אוסף גדול ומגוון של מכתבים ומסמכים, חלקם בחתימות נכבדי העיר צפת ורבניה. צפת, טבריה, ירושלים ומקומות שונים, שנות התר"ל-התר"צ בקירוב.
מכתבים בענייני ציבור והסכמים חתומים, מכתבים משפחתיים וצוואות משפחתיות, רשימות שונות ועוד.
בין הפריטים:
• שטר פרוזבול מודפס, עם חתימות הרבנים: רבי אברהם ליב זילברמן, רבי ישועה פאלאג'י ורבי אפרים שרגא וויינגוט. צפת, אלול תרפ"ד [1924]. • הסכם שד"רות לחברת "משען זקנים ועזרת יתומים", בחתימת השד"ר רבי משה אלעזר ב"ר יעקב, ובחתימת וחותמת רבי ברוך דוד הכהן כהנא. צפת, תרנ"ח [1898]. • צוואת רבי משה חר"ג, בחתימת ידו. צפת, תרס"ו [רבי משה חר"ג צייגר, תקע"ו-תרס"ט - מנכבדי ומממוני הכוללים בצפת. חתן רבי גבריאל טשאק (שעל שמו נקרא חר"ג =חתן רבי גבריאל) ומנאמניו של האדמו"ר רבי מנדלי מוויז'ניץ בעל "צמח צדיק", שבשליחותו הקים את "כולל ויזניצא" בצפת וטבריה]. • צוואת חוה חר"ג, בחתימת ידה, בחתימות עדים ובחתימות רבני צפת רבי אברהם ליב זילברמן ורבי אפרים שרגא וויינגוט. צפת, י"ג סיון תרפ"ד [מרת חוה גייגר, תר"ח-תרצ"ג - בתו של רבי משה חר"ג צייגר ואשתו של רבי טודרוס גייגר. אמו של הצייר הצפתי הנודע ר' יוסף צבי גייגר. תאריך הצוואה י"ג סיון, הוא יום השנה לפטירת אביה רבי משה חר"ג]. • שני שטרות תנאים, לאירוסי החתן יוסף צבי גייגר, עם הכלה מרים בת ר' אליהו מחאטין, בחתימות העדים: "הק' אברהם מליזענסק" ו"הק' מרדכי בר"ח מטשערנאוויץ". צפת, תרמ"ח [1888]. • מכתבים מבני משפחה בטבריה אל רבי טודרוס גייגר בצפת ובנו ר' יוסף צבי לעבאך-גייגר, בהם מכתבים מאמו של ר' טודרוס, פייצי, מהשנים תרל"ד-תר"מ. • רשימות שונות בכתב ידו של ר' יוסף צבי גייגר, הכוללות בין היתר: דפים ללימוד עברית, רשימות משפחתיות, פנקס גמ"ח שבניהולו, מכתבים בחתימתו ועוד [רבי יוסף צבי גייגר, תר"ל-תש"ד - סופר ועסקן מוסדות התורה והחסד בעיר, אמן וצייר רב כשרון. נודע כאבי הציור הצפתי]. • רשימות לכתבות בעיתונות, אודות צפת ויישובי הגליל, בהם תיאורים על חגיגה לרגל חנוכת ישיבה בקבר רשב"י במירון, ועל המושבה מטולה. • טיוטת תקנות לחברא קדישא של כולל רומניה בצפת. • מכתבים מהשד"ר רבי מיכל פרידמן. • מכתב מרבי יהושע העשיל אייזן. ירושלים, תרע"ד. • ועוד.
49 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

אוסף גדול של מכתבים וחשבונות בענייני "מעות ארץ ישראל", שנשלחו לצפת מחצרות הקודש של אדמו"רי ויז'ניץ בחו"ל. שנות התר"מ והתר"פ בקירוב.
• מכתבים רבים ורשימות (28 דף) בכתב-ידו וחתימותיו של רבי משה ברומער, סופרו ונאמן ביתו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מויז'ניץ בעל ה"צמח צדיק". ויז'ניץ, שנות התר"מ-תרמ"ח.
