ספר התפוח אשר לאריסטו וספר משל הקדמוני לרבי יצחק אבן-סהולה. פרנקפורט דאודר, [תק"ס 1800].
לכל חיבור שער נפרד. בספר משל הקדמוני איורים רבים (למעלה מ-70) בחיתוך עץ הממחישים את המשלים והמעשיות בחיבור זה.
עב, פא-פד, סה-סח, צא-ק דף. ספירת דפים משובשת. 17 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קלים בדף השער ובדפים בודדים נוספים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. חותמות. כריכה חדשה.

תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, עם פירוש רש"י ותוספות, רא"ש ופירוש המשניות להרמב"ם, חידושי הלכות למהרש"א והגהות רבי ישעיה ברלין. סלאוויטא, דפוס רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא, [תקפ"א 1821].
מהדורה בפורמט מוקטן (לדרכים), כל שני עמודים מהווים עמוד אחד של מהדורות התלמוד הרגילות. המהרש"א נדפס בשולי העמודים. שם הספר ומקום הדפוס בדיו אדומה.
בפורמט זה נדפסו באותן שנים מספר מסכתות בודדות ולא סט שלם של התלמוד.
[69], עד-פח דף. 21.5 ס"מ. נייר תכלכל. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. קרעים וסימני עש בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרע חסר גדול בתחתית דף השער, עם פגיעה קלה בפרט השנה, משוקם במילוי נייר. חותמות. כריכה חדשה.

ספר שערי ציון, תפילות ותיקונים, מאת רבי נתן נטע האנובר, עם תוספות תקון סעודה וספר יצירה. סלאוויטא, דפוס רבי שמואל אברהם שפירא בן הרב מסלאוויטא, [תקפ"ד 1824].
כולל: תקון חצות, תקון הנפש, תקוני תפלות, תקון המלקות, תקון התרת נדרים, תקון סעודה, תקון שלשה משמרות, סדר מסירת מודעא, תפלה לעצירת גשמים וסדר פדיון נפש.
[1], ג-קלב דף. חסר דף ב. 14 ס"מ. מצב משתנה, כ-50 מהדפים הראשונים במצב בינוני-גרוע, יתר הדפים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. כתמים כהים וקשים בעשרות הדפים הראשונים. בלאי רב. דף השער מנותק. קרעים חסרים בדף השער ובדפים שאחריו, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר דבק. סימני עש עם פגיעות בטקסט. רישומים בעט. כריכה ישנה ובלויה.
נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק מספריית שוקן.

מחזור לראש השנה, יום כפור ושלש רגלים, "כמנהג פולין פיהם ומעהרין ליטא ורייסין" (נוסח אשכנז). ז'יטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרי"ז 1857.
[2], קפב דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. בלאי. סימני עש קלים, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. בשני דפים סימני עש קשים וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (דפים אלו הושלמו כפי הנראה מעותק אחר). הדבקות נייר בשולי דף השער השני ודפים נוספים. רישומים. כריכת עור חדשה.
מהדורה נדירה, שאינה מופיעה בקטלוג הספריה הלאומית. נרשמה במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק שהופיע במכירה פומבית.

