ששה סדרי משנה, עם פירושי רבי עובדיה מברטנורה ו"תוספות יום טוב", ועם הפירושים מעשה אורג, פני זקן ועצי עדן, מאת האדמו"ר המקובל רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין אב"ד זידיטשוב וקומרנא. למברג (לבוב), [תרכ"ב] 1862. מהדורה ראשונה. הוצאה שניה של המהדורה.
האדמו"ר מקומרנא חיבר שלושה פירושים על המשניות, הכוללים ביאורים ורמזים למשנה ולהלכותיה על פי סודות הקבלה: פירוש "עצי עדן" המקיף כמעט את כל ששת סדרי המשנה (מסתיים באמצע מסכת "אהלות") וכולל תמצות מקוצר של מפרשי המשנה (מחולק לשני ביאורים: "עץ החיים", ו"עץ הדעת" בסוף המסכת על פי תורת הסוד); ושני פירושים נוספים לסדרי זרעים וטהרות - פירוש "מעשה ארג" על התלמוד ירושלמי והתוספתא הקשורים במשנה, ופירוש "פני זקן" שבו מופיעות המסקנות ההלכתיות של המשנה על פי דעת הרמב"ם.
הקדמות המחבר נדפסו בראש חלק א' (זרעים) ובראש חלק ו' (טהרות). בסיום ההקדמה לסדר טהרות כותב המחבר: "ואעתיק דברי התוספתא... ואבאר אותה על מוסדי רבינו [הרמב"ם] בשם מעשה אורג ובשם פני זקן, ואחר כך אבאר המשנה על דרך רבינו ועל יסודי ספרים מהגאון מוהרא"וו [ר' אליהו ווילנר - הגר"א מווילנא] זצ"ל... והתוספתא סדרתי ע"פ סדר הגאון מוהרא"ו זצ"ל שעשה אותה סלת נקיה, אלא במקומות מועטים ש[ה]עמדתי גירסא שלנו, שהחזיקו בה רבינו והראב"ד והרא"ש, ונתווכחתי עמו בויכוח אהבה" (המחבר מתייחס לספר "טהרת הקודש", זאלקווא תקס"ד, שבו נדפסו פירושיו והגהותיו של הגאון מווילנא על התוספתא סדר טהרות).
המחבר, האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו-תרל"ד) אב"ד זידיטשוב וקומרנא, מגדולי מעתיקי השמועה של תורת הבעש"ט. בן-אחיו ותלמידו המובהק של "שר בית הזהר" האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. חביב היה על גדולי החסידות: החוזה מלובלין (שהיה אף שדכנו), ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי משה צבי מסווראן, דודו רבי משה מסמבור, רבי ישראל מרוז'ין ועוד. מחבר ספרי חסידות וקבלה רבים, ובהם גם הפירוש "היכל הברכה" על חמשה חומשי תורה, על פי סודות האר"י והבעש"ט. חומשי "היכל הברכה" הנם מספרי היסוד של ההגות החסידית ותורת הקבלה. חביבות מיוחדת הייתה לחיבוריו אצל אדמו"רים מכל החוגים (בית זידיטשוב, ה"דברי חיים" וצאצאיו, ה"צמח צדק" מליובאוויטש ועוד).
בראש הכרכים ב, ג, ו-ד חותמות של "חיים אהרן דוד דייטש בן הגה"ק מו"ה י"י [=יוסף ישראל] ז"ל אב"ד דק"ק ב' יארמוט יע"א" (תרנ"ח-תש"ד [נספה בשואה], עמד בראשות ישיבה ובין תלמידיו האדמו"ר מערלוי. אוצר הרבנים 6219). חתימות של אחיו "הק' נח יעקבה"ג [יעקב בן ה"ג] להרי"י [=יוסף ישראל] דייטש חתן הגאבדק"ק סאללאש" [=רבי פנחס חיים קליין אב"ד סעליש]. בראש כרך ב' חתימה של "פסח קויפמאן".
שישה כרכים. זרעים: [5], צז, כו, צב, [1] דף. מועד: [1], נט, סא-קמב, [1] דף. נשים: [1], קכט, [1] דף. דף קכז נכרך אחרי דף קכח. נזיקין: [1], ד, ז-יד, יז-קפד דף. דף קעא מופיע פעמיים בשינויים קלים. קדשים: [1], צד, מג דף. טהרות: [1], רצו דף. 28-27 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. בכרך השישי סימני עש עם פגיעות בטקסט. בחלק מהכרכים קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקה. בכמה מקומות חיתוך דפים על גבול הטקסט. בשער הכרך הרביעי, חלק מהאותיות מוזהבות. רישומים. חותמות. כריכות חדשות.
למהדורה הראשונה היו שתי הוצאות, עם הבדלים ביניהן. תחילה נדפסה הוצאה ראשונה בשנת תרכ"א, ובדפי השער שלה מופיע סמל המדפיסים. לאחר מכן הופיעה הוצאה שניה בשנת תרכ"ב, שהורכבה מטפסים שנדפסו בהוצאה הראשונה, עם דפי שער חדשים, בהם לא מופיע סמל המדפיסים.