• תשעה מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של רבי מענדיל וואלצער, נאמן ביתו של האדמו"ר מאוטיניה רבי חיים הגר (ב"ר ברוך מויז'ניץ). סטניסלב, שנות התר"פ בקירוב.
האדמו"ר הראשון מויז'ניץ - רבי מנחם מנדל הגר בעל ה"צמח צדיק" (תק"צ-תשרי תרמ"ה), עסק רבות באיסוף וגיוס כספים לטובת עניי צפת וטבריה, ובחלוקת מעות ארץ-ישראל. עם השנים הקים את "כולל ויז'ניץ", והעמיד בראשו את נאמנו רבי משה חר"ג (צייגר) שהיה מנכבדי הקהילה החסידית בצפת. לאחר זמן נהיה "כולל ויז'ניץ" לכולל המרכזי ליוצאי בוקובינה וגליציה המזרחית, כשתחתיו פעלו הכוללים "כולל לבוב" ו"כולל קוסוב".
בנו האדמו"ר רבי ברוך הגר (תר"ה-תרנ"ג), בעל ה"אמרי ברוך", המשיך את פעלו של אביו הקדוש כ"נשיא ארץ ישראל". לאחר פטירתו של ה"אמרי ברוך" נהגו כל בניו באדמו"רות, ובראשם הבכור רבי ישראל בעל ה"אהבת ישראל" שהוכתר כאדמו"ר בעיר ויז'ניץ, ואחיו האדמו"ר רבי חיים הגר (תרכ"ג-תרצ"ג) שהוכתר לאדמו"ר באוטיניה (הסמוכה לסטניסלב). בשנת תרנ"ה התמנה רבי חיים מאוטיניה ל"נשיא ארץ ישראל" ועמד בראש מפעל גיוס הכספים של כולל בוקובינה. לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב האדמו"ר רבי חיים בסטניסלב (משום שעירו אוטיניה נחרבה במלחמה), והמכתבים שלפנינו הם מתקופה זו.
כ-38 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.

אוסף גדול של פנקסים, דפים וקבלות. צפת, תרע"ו-תש"ג בקירוב.
פנקסי רשימות החלוקה לבני "כולל קאסוב" של "מעות וויען" [כספים שנאספו בגליציה ובוקובינה, ע"י חצרות האדמו"רים מקוסוב ומאטיניא-ויז'ניץ "נשיאי ארץ ישראל", ונשלחו דרך וינה]; "מעות מונטיפיורי" [כספים מקרנות מונטיפיורי וקרן "מזכרת משה"] ו"מעות דעעש" [כספים שנאספו במדינת זיבנבירגן ע"י אדמו"רי דעעש נשיאי ארץ ישראל"].
כתיבה צפופה, רובה בכתב-ידו הנאה של רבי יוסף צבי גייגר, גזבר ונאמן הכולל. הרשימות שבפנקסים אלו מספקות מידע רב על אנשי הקהילה היהודית בצפת והתנהלותה בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, בשעה שהתדלדל מאד היישוב היהודי בעיר.
בין דפי הפנקסים הכרוכים, נמצאים דפים נוספים (גדולים וקטנים) עם רשימות שונות, וכן מספר קבלות מודפסות (חלקן עם מילוי וחתימות בכתב-יד)
כותב הפנקסים: רבי יוסף צבי גייגר (תר"ל-תש"ד), עסקן מוסדות התורה והחסד בעיר, סופר ולבלר, אמן וצייר רב כשרון. נודע כאבי הציור הצפתי.
כ-10 פנקסים + עשרות פתקאות, דפים בודדים בכתב-יד וקבלות מודפסות, הכוללים יחד מאות דפים כתובים. גודל משתנה. מצב כללי טוב.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק הרב הראשי לארץ ישראל, עליו חתמו גם הגאונים רבי אבא יעקב הכהן בורוכוב ורבי איסר זלמן מלצר. ירושלים סיון תרצ"ג [1933].
