מכירה 87 - היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
כולל: מתווים לעבודות מאת זאב רבן ופריטי בצלאל, ספרי ילדים מאוירים, ספרי אוונגרד עיתוני לאדינו, ועוד
- (-) Remove hebrew filter hebrew
- and (66) Apply and filter
- ילדים (42) Apply ילדים filter
- ספרי (42) Apply ספרי filter
- book (42) Apply book filter
- children (42) Apply children filter
- באירופה (35) Apply באירופה filter
- קהילות (35) Apply קהילות filter
- עברי (35) Apply עברי filter
- ודפוס (35) Apply ודפוס filter
- יהודיות (35) Apply יהודיות filter
- communiti (35) Apply communiti filter
- europ (35) Apply europ filter
- in (35) Apply in filter
- jewish (35) Apply jewish filter
- print (35) Apply print filter
- וכתבי (31) Apply וכתבי filter
- עבריים (31) Apply עבריים filter
- עת (31) Apply עת filter
- period (31) Apply period filter
- האלפבית (11) Apply האלפבית filter
- להוראת (11) Apply להוראת filter
- alphabet (11) Apply alphabet filter
- for (11) Apply for filter
- teach (11) Apply teach filter
- textbook (11) Apply textbook filter
- the (11) Apply the filter
1. יונתן הספן, הציורים: לב דיקשטֵין, החרוזים: א"ש [אברהם שלמה] עמיאל. הוצאת א. ליכטנשטיין.
2. מעשה בנירה..., הציורים: לב דיקשטֵין, החרוזים: א"ש [אברהם שלמה] עמיאל. הוצאת א. ליכטנשטיין.
3. דן הַצַּיָּר והכבש, מאת אליעזר ברגר ולב דיקשטֵין. הוצאת "רודין".
4. דן הַצַּיָּר והקִבּוץ, מאת אליעזר ברגר ולב דיקשטֵין. הוצאת "רודין".
[16] עמ' בחוברת (כולל העטיפות), 17X13.5 ס"מ בקירוב (העטיפות גדולות מן הדפים הפנימיים). מצב משתנה. מעט כתמים וקמטים. קרעים בעטיפות "דן הציר והכבש" ו"דן הציר והקבוץ" (בהם קרעים חסרים).
1. "לוח ילדים ארץ ישראלי – תש"ז", 1946, [22] עמ'.
2. "לוח ילדים ארץ ישראלי – תש"ח", 1947, [28] עמ.
הלוחות כוללים איורים צבעוניים נאים המציגים את חגי ישראל, את נופי הארץ – על הערים, הכפרים והישובים היהודיים שבה, ועוד. בסופם אחרית דבר בעברית ובאנגלית מאת הצייר, פרץ רושקביץ, הפונה לילדי הגולה; באחרית הדבר ללוח השנה לשנת תש"ז, כותב רושקוביץ: ילד יקר [...] יהא נא הלוח הזה תלוי בחדרך משנה לשנה, ויהיה כעין קשר בינך ובין המולדת העברית, על עריה, כפריה, הריה ושדותיה, ועל הכל – יהודיה. מתוכו נשקפת עבודת גדולים וחדוות ילדים".
17X13.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, קמטים ומעט קרעים קלים.
1. חברים טובים. 1944.
[15] דף, 16.5X24.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים ובלאי (כתמים רבים על העטיפה). קרעים, חלקם משוקמים. נכרך מחדש בחוט; עם שדרת בד חדשה. הקדשה בעפרון בצדה הפנימי של העטיפה הקדמית.
2. כלנו נוסעים!. ליטו-אופסט א. לוין-אפשטין, 1954. אינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.
[6] דף, 16.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים וקמטים. נקבי תילוע בשוליים הפנימיים (נזק קל לכמה איורים). קרעים בשולי העטיפה ובשדרה (קרע חסר בפינת העטיפה האחורית).
3-5. שלוש גלויות מאוירות בהוצאת פרץ רושקביץ. שתיים מתוארכות בגב 1955 (שלושתן נשלחו בדואר בראשית שנות ה-60).
14.5X9.5 (גלויה אחת מעט גדולה יותר). מצב טוב.
