אוסף חוברות, דפים ועלונים, שנדפסו בפריז – תפילות ושירים לכבוד הקיסר נפוליאון בונפרטה, ביניהם פרסומים רשמיים של אסיפת נכבדי היהודים וה"סנהדרין" היהודית שהקים נפוליאון בפריז.
• עלון מודפס, קריאה מ"אסיפת פקידי בני ישראל יושבי צרפת ואיטאליאה הנקהלת פה פאריס לבני אמונתם ולשומרי תורתם". פריז, תשרי תקס"ז, אוקטובר 1806. עברית ואיטלקית (עמודה מול עמודה).
• עלון מודפס, קריאה מטעם ה"סנהדרין של נפוליאון", להתפלל להצלחתו של נפוליאון. פריז, [תקס"ז 1806] חתומים (בדפוס): רבי יוסף דוד זינצהיים, רבי נפתלי הירש לקא"ב, רבי יהושע בן ציון סגרי, רבי מזל טוב מודינא, רבי אברהם חי קולוניא, ועוד. עברית בלבד.
• חוברת מודפסת לכבוד יום הולדתו של נפוליאון – "ביום התקדש חג הולדת האדיר נפוליאוני קיסר הצרפתים ומלך איטאליא" – Ode Pour Le Jour De La Naissance De Napoléon Le Grand, מאת רבי אברהם חי קולוניא ממנטובה. פריז, תקס"ו 1806. עברית וצרפתית.
• חוברת מודפסת לכבוד יום הולדתו של נפוליאון – "למנצח שיר מזמור ביום הלדת [!] הקיסר ומלך נפולאון ראשון..." – L'augusto Anniversario della Nascita di s. m. Napoleone il Grande, מאת רבי מזל טוב מודינא, "לכבוד ראש האסיפה כמה"ר אברהם פורטאדו". פריז, תקס"ז 1806. עברית ואיטלקית.
• עלון מודפס, "תפלה לבני ישראל יושבי צרפת ואיטליא על הצלחת צבאות חיל אדונינו הקיסר והמלך נפוליאון הגדול יר"ה". פריז, חשון תקס"ז [1806]. "נדפס בבית הדפוס של הקיסר".
• "קול בני ישראל ק"ק מנטובה..." – Orazione Degli Ebrei di Mantova…, דף מודפס, בצדו האחד בעברית ובצדו השני באיטלקית – תפילה להריון ופרי בטן ולידה עבור "הקיסרית והמלכה מאריה לויגיה [=לואיזה] ממשפחת אווסטריא[!] הרמה והנשאה אשת מע' רוממות אדונינו הקיסר והמלך נאפוליאון הגדול" מנטובה, [תקע"א 1811 בערך].

יחסו של הקיסר נפוליאון אל היהודים היה מורכב. מצד אחד, קיבלו היהודים תחת חסותו שוויון זכויות ונפוליאון ביקש לרכוש את אהדתם במחוות שונות, ומאידך שאף להגביר את הפיקוח על היהודים וביקש "לתקן" אותם. בחודש יולי 1806 כינס נפוליאון בפריז את "אסיפת נכבדי היהודים", שכללה רבנים בעיקר מצרפת ומאיטליה, על מנת לדון ולקבל החלטות בענייני היהודים שבממלכתו. בהמשך אותה שנה החליט נפוליאון לכנס אסיפה מצומצמת יותר, שתיקרא "סנהדרין" ותמנה 71 חברים, ובכך לתת תוקף דתי להחלטותיה. בראש ה"סנהדרין" הועמד הגאון רבי דוד זינצהיים, בעל "יד דוד", ובין היתר היו חברים בה גם כמה מגדולי רבני איטליה באותם ימים. לפנינו פריטי דפוס שנדפסו ברובם באותה שנה בפריס, על ידי נציגי האסיפה היהודית ו"הסנהדרין" (על נפוליאון והיהודים, ראה: ברוך מבורך, נפוליאון ותקופתו, רשומות ועדויות עבריות של בני הדור, ירושלים תשכ"ח).

6 פריטים. גודל משתנה. רוב הקונטרסים והעלונים במצב טוב.

Bne-Zion: ein religiös-moralisches Lehrbuch für die Jugend israelitischer Nation [בני-ציון: ספר לימוד דתי-מוסרי לצעירי האומה הישראלית], [מאת נפתלי הרץ הומברג]. הוצאת Verlagsgewölbe des k. k. Schulbücher-Verschleisses [ההוצאה הרשמית של ספרי הלימוד האוסטריים], וינה, 1812. גרמנית.

ספר לימוד משכילי לנוער היהודי, המדריך את צעירי ישראל בדרכי היהדות ומחנכם לנאמנות לשלטונות האוסטריים, ומזכיר בצורתו את הקטכיזם שהיה נהוג באוסטריה. הספר נכתב בידי איש תנועת ההשכלה, המחנך והסופר נפתלי הרץ הומברג (Naphtali Herz Homberg, 1749-1841). כלולים בו פרקים בנושא טבע האדם, עשרת הדיברות, ידיעת האל ומצוותיו, חובות האדם כלפי עצמו, כלפי חברו, כלפי בני משפחתו וכלפי אלוהיו, וחובותיו כאזרח. הספר, למעשה מהדורה מקוצרת של ספרו הקודם של הומברג, "אמרי שפר", נכתב בעשור הראשון של המאה ה-19 במצוות השלטונות, ואף קיבל הסכמה מהרב מרדכי בנט. בצו קיסרי משנת 1810, המובא בתחילת הכרך, נכללות ההוראות כי הספר יהיה חלק מחומר לימוד החובה בבתי הספר היהודיים ברחבי האימפריה האוסטרית, וכי זוג החפץ להינשא ייאלץ להיבחן על תוכנו. בשנת 1812 נדפס הספר פעמיים – בווינה, ללא ציון שם המחבר, ובאוגסבורג, עם שם המחבר על עמוד השער.
הומברג, תלמידו ומקורבו של משה מנדלסון, היה מנאמני השלטונות האוסטריים. הוא שימש כמורה, צנזור ומפקח על בתי הספר היהודיים בגליציה מטעם הקיסרות ההבסבורגית, ונחשב לדמות שנואה בקרב היהודים, מכיוון שקידם תהליכי מודרניזציה של החינוך היהודי, שעיקרם איסור על לימוד העברית, וחיוב הוראה בגרמנית של מקצועות חול בבתי הספר שתחת אחריותו. יחס השלטונות אל הומברג ידע תהפוכות לאורך השנים, אך חרף זאת, הוא נשאר נאמן לקיסר, והמשיך להיאבק במוסדות הרבניים, ולקדם את תפישותיו המשכיליות. בזיכרון ההיסטורי היהודי נחשב הומברג ל"מנוול" ול"משומד למחצה" – משכיל העוין את הדת היהודית ומשתף פעולה עם השלטונות הנוצריים נגד קיום המצוות והוראת התורה.
למידע נוסף, ראו: רחל מנקין, "נפתלי הרץ הומברג: הדמות והדימוי", ציון, ע"א, ב' תשס"ו. עמודים 153-202.

[4] דף, 182 עמ', 17.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. נקבי תילוע, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים חסרים קטנים בפינות העליונות של חלק מהדפים. בדף השער קרע חסר ונקבי תילוע משוקמים (פגיעה קלה בהדפסה). חתכים בשני דפים (עמ' 69-72), עם פגיעה קלה בטקסט, מתוקנים חלקית בהדבקת נייר. שרבוטים וכתמי דיו במספר דפים. כריכה חדשה.