ספר באר משה, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. [לבוב, תרי"ח 1858]. מהדורה ראשונה.
המחבר, האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה (תקי"ז?-תקפ"ח), היה תלמידו המובהק של אביו, המגיד מקוז'ניץ, ושל הרה"ק רבי זושא מאניפולי. כל ימיו היה רבי משה נחבא אל הכלים. בחיי אביו לא הכירו אותו וגם לאחר פטירת אביו לא היה בדעת החסידים לקבל את מרותו, עד שהחוזה מלובלין הכתיר ומינה אותו למלא את מקום אביו באדמו"רות ובמגידות. רבי משה כיהן כמגיד מישרים בקוז'ניץ ובאוסטרובצה. בזיווג ראשון היה חתנו של הרה"ק רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי, בעל "אור הגנוז", ובזיווג שני היה חתנו של הרה"ק רבי אלעזר מליז'נסק, בנו של ה"נועם אלימלך". מלבד ספרו זה, חיבר ספרים גדולים נוספים - "בינת משה", "דעת משה", "ויחל משה", "מטה משה", "קהלת משה", "תפלה למשה", ועוד. בספר שלפנינו, וכן ביתר ספריו, הוא מרבה להביא שמועות ומסורות שקיבל מאביו ומגדולי החסידות.
על הספר ועל מחברו כותב בן המחבר, האדמו"ר רבי אלעזר מקוז'ניץ, בספרו "ליקוטי מהר"א" (תהלים קיט): "הלא על כבוד קדושת אאמ"ו זצלה"ה, בעל המחבר ספר באר משה על התורה, בעודו בחיים חיותו אתנו, רבים קמו והתנגדו עליו ופערו פיהם לבלי חק, באמרם שאין יכול ללמוד, רק הוא אומר תהלים, וקראו אותו 'תהלים זעגר' [=קורא תהלים], ובעניני לימוד אמרו שאינו יודע מה שכתוב בספר; וכאשר הדפיסו ספרו באר משה על התורה, כולם נעשו אלמים, ויסכרו פי דוברי שקר, וראו כל העולם כי היה מלא בגפ"ת ובפלפול, כמעט בכל התורה כולה".
חתימה בדף השער: "הירש מאיר טייטעלבוים - ולצלבק", שנדב את הספר מאוחר יותר ל"עקד ישיבת חכמי לובלין". חותמות ספריית ישיבת חכמי לובלין. חותמת "אגודה צעירי אמוני ישראל - ולוצלבק". חתימה נוספת בדף א/1: "דוד שו"ב מפאטשניב".
[1], קפח דף. 26.5 ס"מ. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. סימני עש. קרעים בשולי מספר דפים. רישומים וחותמות. כריכה ישנה.

ספר אוהב ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרכ"ג 1863. מהדורה ראשונה.
הספר הובא לדפוס ע"י נכד המחבר, האדמו"ר רבי משולם זוסיא מזינקוב. המו"ל מספר בהקדמתו על אביו האדמו"ר רבי יצחק מאיר, בן המחבר, "בראותו כי רבו המעתיקים כל אחד לפי דעתו, וחשש מפני הטועין... בחר באיש אחד חריף ומופלג בתורה, ספרא רבא ומינה אותו לרשום הדברים הקדושים היוצאים מפיו הק', ואחר כל שבת ומועד העלה לפני עיני קדשו של זקני זצוקלל"ה ולפרקים תיקן כפי הצורך...". בהמשך ההקדמה מספר על הסיבה שהספר נקרא בשם "אוהב ישראל": "יען כי הוי מרגלי בפומי דרב אשר במדה זאת יוכל להתפארה אפי' לפני ב"ד של מעלה, אשר אהבת ישראל תקועה בלבו, וטרם הלקח ארון אלקים צוה לבניו שלא ירשמו על מצבת אבן שיציינו על בנין הנפש שלו שום שבח, רק: אוהב ישראל...".
רבי יוסף שאול נתנזון כותב בהסכמתו (למהדורת לבוב): "...היה אוהב בכל לבו ונפשו כל ישראל, ובפרט להת"ח היה מקרבם בכל עוז. ואבותינו ספרו לנו בעת שהיה כאן [לבוב] היו הכל כל גדולי ישראל שבעירינו, והיו משכימים ובאים אצלו, וראו נפלאות מתורתו...".
חתימות בדף השער: "נחמן הנקרא קא--- הדר פה קאליש[?]"; "נחמן בהרב משה מרדכי... זצ"ל". רישומים נוספים.
[1], קיז דף. 24 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים בדף השער. קרעים בדף השער ובדפים נוספים, משוקמים בהדבקות נייר (עם פגיעות קלות בטקסט כתוצאה מההדבקה). כריכה חדשה.

ספר מגן אברהם, חלקים א-ב, מאמרי חסידות על התורה והמועדים, מהמגיד מטריסק, האדמו"ר רבי אברהם טברסקי בן רבי מרדכי מטשרנוביל. לובלין, דפוס יעקב הערשענהארן ומשה שניידמעסער, תרמ"ז 1887. מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי האדמו"ר המחבר.
