ספר שו"ת דברי חיים, שאלות ותשובות בארבעת חלקי שלחן ערוך. לבוב, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה. שני חלקים בשני כרכים.
חלק גדול מן התשובות שנדפסו בשו"ת דברי חיים עוסק בענייני עגונות. בעניין זה מסופר על ה"דברי חיים", ש"בעת שהיה צריך לחתום איזהו שו"ת שהשיב בעניין עגונה... כמה וכמה פרישות וטבילות עשה טרם שחתם את עצמו על ההיתר" (ראה "פתחא זוטא", עירובין, תרס"ז, בהקדמה). כך נהג גם בכתיבת התשובות אל השואלים, וכך נהג גם בשנותיו האחרונות, כשהחל להתעסק בעריכת התשובות.
על עיסוקו בסידור ועריכת התשובות להדפסה מסופר כי לאחר חצות ליל היה ה"דברי חיים" יושב עם הסופר שלו, רבי אביש מאיר, והיה מקריא לפניו את הנוסח הסופי של תשובותיו. הוא מקריא והסופר כותב מפיו. לאחר מספר קטעים שהקריא, היה הולך ה"דברי חיים" לטבול במקווה. לאחר הטבילה חזר להקריא את המשך התשובה. לאחר הקראת כמה קטעים נוספים הלך שוב לטבול במקווה, וחזר שוב להקריא, "וכה היה טובל חמשה פעמים בכל לילה במשך העת שהיה הסופר מעלה על הספר חצי תשובה, או תשובה אחת קצרה בשלימותה בלילי טבת הקרים, כדי להוציא חידושי תורה בקדושה ובטהרה" (ראה "מקור חיים", בילגוריי תרע"ב, סעיף יג).
חותמת בדף השער של החלק הראשון: "בן ציון וועזעל רב אב"ד דק"ק טארדא והגליל". בשני הכרכים מספר הגהות, כפי הנראה בכתב-ידו.
הגאון רבי בן ציון וועזעל אב"ד טורדא (תרכ"ד-תרצ"ח), מגדולי הרבנים בדורו, ראש הלשכה האורתודוקסית של רבני טרנסילבניה. בנו של רבי כלב פייבל וועזעל אב"ד טורדא (תקצ"ה-תרנ"ח). בתחילה כיהן רבי בן ציון כאב"ד בראשוב, ובשנת תרס"ב נקרא למלא את מקום אביו ברבנות טורדא, על פי בקשת רבו בעל ה"קדושת יום טוב" מסיגט. בחכמתו ובכוח אישיותו השכיל להגן על צרכי הציבור האורתודוכסי. חתנו וממלא מקומו הוא רבי יוסף אדלר, שעלה לארץ ישראל לאחר השואה ונודע בשם "הגאון מטורדא".
שני כרכים. חלק ראשון: [2], קלד דף. חלק שני: [4], קכ דף. 37.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בדף השער של הכרך הראשון ובשולי דפים נוספים בשני הכרכים, ללא פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכות חדשות.

ספר ליקוטי אמרים - תניא, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי. זולקווא, [תקנ"ט 1798].
בשער הספר: "תניא והוא ספר ליקוטי אמרים... והוספנו בו נופך... מהגאון... הרב המחבר נר"ו, והוא לבאר מהות התשובה וענינה, והוא חלק שלישי אשר לא היה בראשוני' הנדפס בסלאוויטא..." [המילה "בסלאוויטא" מודגשת בשער].
מהדורה זו היא הדפסה שניה של ספר התניא בחיי המחבר, וכנראה נדפסה ללא ידיעתו. מהדורה זו היא הראשונה שנדפסה מחוץ לגבולות רוסיה. במהדורה זו נדפסו לראשונה בסוף הספר פרקי "אגרת התשובה" - מהדורה קמא (בשקלוב תקס"ו הדפיס המחבר את "אגרת התשובה" מהדורה בתרא).
למעשה, זו הפעם הראשונה שניתן לספר השם "תניא", שלאחר מכן נתקבע בפי כל. במהדורה הראשונה נקרא הספר "ליקוטי אמרים" בלבד.
בסוף הספר כותב המביא לבית הדפוס רבי יעקב מבראד: "...יד שלוחה אלי מרבים וכן שלמים, ונפשם בשאלתם ממני להתעסק בספר הק' הזה אשר נדפס במדינה אחרת ודלתותיה נעולות... ולסבה זו לא הובאו הספרים ההם למדינתנו" (גליציה).
לפני אגרת התשובה [דף סז/1] נדפס: "אמר המתעסק: מרגלית טובה היתה בידי מהגאון המחבר נר"ו, קונטרס בכ"י מדבר מעניני תשובה, ולזכות את הרבים העליתיו על מזבח הדפוס".