במכתב נכתב על החלטה שנתקבלה "באסיפתנו... לטכס עצה על דבר המצב הנורא של בתי הת"ת דתשב"ר פעה"ק [תלמודי תורה דתינוקות של בית רבן, פה עיר הקודש]", למצוא מקורות הכנסה חדשים עבור "החינוך הישן בעה"ק", הלא הם: "א. מהכנסת המבקרים אצל כותל המערבי. ב. מהכנסת המבקרים בקבר רחל. ג. לדרוש מח"ק דפה שיקיימו את התקנה העתיקה, ליתן שליש מהכנסתם להחזקת החינוך החרדי הישן...".
לבסוף כותב הרב קוק: "הוסכם להציע לכל תייר מבקר בכהמ"ע ובקב"ר [בכותל המערבי ובקבר רחל] להתנדב נדבה הגונה לחיזוק ת"ת דתשב"ר פעה"ק ת"ו".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי של הרב קוק. 27.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים בקווי הקיפול, עם פגיעות קלות בטקסט.

מקבץ גדול של מכתבים ופרוטוקולים (חלקם חתומים), מסמכים ורשימות, מהקמת וניהול "הקרן להחזקת הישיבות" בארץ ישראל, שהוקמה בביתו של הרב הראשי רבי אברהם יצחק הכהן קוק. שנות התר"צ בקירוב.
האוסף כולל, בין היתר:
• שני דפים בכתב ידו של הרב קוק - פרוטוקול אסיפה להקמת "הועד להחזקת הישיבות הקיימות", עם הגאון רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי (הגרימ"ט), ראש ישיבת "עץ חיים", והגאון רבי יחזקאל סרנא (הגריח"ס), ראש ישיבת חברון. [ירושלים, תרצ"ד-תרצ"ה (1934) בקירוב].
• הסכם ופרוטוקול אסיפה של "הקרן להחזקת שלשת הישיבות הגדולות", שהתקיימה בבית הרב מאיר ברלין לאחר פטירת הרב קוק (בהחלטות נאמר כי הקרן תקרא בשם "קרן התורה על שם רבנו זצ"ל"), בחתימות רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, רבי יעקב משה חרל"פ (ראש ישיבת מרכז הרב) ורבי יחזקאל סרנא. ירושלים, תשרי תרצ"ו [1935].
• מכתב בחתימות הרבנים הראשיים, רבי יעקב מאיר ורבי אברהם יצחק הכהן קוק, אודות המגביות בכותל המערבי לטובת תלמודי התורה בעיר. ירושלים, אלול תרצ"ג [1933].
• שני מכתבים: מכתב בחתימות רבי ראובן כ"ץ הרב הראשי לפתח תקווה, רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי ורבי יחזקאל סרנא, אל הרבנים הראשיים לתל אביב; ומכתב תשובה בחתימות רבי משה אביגדור עמיאל, רבי בן ציון חי עוזיאל ורבי צבי פסח פראנק. אדר תרצ"ו [1936].
• מאמר הספד ליום השנה הראשון לפטירת הרב קוק, מודפס במכונת כתיבה, עם תיקונים בכתב יד ובחתימת הכותב רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי. ירושלים, אלול תרצ"ו [1936].
• "הצור תמים פעלו" - מודעת אבל מודפסת, על פטירת "עטרת ראשנו, פאר דורנו, גאון ישראל וקדושו, רבנו אברהם יצחק הכהן קוק זצק"ל", בחתימת "הנהלת בתי הת"ת והישיבה הק'[דושה] עץ חיים". [ירושלים, אלול תרצ"ה].
• ועוד מכתבים ומסמכים, פרוטוקולים ורשימות (במכונת כתיבה ובכתב-יד), הקשורים לעבודת הקרן הנ"ל, ולעבודת הנהלת הישיבות והתלמודי תורה בירושלים.
כ-40 פריטים + מעטפות ודפים נוספים. גודל ומצב משתנים.