ספר חדושי שני המאורות, חידושים על דברי הרמב"ם והרמב"ן בספר המצוות, מאת רבי שניאור פייביש ב"ר מנחם מבולחוב. קושטא, [תק"ט 1749].
בראש עמוד השער - רישום בכתיבה ספרדית. השוליים העליונים נחתכו והשורה הראשונה של הרישום חסרה. בשורה השניה נכתב: "אברהם גרשון קוטבר יצ"ו". כפי הנראה, הספר היה שייך לרבי אברהם גרשון מקיטוב (קיטובר), גיסו הנודע של הבעש"ט ומגדולי המקובלים. יתכן והוא ניתן לו על ידי המחבר, רבי שניאור פייביש מבולחוב, מחכמי העדה האשכנזית בירושלים ושד"ר העדה בתקופת רבי גרשון מקיטוב (ראה להלן).
רבי אברהם גרשון מקיטוב (נפטר אדר תקכ"א), גאון ומקובל, מגדולי דורו ומחכמי הקלויז בברודי. גיסו הנודע של הבעש"ט, ומראשוני העולים לארץ ישראל שהשתייכו לתנועת החסידות. בספר "שבחי הבעש"ט" מסופרים סיפורים מופלאים על יחסיו עם גיסו הבעש"ט. תחילה לא הכיר בגדולתו של הבעש"ט וחשבו לאדם פשוט ובור, ולבסוף דבק בו בכל נפשו והצטרף לחבורתו. הבעש"ט גילה לו סודות גדולים והראה לו כיצד מעלים נשמות בתפילת מנחה של ערב שבת. רבי אברהם גרשון התגורר בעיר ברודי ושם נמנה על חכמי הקלויז הנודע. שם אף שימש כשליח ציבור קבוע ושם החלה ידידותו עם ה"נודע ביהודה", שנמשכה לאורך שנים. לאחר הפרשיה בברודי שבעקבותיה ברח מהעיר (בשנת תק"ד; ראה על כך באריכות קטלוג קדם 63, פריט 13), שהה רבי אברהם גרשון בבית גיסו הבעש"ט במז'יבוז' כשנתיים, אז לימד את בנו של הבעש"ט - רבי צבי. בשנת תק"ו החל רבי גרשון את מסעו לארץ ישראל. יש המייחסים את עלייתו לשליחות גיסו הבעש"ט, שקיווה להפיץ את תורת החסידות גם בארצות המזרח. המכתבים בין הבעש"ט לגיסו רבי אברהם גרשון מתקופת שהותו בארץ ישראל מעידים על הקשר הנפשי והרוחני העמוק ביניהם. מפורסמת היא איגרת הבעש"ט ששלח אליו, בה סיפר לו על תשובת המשיח: "אימתי קאתי מר? לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". תחילה התיישב רבי גרשון מקיטוב בחברון, אך בסביבות שנת תקי"ד עבר לירושלים והיה לאחד מגדולי חכמי העיר ולראש העדה האשכנזית המתחדשת. רבי אברהם גרשון נמנה עם חכמי ישיבת המקובלים "בית אל", ולמד בה אצל גדול המקובלים - הרש"ש. מידידיו הקרובים היה אז רבי יצחק זרחיה אזולאי - אביו של החיד"א.
לאחרונה חשף הרב יחיאל גולדהבר במחקריו את פעילותו הענפה של רבי אברהם גרשון מקיטוב בארגון ושיקום העדה האשכנזית בירושלים (לאחר חורבנה וגירוש האשכנזים מן העיר בשנת תפ"א) ואת מעמדו הרם כאיש הקשר בין הקהילה בירושלים ובין "פקידי קושטא", שהיו אחראים על כספי התמיכה לעניי ארץ ישראל, וכמגשר בין עדות האשכנזים והספרדים בירושלים. במחקריו של הרב גולדהבר התברר כי רבי אברהם גרשון היה מהדמויות המשפיעות ביותר בירושלים בשעתו. הוא היה איש אמונם של הספרדים והאשכנזים כאחד. עמד בקשרי ידידות הדוקים עם "פקידי קושטא" ועם המרכז בברודי, בו רוכזו התרומות שהגיעו מארצות אשכנז ופולין עבור עניי ארץ ישראל. במסגרת זו פעל במשותף עם חברו ה"נודע ביהודה" ועם חכמי ברודי. בראש אחת מתשובותיו שעסקו בפרשיה בברודי (שו"ת נודע ביהודה קמא, אה"ע, עג), כותב ה"נודע ביהודה" לרבי אברהם גרשון: "מחמד עיני וחמדת לבי... חכם עדיף מנביא, ליש ולביא, ה"ה כבוד אהובי ידיד נפשי וחביבי... הרבני המופלא ומופלג בתורה וחסידות, לו עשר ידות, שושן סודות, החכם השלם והכולל... כבוד מוהר"ר אברהם גרשון... קבלתי מכתבו הטהור ושמחתי בשלומו ובכבודו... גם שמחתי כי פקד ה' את עמו... והעמיד בן המנוח הגביר המפורסם ר' דוד זונאנו על משמרת אביו...". תשובה זו נשלחה אל רבי אברהם גרשון בהיותו בקושטא, שם פעל לבסס את קשריו ההדוקים עם פקידי קושטא לטובת הקהילה האשכנזית בארץ ישראל, וזאת בשיתוף עם ידידו ה"נודע ביהודה".
מחבר הספר שלפנינו, רבי שניאור פייביש מבולחוב, היה קשור אף הוא בפעילותו של רבי אברהם גרשון לטובת העדה האשכנזית בירושלים. רבי שניאור פייביש היה מגדולי החכמים בירושלים, חכם מופלג בנגלה ובנסתר. הוא עלה לירושלים בשנת תק"ט ובדרכו לארץ ישראל הדפיס את ספרו שלפנינו. כחמש שנים לאחר עלייתו ארצה, בשנת תקי"ד, נשלח כשד"ר מטעם העדה האשכנזית בירושלים לארצות אירופה. היה זה במסגרת מאמציו של רבי אברהם גרשון לבסס את התמיכה בקהילת האשכנזים בירושלים. כאמור, יתכן והספר ניתן לרבי אברהם גרשון ע"י המחבר רבי שניאור פייביש בעצמו.
חתימה מסולסלת בשער: "הצעיר שלמה חליגואה" (רישום שמו באותיות לטיניות, בעמוד האחרון).
[1], לה דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, בעיקר בשוליים. קרעים ופגמים במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט בכמה מקומות. השוליים הפנימיים של דף השער ושל מספר דפים נוספים שוקמו בנייר דבק. חסרון ופגיעה בכותרות העמודים - כתוצאה מחיתוך השוליים העליונים. פגיעה בטקסט שמעבר לעמוד השער - כתוצאה מחיתוך השוליים התחתונים. כריכת עור חדשה.
ספר זה נדפס על ידי המחבר במספר וריאנטים. ראה פירוט ההבדלים ביניהם ברשומת הספר במפעל הביבליוגרפיה. בעותק שלפנינו מופיע נוסח ברכה לגבירים האחים ר' יהושע ור' משה צונצין, לגביר ר' יוסף ב"ר יהודה מירושלים, והושאר מקום ריק לרישום שם נוסף בכתב-יד. הקדמת המחבר (מעבר לשער) מסתיימת במילים: "וכעת אתרחיש ניס"ע לארץ מולדתי, לא מנעתי את ידי מלשלח מקמא דמטי לידי מן הדפוס היום" (ללא שמו של המחבר, כפי שמופיע בחלק מהעותקים). הדף האחרון (דף לה) מלא כולו בטקסט, ומסתיים: "הוצרכתי לסיים... ואקוה לה' שדבר ה' יצא מירושלם במה שבדעתי לגמור בעהי"ת".