למהדורה זו ניתנו שתי הסכמות חשובות מאת גדולי הרבנים. הראשונה מאת רבי משה צבי הירש מייזליש אב"ד זולקווא, והשניה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא [חתנו של רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם וגיסו של רבי שאול אב"ד אמשטרדם].
על נתינת ההסכמה הראשונה מספר רבי יצחק שמשון מייזליש אב"ד טשרנוביץ, נכדו של רבי משה צבי הירש, בהסכמה לסידור האדמו"ר הזקן (טשרנוביץ תרי"ג): "נהירנא כד הוינא טליא בחצרות קדש, על ברכי כבוד אאזמו"ר הנשר הגדול תפארת ישראל הרב הגאון האמיתי... מו"ה משה צבי הירש מייזליש זצוקללה"ה אבד"ק זאלקווא והגליל, הייתי שם בעת ניתן מהודו הסכמה על ס' התניא אשר נדפס אז בק"ק זאלקווא, בהיותו חי אותו צדיק תמים הגאון האמיתי הקדוש הנ"ל המחבר ס' התניא, כי נשא תהלתו למשגב מאד".
ההסכמה השניה נתנה מאת רבי יצחק הלוי מלבוב אב"ד קראקא, מגדולי המתנגדים לחסידות. רבי יצחק הלוי היה מראשי החותמים על חרם נגד החסידים בקראקא בשנת תקמ"ו, ובהוראתו נשרף ספר צוואת הריב"ש (חסידים ומתנגדים, מרדכי וילנסקי, א' עמ' 139; ב', עמ' 135), ואילו בספר זה יצא מגדרו בהסכמתו, והוא מפליג בשבח המחבר וספרו, ואלו דבריו: "...ראו דבר ה'... דברים נפלאים אשר יצאו מפי עיר וקדיש, מלין לצד עילאה ימלל, יהב חכמה לחכימין, הפליא עצה הגדיל תושיה... בכרך הגדול והנורא הזה, ס' לקוטי אמרים אשר פי השם יקבנו תניא קדישא. ומגודל ענוותו לא נודע שם המחבר, אמנם מכותלי דבריו הצצתי שהמחבר הוא איש אלקים קדוש, ובקראי שנים ושלשה דלתות, בינותי בדבריו הקדושים שהמה מאירים עיני השכל באור צח ומצוחצח, חכו ממתקים...".
[3], ב-עד דף. 17.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. כתם כהה באחד מן הדפים. קרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים (כ-10 מהדפים הראשונים), על גבול הטקסט, עם פגיעה במסגרת השער ופגיעה בטקסט מצדו השני של השער ובדף השני, משוקמים במילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
מונדשיין, ספר התניא, ביבליוגרפיה, ב, עמ' 36-43.

ספר נר מצוה ותורה אור, יסודות בתורת חסידות חב"ד, מאת רבי דוב בער שניאורי - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. קאפוסט, דפוס רבי ישראל יפה, מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן, תק"פ [1820]. מהדורה ראשונה.
לספר שני חלקים. החלק הראשון נקרא "שער האמונה", "מדבר במהות ענין מצות האמונה שהוא היסוד ושרש לכל המצות". פרקיו עוסקים בענייני יציאת מצרים, אכילת מצה וקריעת ים סוף. החלק השני נקרא "שער היחוד", ובו ביאור תמציתי על כל השתלשלות העולמות והספירות (כדי לבאר את עומק הדברים ב"שער היחוד", חיבר תלמידו המובהק של המחבר, רבי הלל מפאריטש, חיבור שלם, בשם "לקוטי ביאורים" (וורשא, תרכ"ח).
האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש אמר שכל ספר מספרי האדמו"ר האמצעי היה מיועד לסוג חסידים מסויים, אך "שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות", ואותו כתב האדמו"ר האמצעי עבור כל החסידים (קונטרס לימוד החסידות להריי"ץ, עמ' 30).
ד, [7], קלג, [1], נז דף. 16 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות בטקסט בדף השער, משוקמים בחלקם במילוי נייר (והשלמה של מספר אותיות בדף השער בכתב-יד). דף השער מנותק בחלקו. כריכת עור חדשה.

ספר "דרך חיים ותוכחת מוסר השכל", שני חלקים: "שער התשובה" ו"שער התפלה", מאת רבי דוב בער שניאורי - האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. קאפוסט, דפוס רבי ישראל יפה, מחשובי תלמידיו של בעל התניא, [אחרי תקע"ט 1819?].
"דברי כבושין שכובשין לבו של אדם ומקרבים לאביו שבשמים בתשובה שלימה" (מתוך נוסח השער).