"מיקי מעוז" נחשב למגזין הקומיקס העברי הראשון בארץ ישראל. החוברות כוללת רצועות קומיקס על-פי "מיקי מאוס", "מיני מאוס" ו"דונלד דאק" ("דני אַוְזָנִי") מאת וולט דיסני, ולצדם מספר גיבורי קומיקס מקומיים – הבלש דוד תדהר, הילדים עֹמר וגֹמר, ועוד.
[8] / [12] עמ', 25 ס"מ בקירוב. מצב טוב. דפי החוברת הראשונה מנותקים. מעט כתמים. פגמים קלים. מספר קרעים קטנים ונקבים זעירים בחוברת השנייה (מקצתם משוקמים).
מקור: אוסף משפחת רימון.
שמונה חוברות: • שנה א': חוברות 1-4 (1944-1945) • שנה ב': חוברות 1, 2-3 (גיליון כפול) ו-4 (1945-1946). • שנה ג': חוברת ראשונה (1946)
החוברות כוללות סיפורים ושירים מאת גדולי הספרות העברית המתחדשת, לצד ידיעות מארץ ישראל בנושאים שונים – תוך התמקדות בנעשה בתחומי הספרות והתרבות, מאמרי דעה ורצנזיות, איורים (מאת המאיירים ב. [בצלאל?] מלחי, אריה נבון, יצחק פרידלנדר, ואחרים), תמונות (ביניהן תצלום מאת הלמר לרסקי), ועוד. הכתבות לקוחות מתוך מדורי העברית של עיתונים יהודיים בקנדה – "קאנאדיאן זייאניסט" (The Canadian Zionist), "דזשודיאן" (The Judaean), "קאנאדער אדלער" (The Canadian Jewish Eagle) ואחרים, ונימתם ציונית-פטריוטית. ברבים מן המאמרים מוזכר פועלה של "קרן התרבות העברית בקנדה", שעיקרו הוצאתם לאור של ספרים עבריים, והפצתם בקנדה ובאירופה בקרב שארית הפליטה, קידום הוראת העברית, הפצת חומרי תעמולה ציוניים, ועוד.
"קרן התרבות העברית בקנדה" נוסדה במונטריאול על-ידי ירחמיאל וַינגַרטֶן (1902-1982), איש חינוך, סופר ועורך עיתוני ילדים, יליד ורשה. וינגרטן עסק בהוראה ובחינוך (בין היתר, עבד לצד יאנוש קורצ'אק בבית היתומים שייסד), בעריכת כתבי-עת לילדים, ובקידום התרבות העברית בפולין. נוכח הכיבוש הנאצי נמלט מפולין לאמריקה והמשיך בפעילות תרבותית, ראשית בקנדה ולאחר מכן בארצות הברית – שם עסק בהוראה, פרסם ספרי לימוד, ייסד את רשת בתי הספר "כנרת", ואת הירחון "למשפחה". נפטר בתל-אביב.
8 חוברות, 16-32 עמ' כל אחת. 23 ס"מ בקירוב. מצב משתנה.
גיליונות א'-י' וגיליון י"ב מהשנה הראשונה לפרסומו של הירחון העברי לנוער "שחרות". הגיליונות כוללים שירים ומאמרים בנושאים יהודיים, פינת חדשות ובה דיווחים על אירועים בעולם היהודי, מדורי יהדות והומור, ועוד. לצד הטקסט נדפסו איורים מאת אפרים משה ליליין, סול ארונסון ואחרים, ותמונות. הטקסט מנוקד. תחת חלק מן המאמרים נדפס תרגומם לאנגלית של מילים וביטויים עבריים שונים. בין הכותבים: צבי שרפשטיין, אפרים ליסיצקי, אברהם שוער, הלל בבלי, הירש ליב גורדון, ואחרים.
העורך, צבי שרפשטיין (1884-1972), איש חינוך יהודי-אמריקאי יליד העיר דונייבצי (כיום באוקראינה), הפך את קידום התרבות היהודית והפצת הלשון העברית למפעל חייו. מטרות אלה קידם, בין השאר, באמצעות הירחון שלפנינו.
