולא יצא מביתו, פן יתנקשו בו. פעולות שונות נעשו ע"י המחרימים להשיג את הספרים ולשרפם. בעלי קשרים בקונסוליה האוסטרית ניסו לעצור ביפו את משלוח הספרים, ע"י הדואר האוסטרי, ולהחזירם לשריפה בירושלים, וגם לאחר שנודע כי הספרים כבר יצאו לדרכם לחו"ל, ניסו להשיבם משם.
בארצות הונגריה נחלקו הדעות בין הרבנים בענין הספר. רבו רבי חיים סופר בעל "מחנה חיים", שהיה באותה תקופה אב"ד מונקאטש, תמך בו, וכתב מספר מכתבים בנסיון להרגיע את הרוחות. אולם נשיאי ה"כולל" הרבנים מפרשבורג ומאונגוואר לא הסכימו לתמוך בו. אף מורו ורבו המהר"ם שיק אב"ד חוסט כותב בהסתייגות בתשובתו לאדם ששאל אם יש לחוש לחרם על הספר "בית יוסף חדש": "והנה ספר הנ"ל לא ראיתי ולא בא לידי, ואם אמנם שהרב המחבר הנ"ל מוחזק בכשרות ולירא ה', בכל זה כשנשלח לידי מירושלים תוכן ענין הספר שנתנו עליו חרם בב"ד דשם, חששתי לדבריהם... והיום שבא לידי קונטרס נדפס בירושלים בשם חרב פיפיות וגם בסופו נדפס קונטרס קטן בשם צעקת הדל מהרב המחבר הנ"ל שצועק חמס שרודפין אותו שלא כדין ושאין ממש בלעז שהוציאו עליו, ומי יודע ויבין זאת, עכ"פ צריכין אנו לחוש עוד עד דיצא האמת לאמיתו ויתבררו הדברים..." (שו"ת מהר"ם שיק, יורה דעה, סימן רי"א).
בינתיים התחבר רבי עקיבא יוסף לחכמי הספרדים בירושלים ובחברון, ששבו לתמוך בו. בקונטרס "חרב פיפיות" קיבל גם מכתבי תמיכה מהרב מרדישקוביץ ומרבנים נוספים [שהושמצו בשל כך בקונטרס "שומר ישראל"].
מתנגדיו, שלא בחלו באמצעים, פרסמו בהמשך הפולמוס קונטרס נוסף בשם "שומר ישראל", ובו טענות רבות נגד המחבר, ביניהן: א. שעבר על "חרם דרבינו גרשום", כשהתיר לאיש שאשתו סירבה לעלות עמו לארץ ישראל לשאת אשה שניה; ב. שהוא מתיימר להיות משיח; ג. שהספר נדפס בדפוס של המיסיון [טענה כוזבת, כאמור הספר נדפס ברובו בדפוס רבי יצחק גאשצינני]; ד. שהמחבר מארגן מרד בממשלה הטורקית, טענה שהיה בה משום סכנת נפשות למחבר.
המאבק נגד רבי עקיבא יוסף החריף, ובהנהלת "כולל שומרי החומות" סירבו לתת "חלוקה" למי שיסרב לחתום כי הוא מצטרף לחרם. כרוזים שונים הוצאו נגדו ואת חתימתו הידועה "עי"ש" פירשו במילים ע'וכר יש'ראל. [הישוב בני עי"ש שליד גדרה, קרוי על שמו של רבי עקיבא יוסף].
בסופו של דבר התפשר רבי עקיבא יוסף עם מתנגדיו, שהסירו את החרם. מעניין לציין, כי בפטירתו הספידו הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, שהיה מראשי כולל אונגרן. רבי עקיבא יוסף חידש בחייו חידושים הלכתיים שונים, שחלקם לא התקבלו בקרב הרבנים, כדוגמת תקיעת שופר בכותל המערבי בראש השנה שחל בשבת, לבישת תכלת ועוד.
[3], ב-קכד דף. חסרים דפים [4-18] שבהם כמה הסכמות, מפתחות וכמה הודעות, אשר אינם מופיעים בכל העותקים [ראה לעיל]. דפים [4-5, 18] הושלמו בצילום. 28 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש. קרעים וקרעים חסרים בשולי דף השער ודפים נוספים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקת נייר. רישומים. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 231.
העותק היה שייך לד"ר ישראל מהלמן. בדף המגן שלפני השער - הערות בכתב-ידו. בין היתר כותב מהלמן: "יקר מציאות - הספר הוחרם וטפסים רבים נשרפו...".