[5], א, ג-קפח דף. חסרים שני דפים: דף ב, ודף אחרון (קפט). 16.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים גדולים בדף השער, עם פגיעות בטקסט. קרעים בדפים נוספים, עם פגיעה בטקסט. חותמת. כריכה חדשה.

ספר שערי עבודה, יסודי עבודת ה' על פי תורת הקבלה וחסידות חב"ד, מאת האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה. שקלוב, [תקפ"א 1821]. מהדורה ראשונה.
בדף השער נדפס: "ספר שערי עבודה, הנקרא בשם עבודת הבינונים - חברו גם יסדו אדמו"ר... מה"ו אהרן הלוי שלי"טא... כפי שרשי העבודה אשר קיבל מרבו רבינו הקדוש גאון תפארת ישראל... מו"ה שניאור זלמן זלה"ה נבג"מ... ומיוסד על אדני פז ספרי זהר הק' וכתבי האר"י ז"ל". הספר מבאר את יסודות עבודת ה' החב"דית ע"פ יסודות תורת האר"י, כפי שקבלם המחבר מתורת רבו המובהק בעל התניא.
האדמו"ר רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ (תקכ"ו?-תקפ"ט), מקובל אלוקי וקדוש עליון. גדול תלמידיו ומקורביו של האדמו"ר הזקן בעל התניא. מאז היותו כבן 17 לא מש מאהל רבו, והיה לאיש סודו ויד ימינו. במשך מרבית שנות ההנהגה של רבו בעל התניא היה רבי אהרן ידיד נפש של בן האדמו"ר, רבי דוב בער, האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. שניהם יחד הדריכו בעבודת ה' את הצעירים שהגיעו לחצרו של האדמו"ר הזקן, ושניהם יחד כתבו אגרות לחסידים בענייני עבודת ה'. כשעבר האדמו"ר הזקן להתגורר בלאדי בשנת תקס"ב, עקר גם הוא את דירתו לשם, כדי להיות סמוך לרבו. מסיבות שונות, בערך בשנת תקס"ט חל פירוד בינו לבין האדמו"ר האמצעי. כמו כן, חל ריחוק מסוים בינו לבין רבו בעל התניא, שמחמתו עקר את דירתו מלאדי לעיירת מולדתו אשווע. רבו הצטער מאד על עזיבתו, ואמר: נעקרה אחת מעיני. לאחר פטירת האדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, פרצה מחלוקת קשה בינו לבין האדמו"ר האמצעי על מורשתו הרוחנית של האדמו"ר הזקן, והתנהל ביניהם פולמוס עיוני בסוגיות עמוקות בענייני עבודת ה' על פי דרך חסידות חב"ד. אגרות, קונטרסים וספרים נכתבו ונדפסו משני הצדדים, בהם כל אחד הראה פנים לשיטתו ודרכו, וביקר את השיטה שמנגד. כך נפתחו שתי חצרות שהמשיכו את דרכו של בעל התניא. רבי אהרן כיהן כאדמו"ר בסטרשלה, בעוד שהאדמו"ר האמצעי כיהן כאדמו"ר בליובאוויטש. כמה מגדולי תלמידיו של בעל התניא קבלו את דרכו של רבי אהרן, בראשם רבי אברהם שיינעס, חתנו של האדמו"ר הזקן. בשנת תק"פ הדפיס רבי אהרן בשקלוב את חיבורו הראשון "שערי היחוד והאמונה", בו מבאר את תורת האר"י ע"פ תורת רבו בעל התניא. בראש ספרו זה כתב הקדמה חשובה, שהיא אבן יסוד למבררי מקחו של בית המדרש של האדמו"ר הזקן.
הספר שלפנינו, "שערי עבודה", הוא ספרו השני שהדפיס בחייו, ובו מבאר את יסודות עבודת ה' ע"פ תורת האר"י ותורת רבו בעל התניא. בהקדמה לספרו זה הוא מתפלמס עם שיטת האדמו"ר האמצעי. לאחר פטירתו נדפסו ספריו "עבודת הלוי" על התורה והמועדים, ובהם גם תשובותיו בהלכה.
[14], יב, יז-מט, נב, ע, ס, כב דף. בתחילת הספר חסרים [2] דפים של סימני ראשי תיבות ולוח הטעות. 16.5 ס"מ. נייר כחלחל. רוב הדפים במצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים בדף השער, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר (והשלמה בצילום). קרעים וקרעים חסרים בדפים נוספים, משוקמים בחלקם במילוי והדבקות נייר. רישומים, חתימה וחותמות. כריכת עור חדשה.
ספריו של רבי אהרן מסטרשלה לא נדפסו בשנית במשך שנים רבות, ועל כן נחשבים כנדירים.