11 גיליונות, 8 עמ' בכל גיליון, 31 ס"מ. מצב משתנה. מצב כללי בינוני-גרוע. כתמים רבים ובלאי. סימני קיפול וקמטים. דפים מנותקים. קרעים, בהם קרעים ארוכים, עם פגיעה בטקסט. בגיליון האחרון, קרע ארוך לרוחב כל הדפים.
דף בודד, ובו חמישים ושתיים שורות-שיר עבריות מנוקדות (כתובות בשתי עמודות, עם מסגרת מעוטרת), של מזמור כנסייה מסורתי בשפה העברית.
נדיר. אינו מופיע במפעל הביבליוגרפיה של הספר העברי ואינו מופיע ב-OCLC.
הנוסח שלפנינו חובר בידי האוריינטאליסט כריסטוף האמר (Christoph Hammer, 1550-1597), מראשוני חוקרי לשונות המזרח באוניברסיטת ינה, שהקדישו לדוכס סקסוניה-ויימאר פרידריך וילהלם I. אולי בהשראת הנוסח הגרמני – שתורגם בידי מרטין לותר עצמו – חרז האמר את השורות העבריות וכתב אותן בתבנית משקל ("שתי תנועות ויתר ושתי תנועות ויתר"), בשונה מהמקור הלטיני.
מרבית היצירות העבריות שהופיעו בגרמניה במאה ה-16 נדפסו בבתי דפוס נוצריים, ומשום שמלאכת הכתב העברי היתה ידועה למעטים – השתמשו רבים מהם בשירותיהם של סדרים ומגיהים יהודים (בהם בית הדפוס שבו הופיע השיר שלפנינו). מרביתם המכרעת של פריטי הדפוס העבריים-נוצרים במאה ה-16 היו תנ"כים, ספרי דקדוק וספרי מחקר. תרגומו של שיר מן המסורת הנוצרית ללשון העברית בתקופה זו הנו נדיר וייחודי.
דף, 41 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים. סימני קיפול. קרעים וקרעים חסרים בשוליים ולאורך סימני הקיפול. רישום קטן בשוליים. משוקם חלקית באמצעות יריעת נייר דקה, מוצמדת על גבי הצד האחורי (במלואו).
ספרון לטיני ללימוד עברית; בגב דף השער נדפס: "לשון הקודש אם כל הלשונות" (בעברית ובלטינית). בסוף החוברת נדפסו שלוש תפילות נוצריות בשפה העברית – "אבינו שבשמים" (Oratio dominicalis; תפילת האדון), "שלום לך מרים" (Salutatio Angelica; אווה מריה), ו"נוסח השליחים" (Symbolum Apostolorum; הצהרת האמונה הנוצרית).
הספרון נדפס מטעם ה"קונגרגציה הקדושה למען הפצת האמונה" של הכנסייה הקתולית ברומא, עבור אנשיה המפיצים את הנצרות; בשער נדפס חותם הקונגרגציה, ובו כתובת בלטינית: "לכו אל כל העולם וקראו את-הבשורה לכל הבריאה" (הבשורה על פי מרקוס 16:15).
בפתח הספרון, הקדמה מאת איש הדת והפילולוג האיטלקי Giovanni Cristofano Amaduzzi (1740-1792), שכיהן כפרופסור ליוונית באוניברסיטה האפיפיורית, ספיאנצה, וכמפקח בית הדפוס של הקונגרגציה הקדושה ברומא.
הקונגרגציה הקדושה למען הפצת האמונה (Sacra Congregatio de Propaganda Fide) היה גוף מיוחד שייסד האפיפיור גרגוריוס ה-15 ברומא בשנת 1622, אשר היה אמון על קידום המיסיון והפצת הנצרות הקתולית ברחבי העולם ועל תיאום בין המסדרים השונים העוסקים במיסיון. לצורך קידום פעולותיה, הקימה הקונגרגציה ברומא ספרייה לצרכי מחקר, בית דפוס להדפסת ספרות קתולית בשפות שונות, וסמינר להכשרה והדרכה של אנשי כמורה ומיסיון (Collegium Urbanium). הקונגרגציה הקדושה ברומא עודדה את אנשיה ללמוד עברית ושפות הרווחות באפריקה ובמזרח, ועסקה בתרגום והדפסה של ספרים בשפות אלו, ככלי להשפעה תרבותית וכאמצעי להפצת הנצרות בקרב יהודים, מוסלמים, נוצרים מזרמים לא קתולים, ואחרים. הגוף, אשר ממשיך לפעול גם כיום בשירות הוותיקן, שינה בשנת 1982 את שמו ל"הקונגרגציה לבישור לאומות העולם" (Congregatio pro Gentium Evangelizatione).