שני שערים לחלק ראשון, ושער נוסף לחלק שני. שם הספר ומקום הדפוס נדפסו בדיו אדומה. בדף [3] נדפס העתק ליטוגרפי של חתימת יד קדשו של המחבר.
ידועה הסגולה בהחזקת הספר, כפי שכתב המחבר בהקדמתו: "הספר הזה מגן אברהם... מגן יהיה לכל ההוגים בו... הנני מברך את כל אשר יקח את הספר הזה כי יתמשכו עליו חסדים רבים, ואלהי אברהם יהיה בעזריכם למלאות כל משאלותיכם, בנים ובני בנים שתולים סביב לשלחניכם...". עוד כותב המחבר בהקדמתו: "בעזר א'להי צורי וישעי, דברי עשו רושם גדול בלבות השומעים באמת, ורבים השיבו מעון...".
מובא בשם האדמו"ר בעל ה"שפת אמת" מגור, שאמר שחובה מוטלת על אברך למשכן את התפילין דרבינו תם שלו כדי לרכוש בדמיהם את הספר הקדוש "מגן אברהם" מהמגיד מטריסק (הקדמה למהדורת ירושלים תשס"ו; וראה: קובץ מילין קדישין, ירושלים תשס"ח, עמ' תפז).
בדף השער הראשון חותמת של רבי "חנוך דב זילברפרב" (תר"ן-תשל"ח), האדמו"ר מקוידנוב בבוטשאן, ולימים מייסד חסידות קוידנוב בתל-אביב.
[1], מז, לו; קיד דף. 25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ובלאי בשולי הדפים. קרעים וקרעים חסרים בדף השער הראשון, עם פגיעה במסגרת, משוקמים בחלקם בהשלמת נייר (כפי הנראה דף שער זה הושלם מעותק אחר). סימני עש. רישומים וחתימות. כריכת עור חדשה.
וריאנט הכולל את דף קיד שאינו מופיע בכל הטפסים [ישנם טפסים שונים, בהם נגמר הספר בדף קיג, כאשר העמוד האחרון (קיג/2) נדפס בכתב צפוף עם שינויים בתוכן].

ספר אור הגנוז - חידושים על התורה בדרך רמז וסוד, חסידות וקבלה, עם חלק שני - ספר וזאת ליהודה - חידושים על המשניות "בדרך רמז וסוד רזין עילאין", מאת רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי. לבוב, [תרכ"ו 1866]. מהדורה ראשונה. שער נפרד לחלק השני.
ספר אור הגנוז זכה בהדפסתו להסכמותיהם הנלהבות של גדולי צדיקי החסידות. מופיעה בו הסכמתו היחידה של האדמו"ר רבי מנחם מענדל מליובאוויטש בעל ה"צמח צדק", וכן מופיעות בו הסכמות רבי מרדכי מטשרנוביל ובניו הקדושים: רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנא, הסכמת אחיינו - רבי יצחק יעקב מאקארוב, וכן הסכמותיהם של רבי חיים מצאנז ורבי יצחק מאיר מגור בעל "חידושי הרי"מ".
בהסכמת רבי מרדכי מטשרנוביל ("המגיד מטשרנוביל") נכתב על הסגולה והשמירה שיש בהחזקת הספר שלפנינו: "ויקנה כל אחד לעצמו הספר הקדוש הזה לזכות ולשמירה מעולה לו ולזרעו לדורותם". בניו הקדושים - רבי אהרן מטשרנוביל, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנא - המסכימים אף הם על הספר, חוזרים בהסכמותיהם על עניין הסגולה לשמירה שכתב אביהם, וכותבים: "והנה נאמן עלינו דברי אאמו"ר ז"ל הק' זיע"א אשר ספרי קודש הללו יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם..."; "...נאמנים עלי דברי אבא מרן קדישא כבוד אדמו"ר זצוקללה"ה, כאשר המה בכתובים... כי הספרי קודש ההמה יהיו לשמירה לכל מי שיקנה אותם לו ולזרעו לדורותם". גם בהקדמת המו"ל, נכד המחבר, נכתב כי "צדיקי הדור כתבו שהחבור הלז הוא שמירה וברכה בבית...".
מחבר הספר, רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי (נפטר תקס"ז, אנצ' לחסידות ב', עמ' לג-לד), תלמיד המגיד ממזריטש. לפי מקור אחד היה קודם לכן מתלמידי הגר"א מווילנא. לפי המסופר, היה מארבעת התלמידים שהיו עם המגיד בעת פטירתו (יחד עם רבי אברהם המלאך, בעל התניא ורבי זושא מאניפולי), וברגעים האחרונים לפני פטירתו אמר עליו המגיד: "גם אתה תהיה במחיצתי - כי שפתי כהן ישמרו דעת, ואני מעולם הדעת...". היה מהשניים שאליהם פנה רבי שניאור זלמן מלאדי כדי שיעניקו הסכמות על ספר ה"תניא" (השני היה חברו רבי זושא מאניפולי).
[1], יב; פד; לג דף. 23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.