16 עמ', 17.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. פגמים קלים וקרעים בשוליים הפנימיים של דף השער (פגיעה קלה בטקסט – בדפוסת). השוליים הפנימיים של דף השער ושל דפים נוספים שוקמו בהדבקת נייר, והספרון נכרך מחדש (כריכת קרטון עם שדרת עור).
אוסף חוברות, דפים ועלונים, שנדפסו בפריז – תפילות ושירים לכבוד הקיסר נפוליאון בונפרטה, ביניהם פרסומים רשמיים של אסיפת נכבדי היהודים וה"סנהדרין" היהודית שהקים נפוליאון בפריז.
• עלון מודפס, קריאה מ"אסיפת פקידי בני ישראל יושבי צרפת ואיטאליאה הנקהלת פה פאריס לבני אמונתם ולשומרי תורתם". פריז, תשרי תקס"ז, אוקטובר 1806. עברית ואיטלקית (עמודה מול עמודה).
• עלון מודפס, קריאה מטעם ה"סנהדרין של נפוליאון", להתפלל להצלחתו של נפוליאון. פריז, [תקס"ז 1806] חתומים (בדפוס): רבי יוסף דוד זינצהיים, רבי נפתלי הירש לקא"ב, רבי יהושע בן ציון סגרי, רבי מזל טוב מודינא, רבי אברהם חי קולוניא, ועוד. עברית בלבד.
• חוברת מודפסת לכבוד יום הולדתו של נפוליאון – "ביום התקדש חג הולדת האדיר נפוליאוני קיסר הצרפתים ומלך איטאליא" – Ode Pour Le Jour De La Naissance De Napoléon Le Grand, מאת רבי אברהם חי קולוניא ממנטובה. פריז, תקס"ו 1806. עברית וצרפתית.
• חוברת מודפסת לכבוד יום הולדתו של נפוליאון – "למנצח שיר מזמור ביום הלדת [!] הקיסר ומלך נפולאון ראשון..." – L'augusto Anniversario della Nascita di s. m. Napoleone il Grande, מאת רבי מזל טוב מודינא, "לכבוד ראש האסיפה כמה"ר אברהם פורטאדו". פריז, תקס"ז 1806. עברית ואיטלקית.
• עלון מודפס, "תפלה לבני ישראל יושבי צרפת ואיטליא על הצלחת צבאות חיל אדונינו הקיסר והמלך נפוליאון הגדול יר"ה". פריז, חשון תקס"ז [1806]. "נדפס בבית הדפוס של הקיסר".
• "קול בני ישראל ק"ק מנטובה..." – Orazione Degli Ebrei di Mantova…, דף מודפס, בצדו האחד בעברית ובצדו השני באיטלקית – תפילה להריון ופרי בטן ולידה עבור "הקיסרית והמלכה מאריה לויגיה [=לואיזה] ממשפחת אווסטריא[!] הרמה והנשאה אשת מע' רוממות אדונינו הקיסר והמלך נאפוליאון הגדול" מנטובה, [תקע"א 1811 בערך].
יחסו של הקיסר נפוליאון אל היהודים היה מורכב. מצד אחד, קיבלו היהודים תחת חסותו שוויון זכויות ונפוליאון ביקש לרכוש את אהדתם במחוות שונות, ומאידך שאף להגביר את הפיקוח על היהודים וביקש "לתקן" אותם. בחודש יולי 1806 כינס נפוליאון בפריז את "אסיפת נכבדי היהודים", שכללה רבנים בעיקר מצרפת ומאיטליה, על מנת לדון ולקבל החלטות בענייני היהודים שבממלכתו. בהמשך אותה שנה החליט נפוליאון לכנס אסיפה מצומצמת יותר, שתיקרא "סנהדרין" ותמנה 71 חברים, ובכך לתת תוקף דתי להחלטותיה. בראש ה"סנהדרין" הועמד הגאון רבי דוד זינצהיים, בעל "יד דוד", ובין היתר היו חברים בה גם כמה מגדולי רבני איטליה באותם ימים. לפנינו פריטי דפוס שנדפסו ברובם באותה שנה בפריס, על ידי נציגי האסיפה היהודית ו"הסנהדרין" (על נפוליאון והיהודים, ראה: ברוך מבורך, נפוליאון ותקופתו, רשומות ועדויות עבריות של בני הדור, ירושלים תשכ"ח).
6 פריטים. גודל משתנה. רוב הקונטרסים והעלונים במצב טוב.
• Verordeningen Voor Het Israelitisch Kerkgenootschap Binnen Het Koningrijk Der Nederlanden [תקנות עבור הקהילה היהודית בממלכת הולנד]. שלושה כרכים. דפוס Algemeene Lands Drukkerij, האג, 1822, 1830, 1842. חלקים 1-3.
שלושה כרכים המאגדים בתוכם 150 תקנות – כל התקנות שנחקקו מיום ייסודו של "איגוד הקהילות היהודיות בהולנד" בשנת 1814 ועד שנת 1840. התקנות ממוספרות – I-CL.
כל כרך כולל דף שער ורשימת תקנות. עטיפות נייר מקוריות (נייר עבה בצבע כחול).
• 40 תקנות מהשנים 1841-1868 – קונטרסים נפרדים (ממוספרים בפינה השמאלית העליונה – "חלק רביעי").
מספר עמודים משתנה, 22-23 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים (ברובם קלים). קרעים קלים בשוליים של חלק קטן מהדפים. רישומים בכתב-יד בדפים ספורים. עטיפות הכרכים מעט בלויות; קרעים חסרים בשדרות.
Bne-Zion: ein religiös-moralisches Lehrbuch für die Jugend israelitischer Nation [בני-ציון: ספר לימוד דתי-מוסרי לצעירי האומה הישראלית], [מאת נפתלי הרץ הומברג]. הוצאת Verlagsgewölbe des k. k. Schulbücher-Verschleisses [ההוצאה הרשמית של ספרי הלימוד האוסטריים], וינה, 1812. גרמנית.
ספר לימוד משכילי לנוער היהודי, המדריך את צעירי ישראל בדרכי היהדות ומחנכם לנאמנות לשלטונות האוסטריים, ומזכיר בצורתו את הקטכיזם שהיה נהוג באוסטריה. הספר נכתב בידי איש תנועת ההשכלה, המחנך והסופר נפתלי הרץ הומברג (Naphtali Herz Homberg, 1749-1841). כלולים בו פרקים בנושא טבע האדם, עשרת הדיברות, ידיעת האל ומצוותיו, חובות האדם כלפי עצמו, כלפי חברו, כלפי בני משפחתו וכלפי אלוהיו, וחובותיו כאזרח. הספר, למעשה מהדורה מקוצרת של ספרו הקודם של הומברג, "אמרי שפר", נכתב בעשור הראשון של המאה ה-19 במצוות השלטונות, ואף קיבל הסכמה מהרב מרדכי בנט. בצו קיסרי משנת 1810, המובא בתחילת הכרך, נכללות ההוראות כי הספר יהיה חלק מחומר לימוד החובה בבתי הספר היהודיים ברחבי האימפריה האוסטרית, וכי זוג החפץ להינשא ייאלץ להיבחן על תוכנו. בשנת 1812 נדפס הספר פעמיים – בווינה, ללא ציון שם המחבר, ובאוגסבורג, עם שם המחבר על עמוד השער.
הומברג, תלמידו ומקורבו של משה מנדלסון, היה מנאמני השלטונות האוסטריים. הוא שימש כמורה, צנזור ומפקח על בתי הספר היהודיים בגליציה מטעם הקיסרות ההבסבורגית, ונחשב לדמות שנואה בקרב היהודים, מכיוון שקידם תהליכי מודרניזציה של החינוך היהודי, שעיקרם איסור על לימוד העברית, וחיוב הוראה בגרמנית של מקצועות חול בבתי הספר שתחת אחריותו. יחס השלטונות אל הומברג ידע תהפוכות לאורך השנים, אך חרף זאת, הוא נשאר נאמן לקיסר, והמשיך להיאבק במוסדות הרבניים, ולקדם את תפישותיו המשכיליות. בזיכרון ההיסטורי היהודי נחשב הומברג ל"מנוול" ול"משומד למחצה" – משכיל העוין את הדת היהודית ומשתף פעולה עם השלטונות הנוצריים נגד קיום המצוות והוראת התורה.
למידע נוסף, ראו: רחל מנקין, "נפתלי הרץ הומברג: הדמות והדימוי", ציון, ע"א, ב' תשס"ו. עמודים 153-202.
[4] דף, 182 עמ', 17.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. נקבי תילוע, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים חסרים קטנים בפינות העליונות של חלק מהדפים. בדף השער קרע חסר ונקבי תילוע משוקמים (פגיעה קלה בהדפסה). חתכים בשני דפים (עמ' 69-72), עם פגיעה קלה בטקסט, מתוקנים חלקית בהדבקת נייר. שרבוטים וכתמי דיו במספר דפים. כריכה חדשה.
29 תצלומים מעיזבון גרשון מרגליות, חזן בית הכנסת טמפלגאסה בווינה. מרביתם מודפסים על גבי גלויות. וינה, לונדון, מנצ'סטר, לידס, בודפשט, ומקומות נוספים. המחצית הראשונה של המאה ה-20 בקירוב.
באוסף תצלומים שונים, רובם מודפסים על גלויות, שהוענקו לחזן גרשון מרגליות על-ידי עמיתיו, חזנים מאוסטריה, אנגליה, הונגריה ומקומות נוספים; בהם: דון פוקס (חזן בווינה), ישראל טקאץ' (חזן בבודפשט), הריס ניומן (חזן במנצ'סטר), ואחרים. על חלק מהתצלומים הקדשות פרי עטם של החזנים המצולמים בהם. על רובם רישומים בעט.
מספר תצלומים מתעדים את לוייתו של הרב צבי פרץ חיות (1876-1927).
מצורפים: כרטיס ברכה מודפס עם דיוקן החזן יצחק הירש הלוי היילפרן (הקדשה בכתב-ידו של היילפרן בגב הכרטיס); כרטיס נייר עם תמונת דיוקן של גרשון מרגליות.
גרשון נפתלי הרץ מרגליות (Gerson Herz Margolies) נולד ב-1885 בקירוב בקלווריה שבליטא. שימש כחזן הראשי בבית הכנסת הליברלי טמפלגאסה (המכונה גם Leopoldstädter Tempel) ברובע לאופולדשטאדט בווינה. מרגליות היה חזן ידוע בזמנו, טנור שהרבה להופיע בפני קהילות ברחבי העולם; בביקורת על קונצרט שנתן באולם אהל-שם בתל-אביב בשנת 1935, נכתב: "האורח מר גרשון מרגליות, החזן הראשי מוינה [...] הוכיח בזמרתו, כי קולו עשיר וחזק. אך עם זאת גם רכות וקלות בו. הטונים החרישים נשמעים יפה ובשלבים העליונים אין החוזק צעקני." (הארץ, 11 דצמבר 1935).
מרגליות היה עסקן ציוני מסור, ולפי הדיווחים בעיתונות התקופה זכה לעלות לארץ ישראל בשנת 1935, אך ככל הנראה לא השתקע בה. על-פי מקורות אחרים, ביניהם תעודת זהות שהונפקה לו על-ידי הקהילה היהודית וינה (Israelitische Kultusgemeinde Wien; ראו פריט הבא), שימש מרגליות חזן בבית הכנסת טמפלגאסה לפחות עד יוני 1938; חודשים ספורים לאחר מכן נשרף בית הכנסת בפוגרום ליל הבדולח. מרגליות הצליח להימלט לאנגליה, וממנה המשיך לארצות הברית; נפטר ב-1953 בניו יורק, ועל-פי צוואתו נטמן בהר המנוחות בירושלים. הקלטות מביצועיו, שלא ראו אור, מצויות בארכיון "אנו – מוזיאון העם היהודי" (לשעבר "בית התפוצות").
31 תצלומים. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב. כתמים ופגמים קלים.